אורי אלון, בעלי הפועל ירושלים, בראיון: "יש אנשים שעושים, ויש אנשים שכותבים על אנשים ברשתות החברתיות"

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

"אנשים כנראה שכחו מה היה בקבוצה הזו לפני כמה שנים ומה היא הפכה להיות", אומר בעלי הפועל ירושלים אורי אלון, ולקו הזה נגיע, עוד מעט.

הראיון נערך ביום חמישי, כשאלון באספן, קולורדו, אוטוטו יוצא למדרונות המושלגים. זה היה לפני משחק הבכורה של עודד קטש, שנגמר רע מאוד מול הרצליה. הבוס יודע לחשוב בגדול, כך שסביר להניח שגם הבוקר החזון אותו חזון, והחזון הוא הצלחה ויציבות, ואפילו: להשתלט על הכדורסל הישראלי. שושלת. כשחיפשנו יעד להשוואה, זרקתי את השם של ניו אינגלנד פטריוטס, על השושלת העצומה שפיתחה בפוטבול - הענף הקשה ביותר לפיתוח שושלות. אבל אלון אוהד כל קבוצות הספורט של בוסטון - את החברה הראשונה שלו, זו שמכר לגוגל, הקים כי לא הצליח למצוא סטרימינג טוב של הסלטיקס - ואירועי הסופרבול בו נפלה ניו אינגלנד מול פילדלפיה עדיין צורבים. "עכשיו אתה נוגע בנקודה רגישה", הוא אומר, אז עזבנו ועברנו לדבר על קונור מקגרגור.

אלון בהחלט אוהד של לוחם ה-UFC הידוע לשמצה, אירי משוגע ונהדר שלא מפסיק לחשוב מחוץ לקופסה ולגרום לכאוס מחוץ לזירה. "אני מעריך בן אדם שבא מאפס והגיע לטופ", אלון מדבר על מקגרגור ובעצם גם על עצמו. "לא משנה אם זה מקגרגור או סטיב ג'ובס. גם אני התחלתי ככה. גדלתי בארץ, לא נולדתי למשפחת מלוכה.היתה לי ילדות מדהימה והשגתי את מה שהשגתי דרך עבודה קשה, ואני מעריך אנשים כמו קונור - אוהב את זה שהוא לא מתנצל ואומר את מה שהוא רוצה להגיד בכל רגע נתון. את ההפסדים הוא מקבל כמו גבר, ובניצחונות הוא חוגג כמו שצריך. כל האנשים שאומרים שמישהו מגזים בחגיגות - אלו אנשים שלא יודעים ליהנות, וכנראה לא יודעים להצליח".

זה מושך אותנו לתדמית של אלון. לצד המיתוג כאיש מבריק ומצליח, יש אנשים שמקטלגים אותו כמתנשא. "לאנשים קשה מאוד להתמודד עם הצלחה של מישהו אחר, בטח ובטח כשהוא מגיע מאותו מקום כמוהם. פתאום הם רואים אחד כמוני, שלא מדבר על מכבי, שמתמקד רק בעצמו ובקבוצה שלו, שלא אכפת לי מפרשנויות. כשאתה מסתכל על מה שעשיתי - הבאתי המון שמחה לעיר בה גדלתי; הבאתי לה את האליפויות הראשונות שלה. ואם מישהו איכשהו מצליח לסובב את ההתנהגות שלי לכיוון לא חיובי,הוא כנראה מאוכזב שהוא לא הצליח לעשות משהו עם עצמו. בחיים יש אנשים שעושים, ויש אנשים שיושבים במרתף בבית וכותבים על אנשים ברשתות החברתיות".

עוד בנושא

לחלק א' של הראיון: "השחקנים צריכים לשחק ולא לדבר על המאמן"
עודד קטש: "כרגע אנחנו לא מספיק טובים בשביל לזכות באליפות"
הפסד מביך לעודד קטש בבכורה: 78:66 ביתי מול בני הרצליה

אבל גם אלון משתמש בסושיאל, גם אם לא מהמרתף. כך עשה ביום גמר הגביע. במשחק בו לא השתתפה הפועל ירושלים שלו, אלון לא צפה. "יש לי עסקים בניו יורק, אלפי עובדים, וכדי שאקח הפסקה באמצע היום בשביל לראות משחק כדורסל צריכה להיות סיבה טובה מאוד. ואם הפועל ירושלים לא חלק, זה פחות עושה לי את זה".

באותו בוקר כתב את הפוסט הבא.

כשאני רומז שזה נראה פוסט שנכתב ממקום של מגננה, כאילו הרגיש שהאוהדים כועסים, הוא מבהיר: "זה בדיוק ההפך. האוהדים שלנו מראים לי רק אהבה, ואתה יכול לראות את זה בקלות ברשתות החברתיות ובפורומים. רק אהבה. ולכן זה בדיוק ההפך ממה שחשבת - זה לא פוסט מתגונן אלא שיתוף תחושה אישית שלי. לי, ביום חמישי ההוא, היה מוזר שהפועל ירושלים לא בגמר. וזה מה שכתבתי - שאם יש לאוהדי הפועל ירושלים תחושה מוזרה שאנחנו לא בגמר, זה רק מראה איזו כברת דרך עשינו:מקבוצה שלא מגיעה לגמרים כמעט לקבוצה שמגיעה כמעט לכל הגמרים. כל אחד מבין שזו בסך הכול ירידה קלה בגרף".

חשוב לו גם להבהיר: "לא היה פה ניסיון להוריד מהעבודה של קודמיי. אני מעריך את העבודה שעשו במועדון בשנות ה-90', גם עם דני קליין ואחרים, והיו כאלה שכן הגיעו לגמרים וכן זכו ביול"ב. היו תקופות טובות, אבל עקביות לא היתה. גביע פעם ב…, גמר פעם ב…, כל כמה שנים פיק. הפוסט היה מצוין", מעיד הנחתום.

אולי בישראל, ובמיוחד בכדורסל, עדיין יש את המנטליות לפיה כל משחק הוא קריטי, וכל ניצחון הוא אדיר וכל הפסד הוא נוראי - אולי זה משפיע על דרך הסיקור ודרך ניהול הקבוצות כאן?

"אולי, אבל אני רוצה להגיד משהו בנושא - צריך לקחת את הטוב ביחד עם הרע. אני לא אוהב שאנשים מגיעים ומשקיעים מזמנם ואז אומרים 'התרבות בישראל לא מספיק טובה'. אני אומר ההפך - אני אוהב את תרבות הספורט בישראל. כן, עם האובר-ריאקשן. אנשים כאן מתרגשים, וזה מה שאני מאוד אוהב בישראלים בכלל. אנשים חמים, מתרגשים, מדברים. מי שלא כועס כשמפסידים, לא יידע לשמוח כשמנצחים. יש הרבה ישראלים שכל הזמן מדברים נגד התרבות בישראל - תדעו מי אתם".

שתי החברות שמכר, ובכלל, כמעט כל המצאה בעולם הזה - נולדת בגלל בעיה, קושי. אם זה בלאתר משחק של הסלטיקס בגוגל או צורת החיפוש בטוויטר, ואם זה בדברים שמעבר לבינתי. ואיך זה בהפועל ירושלים? עד כמה הוא מרגיש שיש לו השפעה, לעומת עסקיו האחרים?

"ההתעסקות דומה מאוד. ההחלטות הן שלי, כל האחריות עליי, ברגעים הטובים והפחות טובים. ברגע שהאחריות עליך יש לך את החופש לפעול ולעשות את מה שאתה חושב, ואני ככה, לא רוצה להאשים אף אחד. אני יכול להגיד לך בלב שלם שכל פרויקט גדול שעשיתי גרם לי להתרגשות גדולה, כולל אם לא בעיקר הפועל ירושלים -לקחת קבוצה שאהדת מגיל צעיר, שלא זכתה מעולם, שבקושי הביאה 1,500 מנויים במלחה, ומכל זה להביא לארנה כ-8,000 מנויים, לזכות בשתי אליפויות, להפוך אותה לקבוצה מנצחת. אם היית אומר את זה לפני חמש שנים…".

אז איפה הפועל ירושלים היום ביחס לפנטזיות שלך?

"ההצלחה גדולה מאוד".

איך אפשר להמשיך בשדרוג בלי היורוליג? אתם עדיין לא שם, תרתי משמע.

"ההצלחה שלנו עד כה לא תלויה בכניסה שלנו ליורוליג. זו ליגה פרטית וסגורה, וזה עוד מקרה שבו ציטטו 80% ממה שאמרתי ושכחו את ה-20%. כשלקחתי את הקבוצה שאלו אותי מה המטרות, ואמרתי שהמטרה הראשונה היא לקחת אליפות אבל אני רוצה חזון שיהיה טיפה גדול יותר. אני לא רוצה קבוצה שזוכה באליפות ומיד מאבדת את נכסיה, ואמרתי אז שאני מאמין שתוך שלוש שנים נוכל לקחת אליפות - ובזמנו הקבוצה שזכתה באליפות הלכה ליורוליג. וזה מה שחשבתי, שנזכה ונגיע ליורוליג ואז ננסה לשמור על המקום שלנו ביורוליג.

"ומה קרה? בדיוק כשזכינו באליפות שינו את הפורמט, ועכשיו רק דרך זכייה ביורוקאפ אפשר להיכנס ליורוליג. אין לי שום בעיה עם זה, לא תמצא אותי מתבכיין - זכותם לעשות מה שהם רוצים. התנאים השתנו. כרגע, היורוליג הוא המפעל הכי חשוב באירופה, והמטרה של הפועל ירושלים היא תמיד להסתכל למעלה. זה עדיין היעד - אנחנו מסתכלים קדימה. ובגלל זה צריך לתפוס את מה שאמרתי לא ברמת ה'מה קורה מחר בבוקר' אלא ברמת החזון. היום קוראים לזה יורוליג, יכול להיות שבעוד חמש שנים יקראו לזה 'צמפיונס ליג'. אם תשאל אנשים לגבי חמש שנים קדימה - רובם יגידו לך שכן נהיה איפה שצריך להיות".

נחזור לעניין ההמצאות שבאות בעקבות בעיות. הבעיה הכי גדולה בכדורסל הישראלי היא של הכדורסלן הישראלי. התחום מדולל מאי פעם, ורואים את זה בכל הקבוצות הבכירות, גם בהפועל ירושלים.

"זה נושא מורכב מאוד", אומר אלון, "והפתרון לא יכול ולא צריך לבוא מבעלי קבוצה אחת. זה צריך להיות מאמץ משותף של כל אנשי הענף. לצערי הפתרון לא נמצא אצלי. זה הרבה יותר משמעותי מאדם אחד, וכמובן שלכל תהליך אנחנו נהיה שותפים. אני מסכים שצריך לשפר את הרמה של הכדורסלן הישראלי, להשקיע יותר בתשתיות ולגדל כוכבים חדשים".

בטוויטר אלון מבין; זמן ממושך ניהל את משרדי הפיתוח של החברה בניו יורק. לאחר גמר הגביע צייצו שחקני מכבי תל אביב בגנות השופטים - דיאנדרה קיין הורחק למשחק אחד וספג 50 אלף שקל קנס, אלכס טיוס חטף קנס של 20 אלף שקל ונוריס קול של 12 אלף שקל. דעתו של איש הטוויטר בעבר? "שמעתי על זה משהו, אבל אני לא יודע את הפרטים וכאמור לא רוצה להתייחס לקבוצות אחרות".

מה היית עושה לשחקן שצייץ נגד שופט?

"אני חושב שאנשים בקבוצה מבינים את הציפיות שלי, יש קוד אתי. אני חושב שכולם מבינים וזה לא משנה אם זה טוויטר או ראיון עיתונאי - אני לא אוהב כשמדברים על קבוצות אחרות ואני לא אוהב כשמדברים נגד אף אחד. אנחנו, כהפועל ירושלים, לא מדברים כנגד אף קבוצה, ואם שחקן היה שובר את החוקים האלה בראיון או בטוויטר או בפייסבוק - הייתי מטפל בזה, כמובן כל מקרה לגופו. למזלנו, לא נדרשתי לעשות את זה עדיין. חשוב לזכור גם שבני אדם הם בני אדם, ולפעמים יש תסכול מיידי - כל עוד לא עוברים את גבול הטעם הטוב זה בסדר. במועדון צריך משמעת, וגם משמעת עצמית".

אתה בעלי קבוצה דומיננטית בליגה, שגר בחו"ל, שיש לו עיסוקים אחרים מהותיים. במקביל, אתה מאוד מוחצן, אוהב את אור הזרקורים, אוהב לנצח גם את התקשורת, מיליארדר מגיל צעיר בתחום ההייטק. אפשר להגדירך כשילוב הזוי וכפוי בין מיטש גולדהאר למארק קיובן? אתה מוצא את עצמך מנסה ללמוד ולחקות בוסים מצליחים אחרים?

"אני מעריך מאוד את שני האנשים שהזכרת ואת מה שהם עושים, אבל אני מנסה לעשות דברים בדרך שלי. אני אוהב להתוות דרך אחרת ולא לחיות חיים של מישהו אחר. רוב הזמן זה מצליח".

למשל עם הסמיילי. "אני מקבל צילומי מסך של אנשים שמעלים סמיילי לרשתות החברתיות כשהם עוברים למקום עבודה חדש למשל, וזה נחמד. בגדול, יש מה ללמוד מכל אחד ובטח משני השמות שהזכרת, ואני מקווה שגם אני אתן השראה לאנשים. זה עושה לי טוב, זה כיף גדול - כל בן אדם שכותב לי שנתתי לו השראה ללמוד מדעי המחשב או להתחיל עסק. הרי אחרי הכול, מה אתה משאיר אחריך? סיפור שהוא מספיק מעניין כדי שאנשים יכולים להפוך את החיים שלהם לטובים יותר. ואם בן אדם אומר לי 'גם אני רוצה להקים חברה ולמכור אותה כדי שיום אחד אוכל לקנות את הקבוצה שאני אוהד - כי זה מה שאורי עשה' זה נהדר. אתה יודע איזה כיף זה שאנשים הולכים לאוניברסיטה כי הם הבינו ממני שזו הדרך להצליח?".

בחודשים האחרונים, כולם בישראל עוסקים בשחיתות. כישראלי שלא גר בישראל - איך אתה רואה את המצב במדינה?

"אני מאוד אוהב את ישראל וגאה להיות ישראלי. אני אומר את זה בכל מקום - אני גאה במדינה שלנו, שב-70 שנה עשתה דברים מדהימים. לעניין הפוליטיקה לא אכנס, לא חושב שזה רלוונטי לראיון הזה, אבל בסופו של דבר אני חושב שכולם צריכים להסתכל מסביב ולהיות גאים במדינה. הייתי שמח אם יותר אנשים היו מסתכלים גם על הדברים הטובים. המדינה שלנו צעירה ויש דברים שצריך לשפר, ומבחינת חומר אנושי אנחנו מספר 1 בעולם".

גלן רייס ג'וניור, על המגרש ומחוץ לו, גורם לי לחשוב על דונטה סמית', משרדים בניו יורק וצעיף אדום מאחוריו. תגובתך?

צחוק עמום נשמע מעברו השני של הקו. "הוא שחקן טוב מאוד", חותם אורי אלון את השיחה. "אני עדיין לא מתכנן את השנה הבאה, אבל הוא שחקן טוב מאוד…".

יאללה, לשלג של קולורדו.

orenjos@walla.co.il