ה-NBA מתעוררת היום (שלישי) לעידן חדש, עידן שלא כולל את אחד השחקנים האהובים והווינרים ביותר שידעה בעשורים האחרונים - מאנו ג'ינובילי. אמש הודיע הכוכב הארגטינאי הבלתי נגמר על פרישה בגיל 41, למרות שהשאיר את כולם במתח עד הרגע האחרון וגרם לספרס להאמין שימשיך לעונה נוספת, בהתאם לחוזה שאמור היה להרוויח (2.5 מיליון דולר בעונה הקרובה). כיאה לשחקן במעמדו, שחדר ללב הקונצנזוס האמריקאי למרות שמגדיר את עצמו כארגנטינאי מבטן ומלידה, שחקנים, מאמנים מנהלים ואנשי תקשורת בליגה הטובה בעולם נפרדו עם המון רגש ועם מידה לא מבוטלת של עצב.
אחרי הכל, הפרישה של ג'ינובילי היא לא פרידה מהשחקן האהוב והמוערך, אלא גם מעין טקס אשכבה לשושלת של הספרס בשני העשורים האחרונים. לפני שנה פרש טים דאנקן, בקיץ האחרון עזבו טוני פארקר, קוואי לאונרד ודני גרין, וכעת גם מאנו, השריד האחרון לימים היפים ההם, כבר לא ישחק יותר בטקסס.
מלבד המשמעות הסמלית של הפרישה, בקהיליית ה-NBA עסקו אמש בעיקר בשאלה אחת: האם מאנו, שהיה ללא ספק ווינר מופלא וחבר נהדר לקבוצה, אבל גם מעולם לא העמיד מספרים של סופרסטאר ואף פעם לא היה הכוכב מספר אחת של הספרס, ראוי להיכנס להיכל התהילה של הכדורסל?
מבט מעמיק יותר למספרי הקריירה של ג'ינובילי בהחלט תומך בקייס שלו: ג'ינובילי לא רק היה שותף בכיר לארבע אליפויות, לא רק הציג יכולת הירואית שמשום מה לא הספיקה כדי לזכות בפרס MVP סדרת הגמר ב-2005, לא רק הגיע להישגים מופלאים גם עם נבחרת ארגנטינה - אלא סטטיסטית, הוא היה ווינר מיוחד במינו. ב-16 העונות שלו בסן אנטוניו המאזן של הקבוצה עמד על 762 ניצחונות לעומת 295 הפסדים - אחוז הצלחה של 72.1, הגבוה אי פעם ב-NBA לשחקן ששיחק לפחות 1,000 משחקים.
עוד בנושא
ג'ינובילי הודיע על פרישה: "הגשמתי את החלומות הכי פרועים"
כשג'ינובילי וארגנטינה שינו את ההיסטוריה של נבחרת ארה"ב
אחד ויחיד: מיטב הציטוטים שנאמרו על מאנו ג'ינובילי בקריירה
פרט לכך, היה כמובן גם האופי המיוחד, שבא לידי ביטוי בהקרבה ובמוכנות להפוך לשחקן השישי האידיאלי. מבין 1057 משחקים ששיחק ב-NBA בעונה הרגילה, רק ב-349 הוא פתח בחמישייה. מבין 218 משחקי פלייאוף, רק 53 היו בחמישייה. ובפלייאוף, כאמור, המספרים עלו פלאים: 14 נקודות למשחק (ביחס ל-13.3 בעונה הרגילה), 4 ריבאונדים (לעומת 3.5), 3.8 אסיסטים (לעומת 3.7) ו-1.3 חטיפות (לעומת 1.3).
הדיון האם הוא ראוי או לא להיכנס להיכל התהילה היכה גלים אמש בארצות הברית, וכמה שחקנים בכירים סיפקו תשובה חד משמעית. "ברכות למאנו ג'ינובילי על קריירה מדהימה. שחקן גדול, לוחם גדול, ווינר. התחנה הבאה: היכל התהילה", כתב דירק נוביצקי, עוד בינלאומי פורץ דרך ב-NBA. "היום מאנו פרש, וזה מרגיש כמו לאבד בן משפחה", אמר צ'ארלס בארקלי. "היה כבוד ועונג לצפות בך משחק. נתראה בקרוב בהיכל התהילה".
קובי בריאנט צייץ: "מאנו ג'ינובילי, אתה אלוף אמיתי, חבר שלי, ואחד הטובים שאי פעם יצא לי לשחק מולם. תיהנה מהחיים אחרי אח, אתה ראוי לזה, ואפילו יותר". גם לברון ג'יימס הביע את הערכתו. "זה הכדורסל עכשיו, היורו סטפ!!", כתב לברון על המהלך שהפך לפופולרי בליגה, בהשראתו של ג'ינובילי, "אלוהים יברך אותך, תודה ששיחקת את המשחק בצורה הנכונה, ועל התחרות". סטף קרי כתב לו "ברכות על קריירה מדהימה, המחשת בגופך איך הכדורסל אמור להישחק. עם תשוקה, שמחה, וללא ספק כאלוף, שוב ושוב. אדוני, אתה השראה עבור רבים. תיהנה מהמשך חייך בשלמותם".
ג'ייסון קיד סיפר ש"מאנו היה אחד השחקנים הכי מיוחדים שיצא לי לשמור עליהם. הוא שינה את המשחק. ברכות על קריירה נפלאה, ונראה אותך בהיכל התהילה מתישהו בקרוב". גם סטיב קר, מנקודת מבט של מאמן, ציין ש"מאנו הוא אחד הגדולים אי פעם. חסר פחד, מצחיק, מלא תשוקה, ותחרותי בטירוף. תודה מאנו".
ג'מאל קרופורד, שהתחקה אחר ג'ינובילי והפך בעקבותיו לשחקן שישי משובח, כתב: "מאנו, אתה היית הדמות המרכזית שהערצתי כשהחלטתי שאהיה שחקן שישי לנצח. הסטייל שלך, הכישרון, התחרותיות, הרעב לנצח, לכל זה נתגעגע באמת". גם אייזאה תומאס (הנמוך) כתב בהתרגשות ש"ה-NBA הולכת להתגעגע למאנו ג'ינובילי. אני מעריך את כל מה שעשית עבור המשחק".
מלבד הווינריות, החכמה, היורו-סטפ שהפך לסימן ההכר ועוד דברים שנראו מעל פני השטח, לג'ינובילי הייתה גם מנהיגות מיוחדת, אותה חבריו בסן אנטוניו הדגישו אמש. למרכוס אולדריג', ששיתף פעולה עמו בשנים האחרונות בספרס, כתב: "שיחקתי נגדך תשע שנים. ישבתי באינספור אסיפות טרום משחק שהסבירו בהם איך לא לתת לך לחדור שמאלה, כי כשזה קורה אתה בלתי עציר. אחר כך הפכתי לחבר שלך לקבוצה, וזכיתי לראות מקרוב איך אתה מוסיף לקבוצה ערך הרבה יותר גדול מרק לקלוע לסל. אתה הלוחם האולטימטיבי, אחד שהקבוצה חשובה לו יותר מהכל. שדרגת את התרבות הארגונית של הספרס, רק על ידי זה שהיית שם. גרמת לי להיות שותף לפעילויות של הקבוצה מחוץ למגרש הרבה יותר ממה שהייתי שותף אי פעם בקריירה. היה כבוד עצום לשחק נגדך, אבל כבוד עוד יותר גדול להיות לצידך".
ברנט בארי, ששיחק עם ג'ינובילי בסן אנטוניו במשך ארבע שנים בעשור הקודם, כתב ש"מנהיגות לא קשורה לאליפויות או תארי כבוד. היא קשורה באימפקט, בהשפעה ובהשראה. למאנו היה אימפקט שהביא תוצאות, היתה לו השפעה שפיזרה את התשוקה שלו לעבודה, והייתה לו יכולת להיות השראה לחבריו לקבוצה. לא היה יום אחד שלא היית כל שלוש הדברים הללו ביחד".
גם מרקו בלינלי ששיחק בסן אנטוניו לצד מאנו והפך לחבר קרוב שלו סיפר על אופיו המיוחד, ואמר ש"זהו יום עצוב עבור כולנו. עבור הכדורסל, ועבור כל מי שמגדיר את עצמו כחלק ממנו. מאנו היה שחקן עצום, אבל חשוב יותר, הוא היה אדם עצום מחוץ למגרש. הוא עזר לי מתחילת הקריירה, לימד אותי איך לגשת למשחק הזה, ותמיד ניסה להעביר לשחקנים הצעירים את האהבה הגדולה שהיתה לו למשחק. מאנו היה ווינר מלידה. שחקן מדהים, אדם מדהים".
פאו גאסול הוסיף ש"היית מודל לחיקוי עבור כולנו, עם האהבה העצומה הזו לכדורסל. אני בר מזל על כך שחלקתי איתך את אותו חדר הלבשה".
בתקשורת המקומית בסן אנטוניו מעט הופתעו מהבשורה, למרות שהייתה באוויר בשבוע האחרון. במקומון "אקספרס ניוז" נכתב ש"השחקן האהוב ביותר אי פעם של סן אנטוניו כבר לא חלק מהקבוצה. לעולם לא יהיה עוד מאנו ג'ינובילי".
טים דאנקן וטוני פארקר - שותפיו הנצחיים ומי שהרכיבו יחד איתו את הטריו הכי מעוטר אי פעם ב-NBA - עדיין לא הגיבו לפרישה, וכך גם מורו ורבו גרג פופוביץ'. סביר להניח שאת הפרידה האמוציונלית הם ישמרו לאירוע מיוחד שהספרס אמורים לארגן בקרוב, על פי דיווחים בארצות הברית. כך או כך, ג'ינובילי צפוי להגיע למסיבת עיתונאים לרגל הפרישה לפני פתיחת מחנה האימונים של הספרס, ככל הנראה במהלך השבוע הבא.
והחל מאותו רגע, כולנו נתחיל להתגעגע.
