קליבלנד לא מצליחה לרדת מהכותרות כל השנה. החדשה הטרייה היא העזיבה של המאמן טיירון לו לטיפול בבעיות רפואיות שלו, כאשר העוזר לארי דרו יחליף אותו בזמן שהוא ייעדר. לו החליף את דיוויד בלאט לפני קצת יותר משנתיים (שהרגישו כמו לפחות חמש שנים) ומספר חודשים לאחר מכן הוביל את קליבלנד לאליפות היסטורית. אך מאז היחסים בינו לבין לברון ג'יימס ידעו עליות ובעיקר מורדות, כאשר העונה הנוכחית עומדת בסימן חיכוכים רבים בין השניים, כולל ויכוח קולני על הספסל רק לפני חמישה ימים.
אם ברגעים הראשונים ניתן היה להעלות השערות על כך שקליבלנד שוב מוצאת דרך להזיז הצידה מאמן שלא מסתדר עם קינג ג'יימס, הדיווחים שהגיעו לאחר מכן לא הותירו מקום לספק בכך שהבעיות הרפואיות של לו אמיתיות ודורשות מנוחה, אבחנה וטיפול. הוא סבל לאורך השנה, החמיץ משחקים וחלקי משחקים וכנראה התקשה מאוד לתפקד, עד שבקבוצה הגיעו למסקנה שהוא חייב לדאוג קודם כל לעצמו ולבריאות שלו. ניתן בעיקר לאחל לו שיחזור לאיתנו כמה שיותר מהר.
לו הוא לא המאמן הראשון שנעדר לתקופה מסוימת עקב בעיות בריאות. זכורות במיוחד ההיעדרויות של סטיב קר בגלל בעיות גב, פעם אחת לחצי עונה ובפעם השנייה לחלק גדול מהפלייאוף. השנה זה היה סטיב קליפורד של שארלוט שהחמיץ כחודש עקב בעיות רפואיות. המצב של מאמן הקאבס יכול לקחת את הדיון לשני כיוונים, הראשון מדגיש את הסיטואציה הייחודית בקליבלנד והשני עוסק בבריאות של מאמנים באופן כללי יותר. אתחיל בראשון.
לפי הדיווחים, לו נמנע מלקיחת הפסקה בשלב מוקדם יותר של העונה, בתחילה בגלל שקליבלנד הייתה בעיצומו של רצף הפסדים ובהמשך בעקבות המהפכה בסגל שקובי אלטמן ארגן בדד-ליין. בזמן שקר וקליפורד השאירו לעוזרים שלהם מערכות מאוד מאורגנות, כל אחת באיכות שלה, קליבלנד נמצאת במצב מתמיד של כאוס שהופך כל שינוי נוסף להרבה יותר מסובך. זה לא אמור להיות המצב בקבוצה שהגיעה לשלושה גמרים רצופים ולקחה אליפות לפני פחות משנתיים.
עוד בנושא:
לברון ג'יימס עם טריפל דאבל היסטורי, אנטטוקומפו: "מה עשיתי לא בסדר?"
עומרי כספי צריך לחשוש? "שנים שגולדן סטייט חיפשה מישהו כמו קווין קוק"
40 ללברון בניצחון קליבלנד, לאב חזר. גרין נפצע בהפסד הווריירס
למאמן של קליבלנד אין זמן סביר לקחת הפסקה, תמיד יש משהו חדש שצריך להתמודד איתו. ביום בו לו עזב את הקבוצה, קווין לאב, השחקן השני בחשיבותו בקבוצה שהנוכחות שלו משנה לחלוטין את סגנון המשחק, חזר מפציעה ארוכה. לאב אמור לפגוש עכשיו לראשונה את ארבעת שחקני הרוטציה החדשים, אבל גם שניים מהם פצועים. לארי דרו יצטרך להיות זה שמשלב את לאב בסגל החדש, שמבין האם נכון יותר לשחק עם לאב לצד לארי נאנס או להחזיר אותו לעמדת הסנטר ולראות איך שאר השחקנים מתמקמים מחדש. אם לו לא יחזור מהר כפי שהוא מקווה, ונשמע שקשה מאוד לשער כמה זמן הוא יצטרך כדי לטפל במצב שלו, מאוד יכול להיות שקליבלנד תגיע לפלייאוף בלי לערוך אף אימון של המאמן הראשי שלה עם כל שחקני הרוטציה שלו.
באופן סמלי, המשחק הראשון ללא לו הסתיים עם טריפל דאבל של 40 נקודות של לברון שהוביל את הקאבס לנצחון במו ידיו. כאשר הכל מסביב קורס ומשתנה, לברון דואג להזכיר פעם נוספת שלא ממש משנה לו מה יש סביבו. די מדהים שמהסגל של האליפות לפני שנתיים נשארו פרט לג'יימס רק שלושה שחקנים. הראשון הוא לאב, שכאמור חזר הלילה מפציעה ארוכה. השני הוא טריסטן תומפסון, שכרגע פצוע וכשיחזור לא בטוח שיהיה לו מקום ברוטציה. השלישי הוא ג'יי אר סמית', שלא ממש מתפקד השנה, בתחילת החודש הושעה ממשחק לאחר שזרק קערת מרק על עוזר מאמן ובסגל מלא גם הוא עשוי להידחק מהרוטציה. עכשיו גם המאמן מעונת האליפות לא נמצא.
כל מה שקורה בשנה הזו מחזק את הנראטיב בו קליבלנד היא לברון ולא אף אחד אחר, בטח אם העונה הזו תסתיים בעוד גמר. הנראטיב הזה לא מאוד הוגן כלפיי שחקני המשנה וכלפיי המאמנים, שהגו שיטות הגנתיות חכמות וייחודיות לכל יריבה בפלייאוף בשלוש השנים האחרונות, אבל ככל שהזמן עובר והכל מסביב משתנה קשה להתחמק ממנו. אבל הנראטיב הזה צריך לכלול גם התייחסות לכך שלברון הוא הסיבה המרכזית לכאוס שסביבו, הוא לא מאפשר לאף אחד להיות דומיננטי לידו ואיום העזיבה הקבוע שלו מקשה על בניית הסגל. בתקופה הקרובה אפילו המאמן שמדי פעם התעמת איתו לא יהיה בסביבה.
בריאות המאמנים
הנושא השני שהמצב של טיירון לו מעלה למודעות הוא בריאות המאמנים. הם לא מתמודדים עם העומס הפיזי ששחקני ה-NBA נאלצים להתמודד איתו, אך השחקנים הם אנשים צעירים שלכל קבוצה יש צוות שלם שדואג לגוף שלהם. כשזה מגיע למאמנים, קל לשכוח שגם להם יש גוף. חלק מהמאמנים כבר נמצאים בגיל העמידה (למרות שלו עצמו מבוגר רק בחודשיים ממאנו ג'ינובילי), חלקם שחקני עבר שסוחבים את הפציעות שסבלו במהלך הקריירה. הם נדרשים לעמוד בלו"ז הרצחני של עונת NBA, עם הטיסות והמעברים הקבועים, תוך כדי כך הם אמורים להתכונן למשחקים, לקיים שיחות עם הצוות והשחקנים, להעביר אימונים ולהיות זמינים לכל התרחשות. לעומת השחקנים, הם לא מרגישים צורך להקפיד על שינה, תזונה ומעקב רפואי.
זה כנראה לא מקרה ששניים משלושת המאמנים הראשיים שסבלו מבעיות רפואיות משמעותיות בשנים האחרונות הם שני המאמנים שהגיעו עם הקבוצות שלהם לגמר בשנים האלה. סדרת פלייאוף מתישה עבור הצוותים המקצועיים, היא כוללת ירידה לרזולוציות הקטנות ביותר והכנות מדוקדקות לכל משחק. מעבר לעומס הפיזי המצטבר, הסדרות האלה מתישות גם ברמה נפשית. גם הלחץ מצטבר עם הסדרות ועם השנים ולמאמן אין מספיק זמן להתאושש מכל עונה כי הוא מתחיל להתכונן לעונה הבאה הרבה לפני השחקנים.
זה כנראה גם לא מקרה שהבעיות של המאמנים באות לידי ביטוי בגוף, כאשר אצל השחקנים השילוב בין העומס הפיזי והנפשי בא לידי ביטוי פעמים רבות בקשיים נפשיים, כפי שכמה מהשחקנים הבכירים החלו לחשוף לאחרונה. הגוף הוא כלי העבודה המרכזי של השחקן, מה שיכול לגרום לו להזניח את המימד הנפשי. אצל המאמן המצב הפוך, כלי העבודה שלו היא הנפש שלו: השכל, החוסן המנטאלי, היכולת להיות המבוגר האחראי בכל רגע נתון. גוף ונפש הן מטאפורות, אין בתוכנו הפרדה בין שתי ישויות אלא מימדים שקשורים אחד לשני, סימפטומים של מתח ועומס יתר נוטים להופיע בדרכים שהאדם מרגיש שהוא יכול להרשות לעצמו, עד שזה נהיה יותר מדי והוא קורס.
ניתן לקוות שהבעיות הרפואיות של המאמנים בשנים האחרונות יגדילו את המודעות לתחום הזה, לצורך בהקפדה על אורח חיים בריא ומעקב רפואי גם לאנשי הצוות המקצועי שחווים את הטירוף שהוא עונת NBA מלאה. בדיוק כפי שניתן לקוות