השד שיצא מהבקבוקון: סיכום המחזור על הקנאה בהפועל באר שבע

אוהדי מכבי תל אביב, בעיקר הפנאטים שבהם, דורשים כבר הרבה זמן מהתקשורת לחשוף מה באמת קרה בפרשת שיר צדק. הריאיון של וובה בראון בערוץ הספורט, בו ספק פלט ללא כוונה ספק אמר עם כוונה שהיו עוד שחקנים ששתו מהבקבוק הפסול של צדק, בכלל התסיס אותם. אלי טביב, כך מספרים, גם שוקל להצטרף לגל הזה, ואולי לבקש מההתאחדות לכדורגל לחקור שוב את הסיפור, למרות שאופ"א כבר נתנה את דינה לפרשה, וקיבלה כמעט לחלוטין את גרסת האלופה הישראלית.

האם אחרי חקירת אופ"א יש עדיין מה לבדוק? ספק גדול אם זה אפשרי, אבל לאף אחד זה לא יזיק. אם יש צל קטן של ספק, ראוי להפוך כל אבן כדי לפענח אותו. אבל כדאי גם, באותה הזדמנות, להבין מה עומד בבסיס האובססיה הזו של אוהדי מכבי תל אביב - חוסר היכולת שלהם להכיר בהצלחה של הפועל באר שבע. חוסר הבגרות שלהם להשלים עם העובדה הפשוטה שהפועל באר שבע היא המועדון מספר 1 בישראל היום: הכי חכמים בשוק השחקנים, הכי מדויקים בניהול מועדון, הכי עוצמתיים באימון קבוצת כדורגל. ההצלחה שלהם היא אך ורק מקצועית.

הניסיון הפסול והעלוב להפוך את הפועל באר שבע לאיזו מעבדת סמים ערמומית ומתוחכמת, שנותנת לשחקנים שלה יתרון לא חוקי, הוא לא יותר מבכי ילדותי לא מנומק. את הפועל באר שבע לא מובילים אנשים שמסוגלים לכזה דבר. לא אסי רחמים ההגון, לא ברק בכר המבריק ולא אלונה ברקת המקצוענית. מספיק להכיר את האנשים כדי להבין עד כמה תיאוריית הקונספירציה הזו מופרכת. אבל יש גם עובדות: לואי טהא נבדק יחד עם שיר צדק ויצא נקי. שיר צדק עצמו נבדק קודם לכן ויצא גם הוא נקי. יכול להיות, אם וובה בראון בכלל התכוון למשהו, שהיה עוד אחד או שניים ששתו מהבקבוק הפסול בטעות. סביר להניח שכן. ושוב, אם חקירת התאחדות נוספת תבאר באמת משהו בנושא הזה, אז אין עם זה בעיה. אבל עדיין - אופ"א קיבלה את גרסת באר שבע שנפלה טעות של יצרן, וזה המקור לנפילה של שיר צדק. לא תכנית סמים זדונית, לא מועדון שעובד על כולם בעיניים. טעות אנוש, מחדל של יצרן, ושאולי היה עוד שחקן שמעד, אבל שום דבר מעבר. שום יתרון אמיתי: הפועל באר שבע ניצחה כי היא יותר טובה מכולם כרגע. זה הכל.

הקנאה הזו, שבאת לידי ביטוי גם בהודעת בית"ר ירושלים על כך שבאר שבע פונה לשחקנים שלה (מה עם התלונה באמת?), היא תעודת ההצלחה הכי טובה של הפועל באר שבע. כשמקנאים בך, סימן שאתה באמת טוב. וזה מראה בדיוק מה ההצלחה הזו עושה ליריבים שלה: מוציאה אותם מדעתם. תחילה הם מזלזלים, אחר כך לא מסוגלים להכיר בטעות שלהם. אין הכוונה לומר שאלונה ברקת היא צדיקה מוחלטת בשוק השחקנים. התאווה שלה בנוגע לרכש, שהיא גם יתרון ענק, יכולה להוביל מדי פעם לסוג של עבירות, אבל מי בדיוק האנשים שמעירים לה? אלי טביב? שאמור להיות עכשיו בנבצרות ומעביר הוראות למאמן שלו מהיציע? שיכול היה מזמן להחתים את כל גיבורי העונה שלו, שחקנים שרצו ועדיין רוצים לשחק בבית"ר ירושלים, אבל הוא דחה אותה לשנייה האחרונה של הדקה ה-90? נו באמת.

יש רק תרופה אחת לקנאה הזו: לנצח את באר שבע על המגרש. לבחור שחקנים טוב יותר, למצוא מאמן טוב יותר מזה שיש בטרנר ולא לפטר אותו אחרי שנה, לנהל משברים כמו שרק מועדונים כבאר שבע (ומכבי תל אביב בעבר) מסוגלים. אם כבר, ניהול משבר צדק על ידי אלונה ברקת הוא קודם כל הוכחה לעליונות שלה על כל מה שקורה כאן. שיר צדק כועס עליה, מספרים, וזו זכותו. אבל את ברקת מעניין קודם כל דבר אחד - וזה מועדון הפועל באר שבע. היא ידעה מתי לשתוק, היא ביצעה תחקיר מבריק שסיפק לצדק טיעון שבזכותו הוא יצא בעונש קל, ובסופו של תהליך סיימה הכל במינימום נזק. זו היתה קודם כל הוכחה לכך שהפועל באר שבע הוא מועדון חושב, מועדון אמיץ, מועדון מתקדם, מועדון אחר. אוהדי מכבי תל אביב יכולים בוודאי להבין את הצד השני. גם כשהם שלטו כאן, אנשים ניסו לנגח אותם עם האשמות וקונספירציות. אבל בסוף רק על המגרש הושג המהפך.

עוד בנושא

איתי שכטר נוטה להעדיף את מכבי תל אביב על פני הפועל באר שבע
אחרי תקופה ארוכה: קואנקה יחזור לסגל של באר שבע מול הפועל חיפה
בית"ר "מביך" ירושלים: העיתוי האומלל של המחווה לדונלד טראמפ

לא מומלץ לזלזל בהפסד של הפועל באר שבע בטרנר למכבי תל אביב. במבט לאחור, בעוד כשנה, נוכל אולי לראות במשחק הזה נקודת ציון שסוגרת בצורה הכי טובה את עונת הקשיים של באר שבע. עונה בה תכנית הרכש שלה קרטעה, הגיבורים שלה קצת צלעו, הרעב די נשחק, וכמה סמלי שהכל נסגר ברגע שבו באר שבע מאבדת את מקור הכוח מספר אחד שלה - אצטדיון טרנר הבלתי מנוצח בליגה.

אבל אולי עונת הקשיים הזו היא בדיוק מה שיעזור להפועל באר שבע בסופו של תהליך. כולנו זוכרים איך מכבי תל אביב סגרה את האליפות השלישית שלה: עם 2:6 מוחץ בגמר הגביע. מכבי תל אביב שאחרי המשחק ההוא נראתה כמו מועדון שנמצא שנות אור משאר הכדורגל הישראלי. הם הרגישו הכי חזקים, הכי חכמים. הם היו בכזה היי, בכזה שכרון כוח, שהם הרשו לעצמם לזרוק מאמן שהביא להם טרבל מבלי להסס או להטיל ספק.

הפועל באר שבע סוגרת אליפות שלישית ברציפות במקום קצת שונה. במקום לא בטוח. במקום שמבין שצריך להשתפר, במקום שיודע שצריך לתקן, לשנות, להפוך, לחזק. וזו אולי גם נקודת ההתחלה הכי טובה שהפועל באר שבע היתה צריכה. לא קל למצוא אתגרים אחרי אליפות שלישית. את מכבי תל אביב זה איתגר בענק ובסופו של דבר גם הפיל, אבל באר שבע לא שיכורת כוח כמו מכבי תל אביב ההיא. יתרה מזו, מכבי תל אביב ההיא חשבה רק ליגת אלופות, הליגה היתה קטנה עליה. הבעלים מקנדה רצה מיני מעצמה אירופית, והבעלים של באר שבע חושבת קודם כל ליגה ישראלית. ייתכן מאוד שזה מה שיניע אותו להמשיך לשלוט כאן גם בשנים הבאות.

החשיפה של אופיר סער ביום שבת האחרון, לפיה בוריס קליימן סימס לאלי טביב דברים קשים אחרי גמר הגביע, היתה בעיקר צורמת. נכון, קליימן לא נתן את עונת חייו, אבל הקשר שלו עם בית"ר ירושלים היה מיוחד וטוב. האוהדים אוהבים אותו, מעריכים אותו וזוכרים את כל מה שתרם למועדון בשנים האחרונות. למה שאחד כזה יסיים עונה עם תחושה כזו חמוצה. קורה שמפסידים גמר. מי מופתע בכלל מהמפלה בקרב האליפות. למה קליימן צריך לצאת ככה מהעונה הזו?

הבעיה שזה לא רק קליימן. קדמו לו בניון, אצילי, ומי לא בעצם. גם איתי שכטר, אולי שחקן הרכש שהתחבר הכי טוב למועדון, צפוי לעזוב בהרגשה מזופתת. אומרים ששכטר הפך בשבועות האחרונים לאיש הכי מריר בחדר הלבשה, והוא לא היחיד. אלי טביב גומר רע עם שחקנים, ויותר וחמור מזה: היכולת שלו בעתות משבר כמו זה האחרון מלמדת לא מעט על המועדון שהוא מנהל. כאשר בית"ר ירושלים תסכם באמת את העונה הזו ותבדוק איפה בדיוק היא התקדמה, הסוגיה הזו תעמוד לה לרועץ. בית"ר של טביב זה עדיין לא מועדון כדורגל. אולי קבוצה טובה עם סקאוט מוכשר. אבל לא מועדון. לא בית.

עכשיו אומרים שאלי טביב בדרך לעוד מכירת חיסול. כמה מפתיע. אבל כדאי לטביב לשים לב למשהו חשוב: את הקופה הכי גדולה שלו הוא עשה כאשר היה לו מאמן ראוי שידע להשביח שחקנים. הכוונה היא לסלובודאן דראפיץ, ששיפר וקידם את עומר אצילי. את העונה הזו מושאי המכירה של טביב מסיימים על הקרשים: קונטה גרוע, הייסטר עצבני. ולמה? בב"ז. טביב לא הביא מאמן ראוי וכעת לא יקבל מחיר ראוי על שחקנים שהוא תכנן למכור.