גם כששלומי אזולאי צועד היום על חוף הים בחדרה, אנשים זוכרים לו שפעם, לפני כמה שנים, הוא היה תגלית העונה של ליגת העל. במכבי תל אביב הוא נקבר על הספסל, הפך בעיקר לקלף מיקוח בעסקאות של ג'ורדי קרויף, היה תלוי על בלימה בניסיונות של הצהובים להחזיר פעמיים את אלירן עטר, נשלח להשאלה בקבוצה שהוא לא רצה להיות בה. נפצע ושוב נפצע. סבל ועוד יותר סבל. ועדיין, אנשים זוכרים את העונה הענקית שבה הוא נראה כמו הקשר הגדול הבא.
"אני מסכים לגמרי עם הקביעה הזאת: אני סובל מחוסר מזל. מבחינתי, לפני ארבע שנים בבית"ר ירושלים, רשמתי את העונה הכי גדולה שלי בקריירה. זה לא המספרים, אלא יותר בגלל איך שזה התגלגל לכיוון הזה. הזימון לנבחרת, חולצת ההרכב מול באר שבע. הניצחון בווסרמיל. נפתח לי האוויר. פתאום הבנתי שהקריירה יכולה ללכת למקום אחר. כבשתי בטדי שער בלתי נשכח מול מכבי חיפה. באותו לילה לא ישנתי מרוב הודעות וטלפונים. לא הייתי רגיל ל'היי' הזה. מי שמע עליי בראשון לציון? הייתי שחקן לאומית. פתאום נכנסתי להרכב בבית"ר, הזימון לנבחרת הגיע".
אזולאי נבחר לתגלית העונה. הוא אפילו זומן למשחק בבוסניה. אבל הוא לא ידע שאז תתחיל שרשרת אירועים ממנה לא התרומם עד היום. "כולם טסו לחופשות ואני נשאר בארץ, הכל כדי להצדיק את הזימון של גוטמן. בסוף האימון נשארתי לבעוט. אני אוהב 'אקסטרות', אז נשארתי עם אבוקסיס לבעוט לשער. באחת הבעיטות הרגשתי משהו בשריר. בהתחלה אמרתי 'זה כלום, מתיחה קטנה', יטפלו בי ואטוס. ואז דוקטור רוסנובסקי הגיע, בודק, מסתכל עליי ואומר: 'יש לך קרע חביבי, קרע גדול'. אני תופס את הראש, אומר לעצמי 'למה שלומי? אתה עשר דקות אחרי האימון. כולם בצד, מה אתה ממשיך לבעוט?' ושוב אני חושב למה זה קורה לי, ושוב למה אני מתנהג בטיפשות. ואז חודשיים בחוץ. קשה לי לחזור לזה".
עוד בנושא
לודוגורץ מציעה לדיא סבע 13 מיליון שקל נטו לחמש שנים, הקשר עדיין מתלבט
בית"ר ירושלים פנתה בנוגע לשטקוס. המחיר: 2 מיליון שקלים
חזן מונה לעוזרו של הרצוג. המאמן: "הנבחרת תהנה משני שחקני נבחרת עתירי ניסיון"
אזולאי רוצה לחזור השנה לאותה נקודה בה היה בבית"ר, אבל הוא לא שוכח שאת העצירה בקריירה הוא הרגיש באמת אחרי שעבר למכבי תל אביב באותו קיץ של בוסניה, יחד עם אלי דסה, אבל מיעט לשחק ולהתפתח. "קשה להקביל את זה לדסה, כי הוא הגיע כמגן - עמדה שחסרה מאוד למכבי תל אביב בשנים האחרונות. אני, לעומתו, הגעתי לעמדה צפופה בקישור - אלברמן, מיטרוביץ', איגיבור ודור פרץ שנחשב לשחקן בית. הגעתי ישר אחרי פציעה בנבחרת. לקח לי חודש להיכנס לעניינים. אבל כשנכנסתי, לא קיבלתי הזדמנויות. עד עכשיו אין לי מושג למה. בפעם הראשונה שקיבלתי הזדמנות ניצחנו את הפועל חיפה, אבל אז הגיעה צ'לסי בליגת האלופות. נכנסתי כמחליף. משחק אחרי זה כבשתי מול בני יהודה ובישלתי צמד לזהבי. שם הכל התפרץ. שיחקתי, אבל שוב נפצעתי בשריר. שלוש פעמים באותו שריר, במכבי תל אביב. כמה חוסר מזל. והנה, שוב חזרנו לחוסר מזל".
- אחרי העונה במכבי תל אביב, לא חשבתי שתגמור כמושאל לקריית שמונה.
"לא רק אתה חשבת ככה. הייתה לי אפשרות לחזור לבית"ר, להגיע למכבי חיפה. סיכמתי במכבי חיפה באותה עונה. זה קרה במסגרת עסקת עטר, שגם הוא היה אמור לעבור. באותו יום קיבלתי טלפון מאבי נימני, הוא הודיע שהכל הולך לקראת חתימה ופתאום, כמה שעות אחרי, הוא שוב התקשר כי הכל התפוצץ. הבנתי שמכבי חיפה דרשה המון כסף על אלירן. בסוף הוא לא עבר, אז גם אני לא. והכל אחרי שהתנאים שלי היו סגורים. החלטתי שאני נשאר במכבי תל אביב ואז הגיע טלפון משירצקי. לא הייתי בטוח שאני עובר, אבל בסוף אישרו את המעבר ומצאתי את עצמי שם. אם רציתי להיות שם? חשבתי שאהיה במקום אחר. הייתה לי עונה גדולה, אבל מי זוכר את זה. זו קריית שמונה. אנשים לא זוכרים עונה גדולה במועדון לא גדול".
- ואז נגמרת עונה, ושוב אתה קלף מיקוח. שוב עסקת עטר.
"אחרי העונה בקריית שמונה, באתי ממש מוכן למכבי תל אביב. הגעתי למחנה וקיבלתי פידבק מג'ורדי. הוא אמר שעשיתי מחנה מצוין. פתחתי באירופה ואז שוב באו שחקנים חדשים, גם זרים, לעמדה שלי. שוב דחקו את שלומי הצדה. ואז שוב עלה הרעיון - אלירן תמורת שלומי. רק שאז זה יצא לפועל".
- וכמו כל הקריירה, כך נפתחה הקדנציה במכבי חיפה. ארבעה בישולים מול רעננה, דבר שאף שחקן במועדון לא עשה לפניך, ופציעה אכזרית מול מכבי תל אביב במחזור שאחרי.
"את הרגע הזה אני לא אשכח בחיים שלי. הרגשתי שנקרע לי משהו מהגוף, גם פיזית וגם נפשית. באתי אחרי משהו שאף אחד לא עשה לפני ועוד במשחק הראשון שלי. שוב הרגשתי 'היי', מקום גבוה בקריירה שלי. שוב נזכרתי בבית"ר. כן, באתי במשחק הזה להוכיח למכבי תל אביב. אני לא מחפש סיבות כבר למה שעובר עליי, אבל זה מאוד כאב. גם לי, גם למשפחה. אני יושב עם עצמי אחרי הפציעה ושוב שואל 'למה זה קורה לי? למה עוד פעם? איך אני מגיע למצב שאני הופך לשחקן מוביל במכבי חיפה ושוב זה קורה? למה רק לי?'".
- אני עובר רגע לספת הפסיכולוג: מה אתה מרגיש שמעכב אותך?
"יש דברים קטנים, גם בחיים, שהכל מתעכב, אבל לימדו אותי פעם: אם תתייחס לדברים הקטנים, זה יקרה לך יותר. אני מקבל את מה שאלוקים נותן לי באהבה. עברתי בשלוש השנים האלה כל כך הרבה דברים שלא קשורים לכדורגל, אבל יש גם שני רגעים משמחים מאוד - הגול נגד חיפה היה סוג של חלום. ראית? זה תמיד מתקשר למכבי חיפה בסוף. הרגע השני זה ארבעת הבישולים. אבל אז חוזרים שוב לרגע השבר ההוא. זהו, אני מאחורי זה ויודע בדיוק מה אני רוצה בעונה הבאה. הנחתי את העבר בצד. אפשר לעבור לחלק השני של הראיון?".
עברנו. גם את האנשים שהובילו אותו למקום שבו הוא נמצא היום הוא זוכר היטב, ומונה אותם אחד אחד, ראשון ואחרון. אבא, איתי מרדכי, מימר, לחמן. כל אחד לימד אותו משהו אחר. ובכל זאת, אני שואל, הילד כבר בן 28, שחקן שהיה אמור להיות השחקן המוביל בכדורגל הישראלי. "הציפיות גבוהות, העונה זה או שחזור העונה ההיא בבית"ר ירושלים, או שוב השחקן המפוספס", אני אומר, והוא מחייך. "אספר לך סוד. בקיץ הזה קיימתי התייעצות עם האחים שלי. אחרי שיצאתי מהשיחה שמתי לעצמי מטרה: אני הופך להיות המנהיג של מכבי חיפה, אני הופך להיות שחקן משמעותי במכבי חיפה. שחקן שסוחב את הקבוצה, שלוקח אחריות. מנהיג. לא רק גולים. לא רק בישולים, שבזה אני מתמחה מגיל צעיר".
- כמה בער בך לחזור?
"הרגשתי כבר בעסקה הראשונה עם עטר, שלא יצאה לפועל, שלא משנה מתי, אחזור. זה היה חלום של אבא שלי ז"ל. כשאיתי מרדכי מונה לעוזר מאמן התרגשתי. מגיל קטן הוא איתי, הוא האדם שעיצב את הדמות שלי. אני איתו מגיל 13, עד גיל 19 היינו יחד. כשהוא הגיע לצוות, זה היה כאילו אבא חזר. הוא האבא השני שלי. עד גיל 18, אבא היה מאוד דומיננטי בקריירה שלי, הוא היה בא לכל משחק גם כשהוא היה חולה. הוא לימד אותי הכל. הוא היה מאמן כדורגל, שיחק בעמדה שלי. הגאווה שלי. אחרי שנפטר, איתי הפך האיש שדואג לי. עכשיו שוב התחברנו. זה עוזר לי שהוא כאן".
- קיבלת את סרט הקפטן המשני, אבל התפקיד השתנה.
"אני מרגיש מאוד מוערך השנה, הרבה יותר מהעונה שעברה. הסרט נותן לי אפשרות להוביל. חשוב לי לעשות עונה טובה, אבל שמכבי חיפה תצליח. רוטן שינה לי את העמדה, זה נכון. בבית"ר, מכבי תל אביב וקריית שמונה שיחקתי קדימה. קשר אחורי זה משהו חדש. אבל זה משתנה, תלוי אם רוטן משחק עם שניים מאחור ואחד מקדימה, או אם שניים מקדימה ואחד מאחור. אני לוקח המון עצות, גם מאלברמן אבל בעיקר מרוב מאס. הוא היה שש קלאסי. עכשיו הוא מדבר איתי לפני המשחק וגם באימונים. כל עוד המאמן ארצה שאשחק בעמדה הזאת, אני שם. העיקר שהקבוצה תצליח".
- איך רוטן בתור מאמן?
"מאוד קפדן, מסתכל על הדברים הקטנים. יש לו דברים בסיסיים שמאוד חשובים לו - בעיקר הנעת כדור ומשחק לחץ. כקשר אחורי, הוא לא יוותר לי על קבלת כדור בין הקווים, בין חלוצי היריבה לקשרים. הוא רוצה קצב משחק גבוה, בלי הרבה נגיעות. הוא שם דגש שהכיוון של הכדור בקישור וההתקפה יעבור בצורה חלקה ומהירה מאוד. זה מה שמייחד אותו. זו פילוסופיה שדומה לקרויף. ג'ורדי, אלאך ורוטן חושבים ועושים אותו דבר. מבחינת שיטה ואימונים, וגם מבחינה חיצונית, אתה מזהה חוקים מסוימים שלא היו במכבי חיפה בעבר. הם אוהבים לנטרל רעשי רקע, להוריד לחץ משחקנים כל הזמן כדי שיתעסקו עם המגרש ולא מעבר. אתה רואה את האימונים ומבין כמה זה דומה. שניהם אוהבים 4:3:3, הולנדי קלאסי, וגם השיטה - ללחוץ אחרי איבוד כדור, הנעת כדור שצריכה להתחיל מהבלמים - אלה דברים שעוברים בתורשה אצל ההולנדים".
- כבר היית בקבוצות גדולות, אתה מזהה את הבעיה שצריכה להיפתר העונה?
"הרבה שואלים אותי למה לא הלך לנו. בתקופה שהגעתי היו יותר מדי שחקנים חדשים, גם לפניי. לא היה פה חיבור, הקבוצה לא תפקדה כמו שרצו. גם לא קל לזרים להתאקלם בארץ. כשגיא פוטר הגיעו מאמנים זרים, זה השפיע על כל השחקנים, שחלק מהם לא ידע להתמודד עם מצבי לחץ. השחקנים הבינו העונה שככה זה לא יכול להימשך, שאי אפשר לברוח יותר. דיברנו על זה בחדר ההלבשה. אתה יודע מה זה לבוא לאימון אחרי תבוסה בדרבי? ההרגשה היא אסון. היינו קבורים. השנה זה לא יקרה. השנה תהיה מכבי חיפה שונה, גם הדרבי ייראה אחרת".
- למה שנאמין הפעם?
"כי העונה עשו כאן משהו שונה ויותר חכם מהעונות הקודמות, וגם בגלל הקהל. בלי להעליב אף אחד, בא המועדון והחליט להפסיק עם התחלופה של המאמנים והשחקנים. אתה רואה בשטח איך חיפה מתנהלת. היו שנים גרועות, השיא בעונה שעברה. אבל עכשיו פתאום רוב הסגל נשאר, עם חיזוק נקודתי של זרים ועוד ישראלים שחזרו מהשאלה וכמה צעירים שממש מפתיעים אותי לטובה. מאנג'ק וקראמר איכותיים, החיבור נכון. היה חסר לנו חלוץ מאסיבי עם משחק ראש טוב, אני מקווה שמאבוקה יבשל הרבה העונה. איתם אנחנו יכולים להגיע לאירופה".
- אתה מדבר על חיבור. מה ההבדל העיקרי בין חדר ההלבשה של מכבי חיפה למכבי תל אביב?
"שאלה קשה, אבל ההבדל העיקרי הוא: במכבי תל אביב של התקופה שלי הייתה היררכיה יותר ברורה בין השחקנים. הכוכבים בחדר ההלבשה היו זהבי, טל בן חיים, אלברמן ויצחקי. זה לא שאף אחד לא היה חבר של אף אחד, לא הייתה מחנאות. היינו מבלים הרבה, אבל במכבי חיפה זה שונה. כולם בקו אחד, אין אגו ואין שחקן שאתה מסתכל ואומר: הוא הכוכב שלנו".
- כשאתה מסתובב בקניון במרכז הארץ, מה שואלים יותר: מתי אתה חוזר לבית"ר, או מתי הבישול הבא במכבי חיפה?
"גם זה וגם זה, אבל בעיקר: 'תגיד, מה יהיה השנה?'. אז הנה, אני מבטיח: מה שהיה בעונה שעברה לא יקרה. גם אם נמות על המגרש, נחזיר את מכבי חיפה למקום שבו היא צריכה להיות. אין לי אליפות אחת, אתה קולט? אחת. זה לא קרה לי במכבי תל אביב. אני רוצה לקחת אליפות עם מכבי חיפה".