תמימות דעים במנהלת הליגה ובאיגוד השופטים כי צריך להתחיל בתכנית אשר תביא לכך שבעוד שנה לקראת עונת המשחקים הבאה 2019/20, בליגת העל ייעשה שימוש ב-VAR (מערכת שופט עזר הווידאו).
באחת מהישיבות הקרובות של פורום הקבוצות במנהלת הליגה, תובא להצבעה ההצעה להכניס לשימוש את המערכת, אשר הפכה לבשורה הגדולה ביותר של המונדיאל הנוכחי ברוסיה. ההערכה במנהלת ובאיגוד השופטים היא שהקבוצות תצבענה בעד ואז הנושא יעבור להנהלת ההתאחדות לכדורגל שתצטרך לאשר את קיום הפרויקט. על פי בדיקה שכבר נעשתה במנהלת הליגה, עלות הקמת תשתית המערכת, השימוש בניידות בהן יישבו השופטים במגרשים ובהמשך, איוש העמדות בשלושה אנשים ביניהם שופט בכיר, תעלה כשלושה מיליון שקלים לעונה. המשמעות היא שכל קבוצה בליגת העל תיפרד מסכום של 200 אלף שקל בעונה לערך על מנת שהמערכת תעבוד ותיושם בליגת העל. מאחר שמדובר בסכום לא מבוטל עבור כל מועדון, יצטרכו בעלי הקבוצות להכריע בהצבעה במנהלת.
כבר לפני שלושה חודשים הוזמנו מנכ"ל המנהלת, ניקולס לב, ומנכ"ל איגוד השופטים, יריב טפר, למשחק ידידות בין אנגליה לאיטליה בו נוסתה המערכת. במהלך המשחק לא הבחינו הצופים וגם לא השופט בפנדל שהיה לטובת איטליה ורק אחרי התערבות שופט הווידאו, נקבע כדור מ-11 מטרים לזכות האורחת.
"אם הייתי מאוד בעד שופט הווידאו לפני המונדיאל, אחרי מה שהיה עד עכשיו ברוסיה, אני עוד יותר בעד", אמר היום מנכ"ל איגוד השופטים יריב טפר. "זה הרגיע את כל האווירה במונדיאל. אנחנו מתמקדים רק בכדורגל ולא בהחלטות השיפוט. אנחנו כמעט ולא רואים עבירות אלימות כי יש סוג של אח גדול שצופה בהכל. אנחנו רואים משחקים מאוד הוגנים וזה מקדם את חווית הכדורגל למשהו יותר בידורי ולא 'מלחמתי' שהיה קודם עם אנטגוניזם כלפי השופטים. שופטי הווידאו גם פסקו על פנדלים וכמעט שאין משחקים שמסתיימים ב-0:0. נכון שיש חסרונות, אבל ביחס ליתרונות ניתן לבטל את החסרונות. הכי חשוב שהצופים, המאמנים והשחקנים מסיימים את המשחקים והולכים הביתה בלי להרגיש שרימו אותם ושבגלל החלטת שיפוט כזו או אחרת, מישהו הפסיד שלא בצדק. אמון הציבור הוא מה שחשוב ויש כאן ניצחון גדול בנושא".
במנהלת ובאיגוד רוצים לקחת כדוגמא מעשית את המודל הפולני. בליגת הראשונה בפולין הצליחו בתוך שנה אחת להשמיש את המערכת על ידי למידת העבודה והקמת כל התשתית הדרושה. על פי פרוטוקול פיפ"א לשימוש במערכת VAR, השופט שיישב בניידת יהיה חייב להיות שופט ראשי בעברו וכמו כן יהיה חייב להיות מקסימום שנתיים לא בפעילות. "מרבית השופטים יהיו מן הסתם כאלה שעובדים כעת באיגוד, אבל יתכן ששופטים שפורשים ייכנסו לתפקיד הזה של שופט הווידאו", הוסיף טפר.
"היום מערכות השמע לשופטים נראות הכי טריוויאליות בעולם, אבל גם עם זה היו הרבה בעיות בהתחלה והיה צריך לערב את משרד התקשורת", אמר טפר. "ואני לא מדבר על זה שדיברו על זה שהשופט הרביעי מנהל את השופט הראשי באמצעות מערכת הקשר. אנחנו מדינה קטנה עם גישה טכנולוגית. צריך להעמיד סגל שופטי וידאו מתאים. לא בהכרח מי שהיה שופט טוב יהיה שופט וידאו טוב. שופט שקיבל החלטה ותיקן אותה באמצעות הווידאו, מקבל הורדת ציון. זה לא מוריד מהשופט את האחריות וזה לא מסרס אותו. שופט שיילך כמה פעמים לווידאו וישנה החלטה, עלול גם להיגרע מהסגל בסופו של דבר".
מי שאמור להיות אמון על כל הפרויקט באיגוד השופטים הוא שופט העבר שמואל שטייף.
