פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      אין איש מחכה לה שם: הבונדסליגה יוצאת לדרך בטעם חמצמץ

      סכומי כסף צנועים שמושקעים, כוכבים שעוזבים, דומיננטיות של קבוצה אחת וכישלונות במפעלים האירופים ובמונדיאל. עונת 2018/19 בליגה הגרמנית נראית ככזו שתהיה די מדכדכת וחסרת בשורה חדשה. ולא, ממש לא כל האשמה בבאיירן מינכן

      אין איש מחכה לה שם: הבונדסליגה יוצאת לדרך בטעם חמצמץ
      עריכת וידאו: מתן חדד

      ערב חזרת הבונדסליגה ועושה רושם שאין בגרמניה אווירת חג באוויר כמו בשנים שעברו, אולי אפילו תחושת חמיצות מסוימת, אנשים מבינים או מתחילים להבין שיש בעיה. על פניו משחק בין האלופה בשש השנים האחרונות באיירן מינכן לבין אחת הנציגות בליגת האלופות, הופנהיים, אמור להיות חלון ראווה נוצץ במיוחד לליגה הגרמנית הבכירה. מצד אחד אחת הקבוצות המצליחות באירופה בשנים האחרונות עם מאמן חדש על הקווים ומצד שני קבוצה צעירה ומלהיבה עם המאמן המסקרן ביותר ביבשת. אבל זה לא זה. התחושה היא לא כפי שהייתה לפני שנה, שנתיים או חמש. משהו לא טוב עובר על הבונדסליגה בשנים האחרונות.

      הסיבה הראשונה ואולי המיידית לחוסר ההתלהבות היא ההשקעה הנמוכה יחסית. נכון ליום שלישי השבוע 18 קבוצות הבונדסליגה הוציאו 735.21 מיליון יורו על רכש. אמנם בכל הליגות הגדולות האחרות יש 20 קבוצות, כך שנוספים סכומי רכש של שתי קבוצות נוספות, אבל גם כך הפערים מאנגליה, ספרד ואיטליה עצומים ואפילו מצרפת הם גדולים מאוד. 20 קבוצות הליגה הצרפתית הוציאו הקיץ 991.32 יורו, שזה כמובן הרבה הודות ל-151.95 מיליון ששפכה פריס סן ז'רמן, אבל גם אם מורידים את האלופה הצרפתית עומדים על הפרש של קרוב ל-100 מיליון יורו בשתי הליגות. קבוצות הפרמיירליג הוציאו 1.6 מיליארד יורו בחלון העברות שכבר נסגר (כלומר יותר מפי שניים מקבוצות הבונדסליגה). בסרייה A הוציאו 1.26 מיליארד יורו על רכש ובספרד שפכו 1.25 מיליארד יורו.

      הבזבזנית הכי גדולה של חלון ההעברות בקיץ בגרמניה היא בורוסיה דורטמונד, שהוציאה קצת יותר מ-70 מיליון יורו ובסך הכול הוציאה 25.72 מיליון יורו יותר ממה שהכניסה. כשמוסיפים לכך את המכירות של עוסמאן דמבלה בקיץ שעבר (148 מיליון יורו) ושל פייר אמריק אובמיאנג בינואר (כ-65 מיליון יורו) אפשר להבין שבמאזן הכללי היא עדיין במצב של פלוס גדול. באיירן מינכן הקיץ עומדת על רווח של כ-70 מיליון יורו אחרי שהשלימה את מכירתו של דוגלאס קוסטה ליובנטוס והעבירה גם את ארתורו וידאל לברצלונה. קבוצת צמרת נוספת, ר.ב. לייפציג, נמצאת בפלוס של 27.74 מיליון יורו הקיץ.

      עוד בנושא:
      עקבו אחרי וואלה! ספורט באינסטגרם

      רוברט לבנדובסקי, שחקן באיירן מינכן (רויטרס)
      באיירן מינכן הוכיחה עם לבנדובסקי, שוב, שהיא הקבוצה היחידה בגרמניה שיכולה מבחינה כלכלית להחזיק אצלה גם את הכוכבים הגדולים ביותר (צילום: רויטרס)

      השקעה כספית היא לאו דווקא ערובה להצלחה, אבל אין ספק שחלק מהבאזז האדיר של הפרמיירליג והלה ליגה נובע מההשקעות הכספיות העצומות של הקבוצות שם. גם הליגה האיטלקית עוררה הקיץ הרבה עניין בזכות חלון העברות פעיל מאוד של הקבוצות שם. אין מה לעשות, כסף כן קונה עניין ש"קונה" כסף בחזרה.

      הסיבה השנייה, והיא גם קשורה כמובן ישירות לראשונה, היא הוויתור הקל יחסית של קבוצות בגרמניה על שחקנים. על דורטמונד כבר דיברנו, אבל גם קבוצות אחרות מוכרות שחקני מפתח כל הזמן לכסף הענק של אנגליה וספרד כשבעצם הקבוצה היחידה שלא מוכרת כעיקרון כוכבים היא באיירן מינכן. לייפציג מכרה את נאבי קייטה לליברפול, באייר לברקוזן מגדלת שחקנים, משביחה אחרים ומוכרת אותם כדרך קבע (ברנד לנו, הקאן צ'לחנוילו, יונג מין סון ואחרים) ושחקנים ממחלקת הנוער של שאלקה מפוזרים בכל היבשת (מסוט אוזיל, מנואל נוייר, יוליאן דראקסלר, סיאד קולשינאץ, ג'ואל מאטיפ ועכשיו גם תילו קהרר).

      אפרופו שחקנים, אז אם בעבר כמעט בכל טורניר בינלאומי גדול שחקני הבונדסליגה היו דומיננטים וכובשים בכמויות מרשימות, אז במונדיאל 2018 רק שבעה שערים הגיעו משחקנים שמשחקים בליגה הגרמנית הבכירה ואף אחד מהם לא כבש יותר מאשר שער אחד. יוסוף פאולסן, אלפרד פינבוגאסון, סטיבן צובר, שינג'י קגאווה, יויה אוסאקו, אנטה רביץ' ומרקו רויס היו שבעת הכובשים היחידים. בנוסף, רק שני שחקנים מהסגל של אלופת העולם משחקים בבונדסליגה: בנז'מן פבאר המצוין משטוטגרט וקורנטן טוליסו מבאיירן מינכן, שלא היה שחקן הרכב אצל דידייה דשאן ברוסיה.

      אקסל ויטסל שחקן בורוסיה דורטמונד חוגג (GettyImages)
      ההשקעה הכספית והיכולת של בורוסיה דורטמונד לא מספיק גדולות כדי להתחרות בבאיירן. אקסל ויטסל (צילום: GettyImages)

      הסיבה השלישית לאותה חמצמצות ותחושת חוסר חגיגיות בפתיחת הליגה קשורה גם היא כמובן לשתי הסיבות הקודמות ונוגעת לחוסר התחרותיות. בין 2012-2000 היו בגרמניה חמש אלופות שונות - באיירן מינכן, בורוסיה דורטמונד, שטוטגרט, וולפסבורג ו-ורדר ברמן - ורק פעמיים הצליחה אותה קבוצה לשמור על האליפות בה זכתה עונה לפני כן (באיירן מינכן ב-2006-2004 ובורוסיה דורטמונד 2012-2010). מאז 2012 הייתה רק אלופה אחת, שתזכה בתואר גם השנה. כמו בפוליטיקה, גם בספורט ובליגות מקצועניות: שלטון יחיד הורס ומשחית. הדומיננטיות חסרת התקדים הזו הפכה את באיירן למונופול בליגה וזה בא לידי ביטוי במובנים הרעים ביותר מבחינת תחרותיות.

      יותר מאשר ההעברות של הכוכבים הכי גדולים של היריבה בורוסיה דורטמונד בעבר - מאטס הומלס, רוברט לבנדובסקי ומריו גצה - דווקא בנז'מן פבאר הוא דוגמה שמשקפת בצורה טובה יותר איך הכוח משחית. שטוטגרט רכשה שחקן שלא קיבל צ'אנס אמיתי בליל כשהייתה בליגה השנייה, הוא התפתח אצלה והפך לשחקן נהדר, שהוכיח את זה גם במונדיאל. ברגע שהיכולת שלו הרשימה מאוד, היה ברור לכולם שהוא בדרך לבאיירן וכבר מעכשיו זה צפוי שיעבור אל הבווארים בקיץ הבא, אף קבוצה בבונדסליגה לא מנסה בכלל לקרוא תיגר על ההעברה הזו וללכת על השחקן. אף אחת לא רוצה לעצבן את הקבוצה העשירה והמצליחה ביותר במדינה וכך נוצר מצב בו אין תחרות בריאה ודחיפה למצוינות.

      אולי הנס דיבר על היעדר התחרות הזו בליגה ואמר: "לחץ מהיריבות מוביל להופעות טובות יותר. כשקבוצה כמונו מובילה את הליגה בפער של 20 נקודות וזוכה באליפות כבר במרץ או באפריל, יורד הלחץ ויש לזה השלכות גם בליגת האלופות. אני מקווה מאוד ששוב תהיה לנו תחרות כמו שהיה בעבר בקייזרסלאוטרן או בדורטמונד". ברור שהנס צבוע כי הוא בין האחראים הגדולים לחוסר התחרותיות, אבל האשמה מוטלת גם על הקבוצות האחרות בהן אין ממש את הדרייב והטירוף הזה להיות הטובים ביותר כמו שיש להנס ולקרל היינץ רומניגה.

      אולי הנס נשיא באיירן מינכן (GettyImages)
      הוא באמת רוצה יותר תחרות? אולי הנס (צילום: GettyImages)

      מיכאל רשקה, שהיה המנהל הטכני בבאיירן ועבר להיות המנהל המקצועי בשטוטגרט, אמר בראיון לאחרונה: "באיירן מינכן נמצאת מרחק עצום מכל השאר. אין מספיק החלטות נכונות שמועדון יוכל לקבל כדי להתמודד עם העוצמה הכלכלית והאסטרטגית של באיירן שווה בשווה. רק באיירן תחליט אם יהיה מתח בליגה". ההצעה של רשקה אגב הייתה: "אם באיזשהו שלב באיירן רוצה לחגוג אליפות כמו שצריך כי זה היה מרגש עד הסיום, צריך להתחיל לשחק פה בשיטת פלייאוף בסוף העונה. אם הם ימשיכו להיות כל כך דומיננטים ולרכוש את כל השחקנים הטובים של היריבות, אין שום דרך אחרת. אני לא חולם, אני ריאלי". גם המנהל הספורטיבי של בורוסיה דורטמונד מיכאל צורק דיבר בנושא ואמר: "בגרמניה אין תחרות. באנגליה יש חמש קבוצות ברמה אחת, בספרד לפחות שתיים. כשבאיירן מרוויחה בכל עונה 200 מיליון יורו יותר מכל קבוצה אחרת, אז ברור שזה ישפיע על הליגה".

      כאן גם מגיעים לנקודה הבאה והיא חוסר ההצלחה באירופה. הקבוצות הגרמניות לא מצליחות במפעלים האירופים בשנים האחרונות, כשלמשל פרט לבאיירן אף אחת לא עברה את שלב הבתים בליגת האלופות בעונה שעברה. זה קורה בדיוק בגלל התפיסה הגרמנית כלפי הליגה והכדורגל. אם בכל מדינה אחרת מחפשים את ההצלחות והתארים, אז לאוהד הגרמני הממוצע הרבה יותר חשובה הקהילה, הקהל ותחושת השייכות והבעלות שיש לו על המועדון. לכן כל ניסיון להכניס השקעה זרה לליגה נתקל בהתנגדות עזה וחוק ה-50+1 עדיין זוכה לפופולאריות אדירה בקרב האוהדים הגרמנים. כל סקר אוהדים מראה רוב מוחלט וגמור בעד החוק כשזה נע באחוזים סביב 70% תמיכה ומעלה באופן עקבי.

      אז בצד החיובי החוק הזה עוזר לפתח ולגדל הרבה שחקנים צעירים וטובים (למרות הכישלון המוחלט במונדיאל האחרון עדיין יש לגרמניה מאגר שחקנים נהדר), אבל בצד השני הוא מביא למצב שהקבוצות לא משתתפות במשחק של הליגות האחרות בכל הנוגע למאבק על שחקנים מוכחים ולא רק כישרונות עתידיים. כך קורה שקבוצות שהצליחו מאוד באירופה כמו שאלקה, באייר לברקוזן, דורטמונד, המבורג כמובן ואחרות כבר לא מצליחות להגיע רחוק. בסופו של דבר הכסף הגדול מדבר וכשקבוצה גרמנית פוגשת יריבה אירופית אחרת אז היא תמיד משחקת מול יריבה שהוציאה סכומי כסף גדולים בצורה משמעותית מאלה שהיא שפכה וכך היא תמיד או כמעט תמיד תהיה אנדרדוג. ככל שהשנים חולפות, כך גם גדלים ההבדלים והופכים למשמעותיים יותר.

      מיכאל צורק מנהל ספורטיבי של בורוסיה דורטמונד (GettyImages)
      מיכאל צורק (צילום: GettyImages)

      כמו שאמרנו, צריך לקרות משהו חריג מאוד כדי שבאיירן מינכן לא תזכה גם העונה באליפות, אפילו אם לא תנצח הערב את הופנהיים. השאלה המרכזית שתעמוד למבחן העונה היא האם מישהי אחרת תתחיל לעשות צעדים בדרך לתפוס את האלופה בשש השנים האחרונות? האם יש סיכוי שמישהי תתמודד עם באיירן ראש בראש על האליפות בלי שהבווארים יחוו עונה אומללה? רוב הסיכויים ששוב נקבל הרבה כישרון מלוטש במידה זו או אחרת שלא באמת מצליח להדביק את העומק, האיכות והניסיון בסגל של באיירן. כשכבר יהיו כאלה שמסוגלים לעשות את זה, יבואו פנקסי הצ'קים מאנגליה וספרד.

      ליגה גרמנית 2018/19

      קבוצה שערים
      1 באיירן מינכן 34 24 6 4 32-88 78
      2 דורטמונד 34 23 7 4 44-81 76
      3 ר.ב. לייפציג 34 19 9 6 29-63 66
      4 לברקוזן 34 18 4 12 52-69 58
      5 בורוסיה מנשנגלאדבך 34 16 7 11 42-55 55
      6 וולפסבורג 34 16 7 11 50-62 55
      7 פרנקפורט 34 15 9 10 48-60 54
      8 ורדר ברמן 34 14 11 9 49-58 53
      9 הופנהיים 34 13 12 9 52-70 51
      10 פורטונה דיסלדורף 34 13 5 16 65-49 44
      11 הרטה ברלין 34 11 10 13 57-49 43
      12 מיינץ 34 12 7 15 57-46 43
      13 פרייבורג 34 8 12 14 61-46 36
      14 שאלקה 04 34 8 9 17 55-37 33
      15 אוגסבורג 34 8 8 18 71-51 32
      16 שטוטגרט 34 7 7 20 70-32 28
      17 האנובר 96 34 5 6 23 71-31 21
      18 נירנברג 34 3 10 21 68-26 19