מבחן באד: מייק בודנהולזר חייב לשדרג את יאניס אנטטוקומפו והבאקס

מאזן בעונה שעברה: 38:44, מקום שביעי במזרח.

סיימה את העונה: הודחה בסיבוב הראשון מול בוסטון 4:3.

יאניס אנטטוקומפו פתח את העונה כמו אל יווני, בדצמבר חשבנו כבר להכתיר אותו בתור ה-MVP ולגמור עם זה. האידיליה חגגה, ולרגע בהיר אחד שכחנו שהבאקס הם הבאקס, ושג'ייסון קיד הוא לא מאמן, אלא אמן אוונגרד שמנסה לגרום לקבוצות שלו לפטר אותו בכל מיני אינסטלציות מסובכות וביזאריות. הוא הצליח, ב-22 בינואר, לא לפני שמצא כמה מהדרכים הכי יצירתיות לקרוא תיגר על מתמטיקה ועל היגיון בריא. הקבוצה עברה לידיו של ג'ו פרונטי (זה בסדר, אתם לא צריכים לזכור את השם), שהיה על תקן המורה המחליף עד לסוף העונה.

בפברואר ג'בארי פארקר חזר מפציעה, ולצד ניצוצות מהאתלטיות שאפיינה אותו לפני הפציעה, הפגין גם מורת רוח לגבי תפקידו בקבוצה. זה יהיה רלוונטי בהמשך. יאניס ותעויוט החליקו למקום השביעי למפגש מול הסלטיקס. אנטטוקומפו לא אכזב, והיו גם כמה משחקים נחמדים - שכללו את קריס מידלטון מספיק להשוות את התוצאה מכמעט חצי מגרש עם 0.5 שניות על השעון - שהראו שלבאקס אכן יש את הכישרון שכולנו ראינו אצלם. זה לא הספיק מול החניכים הממושמעים של בראד סטיבנס, והבאקס הובסו במשחק השביעי.

עוד בנושא

יאניס אנטטוקומפו בראיון לוואלה! ספורט: הילדות הקשה והקשר עם סופו
יאניס אנטטוקומפו בראיון לוואלה! ספורט: החלומות על אליפות וג'ייסון קיד
חבר מכוכב אחר: כך הפך יאניס אנטטוקומפו לתופעה חד פעמית ב-NBA

באו: ארסן איליאסובה (שחקן חופשי, מפילדלפיה), ברוק לופז (שחקן חופשי, מל.א לייקרס), פאט קנאוטון (שחקן חופשי, מפורטלנד) דונטה דיווינצ'נזו (רוקי, בחירה 17), טרייבון דובאל (חוזה דו צדדי), ג'יילן מוריס (חוזה דו צדדי), טראוויס טרייס (חוזה לא מובטח), ברנדון מקוי (חוזה לא מובטח), ג'ורדן בארנט (חוזה לא מובטח), כריסטיאן ווד (חוזה לא מובטח למחנה האימונים).

עזבו: ג'בארי פארקר (שחקן חופשי, לשיקגו), ג'ייסון טרי (פורש, ככל הנראה), ברנדון ג'נינגס (שחקן חופשי, חתם בסנט פטרסבורג הרוסית), מירזה טלטוביץ' (שוחרר בשל סיבות רפואיות).

המהלך הראשון של האוף-סיזן היה טיפול בעמדה המאכזבת יותר של הקבוצה - זו שעל הקווים. מייק בודנהולזר כבר לא הצליח לשאת את ריח הטנקינג באטלנטה, ושוחרר לאחר שהגיע עמם להסכם. הבאקס הצליחו לשים את ידם על המאמן הכי מוערך בשוק, והם חייבים את מירב הקרדיט לאנטטוקומפו ולכישרון הגולמי שלו.

ג'בארי פארקר, שנבחר שני בדראפט 2014 היה כבר עם שתי הרגליים מחוץ לדלת, אלא שבתור שחקן חופשי מוגבל, לבאקס הייתה זכות להשוות כל הצעה מתחרה. כשהצדדים הבינו שאין איך לגשר על הפערים, הבאקס עשו את הדבר ההגון כשהפכו את פארקר לשחקן חופשי בלתי מוגבל, ובכך איפשרו לו לחתום עם הבולס על חוזה עם שנה שנייה בלתי מובטחת (חוזים לשחקנים חופשיים מוגבלים חייבים להיות לפחות לשנתיים).

הג'נרל מנג'ר ג'ון הורסט בירך את פניו של המאמן החדש עם מנחה בדמות ארסן איליאסובה, ששיחק אצלו באטלנטה. הפורוורד חתם על חוזה של 21 מיליון דולר לשלוש שנים, כשהאחרונה מובטחת חלקית. מאז שתמה הקדנציה הראשונה שלו ב-2014-15, איליאסובה הספיק לעבור קבוצה שבע פעמים. עם החוזה החדש, אולי הטורקי יוכל להרגיש בנוח לרוקן את המזוודה ולהתמקם. הוא צפוי לתת לבאקס דקות חשובות מהספסל.

ברוק לופז לעומתו, הגיע על חוזה צנוע בהרבה - 3.4 מיליון דולר לעונה אחת - וצפוי לפתוח בחמישייה בתור סטרץ' 5 ועוגן הגנתי. נהוג לחשוב על ברוק בתור התאום ההתקפי ועל אחיו בתור זה שאחראי על ההגנה. אבל לופז עשה צעדים גדולים כדי להפוך למגן ראוי, על אף חוסר הניידות, והקבוצות שלו מסתדרות בריבאונד ההגנה כשהוא על המגרש גם אם הוא עצמו לא אוסף הרבה מההחטאות. הוא עדיין מסוגל לעשות נזק בקרבת הסל.

ציון לקיץ: 7.5. הבאקס השיגו את המאמן שלהם, אך הסגל עדיין לא מעורר השראה סביב הסופרסטאר שלהם. לופז ואיליאסובה מתאימים על הנייר לשיטה, אבל לופז הגיע לשנה אחת, והחוזה של איליאסובה כולא את הבאקס במקום שלא בטוח שהם רוצים להיות בו בשנים הבאות מבחינה כלכלית. קשה להאמין שאי אפשר היה לקבל אותו עבור פחות כסף/שנים. שניהם לא צעירים מספיק בשביל לצמוח עם הגרעין. פאט קנאוטון הוא תעודת ביטוח סבירה למקרה שסטרלינג בראון לא יעשה את הקפיצה המצופה ממנו בשנתו השנייה.

חמישייה: אריק בלדסו, טוני סנל, קריס מידלטון, יאניס אנטטוקומפו, ברוק לופז.

ספסל: מלקולם ברוגדון, ארסן איליאסובה, סטרלינג בראון, ת'ון מאקר, מת'יו דלבדובה, ג'ון הנסון, פאט קנאוטון, טיילר זלר, שאבאז מוחמד, דונטה דיווינצ'נזו, כריסטיאן ווד, טרייבון דובאל, ג'יילן מוריס, טראוויס טרייס, ברנדון מקוי, ג'ורדן בארנט.

מאמן: מייק בודנהולזר, עונה שישית בליגה, ראשונה בקבוצה, מאזן 197:213.

הכוכב: כבר בעונה שחלפה יאניס אנטטוקומפו כמעט נענה לאתגר של קובי בריאנט, כשהיה בין המועמדים המרכזיים לתואר השחקן המצטיין. הוא עוד לא בן 24, אבל נכנס לעונה הזו בתור השחקן הכי טוב במזרח עד שיוכח אחרת. אחרי שנים שבהן עקומת הצמיחה הייתה בזווית הקרובה לתשעים מעלות, הוא מגיע לרמה שממנה השיפורים הם יותר שיופים בקצוות.

הקליעה של יאניס היא כמובן החיסרון המרכזי (30.7 אחוזי הצלחה משלוש, פחות משתי זריקות למשחק) - אם היה קלעי ממוצע מבחוץ הוא היה מתחרה ראוי לרשת את לברון ג'יימס בתור השחקן הטוב בעולם. אבל גם בלי קליעה אמינה משלוש הוא יכול להגיע לסל כמעט מתי שהוא רוצה, ואפילו הסלטיקס לא הצליחו לנעול בפניו את הצבע בסדרה בין הקבוצות.

בשלבים המאוחרים יותר של הפלייאוף חוסר האיום מבחוץ יהיה בעייתי, במיוחד כשיגיע כוכב נוסף לצדו. עד אז, הגריק פריק צריך להמשיך להתייעל, ולראות איך הוא משיג את הנקודות שלו יותר בקלות. לא רק קליעה מבחוץ תקל עליו, מדובר במציאת זוויות, בתנועה ללא כדור, בציד הזדמנויות לנקודות זבל. הוא תמיד יוכל לעקוף את המגן שלו באחד על אחד עם צעדי הענק שלו, אך זו עבודה קשה שדורשת מהגוף שלו הרבה. קואץ' באד אמור לעזור לו בכיוון הזה. ומי יודע, אולי הקליעה תצטרף בהמשך
.
האקס פקטור: מייק בודנהולזר. כל אוהדי הבאקס, שידועים בשל הפסימיות הבלתי מתפשרת שלהם, מצפים לראות איזו בשורה מביא איתו המאמן המכובד. ב-2014-15 בודנהולזר הצעיד סגל נטול כוכבים ל-60 ניצחונות. השאלה מה הוא יכול לעשות משחקן ברמתו של אנטטוקומפו מציתה את הדמיון.

גם מידלטון, בלדסו, ברוגדון וסנל צפויים להרוויח מההתקפה שלו. אל תתפלאו אם תראו קפיצה בממוצע הזריקות של מידלטון מחוץ לקשת, על חשבון זריקות מחצי מרחק, בתור התחלה. ואולי בלדסו ימצא את עצמו משחק יותר ללא הכדור. הריווח שבאד יספק, יחד עם ההבאה של ביגמנים שקולעים מבחוץ, יהיה חלק מרכזי מהשינויים לטובה. אם יצליח איפה שקודמיו נכשלו, יהיה לו קייס בריא לתואר מאמן העונה.

המספר הנוסף: 6.6- ל-100 פוזשנים. הרכבים ללא אנטטוקומפו נתנו ליריבה 6.6 נקודות לכל מאה פוזשנים. זה נתון מצמרר והוא חייב להשתנות כדי שמילווקי תוכל לתת לגיבור שלה לנוח מבלי שהוא יפתח תסמיני פוסט טראומה מהספסל, וגם כדי שתוכל לעשות את הקפיצה הבאה שלה במעלה הטבלה. מילווקי טובה ב-9.4 נקודות כשהיווני על המגרש, מה שעוזר לתמצת את החשיבות שלו, אבל באד וצוותו יאלצו למצוא דרכים להישאר עם הראש מעל המים בזמנים שהוא לא על המגרש. זה קשור בבחירת ההרכבים - אחת הבעיות המרכזיות של קיד ופרונטי - וגם בתכנית משחק סדורה ואפקטיבית שתייעל את חמשת השחקנים שעל הפרקט. על אף שניצחו 44 משחקים בעונה שעברה, הבאקס ספגו יותר נקודות משקלעו במהלך העונה, והפרש הנקודות המשוקלל שלהם שם אותם בתור קבוצה שהייתה אמורה לנצח 40 משחקים בלבד, כך שהמלאכה מרובה, אולי יותר משנדמה.

תחזית נועזת: קשה לקרוא לזה תחזית משוגעת, אבל אני חושב שאנטטוקומפו יסיים שני במירוץ ה-MVP. אני לא יודע מי לשים מעליו - אולי אנתוני דייויס, אולי לברון ג'יימס, אולי מישהו אחר. אבל המאזן של הבאקס יעמוד כטיעון נגדו. מעבר לזה - כל הכישרון, כל הרעב, מצביעים על היווני בתור מועמד לגטימי לעונה הבאה ולאלה שאחריה.

גזר הדין: גם אם אתם לא מחסידיו של המושיע בראד סטיבנס, בוסטון נמצאת מעל כולם במזרח ואין הרבה מה לעשות. אחריה אפשר למקם בבטחה יחסית את טורונטו ופילדלפיה. הבאקס נמצאים בדבוקה אחת עם אינדיאנה ואולי גם וושינגטון, וינסו להוכיח שמקומם בין ארבע הראשונות.

יאניס יסתכל בעיניים לכל כוכב בקונפרנס, ועל הקווים אי אפשר לבקש שדרוג גדול יותר, אז אני איתם. לאוהדים יש אמרה - "לעולם אל תבטח בבאקס", אבל במי כן אפשר לבטוח במזרח שיגבור עליהם? הם גם ינצחו את הסיבוב הראשון לפני שיפלו מול בוסטון או מול אחת מהשתיים האחרות.