ההתקפה הטובה בארץ עדיין עולה פחות מארון שוינפלד: בלוג בית"ר ירושלים

בן מנספורד העביר בינואר מסר ברור למספר קבוצות: אנחנו מעדיפים שתשאילו מיידית את השחקנים שלנו לקבוצות אחרות, אם הם לא משחקים אצלכן כעת. המסר הזה עבר ליותר מקבוצה אחת. הוא כלל גם רמיזה לשחקנים של מכבי תל אביב שמסתובבים בחוץ - בעונה הבאה אנחנו רוצים אתכם אצלנו - אבל גם המושאלים שלא משחקים הדאיגו את מסנפורד. מנכ"ל מכבי תל אביב אפילו רמז שמי שלא ייתן למושאלים של מכבי תל אביב לשחק, ספק אם הצהובים ייתנו לו שחקנים בעונה הבאה.

הסיפור הזה הוא דרך טובה להתחיל את ההשוואה בין מכבי תל אביב לבית"ר ירושלים. שתי קבוצות שחשבו שהן במאבק אליפות, אבל משחקי הפלייאוף הראשונים הוכיחו אחרת. בית"ר אומנם יכולה הערב לחזור למירוץ, אבל זה לא יהיה היתרון היחיד שלה על פני מכבי תל אביב. כשמסתכלים קדימה, רואים בית"ר חזקה גם בעתיד. אפילו שזה בסטנדרטים של בית"ר הנוכחית. למכבי תל אביב, אולי הדוגמה הנגדית לניצול התקציב בטדי, תחכה נקודת התחלה הרבה יותר קשה בכל הנוגע ליציבות הסגל והבסיס שיישאר במועדון.

עוד בנושא
בית"ר ירושלים - מכבי תל אביב: קונטה בספק, טיבי צפוי לחזור אצל האורחת
ג'ורדי קרויף: "מגיעים מלאי תשוקה במטרה להחזיר את הגאווה"
אופיר קריאף לקראת מכבי תל אביב: "הכסף לא תמיד מכריע"

כשמשווים בין ההתקפה של בית"ר לזו של מכבי תל אביב, מתחילים להבין את הנקודה. כל חוליית ההתקפה של בית"ר עלתה כ-400 אלף יורו. ארון שוינפלד, שמחמם את הספסל של מכבי, מרוויח יותר מהסכום הזה. שלא לדבר על וידאר קיארטנסון. כשמוסיפים את ברק יצחקי למשוואה, מבינים שבית"ר מיקסמה את עצמה ואילו מכבי מיקסמה את חשבון הבנק של שחקני ההתקפה שלה, ולא מעבר. על האיסלנדי מכבי תל אביב שילמה 3.5 מיליון יורו. על שוינפלד כ-800 אלף. אף אחד מהחלוצים של בית"ר לא עלה שקל.

בתקציב מאוד מצומצם, בית"ר הצליחה לבנות את חוליית ההתקפה הטובה בארץ. שימו לב למספרים:

* איתי שכטר עם 11 שערים, 5 בישולים ומעורבות בעוד 4 שערים דרך פנדלים ונייחים. סך הכל מעורב ב-20 שערים.

* אנתוני וארן עם 16 שערים בכל המסגרות ועוד מעורבות ב-4 שערים. סך הכל לקח חלק ב-20 שערים.

* יקוב סילבסטר, זה שהגיע בינואר, עם שישה שערים בליגה ובגביע, סחט שני פנדלים ובישל עוד שער. סך הכל מעורבות בתשעה שערים.

* עידן ורד החמיץ קרוב לארבעה חודשים בעונה הזאת ועדיין הוא עם 5 שערים ו-5 בישולים ומעורבות בעוד 2, סך הכל מעורב ב-12 שערים.

הרביעייה הזאת של בית"ר, בקנה מידה ישראלי, היא מפחידה. היא גם זאת שגרמה לבית"ר לייצר לא מעט שערים יש מאין ולנצח משחקים רעים על ההתקפה. גם אם שכטר יעזוב, חלק ניכר מהנוסחה המנצחת הזו יישמר. אלו שיישארו יתחילו את העונה עם ביטחון אמיתי שהמועדון מאמין בהם. במקרה של מכבי, פשוט תשאלו את שוינפלד כמה הוא מרגיש שמאמינים בו לעונה הבאה. את קיארטנסון כנראה ימכרו. הכל ייבנה מחדש.

צריך גם להיות הוגנים: תנאי הפתיחה הם שונים. הציפיות לא דומות. מכבי היא מפלצת, בית"ר היא אנדרדוג. נקודת הפתיחה הזאת משפיעה לא מעט על החשיבה ואופי השחקנים המאיישים את הסגל. אם תשאלו אוהדי בית"ר, לא קל להם עם המדיניות הזו.

בית"ר תרצה לשמור על אותו המתווה בו היא מתנהלת עד היום ולהשיג את אותו הדבר, פלוס מינוס. כשתקציב שכר השחקנים שלך הוא שליש או רבע משל שלוש קבוצות אחרות, אתה תוכל מדי פעם לגנוב תארים, לא לייצר שושלת כמו שלוש האליפויות של מכבי תל אביב, או זאת של באר שבע שמתקרבת. משהו כמו אתלטיקו מדריד ביחס לריאל וברצלונה, לא מעבר.

במצב הנוכחי של בית"ר, שחקנים שהתגלו כמציאות של טביב מקבלים הצעות הרבה יותר גבוהות ומתחילים לחשוב אחרת. בית"ר לא מצליחה להשאיר אותם. איתי שכטר, לדוגמה, עומד על שכר של 175 אלף יורו העונה. שכטר ככל הנראה לא יישאר בעונה הבאה בבית"ר, כאשר המועמדת הבולטת לקלוט אותו בשכר כפול היא מכבי תל אביב. ככה בית"ר איבדה את איינבינדר, רואדה ועוגנים אחרים. בסופו של תהליך, זה עלול לשחוק את הכוח המרכזי של המועדון, והוא חדר ההלבשה החזק והיציב. ועדיין - זה יותר טוב ממה שיש במכבי תל אביב.

הסיבה לכך: בית"ר מביאה שחקנים שרוצים להילחם על הקריירה, וחשוב מכך - היא נותנת להם את התחושה שיש להם סיכוי אמיתי. שבאמת בונים עליהם. מה שבית"ר יצרה בהתקפה היא עשתה גם בהגנה ובקישור. היא הצליחה להיאבק על האליפות עם שחקנים זולים יחסית אך כאלה שבאים מלמטה, עם אפשרות אמיתית לעלות למעלה. קריאף, כחילה, סירושטיין, גולדברג, ורטה ודילמוני. אולי חלק מהשמות בשנה הבאה יתחלפו, אך בית"ר תשאף לאותו קונספט.

ואם אנחנו רוצים להשוות למכבי תל אביב, שון גולדברג הוא דרך טובה. בשלב מסוים של העונה, אחרי משחק רע באשקלון, החליטו בבית"ר שעם כל הכבוד לכישרון ההתקפי של מרסל הייסטר, הם צריכים קודם כל יציבות הגנתית ונתנו את המושכות לגולדברג. חשוב לזכור שהייסטר זה שחקן שטביב היה רוצה למכור בעתיד, גולדברג הוא בכלל מושאל ממכבי תל אביב שאין שום אינטרס להשביח אותו, ועדיין, הסיטואציה חייבה שינוי ובבית"ר לא פחדו לתת לו את המושכות. גולדברג החזיר בגדול.

במכבי תל אביב, בשם אותה השוואה, אפילו לא רצו את גולדברג בקיץ כמגן שני. שחקן שהיה קפטן בכל הנבחרות הצעירות ובמכבי, פייטר אמיתי, עם אישיות בריאה לכל קבוצה. קל היה לוותר עליו כמו על הרבה אחרים. לקראת הקיץ נראה שגם במכבי הבינו שצריכים לעשות אחרת. כל המושאלים כבר קיבלו מסרים ברורים לגבי העונה הבאה. את הסיפור על מנספורד כבר קראתם. ולא, זה לא קשור רק לעניין הפייר פליי, או הזהות הנשחקת במכבי תל אביב. בשוק השחקנים הישראלים, המושאלים שעושים חיל בקבוצות אחרות הוא יתרון שיש למכבי תל אביב, אבל היא בקושי מנצלת אותו. השאלה היא, האם זה לא מאוחר מדי? האם יתנו להם במכבי תל אביב את ההרגשה שהם באמת באו להוביל ולא רק לסתום חור של שנת מעבר? האם חדוות היצירה שהם מקבלים במקומות כמו הפועל חיפה, מכבי נתניה ואותה בית"ר, תהיה קיימת גם במכבי תל אביב של העונה הבאה?

זה לא מקרי שלא כולם ששים לחזור למכבי תל אביב. דן גלזר, לדוגמה, אולי יילך לבוררות. והוא לא היחיד שלא מתפתה לשוב הביתה, למועדון אותו תמיד חלם להוביל. מכבי תל אביב תצטרך להראות לו שהיא רצינית בכוונות שלה. שבאמת הבינו שם שהכסף הגדול לא מייצר יתרון. ולא שאותם מושאלים יהיו הכוכבים של מכבי בעונה שעברה, אבל בלי אמונה אמיתית בהם, לחזרה לא יהיה שום אפקט, והבנייה הגדולה מדי שגם ככה מחכה לצהובים, תהיה קשה מדי.

ואגב, החודש מלאו שנתיים להגשת הבוררות של עומר אצילי נגד בית"ר ירושלים. אולי זה השחקן שמסמל את הבדל הגישות בין בית"ר למכבי היום. השחקן שיבהיר לכם הכי טוב את הנקודה. בית"ר נתנה לאצילי לשחק גם כשלא היה טוב. הוא התפתח היטב אצלה והיא הרוויחה עליו קרוב למיליון יורו. מכבי תל אביב, לעומת זאת, מייבשת אותו בספסל וביציע, למרות שהוא כבר כשיר הרבה מאוד זמן. מה אמור מיטש גולדהאר לחשוב על זה? הקנדי זוכר איך קרויף שיגע אותו ואמר לו שאצילי הוא שחקן שובר שוויון. אם ככה אתה מתייחס לשחקן שובר שוויון, מה זה אם לא בזבוז כסף? מה עוד צריך לקרות כדי שמכבי תל אביב תבין שצריך להתחיל הכל מהתחלה?