פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כל התורה על רגל אחת: הקיץ בו דירק נוביצקי המציא את אחד המהלכים הקטלניים בהיסטוריה

        הוא ישן ברכב, לא התקלח ואפילו נעל את עצמו במגרש. אבל רק כשהגיעה עצה משנת קריירה מכיוון לא צפוי, דירק נוביצקי סוף סוף קיבל את מבוקשו: זריקה אחת בלתי עצירה שתהפוך אותו לאחד מהגדולים אי פעם. יהונתן אליהו חוזר לקיץ בו הג'רמינייטור הביא ל-NBA בשורה חדשה

        כל התורה על רגל אחת: הקיץ בו דירק נוביצקי המציא את אחד המהלכים הקטלניים בהיסטוריה
        עריכת וידאו: מתן חדד

        "כדורסל זה ג'אז. תמיד, אבל תמיד יש לכל אחד מהנגנים הזדמנות לעמוד בקדמת הבמה ולאלתר סולו".

        להולגר גשווינדנר, המאמן האישי המיתולוגי של דירק נוביצקי, יש דרכים משונות לומר שהוא אוהב. נוביצקי - כמה ארוך ככה חסר ביטחון - הזדקק לזה יותר מפעם אחת בקריירה. לרוב הוא קיבל את החיזוק הנדרש במגרש, כשדירק עם אימונית והולגר עם משרוקית. מדי קיץ היו הפורוורד האגדי ומורה הדרך האקסצנטרי מתבייתים על אולם רנדומלי ומגרשים מחשבות שליליות באמצעות עבודה נמרצת עם הכדור.

        עד שהגיע קיץ אחד שונה לחלוטין. לפתע האיכויות התרפיות של הכדור הכתום התמוססו, והמנטרה מתחילת הכתבה, אותה גשווינדנר שינן שוב ושוב כדי להדגיש בפני נוביצקי את הפן הקבוצתי שבמשחק (ואולי, בדרך עקיפה, להוריד ממנו לחץ) נראתה ריקה מתוכן. באותם ימים הכדורסל לא נראה כמו ג'אז, יותר כמו הצגת יחיד כושלת שמסתיימת בזריקת עגבניות על הבמה.

        השנה היא 2007. באופן פרדוקסלי למדי, נוביצקי הוא גם ה-MVP של הליגה וגם הבדיחה שלה. זה עתה הוא סיים עונה הפכפכה מאין כמותה, בה סחף את דאלאס ל-67 ניצחונות, הצעיד אותה למאזן הטוב בליגה והוכתר לשחקן המצטיין של העונה - רק כדי להיכנס לצד הלא נכון של ההיסטוריה עם הדחה סנסציונית מול גולדן סטייט בסיבוב הראשון. זו היתה הפעם הראשונה שמדורגת ראשונה הודחה על ידי מדורגת שמינית בסדרת NBA של הטוב משבעה משחקים, והפעם הראשונה שכל החצים הופנו כלפי הג'רמינייטור.

        אבל זו היתה גם קריאת ההשכמה הראשונה שלו, רגע שהאיץ תהליך שנפרס על פני שני קיצים עוקבים, שבסופו פיתח נוביצקי את הנשק הקטלני ביותר, הפך לאלוף והבטיח את מקומו בספר דברי הימים של הכדורסל.

        עוד בנושא

        לכתבה הראשונה בסדרה: הקיץ בו הפך מייקל ג'ורדן לגדול מכולם
        לכתבה השנייה בסדרה: הקיץ בו קובי בריאנט הפך לאגדה

        כשגולדן סטייט תנטוש את אורקל ארינה ותעבור לצ'ייס סנטר, הארינה החדישה והגדולה שתהפוך לבית הקבע של האלופה החל מ-2019, היא תשאיר באולם המאובק לא רק זכרונות של שנים אלא גם חור ממוסגר בקיר שמקפל בתוכו את הסיפור של הכדורסלן האירופי הגדול בכל הזמנים. עבור דירק נוביצקי - אחד שהגדיר את עצמו כ"שחקן שלוקח הפסדים הכי קשה יותר מכל שחקן אחר ב-NBA" - ההדחה ההיא ב-2007 הייתה הרבה יותר ממכה קלה בכנף. אחרי שנים של ציפייה הוא אמור היה להצעיד את המאבס לכל הפחות לסדרת הגמר, אבל סטיבן ג'קסון ובארון דייויס גנזו את החלום עם הגנה רצחנית וכמויות של טראש טוק. נוביצקי סיים את הסדרה עם ממוצעים של 19.7 נקודות - כמעט חמש נקודות פחות מהממוצע בעונה הרגילה - דייק ב-38 אחוזים בלבד מהשדה ולקינוח רשם משחק נפל במשחק ההדחה עם 2 מ-13. החולשה המקצועית והמנטלית בסדרה שירתה בצורה מושלמת את אחת הקלישאות הכי חבוטות בתקשורת האמריקאית. אחריה, נוביצקי ייצג את האירופי הרך שמתקפל ומתבטל מול כדורסל הרחוב האמריקאי הקשוח שגולם ברמת אוסקר על ידי סטיבן ג'קסון. בדרכו החוצה מהאורקל, נוביצקי המתוסכל לקח פח אשפה והטיח אותו בעוצמה על הקיר. בסמליות מושלמת, החור נפער צמוד לשלט עם הסלוגן העבש של הווריירס באותם ימים: We Believe.

        דירק נוביצקי דאלאס (AP)
        "זו הייתה נקודת השפל של הקריירה שלי. רציתי לקבור את עצמי באדמה". דירק נוביצקי (צילום: AP)

        נוביצקי דווקא התקשה להאמין. "זו הייתה נקודת השפל של הקריירה שלי. רציתי לקבור את עצמי באדמה, רציתי להיעלם", יספר כעבור שנים ל"ספורטס אילוסטרייטד". שבועיים אחרי משחק 6, בשעה שהיה אמור לצלוף את דרכו לטבעת ראשונה, נוביצקי כבר היה באוסטרליה. בימים כתיקונם היה הג'רמינייטור מנצל את הפגרה הארוכה מדי לאימונים אינטנסיביים עם גשווינדנר בגרמניה או לכל הפחות מתחיל להתכונן עמו ליורובאסקט שעמד בפתח, אבל הפעם נוביצקי רצה דווקא להתרחק. במשך שבועיים הוא חרש את אוסטרליה עד כמה שניתן. חלק מהזמן נזרק במוטלים זולים, בשאר הזמן ישן ברכב. בלי להתגלח, בלי להתקלח. וכך, במשך ימים שלמים נוביצקי פרק עול כמו חייל משוחרר.

        "נוביצקי היה אבוד, ובשלב מסוים התחיל להסריח", תואר הטיול המכונן בכתבה שפורסמה ב-2007 ב"דאלאס אובזרבר". "יום אחד הוא טעה בדרך וכשירד החושך, הוא לא ידע איפה הוא נמצא. הוא החנה את הג'יפ ששכר יחד עם גשווינדנר, הדליק מדורה, ניגן בגיטרה ולגם וויסקי ישר מהבקבוק. הוא הפסיק להתגלח לפני ימים ולא מתי יתרחץ בפעם הבאה. הוא בא לאוסטרליה מפני שחשב שזה המקום שהיחיד שלא יזהו אותו. הוא לא רוצה להיזכר בכישלונותיו, במקומות שבהם היה צריך להיות עכשיו. הוא כל כך נחפז לעזוב את דאלאס, עד ששכח שבחורף האוסטרלי החשיכה יורדת מוקדם ולא נשאר הרבה מה לעשות חוץ מלשבת, לחשוב על החיים ולדבר. 'למה אני'?' שאל נוביצקי את מאמנו הולגר גשווינדנר, 'למה זה קורה דווקא לי?' היו לו רק כמה שבועות בודדים כדי למצוא את התשובה".

        כשנוביצקי חזר לדאלאס הוא היה רגוע, מפוכח וחדור מוטיבציה. כמו בלא מעט מקרים אחרים, חדוות המשחק חזרה אליו כשלבש את מדי נבחרת גרמניה. מיד אחרי טיול התרמילאים באוסטרליה הוא הוביל את המנשאפט למקום החמישי באליפות אירופה וסיים כמלך הסלים לפני טוני פארקר, פאו גאסול והידו טורקולו. בטקסס חיכה לו דף חדש, מאמן חדש, ותפקיד חדש.

        9 במאי 2008. שנה עברה מאז החור באורקל והבריחה ליערות אוסטרליה. בין לבין נוביצקי הספיק לרשום טריפל דאבל ראשון בקריירה ולהפוך לגדול קלעי המאבס בכל הזמנים, אבל התהליך שהחל בקיץ 2007 עדיין היה בחיתולים, וגם ההתייצבות המנטלית לא מנעה הדחה נוספת בסיבוב הראשון בפלייאוף, הפעם לניו אורלינס. הוא והמאמן הטרי אייברי ג'ונסון לא ראו עין בעין, אז מארק קיובן חתך את זה אחרי עונה אחת בלבד. וביום שבו ריק קרלייל מונה במקומו לאיש החדש על הקווים, תהליך הגדילה של נוביצקי הואץ ועלה שלב מהמנטלי למעשי.

        כשהפגרה החלה, נוביצקי וגשווינגנר זנחו את ההרפתקאות מרוממות הנפש מהקיץ הקודם וחזרו למקום שבו הכל התחיל. המגרש, כמובן. לימים סיפר גשווינגנר שדירק היה נחוש עד כדי כך שביקש ממנו לנעול אותו במגרש ולמנוע ממנו לצאת עד רדת החשיכה. הוא כבר נשק לגיל 30, הכיר במגבלותיו האתלטיות וראה לא אחת איך שומרים קשוחים וקפיציים מצליחים למרר את חייו, ולכן החליט לחזור לארצות הברית עם מהלך שיערבב את הקלפים מחדש. כמעט מדי קיץ הוא הוסיף לארסנל אלמנטים נראים ושאינם נראים, אבל הפעם הוא וגשווינגנר חיפשו נשק שובר שוויון.

        "ניסינו למצוא את הזריקה המושלמת, זו שנראית על פניו הכי שגויה שיש, אבל תיכנס לדירק באחוזים גבוהים", סיפר גשווינגנר. "כשאתה כל כך גבוה וכל כך טכני כמו דירק, אתה יכול להרשות לעצמך לקחת זריקות קשות יותר ועדיין לקלוע אותן באחוזים דומים למה ששחקנים אחרים קולעים זריקות רגילות. אי אפשר לנצח את חוקי הפיזיקה, אבל אם אתה מציית להם, אתה יכול לעשות דברים מפתיעים".

        בימים הראשונים של מחנה האימונים היזום נוביצקי צפה במהלכים של קארים עבדול ג'באר וניסה לחקות את הסקיי-הוק המפורסם. מהר מאוד התברר לו מדוע המהלך הפשוט-אך-גאוני הזה רשום בלעדית על שמו של קארים. "עבדנו על זה הרבה מאוד, אבל מבחינתי זאת הזריקה הכי קשה שיש בכדורסל. קלעתי אותה באחוזים לא טובים, והבנתי כמה קארים היה מפלצת. בגלל זה אף אחד לא באמת הצליח לחקות אותו עד עצם היום הזה", סיפר דירק.

        בזמן מקביל ביבשת מקבילה, ריק קרלייל צפה במהלכים של לארי בירד. מהלך אחד שבירד אימץ לעת זקנה צד את עינו: לארי לג'נד נהג לקבל את הכדור עם הגב לסל בטווח ביניים, לכדרר לאחור ולנצל את גובהו היחסי כדי לשחרר זריקה מהירה וקטלנית. שמח על הגילוי ומשוכנע שזה המהלך שדירק חיפש, ארז קרלייל את ה-DVD והמשיך ישירות לשדה התעופה כדי לתפוס טיסה לגרמניה. "ראיתי שבירד עושה משהו שיכול לעזור מאוד לדירק. ללארי הייתה נקודה על הפרקט, בפינה הימנית קצת מחוץ לצבע, שאם הוא היה מקבל שם את הכדור, היה לו מהלך או שניים שהיו בלתי עצירים לחלוטין. רציתי שדירק והולגר יאמצו קונספט דומה", אמר קרלייל ל-ESPN.

        פחות או יותר באותה נקודה נוביצקי וגשווינגנר החליטו להתחקות אחר הדרים-שייק של האקים אולג'וואן. כשפגשו את קרלייל, הם החליטו להמציא ייצור כלאיים - שילוב בין הדרים שייק של האקים לסטפ-בק של בירד. או, במילותיו של נוביצקי, "דרים שייק בגרסה הלבנה". זה הולך ככה: דירק מרים את רגל שמאל, נוטע את רגל שמאל וזורק תוך כדי נפילה לאחור. על פניו, מהלך בלתי אפשרי לביצוע. בפועל, מהלך בלתי ניתן לעצירה.

        דירק נוביצקי דאלאס מאבריקס קולע את הנקודה ה-30 אלף בקריירה (AP)
        "הייתי חייב להמציא משהו שייתן לי קצת מרווח כדי לשחרר את הזריקה שלי". דירק נוביצקי (צילום: AP)

        "אף פעם לא הייתי הבחור הכי מהיר או הכי אתלטי, ומאז שאני זוכר את עצמי התקשיתי ליצור לעצמי מצבי קליעה מכדרור", סיפר. "לכן הייתי חייב להמציא משהו שייתן לי קצת מרווח כדי לשחרר את הזריקה שלי. אני בחור בגובה 2.13 מטר, ועדיין לא היה קל לי לזרוק מעל אף אחד. ברגע שהמצאתי את המהלך הזה ויכולתי לייצר לעצמי לעצמי מרוויח, הפכתי לשחקן התקפה הרבה, הרבה יותר טוב".

        גשווינגנר לא היה נלהב במיוחד מהזריקה הזו מלכתחילה משום שפעמים רבות היא גרמה לאיבוד של שיווי המשקל, אולם השתכנע כשראה איך נוביצקי מבצע אותה בשלמות פעם אחר פעם. מיד באותו קיץ הפאוור קאפל הגרמני החל לשכלל את הזריקה המיוחדת. כשסיימו השניים לעבוד, נוביצקי היה מתוכנת לזרוק אותה בדיוק באופן הנכון, עם הישענות בזווית מדויקת של 20 מעלות, שיצרה מרווח של כמעט 90 סנטימטר בינו לבין השומר. מספיק רחוק כדי שאף אחד לא יוכל לחסום לנוביצקי את הזריקה או את שדה הראייה. מספיק יעיל בשביל שיאריך לו את הקריירה ככוכב לפחות עד גיל 41. מספיק קטלני בשביל שישנה את גורלו בליגה ויהפוך אותו לגיבור אחת האליפויות המפתיעות והמרגשות בעידן הנוכחי.

        גם אחרי שיפרוש, רוחו של נוביצקי תמשיך לפעם ב-NBA. בכל פעם שתראו את לברון ג'יימס, קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, כרמלו אנתוני או אינספור כוכבים אחרים שחיקו את הזריקה והפכו אותה לחלק אינטגרלי מהמשחק, תיזכרו בכוכב אחד מהורהר שישן ברכב באוסטרליה, חולם על היום שבו יעמיד את כולם על טעותם, ומגשים את הפנטזיה בענק.