פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הוד השרונאס: כך הפך יאסיקביצ'יוס למאמן המבוקש ביותר באירופה

        הצרחות על השחקנים, הדמעות על הספסל, האוטונומיה המוחלטת והמהפכה שהנהיג בז'לגיריס. כל מועדון בכיר שיחפש הקיץ מאמן יפנה לליטאי, אבל ייאלץ להשיב בחיוב לשתי שאלות קשות כדי לזכות בו. רגע לפני הפיינל פור: תופעת שאראס (ולמה יהיה קשה לראות אותו במכבי ת"א)

        שרונאס יאסיקביצ'יוס מאמן ז'לגיריס קובנה (צילום מסך)
        שאראס דומע אחרי העלייה לפיינל פור (צילום מסך)

        7 באוקטובר, פחות משבוע לפני פתיחת היורוליג. הדרבי הראשון של העונה בליגה הליטאית, מול לייטובוס ריטאס וילנה. במהלך אחד מפסקי הזמן שרונאס יאסיקביצ'יוס צורח על אקסל טופאן. כשהפורוורד מעז לנסות להתגונן, המאמן מגרש אותו מהאזור. הצרפתי כמעט פורץ בבכי ומכסה את פניו במגבת, כדי שדמעותיו לא ייראו לעיני המצלמות, אבל ז'לגיריס קובנה מנצחת 67:70.

        14 בדצמבר, הערב שיסמל בדיעבד את הפיכתה של אלופת ליטא מעוד קבוצה סימפטית לאחת הגדולות של העונה באירופה. חמש שניות לסיום המותחן באיסטנבול מול פנרבחצ'ה, יורה ארתוראס מילאקניס שלשת ניצחון מדהימה מהפינה. ז'ליקו אוברדוביץ' מזעיק פסק זמן בהול, ושאראס אורב לכוכב ליד הספסל ושואג עליו לעיני כל, על כך שלקח זריקה רעה שהותירה ליריבה אפשרות להתאושש. גם כאן ז'לגיריס מנצחת, 89:90.

        26 באפריל. 13 שניות לסיום המשחק הרביעי בסדרה מול אולימפיאקוס, מתעכבת המצלמה על יאסיקביצ'יוס, שיושב על הספסל ובוכה מהתרגשות. התמונה הנדירה הזאת, שכמוה לא נראתה מאז התקשה לעכל את נס ז'לגיריס ב-2004, נראית היטב גם על המסך בז'לגיריו ארנה וגוררת תשואות ממושכות מ-14 אלפי הירוקים ביציעים. המשימה הבלתי אפשרית הושלמה והפכה למציאות. ז'לגיריס מנצחת 91:101 ועולה לפיינל פור, לראשונה זה 19 שנים.

        כעס, צרחות, שאגות, דמעות, ובעיקר - ניצחונות. שלושת הרגעים הללו, שכל אחד מהם עמוס ברגשות מכל מיני סוגים, ממחישים בצורה מושלמת את המסע המופלא שעברה הסינדרלה של היורוליג לעבר חצי הגמר, שבו תפגוש הערב (שישי, 19:00) את האלופה המכהנת מאיסטנבול. לא פחות משזה יהיה משחק גורלי בין ז'לגיריס לפנרבחצ'ה, יהיה זה קרב מרתק בין המורה לתלמידו, בין המאמן לחניכו, בין הגדול מכולם למי שכבר מסומן כיורשו.

        עוד בנושא

        19:00, ספורט 5: שאראס וז'לגיריס נגד אוברדוביץ' ופנרבחצ'ה
        22:00: צסק"א נגד ריאל מדריד, סרחיו רודריגס מול האקסית
        יאסיקביצ'יוס: "אנחנו האנדרדוגים בפיינל פור, אבל למי אכפת?"

        שרונאס יאסיקביצ'יוס מאמן ז'לגיריס קובנה מגרש את אקסל טופאן מהספסל (צילום מסך)
        במהלך אחד מפסקי הזמן שרונאס יאסיקביצ'יוס צורח על אקסל טופאן. כשהפורוורד מעז לנסות להתגונן, המאמן מגרש אותו מהאזור. הצרפתי כמעט פורץ בבכי ומכסה את פניו במגבת, כדי שדמעותיו לא ייראו לעיני המצלמות, אבל ז'לגיריס קובנה מנצחת 67:70 (צילום מסך)

        "אני יודע שכולם בעדי, והאוהדים נהנים ומפרגנים, אבל אני לא מאמין באהבה נצחית מהקהל", מסרב שאראס להתלהב ממעמד האליל שכל כך לא זר לו. בראיון לאתר 15 Minutes בליטא, שקטעים נרחבים ממנו יופיעו גם בהמשך הכתבה, הוא אמר כי "אני שמח מאוד עכשיו, אבל אני לא תמים ואני לא משלה את עצמי שתמיד אצליח ושתמיד הכל ילך בצורה חלקה. במשחק האחרון התפרצו הרגשות, בגלל הדרך הארוכה והקשה שעשינו. אני שמח שהדמעות זלגו. הן שיחררו אותי, ואחר כך היה לי קל יותר לחגוג כמו שצריך".

        בלי קשר לתוצאות שיירשמו בשלושת הימים הקרובים בבלגרד, בין אם ז'לגיריס תסיים רביעית בפיינל פור ובין אם היא תדהים את היבשת כולה ותוכתר לאלופת היורוליג, יאסיקביצ'יוס יהיה המנצח הגדול של העונה. הוא יהיה המאמן המחוזר ביותר בקיץ, ושמו יוצב במקום הראשון של רשימות המועמדים בכל המועדונים הבכירים והעשירים שיחפשו דמות חדשה וסמכותית על הקווים. אבל שאראס, כמו שאראס, אינו מוטרד. הוא, כמו תמיד, עושה את הדברים בדרכו שלו. ודרכו שלו עשויה אפילו להשאיר אותו בקובנה.

        כדי לנסות ולהבין את תופעת יאסיקביצ'יוס המאמן, צריך לחקור ולבחון אותה מלא מעט כיוונים. הייחודיות שלו בולטת כמעט בכל אספקט: במערכת יחסיו עם השחקנים, בחלוקת העבודה בינו לבין ההנהלה, בשיקולים שמנחים אותו בבחירת קבוצה וגם בתכונות שקיבל כמתת אל - הכריזמה, החריפות והאינטליגנציה. לפניכם הממצאים.

        שחקני ז'לגיריס קובנה חוגגים העפלה לפיינל פור (GettyImages)
        חגיגת העלייה לפיינל פור של ז'לגיריס (צילום: GettyImages)

        1. שאראס וההנהלה

        "שאראס הוא המנהיג שלנו. הוא יצר הכל מהחזון שלו, ואנחנו מבלים המון זמן יחד, עובדים בשיתוף פעולה ובעיקר לא מפריעים לו להגשים את מה שהוא מאמין בו", החמיא בשבוע שעבר הבוס של יאסיקביצ'יוס, פאוליוס מוטייונאס, המכהן כג'נרל מנג'ר של ז'לגיריס. "כשאדם יודע כל כך טוב מה הוא רוצה, אתה רק צריך להיות שם בשבילו ולתמוך בו. כולם פה מבינים את זה. אנחנו לא זקוקים לחוקים ולחלוקת עבודה היררכית כדי לתפקד. כל אחד מבין בעצמו מה הוא צריך לעשות".

        האידיליה ששוררת בין המאמן למעסיקיו אינה מובנת מאליה. אף אחד מאנשי המקצוע שעבדו לפניו בז'לגיריס לא קיבל יד כל כך חופשית. הוא גם המאמן, גם המנג'ר וגם הסקאוט. הוא משתכר העונה 500 אלף יורו - שכר שיא למאמן במועדון, והוא בוחר בעצמו את השחקנים שיוחתמו ולמעשה זוכה לאוטונומיה מקצועית מוחלטת. "בעבר", מספר גורם בקובנה, "מאמנים שקיבלו אשראי גדול מההנהלה היו יכולים להחליט חצי מההחלטות. בשביל שאראס השתנתה כל התרבות הארגונית בקבוצה".

        בתחילת הדרך זה לא היה כך. בזמן ששימש כעוזרו של גינטאראס קראפיקאס, עם כל הפסד שנערם, דרשו האוהדים את ראשו של המאמן האפרורי ואת החלפתו ברכז האגדי; אבל הפתיחה לא הייתה חלקה. אמנם במשחק הבית הראשון שלו ביורוליג הביס יאסיקביצ'יוס את אולימפיאקוס 55:75, אבל את הטופ 16 סיים במאזן 10:2 ואשתקד גירד את קרקעית הטבלה לאורך רוב העונה. בליטא היו כבר מי שטענו שמדובר בעוד מקרה של שחקן ענק שיהפוך למאמן בינוני. המילה "אוברייטד" השתרבבה לכמה טורי פרשנות.

        בז'לגיריס לא "שמעו את הקולות" ולרגע לא חדלו להאמין במאמן. בסיומו של ניצחון נטול חשיבות בבאמברג, במחזור ה-23 של העונה שעברה, שוחח מוטייונאס עם יאסיקביצ'יוס ואמר לו: "אם נשמור על הקבוצה, בעונה הבאה נוכל להגיע לפיינל פור".

        שאראס: "מה שמיוחד בז'לגיריס הוא שכולם במועדון מבינים כדורסל, אבל נותנים למאמן לעבוד. יושבים מולך, מדברים ומקשיבים, רוצים לדעת מה החזון שלך. קל לי לעבוד במקום כזה. אני לא יודע איך זה במקומות אחרים. טוב לי כאן, אני מאושר. אין לי לוח זמנים קבוע. לפעמים אני עובד עד אמצע הלילה, אבל יש ימים שאני גם מרשה לעצמי לא לעבוד בכלל. זה תלוי בלוח המשחקים והאימונים. אני מאמין בזה שצריך לדעת מתי לעבוד וצריך לדעת גם מתי להירגע. זאת לא עבודה משרדית מתשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. אני אומר את זה גם לשחקנים שלי. אני נותן להם חופשות קצרות כשאפשר, שילכו לנוח, שיהיו עם המשפחות שלהם. זה ממלא את המצברים. אבל צריך לדעת גם מתי לעבוד קשה".

        שרונאס יאסיקביצ'יוס מאמן ז'לגיריס קובנה (GettyImages)
        לצד שלל התארים וההצלחות שגרף כשחקן, יש דבר אחד שיאסיקביצ'יוס מתגאה בו במבט לאחור - וזהו ניהול הקריירה המוצלח שלו (צילום: GettyImages)

        2. שאראס וההחלטות

        לצד שלל התארים וההצלחות שגרף כשחקן, יש דבר אחד שיאסיקביצ'יוס מתגאה בו במבט לאחור - וזהו ניהול הקריירה המוצלח שלו. בשיחות אישיות הוא נוהג לומר שלמעט החתימה באינדיאנה, אחרי שעזב את מכבי תל אביב, בחירת הקבוצות שביצע הייתה תמיד מוצלחת. אפילו מושלמת. לכן הוא בוחר בקפידה גם את המועדונים שבהם ירצה, ובעיקר לא ירצה, לאמן.

        לליטאי יש פריבילגיה: כמי שהרוויח מיליונים רבים של דולרים במהלך שנותיו כשחקן, הוא יכול להרשות לעצמו להתעלם באופן משמעותי יחסית משיקולים כלכליים בנוגע לבחירת מקום העבודה שלו. במילים פשוטות: הוא לא נתקל בהצעות רעות שקשה לסרב להן. לא מעט קבוצות פנו אליו בשנים הקצרות שבהן הוא מאמן. מאוניקס קאזאן ובאמברג, עבור במכבי ופנאתינייקוס, ועד ברצלונה ונבחרת ליטא. בינתיים, הוא בז'לגיריס.

        כל המשאים ומתנים של שאראס נפתחו בשני בירורים קריטיים בעיניו: הראשון, האם יוכל לבחור בעצמו את השחקנים; והשני, האם יוכל לבחור בעצמו את הצוות שיעבוד איתו. בשלבים ההתחלתיים הללו נפלו לא מעט מגעים. מכבי תל אביב, לדוגמה, התקשתה להבטיח לו את העצמאות הזו, אף שהבטחות דומות ניתנו לדיוויד בלאט במשא ומתן המתקדם שנערך עימו בקיץ אשתקד.

        האם בגלל היעדר האמון הזה פיספסו הצהובים את האפשרות להחתים את הכוכב העולה של מאמני אירופה? האם הבטחות מהסוג הזה היו מנחיתות את יאסיקביצ'יוס ביד אליהו? האם הבטחות מהסוג הזה היו בכלל עומדות במבחן המציאות?

        צ'אבי פסקוואל מאמן פנאתינייקוס (קובי אליהו)
        פאו פנתה לשאראס לפני שהחתימה את צ'אבי פסקואל (צילום: קובי אליהו)

        שאראס, שמכיר היטב את דרכי הניהול במכבי ואת ההתערבות הבלתי פוסקת בעבודתו של המאמן, ראה מה קרה למאמנים שעבדו במועדון בשנים האחרונות. הוא חשש מהתערבויות בעבודתו ומחוסר סבלנות כלפיו - ממש כפי שלא רצה להגיע לפאו, שהציעה לו את משרת המאמן לפני מינויו של צ'אבי פסקואל.

        עם ברצלונה דווקא היו לליטאי מגעים מתקדמים יחסית, והיה שלב שבו הוא אף בחן את האפשרות לבקש שחרור מז'לגיריס כדי להשלים מעבר, אבל לבסוף נפער בור שקשה היה לכסות עליו, והוא דחה את ההצעה שהוגשה לו. אחרי עוד עונת כישלון, לא מן הנמנע שבארסה תחדש את המאמצים להחתים את כוכבה לשעבר, והפעם גם תהיה מוכנה להציע לו עצמאות מקצועית.

        ברצלונה, כמובן, לא תהיה היחידה שתפנה אליו. ההערכה הרווחת בקרב אנשי הכדורסל באירופה היא שאם צסק"א מוסקבה לא תזכה ביורוליג גם הפעם, יסיים דימיטריס איטודיס היווני את דרכו בתום העונה - לא מעט בגלל תחושת מיצוי הדדית משני הצדדים. שאראס יהיה המועמד המוביל והמועדף על הנשיא אנדריי ואטוטין.

        שאראס: "תמיד אמרתי שאעזוב את ז'לגיריס רק בשביל הצעה שתעניק לי סיטואציה הרבה יותר טובה. ואין הרבה אפשרויות כאלה. יכול להיות שארצה לצאת ולבנות פרויקט חדש, בעיר אחרת, במועדון אחר, וכמובן שגם לשיקול הכלכלי יהיה משקל, אבל בדבר אחד אני בטוח: ז'לגיריס זה אחד המקומות הטובים ביותר לעבוד בהם".

        שרונאס יאסיקביצ'יוס מאמן ז'לגיריס קובנה (GettyImages)
        אלא שלא כולם ידעו איך להכיל את פצצת האנרגיה שמתפרצת לעברם כמו כדור אש. טופאן לא היה היחיד. גם לברנדון דייויס היו עימותים עם המאמן, ואפילו בנו אודריך - אחד שחווה דבר או שניים ועבר מאמן או שניים בקריירה - התקשה לקבל את הדרך בה בחר הליטאי (צילום: GettyImages)

        3. שאראס והשחקנים

        הסצנות שבהן נראה יאסיקביצ'יוס צורח על שחקניו במהלך משחקים, או מסתובב לעבר הספסל וגוער במחליפים בגלל טעויות שחבריהם עשו, נראות כאילו נלקחו מהסרט על חייו של אוברדוביץ'. זה, כמובן, לא מקרי. "אין לו בעיה לצעוק עלינו ולרדת עלינו כשאנחנו מבצעים טעויות, הרי גם כשחקן הוא היה מעיר וצועק, הוא מעולם לא התבייש להגיד משהו למישהו", סיפר לי הקפטן פאוליוס יאנקונאס במהלך העונה.

        אלא שלא כולם ידעו איך להכיל את פצצת האנרגיה שמתפרצת לעברם כמו כדור אש. טופאן לא היה היחיד. גם לברנדון דייויס היו עימותים עם המאמן, ואפילו בנו אודריך - אחד שחווה דבר או שניים ועבר מאמן או שניים בקריירה - התקשה לקבל את הדרך בה בחר הליטאי. בקובנה מספרים כי בינם לבין עצמם, חלק מהשחקנים פיקפקו בשיטה הזו, אבל עם הזמן, התוצאות וההתקדמות שכל אחד ביצע, הגיעה גם ההכרה: האיש צודק. אפילו המניירות הקיצוניות ביותר התקבלו בהבנה ובאהבה, וכל השחקנים התיישרו.

        שאראס: "לכולם לקח זמן להסתגל ולהבין מה אנחנו צריכים לעשות. כדי שאנחנו ננצח את הקבוצות הטובות ביותר, אנחנו חייבים למקסם את התשוקה ואת הנחישות שלנו, את המשמעת העצמית ואת המצב הפיזי של השחקנים. האחריות שלי היא לגרום לכולם לעבוד יחד למען מטרה אחת, ולשים בצד את השאיפות האישיות למען הקבוצה".