את הרמז העבה לכך שהמזל נגמר, קיבלה המבורג כבר בתחילת המחזור הראשון, באחד הרגעים הביזאריים של העונה כולה. ניקולאי מולר הבקיע בדקה ה-8 במשחק הפתיחה מול אוגסבורג, רץ לחגוג עם הקהל בתנועת מסוק, הסתובב קצת יותר מדי וקרע רצועות בברכו. הפציעה השביתה את החלוץ במשך כל העונה - הוא חזר לפעילות סדירה רק בשבוע שעבר, וזה לא דבר של מה בכך. לא מדובר רק במולר הפרטי של המבורג שהבקיע 14 שערים בשנתיים הקודמות והיה בורג מרכזי במערך, אלא גם בסמל האולטימטיבי להישרדותה של הקבוצה בבונדסליגה בכל דרך אפשרית.
עוד בנושא
המבורג ירדה ליגה לראשונה למרות ניצחון 1:2 על מנשגלדבאך
המבורג כואבת את הירידה: "אם טיץ היה ממונה קודם היינו נשארים"
מזל נדיר ב-2015, נדיר עוד יותר ב-2014
כי הרי היה זה מולר שהשאיר את המבורג ב-2015, בנסיבות דרמטיות במיוחד. המבורג כבר היתה אז בדרך הבטוחה לירידה מפלייאוף, כאשר פיגרה 1:0 במשחק הגומלין בקרלסרואה אחרי 1:1 ביתי. בזמן פציעות, שלח מרסלו דיאס הצ'יליאני כדור חופשי אמנותי לחיבורים, הישווה את התוצאה, הציל את הקבוצה וכפה הארכה. ואז, כאשר הפנדלים כבר היו באופק, הבקיע מולר את שער הניצחון, והחגיגה היתה גדולה. הוא גם לא נפצע אז, כי המזל האיר פנים להמבורג, ואל תטעו- זה באמת היה מזל נטו.
אפשר לדבר על אופי ומסורת אחרי שערי שיוויון שכאלה, אבל כדאי לקחת בחשבון את רמת היריבה. קרסלרואה היתה קבוצה בינונית מינוס, שלא הבריקה גם בליגת המשנה ולא היתה ראויה לעליה, בעוד המבורג טיפסה בקושי רב למקום ה-16 שהוביל למבחנים. למעשה, מזל גדול עוד יותר היה לה שנה קודם לכן, בעונת 2013/14, בתסריט שחורג מגבולות הטעם הטוב.
חמישה מחזורים לסיום, דורגה המבורג במקום ה-16, נקודה מעל נירנברג ושתי נקודות מעל בראונשווייג. על הנייר, היא היתה זקוקה לרצף תוצאות חיוביות על מנת לשרוד. בפועל, היא הפסידה ללא תנאי בכל חמשת המשחקים האחרונים, תוך שהיא סופגת 15 שערים. אך הנה לכם הנס - גם נירנברג ובראונשווייג הפסידו בכל משחקיהן, וכך הלכה המבורג למבחנים עם 27 נקודות מסכנות מ-34 משחקים. בכל עונה שגרתית זה מאזן שמוביל בוודאות לירידה. אצל המבורג, המזל תמיד רצה אחרת, ולכן היא גם שרדה אז בצמד מפגשים מול גרויטר פורט בזכות שערי חוץ.
אוהד אחד עם 13 מיליארד יורו
כדאי להתבונן על ההתרחשויות בעונה האומללה ההיא על מנת להבין את שורש הבעיות של המבורג, כי היא התחילה עם פיטורים של המאמן טורסטן פינק בספטמבר 2013, ועם הראיון המרעיש של קלאוס-מיכאל קונה. ואם אתם תוהים לגבי זהותו של קונה, הרי שלא תמצאו אותו בחברי ההנהלה של המועדון. הוא דווקא כן מופיע ברשימת האנשים העשירים בעולם עם הון שמוערך בכ-13 מיליארד יורו. כאוהד המבורג במשך כל חייו, החליט קונה לרכוש אי שם ב-2010 קצת מניות של המועדון, וגם להשקיע מכספו על מנת לסייע בהתחמת כוכבים. באופן טבעי, הוא השתוקק שדעתו תישמע בתמורה, אך בהיעדר אפשרות להשפיע מעשית מתוך המועדון, הוא נוהג להעביר את מסריו דרך התשקורת. השיטה הזו התבררה במהרה כמתכון לאסון.
וזה הזמן להזכיר כי המבורג היתה עד לא מכבר כוח משמעותי בבונדסליגה. אמנם היא לא נחשבה למועדון פאר כמו בשנות ה-70' וה-80', אך אוהדיה היו מרוצים יחסית בעשור הקודם. היא שיחקה בליגת האלופות בעונת 2000/01, וגם בהמשך זו היתה המטרה המוצהרת. מקום רביעי בבונדסליגה ב-2003, מקום שלישי ב-2006, מקום רביעי ב-2008, מקום חמישי ב-2009... וזה ממש לא היה עניין של מזל. התוצאות היו עקביות ושפויות, וכך גם מדיניות הרכש. ואז בא קונה. כאשר מחפשים אשמים בפיאסקו המתמשך שהסתיים אתמול באופן צורם בירידת ליגה ראשונה מאז הקמת הבונדסליגה ב-1963, דווקא האוהד המיליארדר צריך לספוג את רוב הביקורת. זה אולי יישמע קצת מוזר, אבל הכסף שלו הרס את המועדון.
"המבורג היא ההשקעה הגרועה ביותר בחיי", אמר לאחרונה קונה. הוא צודק לחלוטין. מאז 2010, השקיעה המבורג 177 מיליון יורו ב-68 שחקני רכש, בעוד מכירות הכניסו לחשבון הבנק שלה 79 מיליון יורו בלבד. המינוס הזה שלישי בבונדסליגה רק לבאיירן וללייפציג, אבל ההצלחה הממוצעת של ההחתמות היתה מתחת לכל ביקורת. באחת הסקירות בגרמניה אפשר להיתקל במשפט המדהים לפיו הסיוע של קונה "עזר להמבורג לקנות כוכבים ברמה של דניס דיקמאייר". מהי, לעזאזל, הרמה של דיקמאייר? המגן הימני משחק בקבוצה מאז 2010, ותרומתו דלה למדי.
האובססיה - פליקס מגאת
מדוע כשלה המבורג בנסיונותיה לבנות סגל יציב ואיכותי? כי היא החליפה מאמנים ומנהלים ספורטיביים כמו גרביים. המדיניות השתנתה באופן קיצוני כל שני וחמישי, ולהתבטאויותיו של התורם היתה לכך השפעה לא מבוטלת.
פינק, כוכב באיירן מינכן לשעבר, דווקא הצעיד את המבורג למקום השמיני המכובד בעונת 2012/13, לפני שנזרק והגדיר את קונה כ"אוהד ללא ידע מינימלי". הידע הזה הסתכם בעיקר בזכרונות עבר, ובכמיהה לשחזור ימי הזוהר. קונה, כיום בן 80, חווה המון מהיציע, כולל האליפות ב-1960 עוד לפני הקמת הבונדסליגה. הוא מתגעגע לתקופה בה זכתה המבורג בשלוש אליפויות תוך חמש שנים וקינחה עם הנפת גביע האלופות ב-1983, אחרי ניצחון 0:1 בגמר על יובנטוס משער של פליקס מגאת. למעשה, מגאת הוא עילוי אמיתי עבורו, ובתקופה הרלוונטית זה אפילו היה ניתן להצדקה, כי ב-2009 הוא הוביל את וולפסבורג לאליפות סנסציונית ומשכנעת. בקיצור, קונה דיבר ללא הפסקה על שאיפתו להחזיר את מגאת להמבורג, אבל המאמן ממש לא רצה להכניס ראש בריא למיטה חולה.
בספטמבר 2013, אחרי שהביע שמחה לא מאופקת על פיטוריו של פינק, הגה קונה בתקשורת רעיון מהפכני - למנות את מגאת ליועץ על חיצוני, ולהביא תחתיו את בן טיפוחיו הנאמן ברנד הולרבאך. קשר העבר עשה קריירה מצוינת בהמבורג כשחקן, ושימש כעוזרו של מגאת בקבוצות שונות, אך אימן באופן עצמאי רק בליגות הנמוכות. הרעיון לא מצא חן בעיני האוהדים וההנהלה בלשון המעטה, וגם לא היה ישים באותה תקופה, אבל הוא הצליח להסעיר את כולם, וכך נהג קונה לעשות באופן תמידי. המועדון היה זקוק לכספו, ניסה לרצות אותו, פיטר אנשים באופן תדיר, ושום דבר לא עבד - פרט למזל, שהגן על הדינוזאורים. עם הזמן, הם אפילו התרגלו למחשבה שהירידה בלתי אפשרית, כי הגורל שומר עליהם.
וולפסבורג הפרה את חוקי הטבע
זה היה צריך להסתיים רע מתישהו, וסמלי שזה קרה בעונה בה דווקא נוסה הולרבאך כמאמן. קשה לבוא בטענות לאיש שעשה בשנתיים הקודמות מסע נאה כאשר הצעיד את וורצבורגר קיקרס הקטנטנה לליגה השניה ואז מיד ירד איתה בחזרה. הוא החליף בינואר את מרקוס גיסדול, כאשר הקבוצה היתה מתחת לקו האדום, בעוד קונה החל לפזר אמירות על הפסקת התמיכה כי "נמאס לו לבזבז את הכסף". הפעם לא היו על כך אמירות פומביות, אבל סביר שמאחורי הקלעים היתה לו השפעה על המינוי של הולרבאך - והוא נכשל. המאמן הלך הביתה אחרי חודש וחצי, וימים ספורים קודם לכן היו"ר הריברט ברוכהאגן והמנהל הספורטיבי יינס טודט. גם הם לא היו בהמבורג תקופה ארוכה במיוחד. יהיה מגוחך לפרט את כל אנשי המקצוע שעברו בקבוצה מאז 2010, כי הקוראים ישתעממו למוות.
האמונה העיוורת בחוסר הפגיעות החזיקה מעמד עד אתמול. עם המאמן האלמוני החדש כריסטיאן טיץ יצאה הקבוצה לדרך חדשה, ניצחה ארבע פעמים בשישה המחזורים האחרונים, ולפי כל כללי המבורג היתה צריכה להסתייע במזל, לתפוס את המקום ה-16 ולשרוד במבחנים. ואולם, הפציעה של מולר באוגוסט באמת רמזה על העתיד לבוא. וולפסבורג, דווקא עם המאמן ברונו לבאדיה, שהיה שותף למסע ההיחלצות המיתולוגי של המבורג מול קרסלרואה ב-2015, "הפרה את חוקי הטבע", ניצחה אתמול את קלן והקדימה את החבורה של טיץ בטבלה. הדינוזארוים סיימו במקום ה-17 ונכחדו.
כעת אפשר לרחם על קונה, שביזבז את כספו וקיבל בתמורה המון כאב לב, אבל בשורה התחתונה העונש הזה מגיע לו. ואפשר רק לאחל לו שיעזוב את המבורג לנפשה, ויזכה עוד בימי חייו לראות אותה חוזרת במלוא הדרה לבונדסליגה - בריאה, איתנה ומנוהלת נכון. אולי כבר בעונה הבאה. כי הליגה הגרמנית עניה יותר בלעדיה, ואפילו יריבותיה הגדולות ביותר הרגישו אתמול צביטה בלב, כאשר השעון המפורסם באיצטדיונה הביתי התאפס והפסיק להיות רלוונטי.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
ליגה גרמנית 2017/18
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 באיירן מינכן34 27 3 4 28-92 84 2 שאלקה 0434 18 9 7 37-53 63 3 הופנהיים34 15 10 9 48-66 55 4 דורטמונד34 15 10 9 47-64 55 5 לברקוזן34 15 10 9 44-58 55 6 ר.ב. לייפציג34 15 8 11 53-57 53 7 שטוטגרט34 15 6 13 36-36 51 8 בורוסיה מנשנגלאדבך34 13 8 13 52-47 47 9 הרטה ברלין34 10 13 11 46-43 43 10 ורדר ברמן34 10 12 12 40-37 42 11 אוגסבורג34 10 11 13 46-43 41 12 האנובר 9634 10 9 15 54-44 39 13 מיינץ34 9 9 16 52-38 36 14 פרייבורג34 8 12 14 56-32 36 15 וולפסבורג34 6 15 13 48-36 33 16 המבורג34 8 7 19 53-29 31 17 פ.צ. קלן34 5 7 22 70-35 22