השניים הם הגבול: על השילוב המבטיח בין ערן זהבי למונס דאבור

מונס דאבור אפילו לא היה בסגל כדי לראות את ערן זהבי מאבד עשתונות בחיפה, זורק את סרט הקפטן ולוקח פסק זמן של שנה מנבחרת ישראל. חלוץ זלצבורג התייאש עוד קודם. הסיבה הרשמית לניפוי מצמד המשחקים מול מקדוניה ואיטליה בספטמבר שעבר היתה "רגישות במפשעה", אבל מאוד יכול להיות שמדובר ברגישות מסוג אחר.

בכל זאת, ההופעה הלאומית האחרונה של החלוץ הלוהט נרשמה באוקטובר 2016, מול ליכטנשטיין בטדי, וגם זה לשבע דקות משמימות. מאז, 48 גולים כבש במדי קבוצותיו; 0 דקות כחול-לבן. ובכלל, מעל ל-100 גולים יש ללגיונר הפורה ביותר בתולדות ישראל; שער אחד לרפואה בנבחרת, מול אנדורה.

באיזשהו שלב כבר נמאס לו, ולמרות שפעם אף נתבקש להיבדק - כאילו לא האמינו לו שהוא אכן פצוע - גם הוא יודה: במצב אחר, יכול להיות, היה משחק תחת פציעה, מסכן את עצמו למען הנבחרת. אבל במצב ההוא, בקמפיין ההוא של אלישע לוי, זה לא היה בא בחשבון. חמישה ימים לאחר המשחק באיטליה, דאבור השלים 92 דקות במדי זלצבורג ואף כפה שוויון 2:2 בתוספת הזמן. הרגישות נעלמה, בקבוצה הרי תמיד יותר טוב מאשר בנבחרת.

את המשפט האחרון בפסקה הקודמת, ערן זהבי יכול היה לקעקע על הזרוע - אם לא היה נגמר המקום.

עוד בנושא

"ההחלטה לגבי תפקודו של זהבי לא נובעת ממאבקי אגו עם דאבור"
חיימוב יפתח מול אלבניה, השחקנים הופתעו מהשיטה של הרצוג
ההימור הכושל של אלבניה: יוכין על ההילה השקרית של כריסטיאן פאנוצ'י
ליגת האומות: איך זה עובד ואיך ניתן להעפיל משם ליורו 2020?

ככל שהסטטוס של הקפטן בדימוס השתדרג, העצבים מהתנהלות הנבחרת גברו. 256 שערים כבר תקע בקריירה, ואילו המספר בנבחרת, 6, נמוך אפילו ממספר החולצה. התסכול המקצועי התחרה בתסכול הלוגיסטי, ולכך היו שותפים כל שחקני מכבי תל אביב שהתרגלו לטוב, אולי טוב מדי בסטנדרטים מקומיים. כשהיו חוזרים מעוד משימה לאומית אל קרית שלום, היו משחררים אנחה - חזרנו אל הסדר.

בעזיבה לסין יתרונות וחסרונות, ואחד החסרונות היה רצון להמשיך ולשחק בכדורגל האירופי, מרכז הבמה, בערך. משחקי הנבחרת היו אמורים למלא את החלל, אבל מה לעשות, זה תמיד נגמר רע - על הדשא ועוד יותר מחוץ לו. הסרט נזרק באמוק, ההתנצלות המיידית נראתה מאולצת, בהתאחדות לכדורגל הגיבו רע יותר, כצפוי, והאינסטגרם פרש מהסטורי. כמה ימים לאחר מכן התקבל זהבי בגוואנגז'ו בזרועות פתוחות. את העונה סיים עם הרבה גביעים ביד - כולל מלך השערים ושחקן העונה.

בקבוצה הרי תמיד יותר טוב מאשר בנבחרת.

שניהם, דאבור וזהבי, לא הריחו דקה לאומית אחת מאז ספטמבר שעבר. שניהם הופתעו מאוד לגלות שצוות זר, ספציפית אוסטרי, עומד להדריך את נבחרת ישראל. שניהם הפכו למטרות חמות של אותו צוות. ערב פתיחת ליגת האומות, בקדנציה חדשה ובחזרה בתכלת, שני האנשים שהכי נכוו מהנבחרת הפכו לתקווה הכי גדולה שלה.

סוף פרישה אימפולסיבית בחזרה מהירה, וזו של זהבי החזיקה שנה. במהלך אותה שנה לא הרגיש שיהיה סיכוי שישוב בקרוב. היו הרבה דברים שטען שצריך לשנות על מנת שזה יקרה. בשיחותיו הראשונות עם המחלקה האוסטרית, הם שאלו, הוא ענה, והוא הבין כנראה שהמלצותיו יתקבלו. אט אט החום ירד, והעונה האחרונה בגוואנגז'ו R&F, אחרונה תרתי משמע, שינתה את מאזן הכוחות. קבוצתית, הבין, אין איך להתקדם בתוך הקבוצה. העסק מוצה וניפוח מספרים, למרות מה שרבים חושבים, אף פעם לא היה בראש מעייניו. זה טוב ויפה, ומכניס, אבל זה לא העיקר. מטרה קבוצתית זה משהו שהיה חסר לו, וכשאין בסין ציפור שיר, גם ליגת האומות היא זמיר. בנוסף, העיסוקים מחוץ למגרש והקמפיינים הפרסומיים האחרונים עזרו להכריע את הכף - בכל זאת, גם אם הנבחרת לא מצליחה, להיות חלק ממשימה לאומית זה דבר נכון יותר למותג מאשר להיחשב כבחור שנטש.

כשניסו למצוא את המועד הכי נכון לקאמבק, בהתאחדות החליטו על חזרה מיידית. אם הנבחרת היתה מצליחה בליגת האומות, זה היה נראה שזהבי מנסה לגנוב פוקוס ממקום שלא צריך בו; אם הנבחרת היתה נכשלת, זה היה נראה שהוא מנסה להיות המושיע. בנבחרת הבהירו לו - אנחנו רוצים אותך עכשיו. רק עכשיו.

דאבור לא האמין; הוא, שהרגיש שבישראל לא שמים לב למספרים באוסטריה, פתאום מקבל על הראש מינוי של צוות אוסטרי. אלו, גם אם ינסו, לא יוכלו להתעלם מהרשתות שזזות בלי הרף בזלצבורג, וינה ומפעלי אירופה. הרצוג ניסה לקבוע איתו דייט מקומי אבל הלו"ז של השניים היה צפוף מדי. בהתכתבויות בטלפון, כך סיפרו בנבחרת, מונס הרגיש שהנה מגיע הצ'אנס האמיתי.

מחר באלבניה, אם לא יהיו הפתעות, שני החבר'ה ישובו לשתף פעולה. שניהם בטח חוזרים בראש ל-2013, למכבי תל אביב. לחצי העונה האחרונה בקדנציה הראשונה של אוסקר גרסיה; לחצי העונה הראשונה בקדנציה של פאולו סוזה. לשנה קלנדרית במהלכה שיחקה מכבי את הכדורגל הטוב ביותר שלה בעשור האחרון, ואולי בכלל.

זהבי הגיע בחלון ינואר 2013 כאקס אדום, ודאבור, לפני כן, ראה אותו רק בטלוויזיה. כבר באימון הראשון מונס התלהב - היתה הרגשה טובה, הם הבינו אחד את השני וכבר במשחקונים הראשונים השלימו כמה דאבל פסים וגולים. לא מזמן הגדיר חלוץ זלצבורג את המצב כ"הבנה עיוורת". הצלחת הגיעה מהר מאוד.

"הניידות של זהבי יצרה המון מרווחים, והם היו דינמים מאוד ביחד", נזכר מאמן הכושר חואן טוריחו. "זו התכונה הכי חזקה של שניהם, הניידות. הם הבינו אחד את השני מהרגע הראשון, וראו את זה. זהבי היה קילר כבר אז, ומונס מוכשר עם קריאת משחק מצוינת. שניהם איכותיים, כולם יודעים את זה, וכשאתה מצרף את איך שהם מבינים האחד את השני, זה מרגיש הרבה יותר טוב".

דאבור נפצע בשלהי עונת האליפות הראשונה ובקושי חזר, אבל את העונה של סוזה פתח נהדר, והיכולת השיגה את השחרור בחלון ינואר. לא לפני שכבש ארבעה שערי ליגה, כולל משחק פנטסטי מול קרית שמונה ועוד יותר מול פרנקפורט. כל מי שרוצה להבין את שיתוף הפעולה בין זהבי לדאבור צריך לצפות ב-90 הדקות של ה-2:4 מול הגרמנים בבלומפילד. זהבי הרשית צמד, דאבור לא כבש, אבל השילוב ביניהם ובין ברק יצחקי באותו ערב - בטח לאור המצב בכדורגל הישראלי של היום - נראה מתוכנת עד כדי מדע בדיוני.

"ערן יכול להריח גול מקילומטר, וכשזה מגיע למונס - תמיד ידעתי שהוא יעשה את זה", מחמיא ראדה פריצה, ששילב פעולה עם השניים באותה התקופה. "כשחושבים על זה, הוא היה צריך לשחק במכבי יותר ממני אפילו", מוסיף השבדי, "הוא תמיד עובד בשביל הקבוצה ולא רק בשביל עצמו. שניהם מחזיקים במוסר עבודה גבוה מאוד, יודעים לזוז, יודעים לעשות דברים בשביל לעזור לחברים לקבוצה. וכשיש לך את התכונות האלה, אתה יכול לשחק עם כל אחד".

זהבי ודאבור שומרים על קשר טוב - מה לעשות, יש להם הרגל, לשלוח הודעה האחד לשני אחרי גול. מה לעשות, שניהם כובשים הרבה גולים. בחצי השנה האחרונה זהבי כבש 19 גולים בכל המסגרות ודאבור 16, ולשניהם בתווך היתה פגרה. אז כן, אלו הרבה הודעות. אף שחקן בנבחרת לא כבש כמות שמתקרבת לסך הכיבושים שלהם בחצי השנה האחרונה, להוציא את דיא סבע עם 11.

בנבחרת, כך נראה, מבינים את הפוטנציאל, ולפי האימון אתמול נראה שאנדראס הרצוג אכן ישתמש בשניהם כחלוצים. באיזו הגדרה? מי "9" ומי לידו? דווקא היעדר ההגדרה מעודדת את השניים. "שניהם יכולים לשחק את ה-9, את ה-10, את החלוץ השני, ולהחליף באמצע המשחק", אמר גורם בנבחרת. "זה מבלבל את ההגנות".

בנבחרת כבר יצא להם לשחק ביחד, לא יותר מדי, והרבה פעמים לא היה מי שיפעיל אותם. מול אנדורה שניהם כבשו וישראל ניצחה 0:4, אבל לא ממשחקים מול אנדורה נשאב מסקנות טקטיות. דווקא המשחק מול ויילס בקדנציית גוטמן הוא משחק שרצוי שיספר את הסיפור עבור הרצוג ורוטנשטיינר: שניהם שיחקו בחוד במערך די דומה לזה שלפי הדיווחים ישתמש הרצוג - חמישה בהגנה; נאתכו, כיאל וקשר נוסף; זהבי ודאבור בהתקפה. אבל כל מי שזוכר את 90 הדקות בקרדיף, זוכר סכנה לעיניים. עם כל הכבוד לפוריות של הצמד, מישהו צריך להפעיל את המכונות, שבוויילס נעו חסרי סיכוי. אם הייתם שואלים את אחד מהם או שניהם, או את כותב שורות אלו, הפנטזיה היא שילוב עם דור מיכה, אבל כל כלי התקפי יעזור.

לפני כשנה וחצי נפגשו זהבי ודאבור בקרית שלום. הם עברו טיפול באותו החדר, והתחילו להעלות זיכרונות. קיוו לשתף פעולה ביחד בקרוב. שניהם נזכרו במשחק ספציפי, ערב גביע באשדוד. זה נגמר בהפסד בהארכה והתחיל בהרכב הזוי של פאולו סוזה, ובמחצית נזרקו שניהם אל כר הדשא בי"א, ובמשך דקות ארוכות שיחקו כאילו רק שניהם על המגרש. השבוע שוב נזכרו במשחק ההוא באשדוד. השבוע הם שוב ישתפו פעולה, בטוח בהרכב פחות הזוי, והם יקוו לתוצאה סופית קצת אחרת.

אורן יוסיפוביץ כתב את הביוגרפיה הרשמית על ערן זהבי

orenjos@walla.co.il