פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הנוקאאוט שאחרי הנוקאאוט: בוסטון מצליחה לייאש אפילו את לברון ג'יימס

      ברבע הראשון לברון נראה כמו מתאגרף אגדי שנותן את הסיבוב העוצמתי בקריירה. אבל אז בוסטון המשיכה לעמוד, העבירה לו מסר על איך באמת נראית קבוצה חזקה, והתישה אפילו אותו. ניתוח משחק 2, כולל ההחלטה הבלתי אפשרית של דני איינג' בפגרה

      שחקני קליבלנד קאבלירס לברון ג'יימס, קווין לאב (GettyImages)
      אפילו הוא נשבר. לברון עם קווין לאב (צילום: GettyImages)

      לברון ג'יימס הגיע מוכן למשחק 2. בפלייאוף בו חצי מהמשחקים שלו הם הצגות בלתי נשכחות, באולם בו הוא שיחק את המשחק הטוב בקריירה שלו (ומדובר בתחרות מאוד קשה), משחק 45 הנקודות בפיגור 3:2 ב-2012 בזמן שהיה במיאמי, כולם ידעו שהולך להיות משהו מיוחד. הרבע הראשון של קינג ג'יימס הצליח להתעלות אפילו על המחצית הראשונה לפני שש שנים בה הוא קלע 30 נקודות. הוא הפסיק לחפש מיס-מאצ'ים ופשוט תקף כל מה שמולו, ניצל כל שביב של אור יום כדי לעלות לזריקה וקינח עם שלשה בלתי אפשרית בפייד אווי. הוא נראה כמו מתאגרף אגדי שעולה לקרב מכריע, נותן את הסיבוב הראשון העוצמתי בקריירה שלו ומקנח בחבטת נוקאאוט מושלמת, רק כדי לראות את היריב ממשיך לעמוד.

      קליבלנד הגיעה מוכנה למשחק 2. גמישות תמיד הייתה התכונה החזקה של טיירון לו, והוא הגיב מהר להפסד במשחק הראשון עם החזרת טריסטן תומפסון לחמישייה ומעבר להרכב גבוה. זה יצר לבוסטון בעיות מאץ'-אפ, הרבה בגלל שאל הורפורד מאוד לא אוהב לשחק נגד טריסטן, שסיפק משחק טריסטני טיפוסי. קייל קורבר עלה מהספסל והופיע בדיוק מתי שצריך היה אותו - בדקות המנוחה והרגיעה של לברון ברבע השני. משחק החסימות והתנועה שלו עם קווין לאב היה אפקטיבי לכמה רגעים הלילה, כאשר גם לאב נראה חד מהרגיל.

      מול רוב הקבוצות בליגה, השילוב בין הרבע הראשון המטורף של לברון, משחק טוב של שלושת השחקנים הכי חשובים סביבו והשינוי בחמישייה היה מספיק. בוסטון היא לא רוב הקבוצות בליגה. היא לא קבוצה שנשברת ולא קבוצה שמתבססת על מתודה שניתן לערער. לבראד סטיבנס, לעומת רוב מאמני ה-NBA, אין בעיה להגיב לשינויים תוך כדי משחק, הוא לא צריך להפסיד ולבצע התאמות לקראת המשחק הבא. הוא ראה שג'יילן בראון לא מטריד את לברון, אז תוך דקות ספורות הוא החזיר אליו את מרכוס מוריס, הלברון סטופר שדני איינג' איכשהו מצא כהשלמה לטרייד שנועד לפנות מקום לגורדון הייוורד, שהצליח להקשות עליו אפילו ביום כזה. סטיבנס שינה גם את מתכונת החילופים שלו כדי להכניס את ארון ביינס מוקדם יותר מול ההרכב הגבוה של הקאבס וניצל את דקות המנוחה של לברון כדי להשתמש ביכולות ההתקפיות של גרג מונרו עם נזק מינימלי בהגנה.

      מול הכוכב הגדול בליגה ביום מצוין, בוסטון הציבה את הכוכב הכי גדול שלה: כולם. ג'יילן בראון השתלט על הרבע הראשון, לג'ייסון טייטום היו כמה דקות גדולות בשני, טרי רוז'יר לקח פיקוד בשלישי ואל הורפורד הופיע למאני טיים עם כמה סלים שסגרו עניין. כל אחד מהארבעה הרגיש את הדקות בהן הוא חם ופינה את הבמה לאחרים בשאר הזמן, הקבוצה הרגישה מי חם ועבדה עבורו: יצרה עבורו מיס-מאצ'ים, שמה לו את הכדור ביד במקומות שנוחים לו, סידרה לו יתרונות התחלתיים קטנים. המחסור במתודה ובשחקן שהכל חייב לעבור דרכו הופך את בוסטון לקבוצה שמאוד קשה להתכונן אליה, אין מולה טריק כמו דאבל-טים על ויקטור אולדיפו שייקח לה שלושה משחקים להבין איך להתמודד איתו, היא תיקח מה שייתנו לה.

      ותוך כדי כך, ההגנה של הסלטיקס לא נותנת סלים קלים. רוז'יר עבד קשה מאוד במעבר חסימות כדי לנטרל את הפיק נ' רול של ג'ורג' היל ולאב ולהפוך את היל לחסר ערך, הורפורד תמיד נמצא במקום הנכון, בראון עוזר באגרסיביות וכופה טעויות, ביינס תמיד יורד להגנה באמוק כדי למנוע חדירה מהירה במעבר ובאופן כללי משקיע מאמץ עצום בסדר לא פשוטה עבור שחקן כבד כמוהו. בוסטון משתפרת ממשחק למשחק בפלייאוף הזה ובשני המשחקים הראשונים התקרבה לניצול מקסימלי של היכולות שלה. הניצחון הלילה היה אפילו מרשים יותר מהראשון, כי הפעם הייתה התנגדות שהוכנעה לאט ובטוח.

      עוד בנושא

      בוסטון ניצחה 94:107 את קליבלנד ועלתה ל-0:2 בגמר המזרח
      לו: "בוסטון קשוחה מאיתנו". ג'יילן בראון: "לא מפחדים מאף אחד"
      בשורות נהדרות ללוקה דונצ'יץ': פיניקס תבחר ראשונה בדראפט

      ג'יילן בראון, בוסטון סלטיקס (GettyImages)
      הכוכב האמית: כולם. ג'יילן בראון חוגג (צילום: AP)

      מתחת לרדאר

      אם הנהלת בוסטון באמת החליטה שהיא לא תוכל לשלם גם לרוז'יר וגם למרכוס סמארט בשנים הקרובות, הפלייאוף רק הופך את ההחלטה ביניהם לקשה יותר. הלילה היה אחד מהמשחקים המופלאים האלה של סמארט, שמבהירים למה אין עוד אף אחד כמוהו ב-NBA. במחצית השנייה הוא ביצע כמה מהלכי האסל די מדהימים, בדיוק בדקות ששינו את המומנטום במשחק. לאחר שעשה טעות או שתיים בסגירה על קורבר במחצית הראשונה, הוא עלה למחצית השנייה עם החלטה שקורבר לא יקלע בה אף סל, הוא נפנף חסימות ונצמד אליו באופן שלא אפשר לו אפילו להגיע לזריקה. לברון אפילו לא מנסה להוריד אותו לפוסט והוא הסתדר שם הלילה עם לאב, הוא אפשר לסטיבנס לשחק לדקות משמעותיות ברבע הרביעי עם חמישיית החילופים האולטימטיבית, כשהוא הרכז והורפורד הסנטר, חמישייה בה כולם מסוגלים לשמור על חמש עמדות באמת. ובהתקפה הוא ניהל משחק נהדר עם תשעה אסיסטים על אפס איבודים, אך זו כבר נקודה כללית יותר.

      שחקני בוסטון סלטיקס מרכוס סמארט, ג'ייסון טייטום חוגגים (GettyImages)
      אין עוד שחקן כמוהו. מרכוס סמארט (צילום: GettyImages)

      נתון המשחק

      ארבעה איבודים היו לבוסטון במשחק. הסטטיסטיקה רושמת חמישה, אך החמישי היה כשוויתרו על זריקה בהתקפה האחרונה כשהמשחק היה גמור. למרות ריבוי הצעירים, למרות המחסור במתודה, למרות מספר שחקנים שהסגנון שלהם נראה קצת פרוע, בוסטון משחקת עם אחריות יוצאת דופן של כל שחקן. נתון האיבודים מתייחס להתקפה, אך ניתן להשתמש בו כדי לדבר גם על מה שלא נכנס לסטטיסטיקה באופן ישיר: מיעוט הטעויות של בוסטון בהגנה. אם היו סופרים "איבודים" הגנתיים: פספוסי רוטציה, טעויות בעזרה, החלטות לא נכונות שמאפשרות ליריבה זריקות קלות, אין לי ספק שבוסטון הייתה מדורגת אחרונה בליגה בפער גדול. סטיבנס דורש מהשחקנים שלו לא רק השקעה ולחימה, אלא גם חוכמה ואחריות. והם נענים.

      שחקני בוסטון סלטיקס מרכוס מוריס, סמי אוג'יליי (GettyImages)
      כמה צעירים, ככה אחראיים. שחקני בוסטון (צילום: GettyImages)

      לקראת המשחק הבא

      המשחק הבא יהיה רק בעוד ארבעה ימים, ואלה הולכים להיות ארבעה ימי גיהנום עבור אנשי קליבלנד. התקשורת תבקר אותם, תספיד אותם, תתחיל לעסוק ביעד הבא של לברון. טיירון לו השתמש בג'וקר שלו במשחק השני וזה לא עזר, לא ברור אם יש לו עוד קלף בקנה. אפילו לברון כנראה לא יכול להיות הרבה יותר טוב מכפי שהיה במשחק השני, אני בכלל לא בטוח שפגיעת הראש מהכתף של טייטום הובילה לירידה ביכולת שלו לחלק מהזמן או שפשוט לא ניתן להיות כל כך טוב כל הזמן מול הגנה מצוינת. אפילו לברון לא יכול. ניתן להקשות על ההתקפה של בוסטון, אבל לא ההגנה של קליבלנד הנוכחית, שעשר שניות של הנעת כדור וחיתוכים תמיד ישברו אותה. אפשר פשוט להודות שמדובר בקבוצה לא טובה במיוחד, זה מה שקורה כשאת קיירי אירווינג מחליפים ארבעה שחקנים שקולעים ביחד חמש נקודות.

      ולמרות זאת, הסדרה עוד לא נגמרה. בוסטון ניצחה רק משחק אחד מתוך חמישה בחוץ בפלייאוף וגם אותו די גנבה, ההבדלים בין בית לחוץ מאוד משמעותיים אצל החבורה הצעירה של סטיבנס. קליבלנד כנראה לא תוכל לשנות יותר מדי, אבל אם תמשיך לשחק כמו במחצית הראשונה הלילה יש סיכוי סביר שהיא תשים את עצמה בעמדה ממנה ניתן לנצח לפחות את משחקי הבית. בוסטון מתפקדת כקבוצה במקסימום שלה, קשה לדעת האם היא מסוגלת להתמיד בכך וכיצד תגיב אם הסדרה תסתבך. הסיכוי של הסדרה הזאת לחזור לחיים תלוי קודם כל בכוחות המנטליים שנשארו לקליבלנד הנוכחית, ביכולת לא להישבר עדיין, ואז בשאלה אם לבוסטון ימשיכו להיות כל פעם תשובות.

      מאמן קליבלנד קאבלירס טיירון לו (GettyImages)
      תתכונן להיות תחת אש בימים הקרובים. טיירון לו (צילום: GettyImages)