בישיבתה הראשונה לקראת עונת הכדורסל הקרובה, דנה הנהלת עירוני נהריה בזהות המאמן הבא. אריק אלפסי כבר קיבל את ההודעה על סיום דרכו במועדון בתום שלוש שנים, והשם הראשון והמועדף שסומן כמטרה להחתמה היה ארז אדלשטיין. יו"ר הקבוצה, ניסים אלפסי, טילפן אליו והציע לו את התפקיד. היו"ר, שאישר לוואלה! ספורט את עצם הפנייה, מספר כי אדלשטיין כיבד אותו בשיחה, אך סירב ודחה את ההצעה לשוב ולאמן בשלב זה.
את עונת 2018/19, כמו את קודמתה, יפתח המאמן בן ה-57 מחוץ לקווים, ובהתאם לאג'נדה שהובילה אותו לאורך כל הקריירה, על פיה הוא לא מגיע לקבוצות במהלך העונה, הוא צפוי גם לסיימה ללא קבוצה. וכך, שנה בדיוק לאחר רדת המסך מעל אליפות אירופה בתל אביב, אחת הדמויות הדומיננטיות בכדורסל הישראלי בשני העשורים האחרונים עשויה כמעט להיעלם, גם אם באופן זמני, ממפת הענף.
עוד בנושא
לפני שנה הכריז אדלשטיין: "קשה לי לראות אותי מאמן קבוצה ישראלית"
מאמן בלי שיטה: אודי הירש מנתח את התפיסה השגויה של ארז אדלשטיין
כל מילה מיותרת, החידון: האם אדלשטיין אמר או לא אמר את המשפט הזה
בואו לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם של וואלה! ספורט
רק לפני שנתיים כיהן אדלשטיין לפרק זמן קצר בשני התפקידים הרמים ביותר בכדורסל המקומי - מאמן נבחרת ישראל ומאמן מכבי תל אביב. הנסיקה הזו נעצרה באישון לילה, בשעה 02:27 בליל הושענא רבה, כשפוטר מהמועדון הצהוב אחרי שתי הופעות בלבד ביורוליג, במה שתואר בהודעה הרשמית כ"אי התאמה בין הצדדים"; אז הוא גזר על עצמו להיעדר כמעט לחלוטין מהמגרשים לתקופה קצרה, ובוודאי מאולמותיהן הביתיים של האקסיות (מכבי והפועל תל אביב), אבל ככל שחלף הזמן החל להגיע לאולמות, ושמר על קשר רציף עם שחקניו בנבחרת ודאג להישאר קרוב למוקדי ההתרחשויות.
הפעם, לאחר ההדחה מהיורובאסקט, אדלשטיין החליט לקחת עוד צעד לאחור ולשמור בקנאות על פרטיותו. הופעתו הפומבית האחרונה נרשמה באוקטובר אשתקד, בישיבת הסיכום של הוועדה המקצועית באיגוד הכדורסל, אליה הגיע כדי להציג את סיכום הקמפיין, ומאז הוא לא נראה באירועים רשמיים הקשורים לענף.
אדלשטיין הנמיך פרופיל בכל הקשור להגעה לאולמות כדורסל, אך לא נמנע מאירועים בהם נמצאים אנשי כדורסל. הוא הגיע, בין היתר, לחתונותיהם של אלישי כדיר ועוז בלייזר, ששיחקו תחתיו בנבחרת, אך בחר שלא להופיע למשחקי הנבחרת, אף שכמאמנה לשעבר הוא זכאי לקבלת הזמנות מהאיגוד. הוא טייל עם משפחתו בחוץ לארץ, וחבריו מעידים כי הוא צופה במשחקי כדורסל רבים מהארץ ומרחבי העולם, ונראה כי הוא בעיקר מנסה להותיר מאחוריו את מה שקרה במכבי ובנבחרת. בינתיים, כאמור, הוא בחר שלא להיענות להצעה לאמן שוב בליגת העל. זה לא שאדלשטיין החליט לפרוש מאימון או להתנתק לחלוטין מהמשחק. בשיחות עם אנשים בענף, שנותרו קרובים אליו, הוא אמר לא פעם כי הוא רואה את עצמו חוזר בעתיד לעמוד על הקווים - אבל הבהיר כי לא יקבל כל הצעה שתגיע אליו.
רצה הגורל, וגיל 57 - שבו נמצא אדלשטיין כיום - התגלה כצומת דרכים עבור לא מעט מאמנים ישראלים בנקודות שונות בקריירה. כשצביקה שרף ואריק שיבק היו בגילו הנוכחי, גם הם סיימו את דרכם כמאמני נבחרת ישראל; כשפיני גרשון היה בן 57, הוא סיים את דרכו כמאמן נבחרת בולגריה וחזר לקדנציה שלישית כמאמן מכבי תל אביב; כשדיוויד בלאט היה בגיל הזה, הוא פוטר מקליבלנד קבאלירס ועבר לאמן את דרושפאקה אחרי חצי שנת הפסקה.
"מאמן צריך לאמן, לא להיעלם", פוסק שרף (66), מאמן מכבי ראשון לציון כיום. "כשקיבלתי את אימון נבחרת ישראל בגיל 35, נשאלתי לא פעם 'מה תעשה אחרי השיא הזה?'. אמרתי אז שזו לא בושה מבחינתי לאמן צעירים, ובאמת הלכתי לאמן את נבחרת הנוער. ידעתי שלא אהיה כל חיי מאמן מכבי תל אביב, אז הלכתי לאמן קבוצות אחרות".
שרף, כפי שהעיד בעצמו, מעולם לא נעלם מהנוף. ב-2009 הוא חתם בספרטק סנט פטרסבורג שבועות ספורים לאחר שסיים את דרכו בנבחרת, אחר כך הצטרף להנהלת איגוד הכדורסל וניסה להיבחר לתפקיד היו"ר, כשבמקביל גם פירשן בטלוויזיה ופירסם טור קבוע באחד מאתרי הספורט. "לא היה לי ספק לרגע שאני אשאר לאמן ואשאר בכדורסל. אין לי לאן ללכת, כי מדען טילים אני כבר לא אהיה בגלגול הזה. יצאתי מהר מאוד לאמן ברוסיה, אבל אני יודע שהיום המציאות שונה. היום יש למאמנים הישראלים פחות אפשרויות לאמן בחו"ל. גם כשלא אימנתי, הלכתי לתקשורת, הגעתי למשחקי ליגה".
אדלשטיין, על אף הסיום הצורם ביורובאסקט בתל אביב, נותר המאמן היחיד בעשור האחרון שהצליח להעלות את נבחרת ישראל לשלב השני בטורניר (שמינית הגמר ב-2015 בצרפת). כמוהו, גם לחלק מקודמיו נדרש זמן רב כדי לשוב למסלול אחרי שירדו מהבמה הלאומית. שיבק מונה למאמן הפועל אילת שנה וחצי לאחר שסיים את תפקידו בנבחרת, ומולי קצורין פתח את המושבה הישראלית בנימבורק יותר משנה אחרי שנפרד מאיגוד הכדורסל באמצע העשור הקודם.
מי שבוודאי יוכל להזדהות עם מה שאדלשטיין עבר בשנתיים האחרונות הוא אפי בירנבוים. ב-2008 גם הוא הגיע למכבי תל אביב כמאמן ותיק ובשל בליגה, אך פוטר בתום קדנציה קצרצרה, כשגורמים עלומי שם מטעם המועדון דואגים למתוח עליו ביקורות נוקבות באופן לא רשמי. באותם ימים, לאחר שהוחלף על ידי גרשון, בירנבוים נטל חופשה שנמשכה כמעט שנה, נסע להודו וטייל לפני ששב לאמן את מכבי ראשון לציון.
גם אדלשטיין, בדומה לשרף, פנה לתקשורת בתקופות בהן לא היה חלק פעיל בענף: בחלק מהשנים שחלפו בין סיום דרכו כמאמן הפועל ירושלים ב-2006 לבין הצטרפותו להפועל תל אביב ב-2011, הוא היה בעל טור קבוע במדור הספורט של "ישראל היום", ולפני שהגיע למכבי תל אביב שימש כפרשן בערוץ הספורט, ונחשב לאחד הפרשנים המקצועיים והטובים בענף. אלא שבינתיים, הוא לא חוזר גם לבמה הטלוויזיונית. הפרידה מהנבחרת לוותה גם במיני עימות בשידור חי עם שותפו לשעבר בעמדת השידור, ניב רסקין, סביב השאלה אם להגדיר את הקמפיין ביורובאסקט כ"כישלון" או "אכזבה".
נכון לעכשיו נראה כי בעונה הקרובה אדלשטיין לא צפוי לחזור לערוץ הספורט, שמחזיק בזכויות השידור לליגת העל, לליגה הלאומית, ליורוליג ולמשחקיהן של הקבוצות הישראליות בליגת האלופות של פיב"א, אך לא מן הנמנע כי מהלך כזה עשוי להתרחש בעתיד.
בכירים בענף הכדורסל העריכו השבוע כי כדי שאדלשטיין ישוב לקווים, הוא צריך אתגר כפי שהיה לו בזמנו בהפועל תל אביב - אותה הצעיד כקבוצת אוהדים מהליגה הלאומית למקום של קבע בפלייאוף של ליגת העל. נראה כי חזרה שלו לקווים או למרקע הכדורסל, שנה אחרי הפעם הקודמת בה עמד במרכז העניינים, תידחה לפחות בשנה נוספת, אם לא יותר.
"לא דיברתי עם ארז ואני לא יודע מה היו הנסיבות שגרמו לו להיעלם", מסכם שרף. "לפני הנבחרת קרה מה שקרה במכבי תל אביב, ובכל מקרה זה חבל לי. אני מופתע שזה קרה ושכך הוא התנתק. הוא חיית כדורסל, והוא צריך לחזור לאמן. זה מה שהוא אוהב לעשות, יודע לעשות ועושה הכי טוב".