1. הדבר הראשון שבית"ר ירושלים צריכה לעשות, אם וכאשר הסיכום על מכירת הקבוצה יהפוך לממשי, הוא להיפרד בצורה ראויה מאלי טביב. למרות כל הדברים הרעים שעשה החל מסיום העונה שעברה, למרות האכזריות שבה פעל הקיץ, בסופו של דבר מה שיזכרו מטביב הוא שהציל את בית"ר ירושלים מארקדי גאידמק. שהעמיד את המועדון הזה על הרגליים. שהחדיר בקבוצה הלא שפויה הזו כמה רעיונות שפויים בהחלט. במאבק בין טביב לאוהדי בית"ר היו כמה רגעי שפל שעדיף היה להימנע מהם בשבועות האחרונים, אבל טקס פרידה, תמונה יפה, מילים חמות, תודה מנומסת, יוציאו את כל פרויקט משה חוגג לדרך בצורה הנכונה ביותר. צריך לדעת לסיים יפה כדי להתחיל כמו שצריך.
עוד בנושא:
אוחנה ימשיך בתפקיד בכיר. ניר ברקת: "משה, ברוך הבא למשפחת בית"ר"
המטרות של בית"ר ירושלים: מגן שמאלי, קשר אחורי וקשר התקפי
2. הדרך הנכונה לזכור ולכבד את טביב היא קריטית בבניית הדרך החדשה. כבר עכשיו אנחנו למדים על כל מיני רעיונות הזויים דוגמת החתמת מאור בוזגלו בבית"ר ירושלים. לא ברור מי מנחה את חוגג להתאהב בשחקנים לא כשירים לגמרי, לא ברור איך חולה כדורגל מסוגו לא ראה כיצד מכבי חיפה קרסה ברגע שהיא בנתה על שחקן פצוע כמו בוזגלו, אבל מוטב שיעצור כבר עכשיו את השטויות האלה. גם אם אין לו בעיה לזרוק את הכסף לפח ולהכניס לטדי את הבוזגלוס, הוא חייב להבין: לא אתה האיש שצריך לקבל את ההחלטות האלה. אתה צריך לבנות מערכת שתקבל את ההחלטות האלה בשבילך. בית"ר של טביב הצליחה (עד רמה מסוימת) כי היא ידעה לא לזרוק כסף על כל מיני שמות לשם שמות. היא ידעה בהרבה מקרים לא ליפול בבורות של שחקנים כמו דוידזאדה. חוגג, כך נראה, ממהר לזרוק כסף על שמות חסרי תוכן. זה יהיה מהפך לא בריא לקבוצה שידעה להימנע משומנים מיותרים.
3. אחת הסיבות שחוגג האיץ לסגור עסקה הייתה החשש שיגיע לא מוכן לעונה הקרובה. לחתום עם פתיחת הליגה ואז לעבוד עם קבוצה חלשה מדי, זה מתכון לנפילה, לעונה רעה שתוביל לעוד עונה רעה, וכן הלאה. הוא טועה. לבית"ר יש בסיס סביר מאוד החל מהעונה שעברה. לא צריך לשפוך עליו פרימדונות שרק שותות כסף, צריך לחזק במקומות הנכונים. אולי להחזיר איזה שחקן או שניים שעזבו הקיץ, ולעבוד לאט ונכון. לבית"ר יש עדיין בסיס שיכול היה לזכות באליפות בעונה שעברה. אין צורך במהפכות. יש צורך להתבסס על הקיים. ולהתקדם לאט ולא להיסחף. בעלים שנסחפו עם בית"ר וחשבו שהכסף יסדר אותם, קרסו מהר מאוד. חוגג, מספרים, אוהב פרסום. הוא יקבל אותו גם בסגל הנוכחי. בית"ר תצטרך למצוא את נוסחת הפלא שתיתן לאיש שקנה אותה את מה שהוא רוצה, מגיע לו, אבל מבלי שזה יפריע להתפתחות וההתנהלות של המועדון. תהיה טביב משודרג. לא כבירי 2.
4. כמעט לכל אחד יש סיפור משה חוגג משלו. לא ייאמן בכמה דברים האיש הזה היה מעורב. אחד הסיפורים הכי יפים הוא על מיזם האוהדים שהקים בקרית שלום, בה איפשר לקהל להשפיע על פעילות הקבוצה והמשחקים שלה באמצעות הרשת. את הדברים האלה הוא מתכוון להביא לבית"ר, וקבוצה עם פעילות מדיה די צולעת צפויה לקפוץ כמה כיתות ברגע אחד. האשמה לזלזול הזה היא רק של טביב. סביר להניח שאתר הקבוצה יהיה מעודכן סופסוף ולבעלים יהיה איכפת מהדברים האלה. עבודת הרשת והדיגיטל תתאים לשנת 2018 ולא תתבסס על מוטיבציה של עובדים מצוינים. עבור בית"ר זה לא משהו שאפשר לזלזל בו, אבל זו צריכה להיות ההתחלה. התחלה של בניית מערכת: אלי אוחנה נשיא, להביא מנהל מקצועי, ולתת למאמן את הכלים והשקט לעבוד.
5. אוהדי בית"ר הולכים להתמודד לא מעט עם השאלה: כיצד אתם חיים בשלום עם בעלים שאוהד את הפועל באר שבע? אלו דיבורי סרק. אלונה ברקת לא אהדה את באר שבע לפני שקנתה את המועדון, יעקב שחר לא אהד את מכבי חיפה לפני שרכש אותה, וספק אם מיטש גולדהאר ידע מי זה אבי נמני לפני שנכנס למכבי תל אביב. אם כבר, אוהדי בית"ר צריכים לעכל בקלות את העובדה שחוגג לא מגיע כדי להישאר עם בית"ר לנצח. הוא רוצה פרסום, הכרה, סיפוק להובי שלו למשך כמה שנים, והלאה, למיזם הבא. הוא אמור לתת לבית"ר כלים שלא היו לה מעולם. להביא את הקדמה למועדון הזה. אבל בעוד 4-5 שנים, מישהו אחר יבוא במקומו. זה בסדר. זה טבעי. אחרי כל כך הרבה חלומות רעים עם בעלים מוזרים, בית"ר צריכה להתעורר יחד עם חוגג מהשאיפה שמישהו יציל אותה לנצח. ככה זה בעסקים. באים, הולכים. מה שחשוב זה מה שמשאירים. ונראה שלחוגג יש דווקא לא מעט מה לתת למועדון הזה שסובל מקשר בעייתי עם הקהל, אצטדיון שלא כיף להגיע אליו ותדמית שלילית באופן מוגזם. לרוכש הבא הוא ישאיר מועדון חזק יותר ויציב יותר, מועדון שלא צריך להתחנן שיקנו אותו כל הזמן.
6. אלי אוחנה חטף המון ביקורת מוצדקת על הצורה שבה חי בשלום עם ההרגלים הרעים של טביב בעונה שעברה. אוחנה חשב שיצליח לשנות את הבעלים היוצא, וטעה כמו כולם. אבל הקיץ הוא החזיר על כל האכזבות ממנו בעונה שעברה. אוחנה הציל את בית"ר מחורבן טביבי קלאסי. במבט כולל, ההתעקשות שלו למנוע מכירת חיסול הקיץ וללכת נגד הרעיונות של האיש שמשלם לו משכורת, הם שהכריחו את טביב לקבל את הגזירה ולמכור את הקבוצה. טביב לא חשב שאוחנה ייצמד לאמת שלו ולא למשכורת כאשר הביא אותו חזרה לבית"ר, אבל זה מה שהציל את המועדון מהישארות עם בעלים שרק רוצה להזיק לה.