בצינון אלי טביב לא מאמין אבל כנראה שב"מבצע סבתא" כן, והעונה הזו של בית"ר ירושלים היא קרמבו אחד גדול ועל דגל המועדון צריך להתנוסס הפתגם המיתולוגי, הטיפ של האלופים:
"אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר".
גם בבית"ר הודו שאתמול אפילו לא התחילו מהר - במחצית הראשונה זה היה יכול להיגמר ב-4:0. הצפונים שיחקו נהדר, סילבס ניטרל את מרכז השדה ואם האסלביינק מסיים כמו שהוא דוהר, ואם גוזלן יותר חזק או לקאו יותר מדויק, גם נאום המחצית של טביב - כנראה - לא היה עוזר.
אבל האסלביינק לא סיים, וגוזלן בעט חלש, ולקאו החוצה, וטביב, שהתפלל לפיגור 1:0 לאור מה שראה על הדשא, עשה אל פאצ'ינו ודפק נאום מחצית. אתם קבוצה טובה יותר, אמר וצדק; אתם מסוגלים לעשות מהפך, אמר וצדק - שש פעמים לפני כן העונה בית"ר היתה בפיגור וסיימה מנצחת.
כששאלתי, גם בן זקן סיפר אתמול על הנעשה בחדר ההלבשה במחצית: "אחד-אחד השחקנים הגיעו ואמרו 'הפכנו מספר פעמים את התוצאה, נוכל לעשות את זה גם הפעם'". בפעם השביעית, לא ייאמן, וזה אכן קרה. לא סתם קרה, קרה בגדול. ורד במקום ורטה - מתבקש - והירושלמים החלו לטוס.
"קבוצות חושבות שהן יתנו גול אחד וזה יספיק להן", שכטר הרצה לחבר'ה בסיום. "הן לא מבינות שאנחנו תמיד חוזרים מהמצבים האלה".
לפייסבוק של יוסיפון
עוד בנושא
בבית"ר חגגו כמו אחרי תואר: "ראינו את הכל בורח"
אפילו המים יצאו בצורת לב: אלבום הניצחון של בית"ר
יואב כץ התקשר לשחקני הפועל חיפה: "משחק גרוע"
הפלא ופלא - גם איתי צודק. עזבו מהפך שביעי העונה, זו פעם חמישית (!) שבית"ר מתפרעת עם שלושה גולים במחצית השנייה. בארבעה מן המקרים, היא ניצחה במקום להפסיד. גם אתמול. אולי זה החילוף - ולא פחות מהשאלה "מי החליט על החילוף?" חשובה התשובה "החילוף ניצח" - אולי הנאום של טביב, אולי השחקנים, אולי הפסיכולוגיה הבב"זית, אולי מאמן הכושר. אבל בית"ר של העונה, לצד היותה מכונת שערים, היא פשוט חבורה קשה להכנעה. תחזרו למשפט של שכטר.
ועכשיו למספרים המשוגעים, כמו כמעט כל מספר שמנסה לתאר את העונה הקסומה של בית"ר ירושלים:
בעשרת המשחקים האחרונים הירושלמים כבשו 5 שערים במחצית הראשונה - סביר. בשנייה: 16!
ב-20 המשחקים האחרונים, התוצאה המצטברת במחצית הראשונה בין בית"ר ליריבותיה: 14:16.
במחצית השנייה, אחרי נאום טביב/חילוף מנצח/אופי אדיר/פחד מקהל/מאמן כושר/פסיכולוגיית בב"ז: 3:25.
נכתוב שוב: 3:25! בית"ר ירושלים כבשה עשרים וחמישה שערים במחצית השנייה וספגה שלושה.
הרבה אנשים מנסים להסביר מה קורה בבית"ר העונה, ללא הצלחה. גם סטטיסטיקת הכדורגל המתקדמת לא מסייעת להבין. אתמול, גם שחקנים בבית"ר לא הצליחו. הם דיברו על עניינים שהם מעבר לספורט, זרקו "דברים טובים פשוט קורים". ותראו מה זה, גם לבן זקן קשה. המאמן שהחליט שלא להתבטא בשום נושא שהוא לא מקצועי, לא הצליח או לא רצה גם לפרש מקצועית את מה שקורה. "בחצי השני איכשהו ידענו להתעלות", אמר.
איכשהו.
כשנשאל על הפער הסטטיסטי העצום בין המחציות של בית"ר, ענה: "אני לא יכול להסביר למה זה קורה. באמת. גם באימונים, יש קצב התחממות כזה. כנראה שהגול האחד סוחף את היתר, גם האנרגיה של השחקנים. אנחנו יודעים שאחרי גול יש לנו אנרגיה, נשארים אופטימים ומאמינים גם ברגעים של פיגור. יש אנרגיה טובה, יש אנרגיות, אנרגיות בקבוצה, אנרגיות טובות. הרמנו אחד את השני עם האנרגיות של הקהל". מילה במילה.
גם קלינגר התייחס לנושא בקבוצתו. "יש לנו השנה מן אנרגיה כזו שמשדרת", אמר. יש גם הרבה מזל, אמר לו אחד העיתונאים, ושאל: "עקפת את התחת של אברם?".
"שימותו הקנאים", החזיר קלינגר.
"מי הקנאים?", נשאל.
"לא יודע", ענה. "מי שמקנא - שימות".
ואולי באמת צריך להפסיק לבוז לבריחה לתחום המיסטי ולהתחיל להאמין בו. כי לאנרגיות יש חלק בעולם הזה, ואם קלינגר ובב"ז מאמינים, ואותם זה הביא עד מועמדות הזויה לדאבל - לכו תדעו. והגמר אכן יציג את שתי הקבוצות עם הלב הכי טוב בליגה העונה, רק בעוד שבהפועל חיפה זה קלאץ' טהור כמו שכתוב בספר, דקות אחרונות, פנדלים - אצל בית"ר הגולים נשפכים עד שלא צריך את הבאזר. בית"ר פשוט הופכת מצב דליק לחגיגי בשלושה מהלכים.
ובראש הטרנספורמציה עומד יקוב סילבסטר, שהוא מחצית שנייה בפני עצמו. ארבעה שערי ליגה, צמד גביע, שער כל 76 דקות. כשחושבים רכש ינואר מוצלח וגנרי מיד חושבים סולארי, אולי זהבי, אבל הטאצ' של יקוב הוא פריצה. הגול השני אתמול הוא נטו סנוקר. טפיחה, ליטוף, פינוק-פינה א-לה סלבדור.
זו לא בושה להפסיד לסלבדור, ובית"ר, מנגד, עם הפסד אחד ב-18 משחקים. תשאלו את שכטר - מי שלא הורג אותה במחצית הראשונה, מת בשנייה. טרנר, שומע?
"אני חושב שכדאי שתדברו רק איתו, לא איתי, אחרי המשחק הזה", אמר ניר קלינגר בזמן שהתיישב לצד גיבור הערב ארנסטס שטקוס - ששמר על שער נקי במשך 120 דקות ולקינוח העיף שלושה פנדלים.
ואז המאמן החל לדבר באנגלית לעבר שוערו: "אמרתי לג'נטלמנס שכבר אמרתי לך שאתה הגיבור של היום ושל העונה הזו כולה".
קלינגר היה חבר טוב של אבי רן ז"ל, שיחק עם שורה אובארוב, ידע והכיר ועבד לצד שוערים מיתולוגים. אתמול אמר לי: "שיחקתי עם גדולים, אבל לא יצא לי לאמן שוער ברמה כזו. הוא זן נדיר, ולא סתם הוא מצליח".
לא סתם הפועל חיפה מצליחה. הקבוצה שכל כך התקשתה בשנים האחרונות עם אנשי האפודה סוף סוף קלעה בול, וזה אנדרסטייטמנט. ולפעמים, מזל ששומרים על קשרים מהעבר - כי קלינגר קיבל את ארני בזכות אדגארס יאנקאוסאקס, החלוץ ששיחק אצלו בלרנקה ב-2007 וכיום מאמן את נבחרת ליטא, ואת שטקוס, וככה נתפר הדיל.
פאסט פורוורד, והפועל חיפה במרחק סביר מאליפות ומשחק אחד מגביע. ושטקוס הוא שחקן העונה שלה עד כה. אתמול סיפר איך ניחש לאן לקפוץ, וקלינגר התפרץ: "אל תיתן להם את הסוד שלך לגמר".
אבל שטקוס הודה: את הפנדל של דסה ידעתי שאני לוקח. שאלתי אותו על העונה המיוחדת הזו, ועל האופי הקשוח של הקלינגרים. "זה קשה לכם להבין את זה כי אתם לא יכולים להיכנס לחדר ההלבשה לפני משחקים ולא רואים אותנו באימונים - אתם לא יכולים להרגיש את מה שאני מרגיש. שיחקתי בהרבה ארצות ובהרבה מועדונים, אבל לא ראיתי אווירה כזו כמו שאני רואה בהפועל חיפה. זה לא סוד שזה הכוח שלנו. עבור הרבה זו הפתעה שאנחנו מצליחים העונה, אבל עבורי זו לא הפתעה כלל".
וקלינגר אמר לו: "אנחנו כל כך שמחים שאתה כאן, ארני, גאד בלס יו".