האליפות הזו של גולדן סטייט אולי הייתה קצת פחות דומיננטית מקודמתה מבחינת מספר הפסדים, אבל היא ללא ספק הייתה מרשימה. הווריירס מצאו את עצמם עם הגב לקיר מול הרוקטס ועם קצת עזרה מהשריר הארבע ראשי של כריס פול, הם יצאו עם ידם על העליונה. מול קליבלנד הם כבר חזרו להיות הקבוצה הגדולה שכולנו מכירים.
צריך לחגוג את האליפות של גולדן סטייט. הם משחקים כדורסל חייזרי עם רמת תיאום וסינרגיה שלא הייתה מביישת את הנבחרת להתעמלות אמנותית באולימפיאדה. הם נושאי בשורה. היו אלופות בהיסטוריה של הליגה שפשוט זכו באליפות. הן לא שינו את המשחק, לא גרמו לשינויי חוקה, לא היו דומיננטיות ברמה שנזכור אותן עוד עשרות שנים. מיאמי היט של 2006 היא אלופה כזו. הייתה לה יופי של ריצה ודוויין וייד היה פנומנלי בפלייאוף ההוא, אבל במבחן הזמן ההיט של 2006 לא השאירו חותם על הליגה מעבר לאותה אליפות סמי-אופורטוניסטית.
גולדן סטייט היא בדיוק ההפך. היא לא סתם אלופה. היא קו פרשת מים. הליגה לא תחזור להיות מה שהייתה לפני עידן הדומיננטיות של הווריירס, עידן בו קיבלנו את גרסת הכדורסל של הז'וגו בוניטו, עם תוספת של קווין דוראנט מעל.
זו דרך אחת להסתכל על הדברים. הדרך השנייה היא דרך עיניים קצת פחות ורודות, והיא דרך הדה-מורליזציה שהדומיננטיות של הווריירס עושה לליגה. הדומיננטיות של גולדן סטייט היא יפהפייה, מהממת, אבל היא הוציאה את אלמנט הדרמה מהענף. וברגע שמוציאים את הדרמה והמתח מהספורט, הוא הופך להיות תיאטרון, הצגה. ויש גבול לכמה אנחנו מסוגלים לראות תיאטרון.
האם יש אפשרות להחזיר את הדרמה? האם מה שיוסטון עשתה לגולדן סטייט בגמר המערב ניתן לשחזור? או שמא אנחנו רק צפויים לראות התחזקות של המפלצת מהמפרץ?
ברוכים הבאים לניסוי המחשבתי שבו ננסה לחשוב על הקבוצה הבאה שתצליח להדיח את הווריירס מכס הברזל של ה-NBA.
עוד בנושא:
גולדן סטייט הביסה את קליבלנד 85:108 והשלימה סוויפ בסדרת הגמר
ג'ואל אמביד כבר מגייס את לברון לפילדלפיה: "סמוך על התהליך"
שווה זהב: כמה אתם באמת יודעים על השושלת של גולדן סטייט?
אליפות בהילוך ראשון: המספרים מאחורי העונה של גולדן סטייט
תחשבו על ארבעה כוכבים. כל ארבעה כוכבים בליגה. נניח, לברון ג'יימס, יאניס אנטטוקומפו, אנתוני דייויס וג'יימס הארדן. ארבעת הסופר-דופר סטארים האלו איכשהו מתכנסים לאותה קבוצה ומשחקים ביחד. האם הקבוצה המופלאה הזו תהיה פייבוריטית מול גולדן סטייט? האם יש איזשהו חיבור של שחקני כדורסל ביקום כולו שיכול לגרום לווריירס להרגיש כאילו אין להם סיכוי לנצח?
כנראה שלא. ככה זה כשיש לך ארבעה מתוך 20 השחקנים הטובים בעולם ושניים מתוך החמישה הכי טובים בעולם. עם זאת, לווריירס יש חסרונות. יש להם אזורים שאפשר לנצל וראינו את יוסטון מנצלת כמעט את כולם.
כדי לנצח את הווריירס בצורה קונסיסטנטית יש צורך בכמה אלמנטים מרכזיים:
1. יכולת לעשות חילופים בהגנה ברמה גבוהה - גולדן סטייט היא קבוצה שמכריחה את ההגנה לקבל החלטות. בניגוד לקבוצות אחרות, הם לא מתבססים רק על הכישרון של הכוכבים שלהם, אלא ממנפים את האיום שלהם כדי לגרום להגנה להתבלבל ולהגיע לזריקה הנוחה ביותר. המינוף הזה מגיע דרך תנועה בלי כדור וחסימות שונות ומשונות שיכולות להגיע מכל זווית, מכל מקום ובכל רגע, גם עבור השחקן עם הכדור וגם רחוק מהכדור.
אם נתקעת בחסימה לשנייה, אתה גמור. סטף קרי או קליי תומפסון התפנו לשלשה ואתה יכול להתחיל לחשוב על הפוזשן ההתקפי הבא שלך. אם ביצעת חילוף באחת החסימות הללו והשארת את סטף עם שחקן שלא יכול להפריע לו, אתה גמור. הפתרון לכך הוא חמישייה מתואמת שמסוגלת להחליף כל חסימה ועל פני כל עמדה. בלי זה, הווריירס ימצאו את החוליה החלשה ופשוט ירסקו אותה עד שכל השרשרת תתפרק. לפרטים נא לפנות לקווין לאב וריאן אנדרסון.
2. חמישייה של שחקנים עם יכולות התקפיות - אחת הבשורות שהווריירס הביאו בעידן של סטיב קר היא ההתעלמות המוחלטת משחקני התקפה לא רלוונטיים. טוני אלן היה הקורבן הראשון והזכור מכולם בסדרה מול ממפיס ב-2015, אבל גם אנדרה רוברסון מאוקלהומה סיטי קיבל את הטיפול הזה. כאשר אחד השחקנים לא מהווה איום בהתקפה, הווריירס מתייחסים אליו ככזה. הוא אולי ישיג ריבאונד התקפה פה ושם ואולי ישיג קצת נקודות קלות אם הוא יחתוך לסל ברגע הנכון, אבל בפרספקטיבה רחבה, התרומה שלו תהיה שלילית כי הוא יפגע בריווח של משחק ההתקפה ויאפשר לווריירס להתרכז יותר בכוכבים של היריבה. כדי להימנע ממצבים כאלו כל שחקן על הפרקט חייב להיות בעל כישורים התקפיים. רק ככה ההגנה של הווריירס תהיה המגיבה ולא זו שמכתיבה את הקצב.
3. יכולת לנצל את המשחק המפוזר והנחיתות של הווריירס בריבאונד הגנה - אלו הן שתי הקטגוריות בהן גולדן סטייט היא קבוצה ממוצעת או למטה מכך. במהלך העונה הרגילה רק חמש קבוצות היו גרועות יותר מהווריירס בריבאונד הגנה ורק שלוש איבדו יותר כדורים (ביחס לכמות הפוזשנים). כל יריבה שמתיימרת לנצח את גולדן סטייט, חייבת לנצח אותה בנקודות מהזדמנות שנייה ולנצל את המשחק הלעיתים-לא-אחראי של האלופה.
4. רוטציה ארוכה - סדרה מול הווריירס זה דבר מתיש. מבחינה פיזית, הם מריצים אותך בהגנה מצד לצד ומכריחים אותך לחשוב הרבה יותר מכל קבוצה אחרת. מבחינה מנטלית, לראות את סטף וקליי ו-KD קולעים שלשות שבני אנוש לא אמורים לקלוע יכול לשבור את הרוח של כל קבוצה. על הווריירס ההתשה הזו פחות משפיעה כי הם אלו שיוצרים אותה, וגם להם יש את הלוקסוס של ארבעה כוכבים שסטיב קר יכול לחלק ביניהם את הדקות בצורה מאוזנת. מול יוסטון ראינו איך הרוקטס החלו להישחק ככל שהסדרה התקדמה ואיך העומס השפיע על כל השחקנים, שלא הפסיקו להחטיא במשחקים האחרונים של הסדרה. רוטציה של 8-9 שחקנים יכולה לעשות שינוי גדול מאוד.
5. אקס פקטור - גם אם כל האלמנטים הנ"ל ייצאו לפועל, עדיין גולדן סטייט תמצא דרך להישאר במשחק. בשלב הזה של ההתפתחות שלהם, הנסיון כבר משחק תפקיד ובפלייאוף הזה ראינו את הווריירס חוזרים כמה וכמה פעמים מבורות דו ספרתיים כדי לנצח את המשחק. ברגעים הללו, שהם שוטפים את המגרש עם צונאמי של כדורסל, היריבה צריכה אקס פקטור. היא צריכה כוכב שמסוגל להבקיע גול ולהרגיע את הרוחות. מול הווריירס פתרונות טקטיים שכלתניים זה לא מספיק, צריך משהו מעבר.
האם במחסני המלאי של הליגה יש מוצר שעונה על ההגדרות הללו? מן הסתם יהיו שינויים ומעברים שאנחנו לא צופים כרגע (אף אחד לא חשב שכריס פול יהיה ברוקטס לפני 12 חודשים או שפול ג'ורג' יהיה בת'אנדר), אבל גם דרך הערפל של הפרי אייג'נסי והדראפט, אפשר לראות באופק את הקבוצות שיקראו תיגר על גולדן שנה.
לטעמי, חמש הקבוצות הבאות יכולות להיות רלוונטיות בשנים הקרובות:
5. אוקלהומה סיטי
הת'אנדר עונים על כמה מהקריטריונים המקצועיים הרלוונטיים. הם הובילו את הליגה העונה בנק' מאיבודים של היריבה ובנק' מהזדמנות שנייה. יש להם את הדבר הכי קרוב לדוראנט-סטופר בדמות פול ג'ורג' ואנדרה רוברסון והגנת החילופים שלהם היא מהטובות בליגה. במהלך העונה הרגילה הם ניצחו את גולדן סטייט פעמיים בתצוגות מרשימות ויש להם מצ'-אפ לא רע עם האלופה. עם זאת, על החסרונות של רוברסון בהתקפה כבר דיברתי. גם הרוטציה שלהם קצרה מדי ובאופן כללי, ראסל ווסטברוק לא הוכיח שהוא מסוגל לנצח בפלייאוף ככוכב ראשי. עדיין, אם פול ג'ורג' ישאר באוקלהומה, הם בהחלט יריבה מעניינת. אם לא, הפסקה הזו תהיה אחת המיותרות בהיסטוריה של הכתב.
4. מילווקי
הבאקס הם הגרסה המזרחית של הת'אנדר. גם הם חזקים בנקודות מאיבודים וממתפרצות (טופ 6 בליגה בשתי הקטגוריות הללו) ויש להם כוכב ענק, אבל עד כה הם לא הראו משמעת הגנתית שתספיק מול הווריירס, אם וכאשר הם בכלל יגיעו לסדרה מולם, וגם בהתקפה קשה להרכיב שם חמישייה שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות. יכול להיות שמייק בודנהולזר יידע לקחת את כל הכישרון הגולמי הזה, עם יאניס אנטטוקומפו, כריס מידלטון ואריק בלדסו, ולהפוך אותו לשלם שגדול מסך חלקיו.
3. פילדלפיה
בניגוד לבאקס ולת'אנדר, לסיקסרס אין ממש קבלות בתחומים סטטיסטיים שידועים כבעייתים עבור הווריירס, אבל יש להם אורך אדיר, תקרת שכר פנויה שתאפשר להם לבנות חמישייה איכותית ואת הכוכבים הצעירים שלהם, ג'ואל אמביד ובן סימונס. הנוכחות של אמביד בסדרה מול הווריירס יכולה להיות מרתקת משום שאין עוד שחקן כמוהו בליגה. מכיוון שאין שחקנים כאלו בליגה, הווריירס יכולים לשחק עם דריימונד גרין כסנטר וכך הם הולכים עם ומרגישים בלי. כל עוד אין שחקן שמסוגל לפגוע בגולדן סטייט בפוסט בצורה עקבית, הווריירס יכולים להמשיך לשחק עם דריימונד וליהנות מכל היתרונות הנלווים, בעוד החסרונות כמעט ולא מורגשים. אמביד יכול להיות האקס פקטור במקרה הזה. לפי Cleaning the Glass, אמביד נמצא בעשירון העליון בליגה בכל הקשור לסחיטת עבירות. אם הוא מסבך את דריימונד בעבירות ומכריח את סטיב קר לשחק עם הקוון לונים של העולם, זה יכול לשנות את הדינמיקה של כל הסדרה.
2. קליבלנד/יוסטון/לייקרס/הקבוצה הבאה של לברון
זה ברור שלברון ילך לקבוצה שתיתן לו אופציה להתחרות על אליפויות, כאשר יוסטון היא כנראה הפייבוריטית. הרוקטס היו הכי קרובים שיש כבר העונה להדיח את הווריירס ולכאורה, לברון הוא החתיכה החסרה עבורם, אבל בשביל להחתים את לברון הרוקטס יצטרכו כנראה לוותר על קלינט קאפלה וכנראה גם על טרבור אריזה. בנוסף, הם יצטרכו למצוא דרך להיפטר מכמה חוזים (אהמ, ריאן אנדרסון). זה קצת יפגע ביכולת של מייק ד'אנטוני להעמיד רוטציה רחבה וחמישייה שכל החלקים בה הם אפקטיביים גם בהגנה וגם בהתקפה, אבל לעזאזל, לברון ג'יימס, ג'יימס הארדן וכריס פול באותה קבוצה? זו כנראה תהיה הקבוצה עם הבנת כדורסל הכי גבוהה בהיסטוריה של הליגה.
האופציה של יוסטון היא הכי רלוונטית אל מול הווריירס. את הקאבס כבר נמאס לנו לראות מולם ובשביל שהלייקרס יגיעו לגמר עם לברון צריך דמיון אינטנסיבי מאוד. או את קוואי לאונרד.
1. בוסטון
מבין כל הקבוצות בליגה, הקבוצה שנראית הכי קרובה לווריירס והכי בשלה להתמודד איתה כבר בעונה הבאה זאת בוסטון. לבראד סטיבנס תהיה יכולת להעמיד חמישייה של קיירי אירווינג, גורדון הייוורד, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום ואל הורפורד. קשה לחשוב על חמישייה מושלמת יותר להתמודד עם הווריירס. הסלטיקס יגיעו עם מטען ציפיות הרבה יותר גדול לעונה הבאה אחרי שהיו מרחק משחק אחד מלהגיע לגמר כבר העונה, וכרגע, לפחות עד שנדע לאן פניו של לברון מועדות, הם גם צריכים להתמודד עם הציפייה שהם יהיו הקבוצה שתעצור את הווריירס. שיהיה להם בהצלחה.
