1. רבע לעשר בבוקר וירושלים כבר לבשה חג. כל כך חגיגית הייתה העיר הזו שספגה לא מעט במהלך השנים. אם היו חוטפים מישהו ומנחיתים אותו אתמול באורח פלא בעיר הקודש, הוא לא היה מאמין שהוא בישראל. השפה השולטת בעיר הייתה איטלקית, הארגון היה אירופאי ואפילו שלטי החסויות היו בשפות זרות. הרבה זלזול היה בחודשים האחרונים בג'ירו ד'איטליה שהגיע לישראל. אופניים? את מי זה מעניין? זה לא הענף עם המסומם ההוא? ישראלים יודעים לרכב? אלו היו רק חלק מהתגובות הציניות של אנשים ששמעו שאירוע האופניים השני בגודלו מגיע לישראל. במהלך החודשים האחרונים החלו ללמוד הישראלים עד כמה גדול האירוע ואתמול כבר לאף אחד לא היו ספקות: אירוע הספורט הגדול ביותר שהתקיים אי פעם בישראל מתחיל. ברחובות כבר היה אפשר לראות משפחות על אופניים מתקרבות לאיזור המסלול, בו כמה שעות לאחר מכן זינקו בזה אחר זה מעל 170 רוכבים מהטופ העולמי.
מושגים כמו בריחה, פלאטון ומירוץ נגד השעון כבר לא נשמעו כאילו נאמרו בשפה זרה, והישראלים, אם מישהו חשש, הוכיחו שוב שכשיש סיבה למסיבה הם לוקחים לעצמם שליש בירה (או צ'ייסר ערק איילים) ומתחילים לחגוג. "הקהל הישראלי רועש בצורה מדהימה", סיפר כמה שעות לאחר מכן אחד המכונאים שחיכו לרוכבים. "יש פה אווירת תחרות מטורפת". ואכן, במשך שעות ארוכות אלפי ישראלים וגם לא מעט תיירים צבעו את האיזור שבין רחוב אגרון לממילא ועשו כבוד ורעש לכל רוכב ורוכב, זאת כשהם מוכיחים שלא משנה הענף, העם צמא לספורט. רגע לפני הזינוק הראשון הסמל הכי מובהק להצלחה ויופי בישראל, בר רפאלי, עלתה לבמה (לא לפני שגברבר חצוף זכה לסלפי, אבל לא לחיבוק כפי שרצה). רפאלי אפילו בירכה הקהל שזכה לברכות גם ממירי רגב,זאב אלקין ויריב לוין ואז כשהפוליטיקה והיופי נגמרו, התחיל הדבר האמיתי: הספורט.
עוד בנושא:
הג'ירו ד'איטליה: טום דומולן ניצח בקטע הפתיחה בירושלים, אכזבה לכריס פרום
טוני מרטין: "לא תכננתי לבוא לג'ירו. עד ששמעתי שזה בישראל"
דומולין: "המצב של כריס פרום פוגע בענף האופניים". פרום: "לא עשיתי דבר פסול"
2. בין כל הישראלים בקהל היה אפשר למצוא גם לא מעט אוהדים ממדינות זרות, אבל את המסה הגדולה ביותר רשמו שתי מדינות: הראשונה היא קולומביה, לה שבעה רוכבים במירוץ. "אנחנו מדינה של כדורגל? זה נכון, אבל אנחנו מדינה של ספורט ושיש קולומביאנים טובים, אנחנו שם", סיפר גאוצ'ו לופז, אוהד שהגיע לתחרות במיוחד ביחד עם משפחתו. לקולמביאנים יש רוכב אחד בכיר מאוד בשם ניירו קינטנה אבל הוא העדיף לוותר על הג'ירו כדי להתמקד באימונים לטור זה פראנס, כך לפחות סיפרו עשרות הקולומביאנים שהגיעו והעניקו אווירה של קרנבל. המדינה השנייה שהביאה את מספר האוהדים הרב ביותר היא מדינה שרק עצם העלאת שמה גורם למחלוקת בישראל: אריתראה. הרוכב האריתראי נתנאל הגיע לישראל והקהילה הגדולה בארץ מיהרה לעזוב את דרום תל אביב ולהגיע עם דגלי ענק כדי לדחוף אותו. לרגע אחד גם הפוליטיקה נשכחה ואם לא בבית, והאריתראים הרגישו לפחות במקום שמח ובטוח.
3. וכמובן שהייתה גם את הגזרה הישראלית. כרבע שעה אחרי הרוכב הראשון שזינק היה זה תורו של גיא שגיב להיות הישראלי הראשון שעושה היסטוריה ומשתתף בגרנד טור. הישראלי סיים בזמן של 13:47 ומיד היה ברור שלא יסיים במקומות הראשונים, מה שלא הפריע לקהל הישראלי להיכנס לשגעון ולהפוך את רוכב האופניים הישראלי לגיבור ישראל. כשגיא ניב זינק הקהל הישראלי היה כבר מנוסה יותר בשעתיים וגם העידוד היה מאסיבי הרבה יותר. "גיא המלך" ו-"אל אל ישראל" היו רק חלק מהשאגות של הקהל לעבר הרוכב השני מישראל בזמן שהתראיין כמעט לכל רשת טלוויזיה שהייתה במקום. ניב עד לפני פחות משנתיים עוד חלם בכלל על אולימפיאדה כאחד משני הרוכבים הישראלים הטובים ביותר ברכיבת שטח, אך הוא הסתפק באליפויות ישראל אל מול מאות אנשים במקרה הטוב ולאזכור קטן במקומונים . אף אחד לא האמין שניב ייכלל בסגל לתחרות היוקרתית, אך הוא נתן את כולו בשנה האחרונה והשיא הגיע בתחרויות האחרונות אז גרף השיפור היה חד מאוד מה שגרם להנהלת המועדון להכליל שני ישראלים בהרכב.
"אופניים זה רגליים", הסביר רוני בראון, אחד מהבעלים של הקבוצה הישראלית "סייקלינג אקדמי ישראל", שהוסיף: "אבל הכי חשוב זה מוח ונשמה. מאוד רצינו שני ישראלים וגיא ניב נתן לנו את כל הסיבות לקחת אותו. הוא מטפס מדהים (מחר נקווה לקבל טעימה מזה בטיפוס בזכרון יעקב), הוא זכה במקום בזכות ולא בחסד". עם כל הטוב, הייתה גם אכזבה מקצועית בקבוצה הישראלית: אם בן הרמנס ורובן פלאזה עוד רשמו תוצאות סבירות, האיטלקי כריסטיאן ספרגלי, שאמור לשמש כספרינטר של הקבוצה, רשם תוצאה של 14:01 וסיים עם הזמן החלש ביותר בקבוצה הישראלית. במועדון הישראלי מאמינים שבאיטליה ארץ מולדתו הרוכב יתקן את הרושם ואת זה נצטרך לראות רק בשבועות הקרובים.
4. אם בכדורגל ליאונל מסי הוא דמות לחיקוי עבור כל ילד, הרי שבתחום המדובר כריס פרום הפך שם נרדף לאופניים. הבריטי ערך חימום בשעות הבוקר והדאיג את כולם שהחליק בצורה מדאיגה, כזו שגרמה לו לדמם מהרגל. "למזלי אני בסדר וזו לא פציעה מדאיגה", הרגיע פרום את האוהדים ומארגני האירוע. במירוץ עצמו פרום רשם תוצאה מאכזבת וסיים במקום ה-21 כשהרגע הכי מותח ומרגש של היום היה שייך לטום דומולן, הזוכה של הקטע הראשון.
ההולנדי שמחזיק בתואר אלוף העולם נגד השעון הגיע לקראת הסיום כשהמנחה האיטלקי בישר לקהל שיש לו סיכוי לנצח את המירוץ. בעלייה האחרונה הפנים של הרוכב, שעשוי גם לזכות בתואר הכללי, הראו כמה מאמץ הוא משקיע. כשהוא חצה את קו הסיום לקול תשואות הקהל, גם הוא הבין שהמאמץ השתלם כשהשעון נעצר על 12:02 דקות וקבע את המנצח של היום ההיסטורי הזה. בסיום לא מעט רוכבים הסבירו שהמסלול הזה היה הכל, אבל לא מסלול קלאסי נגד השעון . עליות וירידות, כביש שלא באמת סלול בצורה חלקה ובעיקר חום כבד גרם ללא מעט רוכבים להיראות כאילו הם רגע לפני הקאה. בסיום קיבל ההולנדי את החולצה הורודה, זו שהוא מקווה להחזיק בה גם בעוד כמה שבועות ברומא. והקהל הישראלי? הוא נשאר פרובנציאלי כשאחד האוהדים הוסיף בקריצה "אז רגע, הוא שבר את השיא של ירושלים?"