הטבח מלידס: ג'יימס מילנר עושה חיים בדרך לשיא היסטורי בליגת האלופות

כולם מדברים על שיא הכיבושים בפרמיירליג שהישווה מוחמד סלאח, קל וחומר לפני המפגש מול האקסית רומא בחצי גמר ליגת האלופות. ואולם, אם כבר אנחנו עוסקים בצ'מפיונס-ליג, בואו נדבר על השוואת שיא רלוונטי הרבה יותר, ועליו אולי כלל לא שמעתם. אז הנה לכם - ג'יימס מילנר כבר הישווה את שיא הבישולים בעונה בודדת במפעל, ויכול לעלות הערב לבדו לפסגה.

כן, זו ממש לא טעות. הקשר האדום חתום העונה על שמונה אסיסטים במפעל, בדיוק כמו ויין רוני בעונת 2013/14 וניימאר בעונה שעברה. ואם זה לא מספיק, הוא נזקק למספר דקות נמוך הרבה יותר כדי להגיע למאזן בהשוואה לאנגלי ולברזילאי. אחרי הכל, הוא פתח בשישה משחקים בלבד, ונכנס כמחליף בשניים נוספים. זה ממש לא הפריע לו. דווקא כאשר שולב במחצית מול ספרטק מוסקבה, הוא הספיק לרשום שלושה בישולים בניצחון 0:7.

בשלבים המכריעים, יורגן קלופ כבר ממש לא הירשה לעצמו לספסל שחקן עם ניסיון של מילנר, והכוכב הוותיק היה מעולה ב-0:5 בפורטו בשמינית הגמר עם שני אסיסטים. הוא גם שלח את הכדור לאלכס אוקסלייד-צ'מברליין כאשר כאשר ליברפול פירקה את מנצ'סטר סיטי 0:3 באנפילד במשחק הראשון ברבע הגמר, ועבור מילנר היתה זו חגיגה מיוחדת. תמיד כיף להתעלות מול האקסית ולהדיח אותה, קל וחומר אם העזיבה היתה מרירה למדי.

מילנר לא נטש את התכולים בטונים צורמים, אבל חמש השנים בה לא היו מאושרות במיוחד. במועדון העריכו אותו מאוד, אך תמיד השתמשו בו בתור שחקן כלבו, סותם החורים שניתן להזעיק במידת הצורך. מילנר תמיד עושה את המוטל עליו בכל תפקיד, אבל בשורה התחתונה מעמד של ג'וקר לא סיפק אותו. "לא קיבלתי הזדמנות ליטול חלק ב-20 משחקים רצופים במרכז המגרש ולהוכיח מה אני שווה. בסיטי אתה יכול להיות השחקן המצטיין של החודש, ואז לשבת שבועות ארוכים על הספסל. במשחקים החשובים, ברירת המחדל היתה להשאיר אותי מחוץ להרכב. לא צפיתי שהמצב ישתנה, ולכן עזבתי", הוא הסביר את הסיבה לכשלון השיחות לגבי הארכת חוזהו ב-2015. וכך קיבלה אותו ליברפול בהעברה חופשית.

עוד בנושא

הערב: ליברפול מארחת את רומא בחצי גמר ליגת האלופות (21:45, ספורט 5)
קווין סטרוטמן הצהיר: "יש לנו טקטיקה מיוחדת כדי לעצור את מוחמד סלאח"
סיפורו של קפטן רומא בגמר 1984 מול ליברפול שגורש מעיר הנצח והתאבד

לכולם במרסיסייד היה ברור שזו הברקה. "ג'יימס הוא מודל לחיקוי", אמר אדם ללאנה כאשר קיבל את פניו, אבל המציאות עלתה אפילו על התחזיות האופטימיות. באנפילד קיוו כי מילנר ימלא את החלל העצום שהותיר אחריו סטיבן ג'רארד, והקשר נכנס בדיוק לנעליים של הקפטן. יש לו נוכחות עצומה בחדר ההלבשה, קולו נשמע למרחקים, והוא מנהיג את כולם באמצעות דוגמא אישית. אי אפשר למצוא שחקן עם גישה רצינית יותר למקצוע ומחוייבות גדולה יותר - מילנר הוא באמת עילוי ודוגמא לדור החדש בסגל צעיר יחסית. "עבדתי עם הרבה שחקנים מעולים, אבל ג'יימס ללא ספק נמצא בחמישיה המובילה. הוא פשוט מקצוען מושלם. אהבתי את צירופו לליברפול עוד לפני שהגעתי למועדון, כאשר לא ידעתי שאעבוד איתו. אני מאושר לעשות זאת עכשיו", קבע יורגן קלופ.

הרצינות הזו גרמה לכך שהיתה למילנר תמדית של אדם קצת מרובע ומשעמם. מישהו אפילו פתח חשבון טוויטר בשם מילנר המשעמם, כסוג של פרודיה, וזכה להצלחה מסחררת. חברים שמכירים אותו מעידים כי הסטיגמה הזו שגויה לחלוטין. "יש לג'יימס חוש הומור מצוין", טוען קלופ. "ההומור שלו מיוחד, ציני ויבש. הוא ממש לא משעמם", מעיד סטיבן וורנוק ששיחק עם מילנר באסטון וילה. "הדרך בה הוא מציג את עצמו בטוויטר עכשיו הולמת אותו, כי הוא ממש צוחק על עצמו", הוא מוסיף. ואכן, הקשר פתח לאחרונה חשבון בטוויטר, והחל לחקות את החיקוי. בתמונה שלמטה - הציוץ הראשון שלו... איך אפשר לא לחבב אותו?

גם התדמית של פועל שחור ונטול ברק על המגרש, שהודבקה למילנר במשך שנים ארוכות, במיוחד בתקופתו בסיטי, ממש לא נכונה. מדובר בשחקן עם שליטה נהדרת בכדור בשתי הרגליים, בעל ראיית משחק נהדרת, שמסוגל לנווט את המשחק ולשמש כפליימייקר כמעט מכל עמדה. בעונתו הראשונה בליברפול, למשל, הוא היה המבשל המצטיין של הקבוצה עם 11 אסיסטים בליגה. בעונתו השניה אשתקד, החליט קלופ להסיט אותו לעמדת המגן השמאלי לאור המצוקה בסגל, ומילנר לא סתם מילא את התפקיד בכשרון רב. המשחק המשיך לזרום דרכו בכל זאת. גם כמגן שמאלי, הוא המציא את עצמו מחדש והיה המנהיג האולטימטיבי. זה פשוט זורם בעורקיו, והתכונה רק מתעצמת עם השנים.

והוא באמת עתיר נסיון, ואפילו פרש מהנבחרת אחרי יורו 2016 על מנת לפנות את הבמה לדור החדש כהגדרתו, אבל ממש לא זקן. קצת קשה להאמין, אבל מילנר בסך הכל בן 32. התחושה כי הוא אנחנו צופים בו כבר עשורים ארוכים נעוצה בכך שהוא ערך את הופעת הבכורה כילד. כאשר דרך על הדשא בנובמבר 2002 במדי לידס, הוא היה השחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה, בגיל 16 ו-309 ימים. גם את השער הראשון הוא הספיק להבקיע לפני שחגג יום הולדת 17. באותם ימים, הוא נחשב לאחת ההבטחות הגדולות ביותר בממלכה, ולידס קיוותה שיהפוך לכוכב העל הביתי החשוב ביותר. זו גם היתה השאיפה הכמוסה ביותר של הנער עצמו, כי הוא היה ונשאר אוהד שרוף.

אחת החוויות המאושרות בחייו של מילנר היתה בעונת 2000/01, כאשר הוא חזה מהיציע בעליה של לידס לחצי גמר ליגת האלופות. היה זה מסע מדהים ומרגש בניחוח ספרדי - הקבוצה של המנג'ר האירי דייויד אולירי הקדימה את ברצלונה בשלב הבתים הראשון, התמודדה בכבוד מול ריאל מדריד בשלב הבתים השני, הדיחה את לה קורוניה ברבע הגמר, ונכנעה רק לוולנסיה של הקטור קופר. ריו פרדיננד, מארק וידוקה, הארי קיואל - השמות האלה ריגשו מאוד את מילנר הצעיר, והוא חלם ללכת בדרכם ולהצעיד את לידס האהובה לחצי גמר ליגת האלופות בעצמו.

לרוע המזל, הצ'אנס לא ניתן לו. בדיוק כאשר עלה לבוגרים, החלה ההתרסקות הכלכלית של המועדון, וב-2004 הוא כבר ירד לליגת המשנה. על מנת למנוע קריסה מוחלטת, בוצעה מכירת חיסול, וגם מילנר עזב בלב כבד מאוד לניוקאסל תמורת כ-3.5 מיליון ליש"ט. "ג'יימס שמח שהכסף שהכניס לקופת המועדון יסייע לו בטווח הארוך. מעולם לא היה שחקן נאמן יותר ללידס, וכך זה יישאר גם בעתיד", אמר אז סוכנו. וזה עדיין תקף. לידס עדיין לא שבה לפרמיירליג, אבל מילנר חולה עליה. כאשר הוגרלה ליברפול מול לידס בגביע הליגה ב-2016, חשף קלופ כי מילנר לא הפסיק להלל את קבוצת נעוריו. "הוא סיפר לי עד כמה זה מועדון גדול, ועד כמה הקהל שלו עצום", אמר הגרמני.

הזיכרון מ-2001 לא עזב את מילנר, אבל עד העונה הוא לא הצליח לשחזר את ההישג של אליליו על הדשא. כאשר היה במנצ'סטר סיטי, הנסיון בליגת האלופות תמיד נגמר בפיאסקו, ודווקא אחרי שעזב העפילו התכולים לראשונה בתולדותיהם לחצי הגמר ב-2016. אז עכשיו החשבון הזה נסגר. המאסטרו שמעולם לא הוערך כראוי הדיח את האקסית בדרכו להגשמת החלום. הערב, כאשר יעלה לדשא באנפילד, הוא יחשוב על וידוקה, קיואל ואולירי, ויחזור אחורה לאלאנד רואד. במידה מסוימת, כל לידס תעלה לקרב איתו, וכל אוהדיה ילוו אותו. הוא מייצג עכשיו את המועדון למוד הסבל הזה.

והוא מייצג, כמובן, בעיקר את ליברפול, שהפכה לביתו האמיתי. עם קלופ, זו אולי התקופה המוצלחת ביותר מבחינה מקצועית. הוא זוכה להכרה, ואפילו נשמעים קולות להחזרתו למדים הלאומיים לקראת המונדיאל, אותם הוא ביטל לחלוטין. ואפשר להבין את זה. הוא שיאן הבישולים של ליגת האלופות בעונה בודדת, לצד רוני וניימאר. הערב, אם ישלח עוד מסירה אחת לסלאח או לרוברטו פירמינו, הוא יעמוד לבדו בפסגה. ואולי לא כולם ישימו לב להישג, אבל לא אכפת לו. הוא לא זקוק לכותרות. הוא מקצוען.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק