במשך שנים, כדורסל המכללות בשיקגו נשלט על ידי מכללת דה פול, שבעשור האחרון לא ידעה יותר מדי הצלחות. בשנה שעברה הצליחה נורת'ווסטרן לשבור את המחסום ולהכנס לראשונה לטורניר המכללות, ואפילו לעבור סיבוב. אלא שעם כל הכבוד לשתיים הללו, כשמדברים על כדורסל מכללות ומסורת בשיקגו, מדברים על אוניברסיטת לויולה הקטנה, אוניברסיטה פרטית וקתולית שאחרי יותר משלושה עשורים שוב נמצאת בכותרות בארצות הברית.
רק לפני שבועיים שברו הרמבלרס בצורת מאז שנת 1985 כשגברו על אילינוי סטייט בגמר טורניר אזור מיזורי ואלי והבטיחו את מקומם בטורניר. ללא מעט אנשים היה מדובר בהישג מספיק מרשים, אלא שלויולה בעלת האופי לא התכוונה לעצור שם. בסיבוב הראשון היא הדימה את מיאמי 62:64 משלשת ניצחון אדירה של דונטה אינגרם, הסיניור המקומי. יומיים לאחר מכן המסע כבר היה אמור לעצור מול טנסי החזקה, המדורגת שלישית באזור הדרום, אלא שהרמבלרס לא עצרו, וסל ניצחון של הקלע המוביל קלייטון קאסטר שלח אותם להופעה בסוויט סיקסטין מחר בלילה (בין חמישי לשישי) מול נבאדה, במשחק שיכול לקחת אותם לראשונה לאליט 8 מאז 1963.
וכשמדברים על לוילה הקטנה, ועל המשמעות שלה לעולם הכדורסל, מדברים על אותו טורניר בשנת 1963, הטורניר שבעיני רבים שינה את עולם הכדורסל לעד.
עד תחילת שנות ה-60, והתחלת השינוי בשוויון הזכויות בין לבנים לשחורים בכל ארצות הברית, שחקנים אפרו אמריקאים לא הורשו לשחק בכלל עם שחקנים לבנים או להתחרות מולם, וגם כשהחלה המהפכה, נשארו חוקים נוקשים. גם באזור צפון ארצות הברית, המתקדם יותר. בין מאמני המכללות סוכם "חוק ג'נטלמני" שקבע באופן ברור שקבוצות לא ישחקו עם יותר משני שחקנים אפרו-אמריקאים על הפרקט בכל זמן נתון. בשנת 1963 המספר גדל לשלושה, אך קבוצות ששיתפו שחקנים אפרו-אמריקאים זכו לגזענות ואיומים מצד היריבות.
לג'ורג' איירלנד, מאמן לויולה רמבלרס, לא היה רצון לרכוש חברים. "המאמן תמיד אמר שכל מה שמעניין אותו זה לנצח משחקים", סיפר בשנת 2013 שחקן הקבוצה ג'ון איגן, "הוא אמר שיש לו ארבעה חברים בכל העולם, וגם הם קרובי משפחה שלו". ועם המנטאליות הזאת, איירלנד שבר את המוסכמות. הוא גייס את השחקנים הטובים ביותר שיכל, ללא קשר לצבע העור שלהם, ולעונת 1962/3 עלתה לויולה באופן קבוע עם ארבעה שחקנים אפרו אמריקאים, והתגובות היו רחוקות מלהיות טובות.
כשלויולה, שפתחה את העונה בסערה עם מאזן 0:21 וכמדורגת שנייה בכל ארצות הברית, הגיעה למשחק ביוסטון הקהל היה בטירוף. "ירקו עלינו מכל מקום", נזכר הגארד רון מילר, "אני זוכר שהלכתי להוציא כדור מבחוץ, ואיזו אישה לבושה בבגדים הכי יפים שלה עומדת ליד הקווים ומקללת אותי בקללות הגזעניות הכי קשות שיש". בניו אורלינס, שם הגזענות עוד חגגה, הסיעו נהגי המוניות את השחקנים הלבנים לצד אחד של העיר, ואת השחורים לצד השני. "אני זוכר שהמאמן כל הזמן אמר, אתם חייבים להוכיח פה נקודה, לשדר מסר", סיפר הכוכב הגדול של הקבוצה ג'רי הארקנס, "במשחקים מהסוג הזה באנו להביס. הוא יכל לתת דקות משחק לשחקני הספסל, אבל הייתה לו מטרה מול העיניים, וזה לשדר מסר".
במשחק הראשון בטורניר המכללות הביסה לויולה את טנסי טק 42:111, במשחק שעדיין מחזיק בשיא ההפרש בטורניר המכללות. אלא שאחד משני הסיפורים הגדולים של העונה ההיא התקיים בסיבוב השני. לויולה שיחקה נגד מיסיסיפי סטייט במישיגן. עד לאותו משחק, מיסיסיפי סטייט לא פגשה קבוצה מעורבת, גם בשל החוקים הנוקשים של מדינת מיסיסיפי, ולקראת ההתמודדות נחקק חוק בזק שהיה אמור למנוע מהם להופיע. אז בחסות הלילה יצאו הבולדוגס מחוץ לגבולות המדינה ונסעו למישיגן למשחק שמכונה עד היום "Game of Change".
לפני 12 שנים הופץ הסרט "דרך התהילה" שסיפר את סיפורה של טקסס ווסטרן, אלופת המכללות מ-1966, הקבוצה הראשונה ששיתפה חמישה שחקנים אפרו אמריקאים בדרך לזכייה באליפות המכללות. המשחק המדובר בסרט היה נגד קנטאקי הלבנה, במה שהוצג כטובים נגד הרעים. הארקנס מספר סיפור אחר לגמרי בהתמודדות עם מיסיסיפי סטייט, "בסיטואציה שלנו, היו שני טובים, לא היה אף אחד רע". מיסיסיפי סטייט לא זכתה לתהילה על האצילות והמלחמה שלה, אבל בלויולה לא שכחו את חלקם בהיסטוריה. כשקפטן מיסיסיפי סטייט ג'ו דן גולד הלך לעולמו בשנת 2011, הרקלס הגיע להלוויה, ובכה ביחד עם המשפחה, "אני יודע שהוא היה מגיע להלוויה שלי גם".
"אני רוצה להאמין שמה שאנחנו עשינו שינה את פני הכדורסל המודרני", סיפר הארקנס, "קשה לי לראות כיצד הכדורסל היה נראה, או מי הייתה הקבוצה הראשונה עם האומץ לעשות את מה שהמאמן שלנו עשה". מילר הוסיף: "הכדורסל האמריקאי חייב הרבה תודה גם למאמן שלנו".
אחרי שגברו על אילינוי באליט 8 ודיוק בפיינל פור בלואיוויל, הגיעה לויולה למשחק הגמר נגד סינסינטי, הפייבוריטית הברורה לזכייה אחרי שני תארי מכללות רצופים. "זאת הייתה ההזדמנות שלנו לקבל הכרה מכל המדינה", נזכר הארקנס, ואילו רון מילר, הגארד מניו יורק מספר, "לא ישנו עד 3 לפנות בוקר. כל מה שחשבתי עליו זה שהחברים שלי מהארלם הולכים לראות אותי סוף סוף משחק ועוד במשחק כזה".
וסינסינטי הייתה בדרך לתואר שלישי ברציפות. לויולה, שבמהלך המשחק שיחקה עם אותה חמישייה ולא שיתפה אף אחד משחקני הספסל, פתחה את המשחק עם 1 מ-14 מהשדה, ופיגרו ב-15 הפרש, 14 דקות לסיום. הארקנס, שקלע במהלך העונה 21 נקודות למשחק, לא קלע סל במשך 35 הדקות הראשונות. "הסרחנו את הפרקט במשך שלושה רבעים", נזכר איגן. אלא שסינסינטי נכנסה לבעיית עבירות והחזירה את לויולה למשחק. הארקנס נכנס למשחק וקלע סל אחרי סל. 12 שניות לסיום הוא שלח את לארי שינגלטון לקו, והוא קלע רק אחת בדרך ליתרון 2 בלבד לפייבוריטית. המהלך הבא נכנס לספרי ההיסטוריה כאחד השנויים במחלוקת בתולדות גמר המכללות. רון מילר קיבל את הכדור ורץ למתפרצת כשהוא מסתבך עם הרגליים ובוודאות מבצע צעדים, "פגשתי את טוני ייטס מסינסינטי אחרי 30 שנה", הוא סיפר, "הוא שאל אותי מה שלומי ואמר לי שאני יודע שביצעתי צעדים". מילר המשיך ומסר להארקנס ששלח את המשחק להארכה.
במצב של שוויון 58:58, בתוך הארכה, הארקנס לקח זריקה כדי לנצח את המשחק, והחטיא, ויק ראוס היה שם כדי לשלוח בטיפ את הרמבלרס להיסטוריה, "ויק כאילו נתלה בשמיים וחיכה לכדור הזה", סיפר בשנת 1985 איירלנד, שכמה חודשים לפני אותו פיינל פור עבר ניתוח בו הוצא חלק גדול מחלל הבטן שלו, "זה כאילו היה אמור לקרות משמיים".
אלא שלמרות הזכייה ההיסטורית, הרמבלרס קיבלו רק הכרה חלקית להישג שלהם, בעוד טקסס ווסטרן שלוש שנים לאחר מכן נחשבים לפורצי הדרך האמיתיים, ואף זכו לתיעוד עם סרט שובר קופות. בעוד השחקנים שנותרו בחיים זכו בשנת 2013 לקבלת פנים מיוחדת מהנשיא ברק אובמה לרגל 50 שנים לזכייה ההיסטורית שלהם, המאמן איירלנד שקע ונעלם. "אבא מעולם לא קיבל את הקרדיט על מה שהוא עשה, ואני מעולם לא אבין למה", סיפרה בתו ג'ולי ואן דייק שהחליפה אותו בטקס ב-2013, "מתי שיצא הסרט הדרך לתהילה, הם נתנו קרדיט לקבוצה שעלתה עם חמישה שחקנים אפרו אמריקאים בחמישייה, אבל הוא לא קיבל קרדיט על כך ששיתף ארבעה בחמישייה. אני אדאג שהמורשת שלו תישמר לכל החיים".
אלא שלויולה לא המשיכה את הריצה שלהם לשנים רבות לאחר מכן. היא רשמה עוד שלוש הופעות בטורניר המכללות עד שנת 1968, ולאחר מכן נעלמה עד שנת 1985, כשהגארד-פורוורד אלפדריק יוז הוביל אותה לטורניר, לעלייה לסוויט סיקסטין, שם נעצרה על ידי ג'ורג'טאון הגדולה של פטריק יואינג. 33 שנים לאחר מכן, ולויולה שוב בכותרות, וארצות הברית עוסקת בחבורה הצעירה של המאמן פורטר מוסר שהפתיעה שתי מדורגות גדולות ממנה.
"מהיום הראשון שפגשתי את הקבוצה הזאת, אמרתי שהעבר של המכללה הזאת הוא חלק מהעתיד שלנו", סיפר מוסר בשבוע שעבר, "כשמתחילים לדבר ולהזכיר אותנו בהקשר של הקבוצה שזכתה באליפות בשנת 1963, ומה שהם השיגו עם דיכוי ההפרדה וה-"Game of Change", אני חושב שזה אחד הדברים הכי טובים שיכל לקרות לנו".
אובמה עצמו, שכיבד את הקבוצה האלופה ההיא לפני חמש שנים, נחשב לאחד הנשיאים שיותר מעורבים בעולם הספורט, ומקפיד מדי שנה למלא את הבראקט שלו לקראת טורניר המכללות. השנה הוא הפתיע כשהעביר את לויולה לסיבוב השני, אך לא יותר מכך, "ברכות ללויולה שיקגו ולאחות ג'ין על הניצחון בשנייה האחרונה, הייתה לי אמונה בבחירה שלי", הוא צייץ אחרי הניצחון על מיאמי.
הנזירה ג'ין שמידט היא החלק שמקשר ואמור להביא לסגירת המעגל של הסיפור המרגש הזה. הנזירה הראשית של הקבוצה תהיה אורחת הכבוד של לויולה במשחק הסוויט סיקסטין נגד נבאדה, "יש הרבה נקודות דמיון בין הקבוצה הזאת לקבוצה מ-1963", היא סיפרה השבוע ל-ESPN, "הם מניעים את הכדור בצורה יפה, לא אכפת להם מעצמם, הם מניעים את הכדור ויש להם עבודת צוות נהדרת עם אנשים ממש טובים, ממש כמו ב-1963. "ראיתי את הקבוצה ההיא, וראיתי את הקבוצה שהגיע לסוויט סיקסטין ב-1985. לדעתי מה שהקבוצה הנוכחית עושה הוא בלתי נשכח".
הסיפור הזה אולי לא ייגמר עם עוד תואר סנסציוני, אבל ללא ספק הוא הציב שוב את לויולה במרכז הבמה האמריקאית ונתן עוד כבוד לחבורה ההיא מ-1963, "אני יודע מה אני אעשה ביום חמישי בערב", סיפר השבוע הארקנס, שנכנס להיכל התהילה של הכדורסל בעיר ניו יורק לפני כמה שנים, "מאוד הייתי רוצה שהילדים האלה ישברו את מה שאנחנו עשינו. שיאים נועדו כדי שישברו אותם".
