צבא ההגנה על התואר: החוליה המפתיעה שמצעידה את באר שבע לאליפות

"כיף לשמוע", אמר ברק בכר, כנשאל על המחמאות שהרעיף עליו הקולגה ג'ורדי קרויף, לפיהן הוא, בכר, המאמן הטוב בארץ. בכר הסמיק והאדום זלג לעין - ואם זו היתה אלרגיה או שעורה, רק בריאות. בלי קשר למה שאמר ג'ורדי, ואם הדברים הובאו במדויק, לקרוא לברק בכר "המאמן הטוב בארץ" זה אנדרסטייטמנט. זה כמו לומר שסטיב ג'ובס היה איש שיווק סביר, שוואטסאפ זו אפליקציה פופולרית, שליאו מסי סבבה עם הכדור. הטבלה של "המאמן הטוב בארץ" כבר לא מדברת אל בכר, הוא מחץ אותה, היא כל כך רחוקה ממנו שהיא נראית עבורו כמו שורה. בלי קשר לאיך שתיגמר העונה הזו - הוא מפלרטט עם טבלה אחרת. עם טבלת הישראלים הכי טובים בכל הזמנים. הוא בן 38. זוהי בסך הכול עונתו השישית.

תפלץ.

עוד בנושא:

הפועל באר שבע מצדיעה לגיבורי העונה: "ניצחון שמשקף את כל השנה"
פאקו רוצה לחזור, מכבי ת"א תבחר מאמן לפני שימונה מנהל מקצועי?
אלבום חגיגות הניצחון של הפועל באר שבע

לואי טהא יצא מחדר ההלבשה, הרים ידיים וקול ופלט לעבר העיתונאים שהיו במקום:

"תמשיכו להתעלם! תמשיכו להגיד שההגנה גרועה, שההגנה זו הבעיה! תמשיכו, תמשיכו להתעלם!".

לא יעזרו כאן ההוכחות שטור זה הוכן במרביתו עוד לפני דבריו של בלם הפועל באר שבע. כי הוא צודק.

הוא הזכיר, להבדיל, את מוחמד עלי ב-25 בפברואר, 1964. אז, יום הקרב מול סוני ליסטון האיום, אף אחד כמעט לא נתן לו צ'אנס. "זה יימשך כמעט סיבוב אחד", כתב עיתונאי אחד על הגדול מכולם שאז עוד קראו לו קסיוס. "הדבר היחיד בו קליי מביס את ליסטון הוא בקריאה במילון", כתב אחר. כולם כמעט כתבו אותו הדבר. 43 עיתונאים מתוך 46 בחרו בנוקאאוט של אלוף העולם סוני, גם הסוכנויות הלכו איתו והעמידו את היחס להפתעה של עלי על 7 ל-1 - נדיר.

את הסוף אתם יודעים, ובזירה עלי שאג "הדהמתי את העולם" ותקף את העיתונאים באופן אישי. על כך שהתעלמו, שביקרו, שביטלו בלי לתת צ'אנס אמיתי.

טהא גם נראה חזק, אגב, אבל זו כבר השוואה לזירה אחרת. גם התאריכים מתכתבים, כי ב-25 בפברואר, 2018, זה היה נראה אחרת לגמרי. הפועל באר שבע שיוועה לחזרתו המי-יודע-כמה של מיגל ויטור. לולא הפורטוגלי, ואחרי שגם טהא חטף ראסיה והושבת, ההגנה הבאר-שבעית נראתה חדירה וחלולה, שוב, וסילבסטר אמר תודה, ובמזל אדום זה נגמר רק 1:1 מול בית"ר ירושלים.

לא נבצע כאן שיימינג על קולגות אז אעשה זאת על עצמי. "כדי להבין את מצבה הנוכחי של אלופת ישראל, צריך להסתכל על טהא - מבלם שלא רואה דקות לבלם שאי אפשר בלעדיו". ו"… אלחמיד, שאולי יהיה בלם טוב יום אחד, אבל היום הזה טרם הגיע", ו"המגנים אולי ראויים בהתקפה אבל לא בהגנה". אלו מעט דוגמאות שנכתבו באותה התקופה, רבים כתבו וחשבו באותה האג'נדה, וזה באמת היה נראה מוצדק. גם ברק בכר אמר באותו ערב בטרנר: "אנחנו כל הזמן עושים חילופים, הבלמים לא משחקים ביחד והתיאום בהתאם". איינבינדר הודה: כולנו משחקים ב"חוסר אחריות". העסק היה נראה מאוד ברור אז: אם אין ויטור, צריך לדאוג לשלומה של הצלחת השלישית.

שבועיים לאחר מכן באמת לא היה ויטור. ה-MVP חזר ומיד נפצע, ושוב גמר, הפעם באמת. ואז, המחשבות היו דומות לעלי-ליסטון. גם אנשים שהיו בטוחים באליפות באר-שבעית שלישית החלו לפקפק (יד באוויר): בלי ויטור, רק טהא-אלחמיד-אורן ביטון? זה מה יש לנגב להציע? ובלי תיאום? די, נו, זו לא הגנה של אלופה. זה לא יעבוד.

בינתיים זה עובד, וזו הגנה ששווה אליפות.

מאז אותו משחק, ספגה הפועל באר שבע רק שער אחד בחמישה משחקים, וגם הוא היה ממצב נייח - פנדל של סאבו. מאז ההפסד האחרון למכבי תל אביב, ערב אותו סיימה באר שבע עם תשעה שחקנים, האלופה ספגה שני שערים בלבד - שניהם מבית"ר. כלומר, רק קבוצת ההתקפה הטובה ביותר בליגה הצליחה להכניע אותה במשך יותר מחודשיים. באותו זמן ספגה בית"ר שישה שערים. ומכבי תל אביב שמונה. והפועל חיפה עשרה. ובפלייאוף העליון?

מכבי תל אביב ספגה שבעה שערים, ובאר שבע אחד. כן, הפנדל של סאבו.

ובלי ויטור ובלי צדק.

ואתה פתאום קולט: החבורה הזו - החוליה ששכלה-ספורטיבית את ויטור וצדק וקורהוט, חדשה לגמרי - ספגה 19 שערים העונה. זה לא הכי טוב בליגה - זו ספירה אחרת.

יש עוד שבעה משחקים לשחק, עוד הרבה מה להוכיח, וראיתם איך דעה יכולה להשתנות, אבל עד כה - טהא צודק. וזה היה מאמץ משוגע של כל 10 השחקנים, כולל אוגו, ואיינבינדר, וראדי, וקבהא שתופקד כבלם, וטוני וואקמה שעלה לשחק עם קצת חלודה אבל עם הרבה דבק ברגליים, ועדיין: החוליה המקופחת ראויה לזרקור.

שאלתי את בכר על כך. "זה לא היה פשוט, אין ספק - שני בלמים שלא שיחקו אף פעם ביחד פתאום נכנסים ללחץ מטורף, פתאום צריכים לעשות התאמות. ההתחלה לא הייתה קלה, אבל במשחקים האחרונים, מעבר למחויבות ולרצון ללמוד, הם מראים יכולת גבוהה מאוד. צריך לבוא עם הרבה שקט וביטחון, לתפקד תחת לחץ. זה לא מובן מאליו - הם ראויים להערכה. גם אורן ביטון".

שוב, גם אתמול.

בעשרה שחקנים. בלי בן ביטון. ואלחמיד, שבקושי קיבל זמן להתאקלם באמת כבלם, שיחק חצי משחק כמגן ימני ושחה בשני התפקידים. וטהא נטחן באמצע, נפל וקם, חטף בומבות לכתף ולראש, אבל כל מה שחשוב - הורחק. גם ביטון אחד הורחק, והשני השכיח שבעמדה אמור לשחק זר. ונגד כל הציפיות והסטטיסטיקה השער נשאר נקי. שוב. נכון, מכבי בעטה בבאר, לא בדלי, ועדיין… וכל זה עם פוזשן של 37%. ושני איומים בלבד למסגרת מול תשעה של מכבי. תשעה איומים למסגרת, כן?

אז נכון, הצהובים הצליחו לסדוק את הקיר, לא מעט, אבל אז חיכה להם גיא חיימוב.

בן 32 שעדיין מחכה לזכות בהערכה, חיימוב. הוא תמיד הגיע לקבוצות עונה מוקדם מדי או עונה מאוחר מדי, תמיד עבר מתחת או לצד הרדאר, אף פעם לא באמת הפך קונצנזוס. גם לבאר שבע הגיע כדי לתת תחרות לדודו גורש. ונתן, וזכה באפודה, ועדיין - כל מה שהוא שמע, שוב, מכולנו, זה שהוא "שוער טוב, אבל לא שוער לנבחרת". "שוער טוב, אבל מה פתאום שוער העונה". "שוער טוב, אבל לא שוער שמביא נקודות לבד".

אתמול הוא הביא נקודות לבד, ועוד איך. גולת הכותרת הייתה כשהציל פעמיים באותה הדקה - מול עטר, מרחוק, ואז את הנגיחה של גולסה. חומת חיימוב.

"האמת, אני משתדל שלא להתעסק בזה", ענה כששאלתי על חוסר הפרגון הגורף לו זכה לאחרונה. "להגיד שזה כבר שנים ככה? אז כן, זה כבר שנים ככה. התרגלתי. אני מנסה לענות במגרש".

לאחרונה הוא עונה.

ועכשיו הם יצטרכו להמשיך. הצלחת השלישית קרובה הרבה יותר ממה שמנסים לשדר בבאר שבע, ועדיין, יש עוד 21 נקודות לשחק. מול הפועל חיפה ההגנה תנסה להמשיך את המומנטום והסטטיסטיקה, אבל תיאלץ להסתדר גם בלי ביטון המורחק, ובכר, מגן ימני בעברו, שאתמול במהלך המשחק כבר לא הצליח להכיל את המכות, הכריז: "אם צריך, אני אשחק. אכשיר את עצמי".

ב-14 במאי, 2015, הודיעו בהפועל באר שבע שהמאמן אלישע לוי לא ימשיך. יומיים לאחר מכן ספגה הקבוצה מפלה בחיפה, 4:0, וארבעה ימים לאחר מכן את אם כל המפלות - 6:2 בגמר הגביע.

במכבי תל אביב לא למדו מהתקדים, הכריזו על פרידה מג'ורדי קרויף תוך כדי העונה וחטפו מיד 4:1 מול מכבי נתניה ואתמול, 1:0 שהרגיש כמו 5:0.

ובכלל, ה-6:2 ההוא היה העברת השרביט. מאז, לא רק שבאר שבע פתחה ממכבי פער שרק גדל, בין הקבוצות התקיימו 11 משחקי ליגה: 6 ניצחונות לבאר שבע, 2 תוצאות תיקו, 3 ניצחונות צהובים של 0:1.

ואם רוצים עוד המחשה להבדל, להירדמות הצהובה בשמירה: לקראת השבוע האחרון של ינואר שתי הקבוצות היו צמודות בפסגה עם 41 נקודות. רק שאז, כשאלו הביאו את ממן - שהפך לשחקן הכי חשוב ולוהט בקבוצה - אלה הביאו את קאניוק, שגם אתמול לא הצליח להשתחל אפילו לסגל. ומאז, הפועל באר שבע - ושוב תודה לממן! - צברה 11 נקודות יותר.

orenjos@walla.co.il