לפוצץ את הבועה: מבחן הדומיננטיות של יוסטון רוקטס בפלייאוף

מתי זה מתחיל: בלילה שבין ראשון לשני

מאזן בעונה הרגילה: 0:4 ליוסטון

המאמנים בפלייאוף: מייק ד'אנטוני 38:32, טום תיבודו 28:23

איך יוסטון תנצח: עד להודעה חדשה, למינסוטה אין כלים לעצור את יוסטון. הרוקטס טאטאו את הזאבים בעונה הרגילה, כששלושה מארבעת המשחקים הסתיימו ב-18 הפרש, יוסטון לא ירדה במשחקים האלה מ-116 נקודות והיעילות ההתקפית שלה הייתה של 129.8 נקודות ל-100 פוזשנים, שזה מטורף לגמרי. טום תיבודו התמקד בלעצור את הכוכבים ומינסוטה הצליחה להוריד את ג'יימס הארדן ל-38.5 אחוזים מהשדה, אבל המחיר היה שכל שחקני המשנה חגגו מחוץ לקשת בדרך ל-17.3 שלשות למשחק ב-43.3 אחוזים.

גם אם מינסוטה תנסה טקטיקות שעבדו לקבוצות אחרות בעבר, יוסטון הנוכחית אמורה להיות ערוכה לכל תרחיש: הארדן סיים עונה היסטורית בכל מה שקשור לבידודים והוא יודע למצוא את המיס-מאץ' הנוח מול יריבה שמנסה חילופים אוטומטיים, כריס פול הוא אחד הקלעים הטובים אי פעם מחצי מרחק ויפרק יריבות שייתנו לו את הזריקה הזו, ד'אנטוני מרבה להשתמש בהרכבים נמוכים עם חמישה קלעי חוץ שלא מאפשרים להשאיר סנטר גבוה באיזור הטבעת. בהצלחה להגנות היריבות.

איך מינסוטה תנצח: אם יש נתון אחד שיכול לעודד את מינסוטה ממפגשי העונה הרגילה הוא שלמרות ההפרשים הגבוהים את הדקות של קלינט קאפלה היא דווקא ניצחה. זה אומר שהשחקנים של תיבודו מסוגלים להתמודד עם החמישייה הראשונה ועם המהלך הבסיסי של יוסטון. מה יקרה כאשר הרוקטס יעברו להרכב קלעי חוץ? כאן נכנס שחקן המפתח של הסדרה: קארל אנתוני טאונס. אם הוא ינצל את יתרון הזריזות על ריאן אנדרסון ואת יתרון הגודל מול הרכבים נמוכים (בטח כשלוק רישאר מ'בה א מוטה פצוע), הוא יוכל לשנות את התפתחות הסדרה. בפלייאוף הראשון שלו, תהיה לטאונס הזדמנות לשכנע שהוא שחקן שצריך להיערך אליו במיוחד.

בשאר הזמן, תיבודו יוכל לנצל את העובדה שיש לו חמישה סקוררים פוטנציאליים בחמישייה כדי לתקוף באופן עקבי את ג'יימס הארדן בהגנה, להכריח את ה-MVP הנכנס לעבוד. אם ד'אנטוני ינסה להחביא את הארדן על טאג' גיבסון (אפשרות מאוד הגיונית) אפשר לתת לשחקן הפנים המגוון לחפור בפוסט. בהגנה, ג'ימי באטלר ייצמד להארדן או פול ומעניין האם תיבודו ינסה את אנדרו וויגינס, שיש לו פוטנציאל גבוה כשומר אישי, על השני. למינסוטה יש כישרון הגנתי, אבל היא תצטרך לנקות הרבה מאוד מהטעויות הקטנות שלה כדי שיהיה לה סיכוי להשיג עצירה מדי פעם.

למה זו ה-סדרה: יוסטון החדשה זו הקבוצה המסקרנת ביותר בפלייאוף הזה, וכבר בסיבוב הראשון היא פוגשת יריבה שלפחות על הנייר יש לה כלים לאתגר אותה. זה יהיה הפלייאוף הראשון של טאונס ו-וויגינס ואולי הסיטואציה תוציא מהם נחישות ודומיננטיות שעד כה הם התקשו להראות. זה גם מפגש בין שני מאמנים שעשו לעצמם שם של מאמני פלייאוף בעייתיים, ויהיה מעניין לראות איך הם מסתגלים לסגלים מסוג שלא היה להם בעבר.

ולתחזית: אני לא פוסל לגמרי סיכוי לסדרה תחרותית כי לוולבס יש מספיק כישרון לשם כך, אבל מינסוטה תצטרך לבצע סוויץ' עצום בגישה וכרגע אין כל אינדיקציה שזה נמצא ברפרטואר שלה. פספוסי רוטציה ועזרה מוגזמת ימשיכו לאפשר ליוסטון שלשות חופשיות ולד'אנטוני למצוא שחקן-שניים חמים כל ערב באוסף קלעי החוץ הלא נגמר שלו. מינסוטה תגנוב משחק בית בזכות הצגה התקפית, קהל צמא ויום קליעה פחות טוב של הרוקטס. 1:4 ליוסטון.

עוד בנושא

לוח הזמנים המלא של משחקי הסיבוב הראשון בפלייאוף
לברון נגד כל העולם: ניתוח הסדרות בקונפרנס המזרחי
טיפ של אלופים: הטור של אלוף במיל' נעם תיבון לקראת הפלייאוף

מתי זה מתחיל: שבת בלילה

מאזן בעונה הרגילה: 1:3 לגולדן סטייט

המאמנים בפלייאוף: סטיב קר 15:47, גרג פופוביץ' 106:166

איך גולדן סטייט תנצח: בעידן סטיב קר, זו הפעם הראשונה בה גולדן סטייט מגיעה לסדרה עם תחושה שהיא פגיעה. עוד לפני הפציעה של סטף קרי, היא לא ממש תפקדה כל החצי השני של העונה, קודם כל בהגנה. קבוצות גדולות בדרך כלל יודעות לכוון שעון מעורר לתחילת הפלייאוף, ואם האלופה תעשה זאת ההגנה שלה תכריע את הסדרה. דריימונד גרין יאמלל את למרקוס אולדרידג', קווין דוראנט יתפקד כ-free safety ויגן על הטבעת (שלוש חסימות למשחק מול הספרס בעונה הרגילה), קליי תומפסון ואנדרה איגודלה יידבקו לכל שחקן חוץ שיעז להתחמם.

בהתקפה, דוראנט ייקח על עצמו את המשחק כל פעם שהוא יסתבך. אין לספרס סטופר קלאסי עבורו, במשחק היחיד בעונה הרגילה בו KD שיחק ללא סטף הוא קלע 37 נקודות די קלילות. ללא סטף יהיו יותר תרגילים עבור קליי, קווין קוק ינסה להוכיח שהוא שייך, היצירתיות של דייויד ווסט וזאזה פאצ'וליה תהיה משמעותית יותר והגרסה הנוכחית של הרכב המוות תיצור ריווח מקסימלי, בעיקר אם ניק יאנג יהיה חלק ממנו. קל יחסית להחביא שחקנים בהגנה מול הספרס, אז קר יוכל לשלב כמה שיותר סקוררים בלי לדאוג יותר מדי.

איך סן אנטוניו תנצח: גרג פופוביץ' אוהב אתגרים וניתן להניח שיושבת לו במגירה תוכנית עבור גולדן סטייט, תוכנית שהוא יצטרך לשנות בהתאם לחיסרון של קרי ושל קוואי לאונרד שיכול היה להקשות על דוראנט. אחרי שבשנה שעברה הוא הפך את פאו גאסול למומחה בהתמודדות עם החדירות של ג'יימס הארדן, אי אפשר לפסול את האפשרות שהוא ימצא דרך להקשות גם על KD. דג'ונטה מארי, דני גרין, קייל אנדרסון ולמרקוס יוצרים בסיס הגנתי טוב שעזר להגנה של הספרס להיות אחת הטובות בליגה ובהחלט ייתכן שהיא תקשה על יריבה שעדיין מנסה להכיר את עצמה ללא שחקן ההתקפה הכי חשוב שלה.

ההתקפה של הספרס מבוססת השנה על למרקוס. בשיאו הוא השתלט על משחקי פלייאוף דרך זריקות מחצי מרחק מול שומרים נמוכים ממנו, הוא נראה בשיאו השנה ואולי יצליח לקלוע גם מעל דריימונד. בין טוני פארקר, פאטי מילס, מאנו ג'ינובילי, רודי גיי ופאו יש מספיק נסיון וכישרון כדי ליצור מצבי זריקה, השאלה היא אם החבר'ה הוותיקים עדיין מסוגלים לקלוע אותם. אולי המפגש מול גולדן סטייט יטעין אותם באנרגיות מחודשות.

למה זו ה-סדרה: זה מפגש בין המועדון המצליח בליגה ב-20 השנים האחרונות למועדון שהשתלט על הליגה בארבע השנים האחרונות. זה מפגש בין שני מאמנים נפלאים עם עבר משותף ובין שתי שיטות משחק אטרקטיביות. על הפרקט יסתובבו שחקנים עם כמה עשרות טבעות אליפות במצטבר. שתי הקבוצות פגיעות ולא מוכרות בגרסתן הנוכחית ולשתיהן יש כוכב עם פציעה שהחומרה שלה לא ברורה עד הסוף ויש גם איזשהו סיכוי שהוא יצוץ פתאום במהלך הסדרה, אז יש פוטנציאל להפתעות.

ולתחזית: הסדרה הזאת תלויה לחלוטין בגולדן סטייט ובשאלה אם היא יודעת להעביר הילוך כשצריך, אם כן היא גדולה על סן אנטוניו ללא קוואי גם בלי סטף. באופן שלא מתאים לשני המועדונים האלה, זו צפויה להיות סדרה מאוד הגנתית עם התקפות שיתבססו מאוד על סקורר אחד. מכיוון שאני מאמין שגולדן סטייט תעלה הילוך, שהסקורר שלה איכותי יותר ושלספרס יש פחות כלים להתמודד איתו אני צופה סדרה די חד צדדית. 1:4 לגולדן סטייט.

מתי זה מתחיל: בלילה שבין שבת לראשון

מאזן בעונה הרגילה: 2:2

המאמנים בפלייאוף: טרי סטוטס 20:12, אלווין ג'נטרי 9:12

איך פורטלנד תנצח: היתרון הכי חשוב של הבלייזרס בסדרה הזו הוא הנסיון המצטבר כקבוצה. הסגל המרכזי רץ ביחד וכבר עבר כמה סדרות פלייאוף. הנסיון הזה צריך לבוא לידי ביטוי בבטחון של השחקנים, כולל שחקני המשנה, בתיאום, בדיוק הביצוע של תרגילים. לטרי סטוטס יש בסיס איתן שממנו הוא יוכל לאלתר כדי להגיב ליתרונות ולחסרונות של הפליקנס. היתרון הגדול ביותר הוא אנתוני דייויס, שקלע 36 נקודות בכל אחד משני המשחקים שלו מול פורטלנד השנה ולא ברור מי מסוגל לשמור עליו. יכול להיות שהדרך היחידה להתמודד איתו היא עם עזרה מאסיבית שתכריח את ניו אורלינס הלא מאורגנת לאלתר.

חיסרון מרכזי של ניו אורלינס הוא של גודל בקו האחורי, אלווין ג'נטרי מעלה בחמישייה שלושה גארדים די נמוכים. זו יכולה להיות הזדמנות עבור סטוטס לשחק עם דמיאן לילארד, סי ג'יי מקולום ושבאז נאפייר ביחד, אולי אפילו בחמישייה אם הסדרה תסתבך. לשלישייה הזו יש את הנט רייטינג הגבוה בפורטלנד והיא קיבלה יריבה שמאוד נוח להשתמש בה מולה. בסדרות צמודות אלה הדברים הקטנים שיכולים לעשות את ההבדל.

איך ניו אורלינס תנצח: כאמור, הסדרה מתחילה כשפורטלנד היא הקבוצה שצריכה למצוא פתרון לאנתוני דייויס. הסגנון שלו מקשה מאוד על הגנות להתארגן אליו, חלק גדול מהנזק הוא עושה במשחק מעבר וכחוסם בפיק נ' רול. אבל ניו אורלינס היא הרבה יותר מ-AD. ג'רו הולידיי סיים עונה נפלאה כאופציה שנייה או שלישית בהתקפה, ניקולה מירוטיץ' יכול להתפוצץ בכל יום נתון ואם רייג'ון רונדו יפעיל את גרסת הפלייאוף שלו הפליקנס ירוויחו שחקן בכיר נוסף.

ג'נטרי והצוות שלו בוודאי חזרו בימים האחרונים אל האופן בו גולדן סטייט שמרה על פורטלנד בפלייאוף שעבר: שני שחקנים תקפו את מוביל הכדור (לילארד או מקולום) כששחקן שלישי חיכה בעזרה קרובה, הם הימרו לחלוטין על הקליעה של אל פארוק אמינו, מו הארקלס ואוון טרנר. דייויס הוא השחקן המושלם לסוג כזה של הגנה, גם כשומר על המהלך המרכזי וגם כעוזר. הולידיי יקבל את עיקר העבודה על לילארד ומדובר בגארד הגנתי נהדר שמסוגל להקשות על הסקורר הנפלא, לפחות בימים מעט פחות חדים שלו.

למה זו ה-סדרה: זו הסדרה הכי פחות צפויה של הסיבוב הראשון, בעיקר בגלל שאין לנו מושג מה לצפות מניו אורלינס. שלושה מארבעת מפגשי העונה הרגילה בין השתיים היו עם דמרקוס קאזינס, אז יש מעט מאוד מידע לגבי האופן בו הגרסא הנוכחית של הפליקנס נראית מול הבלייזרס. יש כאן פוטנציאל לסדרה עם הרבה הפתעות טקטיות, שינויים ומהפכים. זה יהיה גם מפגש בין שניים מהשחקנים הלוהטים של סוף העונה שינסו להוכיח שהם שייכים לליגה של הגדולים באמת.

ולתחזית: קשה, מאוד קשה. הסדרה הזאת נראית שוויונית לחלוטין ויכולה להיות מוכרעת ע"י כמעט כל דבר, מיכולת הקליעה של שחקני המשנה ועד לסידור הברגים בראש של רונדו. פורטלנד מאורגנת יותר ויש לה ביתיות, לניו אורלינס כוכב גדול יותר בשני הצדדים ובאופן כללי יותר כישרון גולמי. אם ממש חייבים, אני שם את הז'יטונים על אנתוני דייויס. 3:4 לניו אורלינס.

מתי זה מתחיל: בלילה שבין ראשון לשני

מאזן בעונה הרגילה: 1:3 ל-OKC

המאמנים בפלייאוף: בילי דונובן 11:12, קווין סניידר 7:4

איך OKC תנצח: ארבעת משחקי העונה הרגילה התקיימו לפני המהפך של יוטה בחצי השני של העונה, בשניים מהם רודי גובר לא שיחק ובאחד גם דונובן מיטשל, אבל קשה להתעלם מהקושי של הג'אז להשיג נקודות מול הת'אנדר. אף שחקן פרט למיטשל לא קלע יותר מ-10.5 נקודות עבור יוטה בסדרה העונתית ויוטה קלעה 95.7 נקודות ל-100 פוזשנים. למיטשל דווקא היו שתי הצגות מרשימות, אבל בקרוב הוא יפגוש את גרסת הפלייאוף של פול ג'ורג' שכבר שיתק שחקנים טובים ומנוסים ממנו. האתלטיות והאקטיביות של ההגנה של OKC תקשה מאוד על סגנון הנעת הכדור של יוטה ותוכל לכפות איבודים רבים.

ההתקפה של OKC תיתקל בהגנה הטובה בליגה כאשר רודי גובר משחק, אבל אם יש לה נקודת תורפה היא נמצאת בעמדות הפורוורד. ג'ורג' וכרמלו אנתוני ייצרו שני מיס-מאצ'ים שאולי יכריחו את קווין סניידר לזנוח את הרכב שני הגבוהים שהוא מטפח כל השנה. מלו קרטע רוב העונה, אבל הוא עדיין סקורר שאי אפשר להתעלם ממנו ואם הוא יהפוך את דריק פייבורס ללא רלוונטי כפאוור פורוורד זה יהיה ניצחון גדול לבילי דונובן. אה, ויש את ראסל ווסטברוק, שבדקות בהן הוא מתחמם גם להגנה הטובה בליגה אין הרבה מה לעשות.

איך יוטה תנצח: קווין סניידר האמין בקבוצה שלו לכל אורך העונה וגם עכשיו הוא מאמין בשיטה שלו. יוטה סיימה את העונה עם מאזן של 6:29 ובתקופה הזאת ההתקפה שלה נראתה נהדר, עם תנועה בלתי פוסקת ושטף שיוצר את היתרונות הקטנים שמחפים על המחסור בכישרון. לחמישייה הנמוכה, עם ג'יי קראודר במקום פייבורס, יש את הנט רייטינג הגבוה ביותר מבין חמישיות ששיחקו לפחות 150 דקות השנה (27.4 הפרש ל-100 פוזשנים). מכיוון שריקי רוביו חזר לקלוע, החמישייה הזאת מאפשרת ריווח סביר ומביאה למקסום את השיטה של סניידר.

יכול להיות שמול OKC יהיה נכון מבחינת סניידר לפתוח עם החמישייה הזו מתחילת הסדרה, לא רק בגלל ההתקפה. השלישייה של רוביו, קראודר וג'ו אינגלס בנויה טוב להתמודד עם שלושת הסקוררים של הת'אנדר. אף אחד מהם לא נחשב לסטופר בכיר, אבל כל השלושה הם שחקני הגנה טובים שנראים הרבה יותר טוב כשהם יודעים שמאחוריהם מחכה רודי גובר. זה מאפשר להם להפעיל יותר לחץ ופחות לפחד מחדירות.

למה זו ה-סדרה: הדו קרב המעניין ביותר בסיבוב הראשון עשוי להיות זה שבין החדירה של ראסל ווסטברוק להגנה על הטבעת של רודי גובר, גרסת ה-NBA לקרב בין כוח בלתי ניתן לעצירה לחפץ בלתי ניתן להזזה. אם יהיה יתרון מובהק לאחד הצדדים, זה יכול להיות מה שיכריע את הסדרה הזו. מעבר לכך, מדובר בקרב קלאסי בין יחידה מגובשת לאוסף אינדיבידואלים עם הרבה יותר כישרון.

ולתחזית: לצערי, אני מאמין יותר בכישרון ופחות בקבוצה כאן. ל-OKC יש שלושה שחקנים שכבר ניצחו סדרות כסקוררים מובילים, ליוטה אין אף אחד כזה. השחקנים של אוקלהומה סיטי גם יודעים להביא את עצמם לשיא בפלייאוף והמאץ'-אפ שלהם מול יוטה נראה די נוח עבורם. מכיוון שמדובר בשני אולמות ביתיים מאוד שיודעים להוציא את בגדי החג לקראת הפוסט סיזן, לעובדה ש-OKC גירדה יתרון ביתיות גם יש משמעות גדולה. המשחקים יהיו צמודים, אבל החבורה של ראסל תנצח ברובם. 1:4 ל-OKC.