טיעוני ההגנה נגמרו: כשמכבי תל אביב וספאחיה התחפשו למילווקי וקיד

אחת הטענות נגד ג'ייסון קיד, שפוטר לפני מספר שבועות מאימון מילווקי באקס, הייתה שהקבוצה שלו משחקת הגנה אגרסיבית מדי. לכאורה, זו טענה מוזרה, שכן רובנו התחנכנו תחת ההנחה שהסתערות בסכינים שלופות על היריבה משולה להגנה איכותית. רק שבמקרה של מילווקי, השחקנים של קיד פשוט לא הצליחו להתאושש מהשמירה הכפולה הראשונית שהציבו וחטפו נקודות בכמויות אחרי שהכדור עבר לצד החלש של ההגנה. זו גם הנקודה שהכריעה את מכבי תל אביב מול חימקי מוסקבה.

בעצם, אין בעיה ספציפית אחת שמאפיינת את ההגנה של מכבי. לזכותו של ספאחיה ושחקניו ייאמר שהם מצליחים להיכשל כמעט בכל אספקט של המשחק בצד הפחות סקסי שלו. יו.סי.אל.איי קאט של מרקוביץ' (גארד שחותך לצבע על חסימה גבית) מוביל לליי אפ קל; פיק אנד רול כפול, שבסופו בולדן וקיין נאלצים לעשות חילוף, מסתיים במסירה של שבד לסל פשוט של טודורוביץ'; אנדרסון מנצל את יתרון הגובה על ג'קסון בפוסט אפ ועושה שתי נקודות בקרש-סל; קול נותן עזרה מויאלצב, קלעי מצוין, ומקבל שלשה על הפרצוף; בולדן מנמנם בצבע בזמן שמוניה על קשת השלוש - ואז הפורוורד הרוסי עושה את הדבר היחיד שהוא יודע בכדורסל, וצולף מחוץ לקשת. לזכותה של מכבי ייאמר שהיא עקבית: מיד אחרי הסל ההוא של מוניה, כבר בהתקפה הבאה הוא חסם לשבד ויצא לקליעה מבחוץ (פיק אנד פופ). בולדן קפץ על שבד, מוניה נשאר חופשי. נחשו איך זה נגמר. במהלך דומה, חסימה של תומאס לשבד בדקות ההכרעה הסתיימה בעזרה של דשון תומאס על מלקולם שהתגלגל לצבע. אנתוני גיל הגיע בדיוק לעמדה של מוניה במחצית הראשונה, קיבל את הכדור משבד וקלע שלשה חופשית. מעל הכל, מכבי נפלה איפה שנפלו הבאקס: כמעט כל שמירה כפולה על שבד הובילה להנעת כדור סבלנית של הרוסים עד לזריקה נוחה.

עוד בנושא

הפלייאוף מתרחק: מכבי תל אביב הפסידה 94:91 לחימקי
ספאחיה: "הטעויות הרגו אותנו. אולי השחקנים היו לחוצים"
באסקוניה הביסה את ז'לגיריס והתקרבה למכבי תל אביב

לזכותו של ספאחיה ייאמר שנתוני הפתיחה שלו בעייתיים. למכבי יש מקבץ שחקנים שלא מתפקד היטב ברוטציות הגנתיות. אחרי השמירה הכפולה הראשונית על שבד הפנומן, יש צורך בראייה מרחבית טובה, הבנה של העמדות והמרחקים, לראות בזווית העין כמה שחקנים ולדעת למי ומתי לצאת. זה לא פשוט, ובגלל תכונות כאלו היה נדב הנפלד, למשל, כוכב על אף שלא הייתה לו יכולת קליעה. השחקנים של ספאחיה, לעומת זאת, נראים בדרך כלל ברוטציות כמו צבי שנלכד מול פנסי המכונית. אם הם כבר מצליחים לשים יד על הזריקה או לעצור את החדירה, מישהו מהם יטעה בסגירה בריבאונד - וחימקי ניצלה זאת לחגיגה מתחת לסל של מכבי. באופן עקבי, לאורך כל העונה, שחקנים גבוהים מנצלים את העזרה האגרסיבית של מכבי בפיק אנד רול כדי להתגלגל לשטח המת באמצע הרחבה (שורט רול) ומשם לנהל את המשחק. זה יכול להיות אנטה טומיץ' מברצלונה, שמצטיין בתחום, אבל אמש אפילו מלקולם תומאס הבריק באותו תחום בדיוק. רק שספאחיה מקבל שכר כדי למצוא פיתרון לבעיות האלה. מכיוון שמכבי נוקטת בטקטיקה הגנתית כמעט זהה מדי משחק, לא נראה שהוא ממש מנסה.

במשחק הקודם מול חימקי, במוסקבה, ככל הנראה התצוגה ההגנתית הטובה ביותר של מכבי העונה, נראה היה שהמאמן הקרואטי מביא גישה מרעננת ששונה כל כך מהקיבעון של מאמנים ישראלים: השחקנים זכו לדקות בהתאם לתרומתם ההגנתית, כולל 21 דקות של איתי שגב שנבעו אך ורק מהלוחמנות שלו. רק שהימים האלו רחוקים: לספאחיה יש שמיניה שהוא הולך איתה באש ובמים, והיא תקבל דקות בין אם תצטיין בהגנה ובין אם לאו - ובדרך כלל, היא לא מצטיינת. אה, כן: במשחק ההוא גיל המשמעותי כל כך לא שיחק, ומי שקיבל את הכדור אחרי השורט רול היה בדרך כלל תומאס רובינסון, שהתקשה במסירה. במבט לאחור, ייתכן שחלק גדול מההצלחה של מכבי בחלק הראשון של העונה נבע מהיעדר שחקני מפתח (ובמקרה של באסקוניה, של מאמן מפתח, פדרו מרטינס הנפלא) של היריבות. גם אמש הגיעה חימקי בהרכב חסר, אבל הייתה לה תוכנית משחק - להאט את הקצב, להגיע לפיק אנד רול של שבד בשלב מאוחר יחסית של ההתקפה, ולא לאפשר למכבי לרוץ. והיא עבדה באופן מושלם, כי מכבי לא יודעת לשבש תוכניות משחק. כדי לעשות זאת צריך לדעת לשמור.

ההפסד הזה לא סותם את הגולל על הסיכויים של מכבי להעפיל לטוב 8. גורלה עדיין בידיה. עם זאת, צריך לומר ביושר שבסיבוב השני, מדובר בקבוצת תחתית ביורוליג, שמצליחה לנצח אך ורק קבוצות תחתית אחרות. וכשרואים את המתחרה שלה על המקום השמיני, באסקוניה, לועגת לז'לגיריס עם כדורסל פשוט וחכם בהתקפה והגנה רצחנית ומחויבת, ברור מי ראויה באמת למעמד המכובד.