אפשר להרגיש אופטימיות לא מבוטלת לקראת שלב הבתים בליגת האלופות העונה. כי הרי מה אנחנו צריכים בחודשים הקרובים? ראשית, רצוי מאוד שנחזה בדרמות, ורוב הבתים לא יוכרעו כבר באמצע הדרך. כלומר, כדאי להימנע מהגרלה של שתי קבוצות חזקות מול שתי יריבות נחותות מראש. ובכן, רק בית 7 חשוד בהקשר זה - ריאל מדריד ורומא עדיפות על הנייר על צסק"א מוסקבה ופלזן. בכל יתר המקרים, יש לפחות שלוש קבוצות שמסוגלות לעלות לשמינית הגמר, והעסק עשוי להיות מותח. שנית, כולם מחכים לעלילות הפנימיות הקטנות - המפגשים הפיקנטיים, היריבויות הגלויות והסמויות, ניחוחות מהעבר. גם כאן יש יבול לא מבוטל בעקבות ההגרלה. הנה, על קצה המזלג, סיפורים עליהם יורחב רבות בהמשך הדרך.
עוד בנושא:
עמוד האינסטגרם של וואלה! ספורט
ליגת האלופות: ברצלונה, טוטנהאם ואינטר באותו בית, גם פ.ס.ז', נאפולי וליברפול
לוקה מודריץ': "לא הייתי קרוב לעזיבה", פלורנטינו פרס זועם על אינטר
ליאונל מסי מול מאורו איקרדי
לפי שמועות מגוונות, אשר מעולם לא אושרו באופן ישיר, ליאונל מסי הוא האחראי לכך שמאורו איקרדי מעולם לא קיבל הזדמנות הוגנת בנבחרת ארגנטינה, וגם לא זומן לסגל למונדיאל. הפרעוש מיודד עם מקסי לופס אשר שיחק בזמנו בברצלונה, והפרשה המפורסמת במסגרתה "גנב" איקרדי את אישתו של החלוץ הבלונדיני חיסלה את הסיכוי ליחסים תקינים עם הכוכב הגדול. קפטן אינטר נוסה אמנם על ידי המאמן חורחה סמפאולי בשלושה משחקים לקראת סיום קמפיין המוקדמות האחרון, אבל שיתוף הפעולה עם מסי התברר ככושל, ואחד הסקוררים הטובים ביותר בעולם לא נסע לרוסיה. כעת, אחרי שמסי פרש (זמנית?) ממדי תכלת-לבן, הוחזר איקרדי מיידית לסגל.
זה יכול היה להיות אחרת. הרי גם איקרדי יליד רוסאריו, וגם הוא הגיע לאקדמיה של ברצלונה בגיל 15. אלא שהוא בחר לעזוב בתחילת 2011 לטובת סמפדוריה ששילמה תמורתו 400 אלף יורו בלבד. מאז פרץ לתודעה כחיית רחבה פנומנלית באינטר, חיכו רבים למפגש עם האקסית, אבל נראזורי נעדרו במשך שנים מליגת האלופות, ורק עכשיו העסק יוצא לפועל. איקרדי מול בארסה זה נהדר, איקרדי מול מסי לראשונה בחייו זה טוב אפילו יותר. בית 2, שכולל גם את טוטנהאם ואת איינדהובן, יקבל בצדק את תווית בית המוות, ואף אחד לא מבטיח לקטלונים מעבר חלק לשמינית הגמר. למעשה, לא קל יהיה למצוא שחקן עם מוטיבציה גבוהה יותר לשלוח את בארסה לכל הרוחות מאשר איקרדי, וביום טוב הוא בהחלט מסוגל לכך.
כריסטיאנו רונאלדו מול מנצ'סטר יונייטד
כריסטיאנו כבר שיחק נגד השדים האדומים, הבקיע את שער הניצחון באולד טראפורד בשמינית גמר ליגת האלופות ב-2013, וכיכב גם בסופר-קאפ האירופי לפני שנה, אבל הפעם הזווית תהיה אחרת. כאשר הופיע רונאלדו מול האקסית המיתולוגית במדי ריאל מדריד, לאוהדים היה קצת יותר קל לעכל זאת. אחרי הכל, מדובר במועדון חלומותיו, והם הצליחו להשלים עם העזיבה בקיץ 2009. במשך השנים, דוסקסה בתקשורת רבות האפשרות לחזרה מרגשת, אבל הדיווחים על כך נוצלו בדרך כלל על ידי הפורטוגלי על מנת לשפר עוד יותר את תנאיו בבירת ספרד. היו אלה ברווזים מכוונים. כך התייחסו בהתחלה גם לאופציית העזיבה בקיץ האחרון, אבל כאשר התברר שרונאלדו רציני, פיספסה יונייטד את הרכבת. יובנטוס היתה מהירה יותר, וזה כבר מחדל בקנה מידה משמעותי מאוד.
באנגליה מעריכים כי אד וודוורד סימן את גארת' בייל כיעד מספר אחת, אחרי שהוולשי הצהיר על נכונותו לעזוב את סנטיאגו ברנבאו. כובש הצמד בגמר ליגת האלופות לא היה מרוצה בלשון המעטה ממעמדו בקבוצה, אך העזיבה של רונאלדו שינתה, כמובן, לחלוטין את התמונה. ביונייטד לא הספיקו לשנות את קו המחשבה במהירות הנדרשת, וכך נותר וודוורד קירח מכאן ומכאן. הגברת הזקנה השלימה מהלך בזק להחתמתו של כריסטיאנו, על אף שבמנצ'סטר היו מוכנים להציע לו תנאים טובים לא פחות. מאידך, גם בייל כבר ממש לא התלהב מהאופציה לחבור לז'וזה מוריניו, והדבר רק הדגיש את הנחיתות היחסית של המועדון בנקודת הזמן הנוכחית. כאשר יגיע רונאלדו לאולד טראפורד בפסי הזברה, יורגש ביציעים עצב מסוים. האוהדים יבינו עד הסוף שלא יזכו עוד לראות את כריסטיאנו במדים האדומים.
יורגן קלופ מול תומאס טוכל
מעטים מאוד המאמנים הגרמנים מולם נהנה יורגן קלופ מרקורד טוב יותר מאשר נגד תומאס טוכל - שמונה נצחונות, שלוש תוצאות תיקו והפסד בודד ב-12 מפגשים. זה תמיד היה כאשר פגש קלופו את האקסית, כי הרי טוכל הלך בעקבותיו. איש המקצוע הצעיר לא ירש אותו ישירות במיינץ, אבל בהחלט נחשב לממשיך דרכו. כאשר החליף את קלופ על ספסל דורטמונד, עשה טוכל מאמצים משמעותיים לצאת מצילו ולהוכיח עד כמה הוא שונה. בתקשורת הגרמנית פורסמו אז כתבות על ההבדלים בין סגנונות האימון והניהול של השניים, ושחקנים אף שיבחו רבות את טוכל על החידושים המרעננים בעזרתם השתפרה יכולתם.
ואולם, בשורה התחתונה, על אף שכשרונו יוצא הדופן של טוכל ברור כשמש, ההבדל המרכזי בהשוואה לקלופ אשר בולט יותר מכל לעין הוא דווקא באופי. קלופו עזב את מיינץ כגיבור על למרות שהקבוצה היתה בליגה השניה, הנטישה של טוכל נעשתה בטונים צורמים למדי. כאשר קלופו נטש את דורטמונד כולם בכו. טוכל נזרק בחלוף שנתיים, וכולם נשמו לרווחה. טוכל עדיין חש נחיתות מסוימת לעומת קודמו הנערץ, וההפסד הדרמטי והכואב עם דורטמונד לליברפול ברבע גמר הליגה האירופית ב-2016 רק מעצים את התחושה.
כעת תהיה לו הזדמנות לתקן את הרושם כשהוא מתחיל את הקדנציה בפריס סן ז'רמן, וקלופ יפגוש אותו לראשונה כשאינו מתמודד מול האקסית. מצד שני, מעמדו של קלופ באנפילד יהיה איתן ללא קשר לתוצאה. מבחינת טוכל, פיאסקו בשלב הבתים לא יתקבל בעין יפה על ידי הקטארים, והתסריט הזה אפשרי. גם קרלו אנצ'לוטי, אקס פ.ס.ז', ישמח מאוד להכות בטוכל כמאמן נאפולי.
אריאן רובן מול אייאקס
את הכותרות הגדולות הראשונות בחייו קיבל אריאן רובן כנער בן 17, במרץ 2001, כאשר כרונינגן אירחה את אייאקס. הקיצוני השמאלי הצעיר, ששיחק לצידו של מו אלאך, התכבד לבשל את שער הליגה הראשון שלו בדקה ה-8 והיה נרגש. שוטה ארבלדזה העלה את איאקס ל-1:2, אבל רובן הישווה בשער הבכורה בקריירה בדקה ה-15. בסופו של דבר, הסתיימה ההתמודדות בתיקו 3:3 דרמטי, ותקוותיהם של האורחים להתמודד על האליפות נגוזו. זה היה הרגע בו החליטה אייאקס לעשות מאמצים גדולים להחתים את רובן, אך ילד הפלא העדיף להישאר בכרונינגן לעונה נוספת, לסיים את לימודיו, ואז בחר באיינדהובן דווקא.
במשחקו הראשון נגד אייאקס במדים החדשים, באמסטרדם ארנה, הבקיע רובן בניצחון 2:4, אבל היה זה שערו האחרון מול היריבה הגדולה. הוא לא פגש יותר את אייאקס מאז עזב את הליגה ההולנדית לטובת צ'לסי ב-2004. הרבה מאוד מים עברו בתעלות מאז, אך עכשיו - סוף כל סוף - בגיל 34 הוגרל השחקן ההולנדי הגדול של הדור הנוכחי מול המועדון המעוטר ביותר במדינה. הביקור שלו עם באיירן מינכן באמסטרדם יהיה מרגש ועסיסי, וזכרונות מ-2001 יעלו ויצופו. רק שלא ייפצע בעיתוי לא מתאים.
יוליאן נאגלסמן מול פפ גווארדיולה
יוליאן נאגלסמן פיספס בימים ספורים. הוא מונה למאמן הופנהיים בתחילת פברואר 2016, כאשר הוב סטבנס הוותיק התפטר מסיבות רפואיות, אבל ההולנדי עדיין היה על הקווים כאשר הקבוצה הפסידה לבאיירן מינכן בסיבוב השני ב-31 בינואר. וכך, לא יצא לעילוי הצעיר והשאפתן להתמודד עם המודל לחיקוי, פפ גווארדיולה. הקטלוני עזב את באיירן בקיץ 2016 כדי לעבור למנצ'סטר סיטי, וכאשר שיחק נאגלסמן לראשונה מול ספינת הדגל של הכדורגל הגרמני, ואף השיג תיקו 1:1 נהדר באליאנץ ארנה, היה זה קרלו אנצ'לוטי על הספסל שמנגד.
מאז סומן נאגלסמן כמאמן המיועד של באיירן על ידי אולי הנס, אבל קרל היינץ רומניגה סבר אחרת, והמגעים לא הבשילו מעולם לעסקה כלשהי. הרעיון לפיו חייב נאגלסמן להמשיך את דרכו של גווארדיולה במינכן התברר כלא מעשי. בעונה הבאה, הוא יאמן את לייפציג, אבל בינתיים נאגלסמן עדיין בהופנהיים, וההגרלה מול סיטי היא התגשמות החלום עבורו. הפעם הוא יפגוש את גווארדיולה, ואף ינסה להפתיע אותו. מול באיירן יש לו מאזן נהדר למרות ההפסד במחזור הפתיחה העונה. אין סיבה שהופנהיים לא תעשה חיים קשים מאוד גם לסיטי.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק