"יש בו משהו אחר, משהו מעבר", אומר יו"ר הפועל תל אביב רמי כהן על הכוכב שלו, תומר גינת. "כאילו הוא גדל בהפועל ותמיד היה כאן. מבחינתי הוא ממשיך דרכו של רביב לימונד, ואין לי ספק שהוא יהיה הקפטן הבא שלנו. אבל העניין הוא שאין אנשים כאלה גם מחוץ למגרש. אז הנה, אם אתה מחבר מישהו לרעיון שמאמינים בשחקני בית, ומאמינים בשחקן הישראלי, אז הם באים. יש כאלה שמאמינים בדולרים, ויש כאלה שמאמינים בזה. כשנפגשנו עם תומר בפעם הראשונה, כבר היה קליק. הוא קיבוצניק, כך שיש לו משיכה בסיסית להפועל. זה דיבר אליו ועשה לו טוב. הוא ראה אותנו כמועדון גדול כבר אז. הוא מענטש אמיתי. אחד שאתה יוצא איתו למלחמה בכל רגע".
למתבונן מבחוץ, מקומו של תומר גינת בצמרת הכדורסל הישראלי נתפס אולי כמעט כמובן מאליו. אבל עבור הפורוורד בן ה-23 וחצי, שיקווה לא לסיים ביום ראשון את עונתו השנייה בליגת העל, כל עלייה מגיעה בעקבות תהליך ארוך, ממושך, אפילו קצת סיזיפי. עוד לפני שהפך לכוכב בהפועל תל אביב, ול"דבק שמחבר את כל הקבוצה", כפי שאומרים במועדון האדום, הוא עבר לא מעט טלטלות בדרכו למעלה.
העיכוב האחרון התרחש בתחילת העונה. גינת, כמו צעירים רבים אחרים, בנה על חילופי הדורות בנבחרת ישראל כדי להפוך לפורוורד מוביל במדים הלאומיים. הוא סומן כמחליפו האידיאלי של ליאור אליהו, אבל אז התברר שג'ייק כהן יוכל לשחק כמקומי לכל דבר, ולא יתפוס את משבצת המתאזרח; עוד חלום עמד להתנפץ. במשחק הראשון של מוקדמות גביע העולם קיבל חמש דקות, ובשני אפילו לא התלבש. אחר כך, בחלון השני בפברואר, היה טוב - ואז נפצע בכתפו והחמיץ את ההפסד בטאלין. לחלון הקרוב, בסוף החודש מול יוון ובריטניה הוא כבר יגיע כנראה במעמד אחר. במכבי תל אביב יודעים שעליהם להיזהר ממנו מאוד בחצי הגמר. הוא כבר קלע מולם 19 ו-13 נקודות בשני הניצחונות של הפועל במשחקי הדרבי בליגה.
גינת, שגדל בקיבוץ גשר הזיו בגליל המערבי, התחיל מלמטה, הכי למטה שיש. הוא נחשב להבטחה גדולה במחלקת הנוער של עירוני נהריה, אבל רק האנשים בצפון הארץ הכירו אותו. השם התגלגל להפועל תל אביב, אז תחת ארז אדלשטיין, והאדומים בחרו דווקא ביונתן מור כשחקן הצעיר שיחבור לסגל. גינת שיחק שנתיים בבוגרים של נהריה, אחת מהן בשילוב קבוצות הנוער, וכשהקבוצה הבוגרת תחת רועי חגאי שייטה מהלאומית לליגת העל, הוא ראה את המשחקים מהספסל. דווקא אז, כשהוא כמעט בגיל 20, ובלי ניסיון משחק, קיבל זימון לאימון פתוח בנבחרת העתודה, בזכות קשר שיצר עם המאמן דאז שרון דרוקר. כאן החל סיפור הסינדרלה.
"זה היה דבר על סף המופלא", נזכר עוזר המאמן של נבחרת העתודה באותם שנים, מתן חרוש, שמאמן כיום את הפועל רמת גן/גבעתיים. "הוא הגיע לאימון הראשון, שהיה סוג של מבדק. נתנו צ'אנס ולבחון שחקנים פחות מוכרים. זה היה בשלב די מאוחר, ובינינו לבין עצמנו הייתה התלבטות אם יש טעם להמשיך עם זה. שרון אמר לי מיד 'אנחנו חייבים לראות אותו בעוד אימון'. באימון השני כבר לא הייתה הרבה התלבטות".
גינת רשם קיץ טוב עם נבחרת העתודה, כשדרוקר מעדיף אותו בסגל על פני בן אלטיט. מי שהחליט לתת לו עוד צ'אנס בינתיים בלאומית היה שרון אברהמי, מאמנה של אליצור קריית אתא, שנזכר בקשיים להגיע לגינת. "אחרי שנהריה עלתה ליגה, והוא לא שיחק בכלל, הייתה לי פגישה עם תומר, אבא שלו ויו"ר קריית אתא. אמרתי לו שהוא יהיה אחד משלושה גבוהים, והוא רצה הבטחה לדקות. אמרתי לו שאני לא אבטיח דקות לאף אחד, והוא ענה לי שהוא לא מאמין לאף אחד אחרי מה שעבר עליו. אמרתי לו שאני מאמין בו, ומשם הכל היסטוריה. בעונה הראשונה הוא נבחר לתגלית העונה, ובעונה השנייה הוא כבר הוכתר לשחקן העונה בלאומית".
אברהמי שיתף פעולה עם גינת רק שנה אחת בקריית אתא, לפני שבעצמו נחת בהפועל תל אביב כעוזרו של עודד קטש. "כשהגעתי להפועל אמרתי להנהלה שהם צריכים שכל הצעירים הטובים בארץ יהיו אצלם. אמרתי להם על יובל זוסמן, ושבוע אחרי זה הוא חתם במכבי לחמש שנים. הזכרתי את כרם משעור, שעוד לא הכירו אותו אז והוא היה אצלי בעמק יזרעאל, והשלישי היה תומר גינת. חשבו שהוא רך, ולקח להם חצי שנה להחתים אותו. באמצע העונה הוא כבר היה חתום לשלוש עונות".
בדיעבד, ההחלטה של גינת להישאר לעוד עונה בליגה הלאומית, גרמה לו להגיע לליגת העל מהדלת הקדמית - כשחקן משמעותי. "אני אומר את זה להרבה שחקנים שקופצים לקבוצות גדולות, כמו משעור וזוסמן, שקודם כל הם צריכים להגיע בשלים", מעיד אברהמי, "גם עוז בלייזר נשאר עוד שנה בעפולה למרות שהיו לו הצעות, והוא הגיע יותר מוכן ובשל. תומר עשה קפיצה אצלי, ועוד קפיצה אצל יוסי בונן. הוא שיפר את הטווח שלו, העלה מאסת שריר והיום הוא שחקן הרבה יותר פיזי. יש לו דברים שאי אפשר ללמד, חוש התמצאות לריבאונד התקפה, קשיחות, גישה. הוא היה מסיים משחקים עם דאבל דאבל, ואז ניגש אליי ושואל 'מה עשיתי לא טוב?'. כל הזמן יש לו תשוקה להשתפר. חוסר אגו מוחלט".
לגינת לקח חצי עונה להיכנס לעניינים בהפועל תל אביב, אך דווקא אחרי שאברהמי פוטר הוא פרח אצל רמי הדר. הקבוצה התייצבה ונראתה בדרך הטובה למעלה. "בסך הכל נהניתי אצל רמי, הערכתי את הדרך ואת האימונים הקשים", סיפר בראיון לוואלה! ספורט בסיום העונה שעברה, "בסוף זה קצת התפקשש, וחבל". ואכן, הפועל תל אביב החלה בירידה התלולה בשלבים האחרונים של העונה, ונותרה במקום העשירי מחוץ לפלייאוף. גינת, שהתחבר מאוד לאנשי המועדון, לקח את זה קשה. דובר הקבוצה איתי ברגר לקח אותו כמעין פרויקט אישי, כשגם היו"ר כהן, המנהל עומר גרין ונציג הבעלות הפרטית ידידיה רפפורט קשורים מאוד לכוכב הצעיר שלהם.
לעונתו השנייה (הנוכחית) במדים האדומים הגיע גינת בכושר גופני טוב, ונראה שהחיבור עם דני פרנקו יזניק אותו למעלה. אלא שהקבוצה התקשתה לשמור על יציבות בפתיחת העונה, ובאמצע הסיבוב הראשון הונחת טוני גפני על העמדה של גינת. דקות המשחק של הפורוורד הישראלי הצטמצמו, והוא מצא את עצמו עולה מהספסל. "פה זה נמדד, העובדה שתומר גבר אמיתי", מספר אחד מאנשי הפועל, "יש שחקנים שבסיטואציה הזאת היית שומע אותם מתלוננים ופתאום היו יוצאות ידיעות בתקשורת על מצבם ועל הפיחות במעמדם. אצל תומר הקבוצה עומדת לפני הכל, הוא המשיך לעבוד קשה ולהאמין בעצמו".
לקראת סיום הסיבוב השלישי סבל גינת מפציעה בכתפו. הוא התעקש להמשיך לשחק, אך נראה לא טוב. כשנותר מחזור אחד לסיום החלה שביתת השחקנים, וגם בה הוא הפך להיות משמעותי. גינת היה בין השחקנים הראשונים שהתנגדו לעצם השביתה, ולא פחד לעמוד על שלו גם כשהשחקנים דחו את מתווה השרה מירי רגב. "תומר היה בין השחקנים הצעירים היחידים ששחה נגד הזרם", מספר אחד השחקנים הישראלים ששבתו, "אפשר להעריך את זה יותר מאשר שחקן מבוגר שלא דואג לצעירים. זאת הייתה העמדה שלו".
השביתה עזרה לגינת להתאושש מהפציעה, אלא שאז, במחזור הנעילה מול נהריה, הוא נחת רע על הגב ובמועדון חששו כי לא יוכל לשחק עוד העונה. החשש הוסר, אבל הוא התקשה להתבלט בפתיחת הסדרה מול מכבי אשדוד/באר טוביה. הקבוצה הפסידה, אבל בשלושת המשחקים האחרונים עלה גינת מהספסל ותרם עשר נקודות, 5.6 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים. האדומים, כמעט מיותר לציין, ניצחו בשלושת המשחקים.
"הוא היה סיפור סינדרלה בנבחרת העתודה, וזה קורה לו גם בליגת העל", מפרגן חרוש, "הוא קיבל החלטה אמיצה להישאר בליגה הלאומית, למרות שלא רק הפועל תל אביב דיברה איתו. הוא ידע את מקומו, והוא ידע לאן הוא רוצה לשאוף, ולא הסתכל רחוק מדי. הוא רוצה להצליח מצד אחד והוא מאוד מבוקר מצד שני. בגלל שהוא לא נתלה על אילנות גבוהים מדי, אז יש לו את הסיכוי להגיע אליהם. הוא יודע שיש חשיבות גבוהה לתהליך, ולמאמן שהוא נמצא איתו, וליסודות שהוא צריך להשלים יחד עם הדברים שהוא עושה. יש בו קונטרסט גדול בין החוצפה על המגרש לאופי הצנוע מחוצה לו. זה נדיר. גם העונה הוא לא רק בא להראות את עצמו, אבל עשה התקדמות גדולה בתוך תבנית ושיטה".
החוזה המקורי עליו חתם גינת היה אמור להסתיים בקיץ הבא, אלא שכבר בתום עונתו הראשונה החליטו בהפועל לעשות מעשה ולהחתים אותו על חוזה משודרג שנגמר רק בסוף עונת 2019/20. "מי שרוצה לדבר עם תומר, יש לו אישור ממני - כי הוא יקבל ממנו תשובה שלילית", אומר כהן. "גם אם מישהו יבוא אליו, הוא לא יצליח לשחרר אותו. חתמנו בהתחלה על הסכם לשלוש שנים עם אופציית יציאה, ובסוף העונה שעברה פנינו אליו מיוזמתנו ואמרנו לו שאנחנו רוצים לשדרג אותו. ישבנו איתו עשר דקות, וההבנות היו מהירות. לא היינו צריכים יותר מדי להתברבר. שני הצדדים מעוניינים בקשר הזה".
בלי קשר לתוצאות הפיינל פור, עומד גינת בפני סימון מטרה בעונה הבאה. "החלום הגדול שלי הוא לשחק עם הפועל תל אביב באירופה", אמר לי אשתקד. מקומם של האדומים במוקדמות ליגת האלופות של פיב"א כבר מובטח, ועם עוד שני ניצחונות קטנים-גדולים, בדרבי ביום ראשון וגם ביום חמישי, יתברר שגינת הוא לא רק כוכב וסמל בפוטנציה, אלא גם אלוף.