אתרי החדשות, עיתוני הספורט וערוצי הטלוויזיה דיווחו ביממה האחרונה בהרחבה על המהלך המהפכני של מכבי תל אביב, שבמסגרתו תפוצל הקבוצה לשתיים. אבל לא כל חלקי היוזמה הזו תקדימיים: שני מאמנים שונים היו גם היו במועדון הצהוב בעת ובעונה אחת, לפני 43 שנים.
לקראת עונת 1974/75 מינתה מכבי תל אביב מאמן אמריקאי בשם דויל פאראק, ובכך הייתה לראשונה בקבוצות הליגה שמחתימה מאמן זר. פאראק אימן את נבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי ב-1972, כך שהיה מוכר לאנשי הענף, אבל למציאות היו תוכניות אחרות: פאראק סבל מבעיות בריאותיות של כיב קיבה וכאבי גב, שהשביתו אותו וגרו לו להתפטר אחרי חודש בלבד.
עוזרו של פאראק היה חיים שטרקמן, קפטן הקבוצה עד 1974. במכבי החליטו לתת לו את המפתחות ולהיות המאמן הראשי בליגה הלאומית, בה שלטה הקבוצה ללא עוררין - כשבחמש העונות הקודמות עמדה במסגרתה על מאזן מפלצתי של 2:108, בימים בהם האלופה נקבעה ללא פלייאוף. אלא שבכל הנוגע לזירה האירופית חששו ראשי מכבי להעניק אשראי לשטרקמן, והם מצאו פתרון מקורי: כוכב העבר יישאר בעמדת עוזר המאמן במשחקי גביע האלופות, ומעליו יוצנח מאמן נבחרת ישראל אברהם חמו.
עוד בנושא:
מהפכת מכבי תל אביב: הוותיקים והצעירים בחילוקי דעות, אבל "זה לא איום סרק"
מכבי תל אביב הודיעה רשמית על בניית שני סגלים שונים בעונה הבאה: לליגה וליורוליג
קמפיין חסר כבוד: סיכום עונת היורוליג העגומה של מכבי תל אביב
תקציר ההדחה הדרמטית של מכבי תל אביב בצרפת:
פשוט? לא ממש. צצה בעיה: התקנון קבע כי מאמן שקשור עם איגוד הכדורסל אינו יכול לאמן קבוצה. חמו עצמו נשמע מעוניין, אך אמר כי צריך לזכור כי בעבודתו הוא קצין משטרה וצריך לבדוק כיצד יוכל לשלב בין הדברים. מיכה שמבן, יו"ר הוועדה המקצועית באיגוד, אמר כי "לדעתי האישית, וזוהי רק דעתי האישית, יש להתחשב במכבי תל אביב לאור המצב אליו נקלעה. נצטרך לבדוק באיגוד הכדורסל האם ניתן לקיים זאת".
חלף יום, והנהלת איגוד הכדורסל אכן דנה בנושא. יו"ר האיגוד עשהאל בן דוד הביע דעתו כי אכן יש להתחשב במכבי, אך יש לבדוק ולוודא כי הנבחרת לא תיפגע, שכן היו צפויים לה פעילויות שונות בחודשי החורף. סיעת הפועל באיגוד הכדורסל הבהירה לחמו כי אם הוא מעוניין גם לאמן בליגה, שיעלה זאת לדיון ו"לא ידבר זאת על רגל אחת", שכן המאמן הלאומי הופיע בפני הסיעה ובדק מדוע, בכלל, לא ניתן לאמן בליגה. עוד הובהר לחמו כי במידה שיאמן את מכבי בגביע אירופה, יופחת שכרו והחזרי הנסיעות שלו מהאיגוד, שנקבעו ל-24 אלף לירות ב-1974 ו-1975.
לבסוף, ב-21 באוקטובר, הוחלט סופית כי חמו יאמן את מכבי תל אביב באירופה בלבד. איגוד הכדורסל הסביר זאת בכך שעל מאמן הנבחרת להיות מנותק מקבוצת ליגה מסוימת על מנת לשמור על יחסים תקינים עם כל הקבוצות, המאמנים והשחקנים. נאסר עליו לשבת על ספסל מכבי תל אביב במשחקי הליגה או לייעץ לה מיציע תוך כדי המשחק. הגבלה נוספת הוטלה עליו: חמו התחייב כי במידה שמכבי תל אביב תעלה לחצי גמר גביע האלופות במרץ 1975, הוא לא יאמן אותה במעמד המחייב - מאחר שלנבחרת תוכנן מסע
איך התפתחה העונה ההיא? בליגה שייטה מכבי של שטרקמן בקלילות לעבר האליפות עם 25 ניצחונות והפסד בודד, כשהיא מבטיחה את הזכייה בתואר זמן רב לפני תום העונה. את הפסדה היחיד ספגה מחזור אחד לפני סיום העונה, במשחק לפרוטוקול מול הפועל רמת גן שקטע מבחינת הצהובים רצף של 58 ניצחונות ליגה ו-64 ניצחונות בזירה המקומית (כולל גביע המדינה). את העונה בליגה סיימה מכבי בתוצאה ממוצעת של 74:97.
באירופה העונה הייתה מעניינת הרבה יותר: מכבי הדיחה בסיבוב השני את פנאתינייקוס עם ניצחון כפול בשיטת בית-חוץ, ובשלב הבתים שובצה יחד עם ריאל מדריד, צסק"א, מוסקבה, אולוויק סטוקהולם, טראנסול רוטרדם ובארק הצרפתית. צסק"א פרשה מהמשחקים בתירוץ של חוסר זמן, אבל בפועל נאלצה בהוראת המשטר הסובייטי להימנע ממפגש עם אלופת ישראל מסיבות פוליטיות, ובכך נפתחה עבור הצהובים הדרך למאבק על המקום השני שיוביל לחצי הגמר, מתחת לריאל.
שלב הבתים היה שונה אז באופיו: המשחקים מול היריבה היו שבוע אחר שבוע והמנצחת במפגש הכפול זכתה לשתי נקודות בטבלה, בעוד המפסידה קיבלה נקודה אחת. מכבי הגיעה למחזור הכפול האחרון מול בארק במצב שברירי, כשהיא מדורגת שנייה עם 5 נקודות, מאחורי ריאל (8) ומעל רוטרדם ובארק (4). במפגש הראשון ניצחו הצהובים ביד אליהו 78:88, והמשחק נכנס להיסטוריה בגלל שלראשונה הופיעה בו להקת מעודדות.
הנערות היו מתיכון בליך ברמת גן, ומנהל רשות הספורט במשרד החינוך, יריב אורן, לא אהב זאת והעביר הוראה להפסיק את הופעתן. הזרים שהורשו לשחק רק באירופה, ג'ים בוטרייט וביל פלאס, קלעו 24 ו-16 נקודות בהתאמה, ואת הצרפתים הוליך ג'ובי רייט עם 37. למרות הניצחון, יצאו הישראלים מההיכל בתחושת חמיצות, מאחר שכבר הוליכו 54:72 כשעל השעון עשר דקות לסיום, והם חששו שהפער לא יספיק בגומלין.
מכבי חזרה לבארק שנה לאחר שהובסה שם ב-29 נקודות הפרש, שבוע חלף, והפעם היא תוכל להפסיד ב-14 הפרש לכל היותר (בגלל טבלה משולשת עם הצרפתים וההולנדים). ב-6 במרץ, שעה שמדינת ישראל מלקקת את פצעיה מהתקפת המחבלים הרצחנית במלון "סבוי" ליד הטיילת בתל אביב, נערך המשחק. הרדיו שידר מתחילתו. הטלוויזיה - את המחצית השנייה.
המשחק ההוא הפך להיות טראומה שוותיקי מכבי תל אביב לא שכחו שנים רבות. מכבי פתחה ב-0:8 ו-10:20 ונראה היה שהיא בדרך הנכונה להעפלה היסטורית לחצי גמר גביע אירופה. אלא שהצרפתים התעשתו, חזרו לתמונה וירדו למחצית ביתרון זעום 32:34. את המחצית השנייה הם פתחו בריצת 0:10, ושבע דקות לסיום ברחו לראשונה ל-16 הפרש. 1:38 דקות לסיום צימק בוטרייט (14 נקודות) ל-72:58 שהיה מעלה את מכבי תל אביב לחצי הגמר, אבל גם זה לא הספיק. דובלס העלה את בארק ל-58:74, וכשעל השעון שתי שניות פסקו השופטים עבירת תוקף לזכותו של טל ברודי.
בתחילה נדמה היה שמכבי תקבל שתי זריקות עונשין, אבל הצרפתים טענו, ובצדק, כי באותה שנה נכנס שינוי לחוקה שקבע כי עבירה מסוג זה תזכה רק בכדור מהצד. השופטים נענו ללחץ, מכבי לא השכילה לנצל את הכדור האחרון והודחה. שנתיים לאחר מכן, תחת הדרכתו של רלף קליין (בליגה וגם באירופה), הגיעו סוף סוף הצהובים לשלבי הגמר ואף זכו לראשונה בגביע האלופות.
