אורי אלון יצא עם הסירה לאוקיאנוס האטלנטי ליום של שמש וכיף, וכשהחבר'ה עגנו בחופי פלורידה הוא ידע שהקבוצה שלו צריכה שינוי. במקביל לשייט, הפועל ירושלים הפסידה 88:79 בנס ציונה; הבוס לא צפה במשחק העגום, הוא קיבל קטעים ערוכים זמן מה לאחר שנגמר. הווידאו בטח שלא הפריך את מה שלטענתו הרגיש במשך שבועות. מנקודה זו הכול היה ברור לו והטלפון כמעט חייג את עצמו לעודד קטש.
יום חמישי שעבר, ואורי אלון באספן, מתכונן לצאת לסשן סנובורד צהריים בהרים המושלגים של קולורדו. הוא זז הרבה, כמו הרבה אנשים במעמדו - ככל שהם גדלים כך העולם קטן. הירושלמי שהפך גם לאוסטרלי שהפך גם לאמריקאי עוד היה בתל אביב כדי לראות מקרוב את הפועל שלו מפסידה בחצי גמר הגביע להפועל חולון; למחרת השאיר את הבאסה מאחור והמריא לניו יורק; לפני שבועיים טבל במים שבין מיאמי לאיים שלצדה. והנה הוא באספן, ובראיון מקיף לוואלה! ספורט שמובא לפניכם בשני חלקים ("אתה נוגס בזמן הגלישה שלי", הוא צוחק תרתי משמע לקראת סופו), הוא חוזר ליום ההוא ולהחלטה ההיא - מאור Out, קטש In.
"ההחלטה לא התקבלה בגלל משחק כזה או אחר", הוא מסביר. "הייתי בארץ בזמן משחק הגביע והתחלתי לשמוע ולראות דברים, אני קורא לזה 'בעיות מבניות'. דברים שיותר קשורים לאופי של השחקנים. הגעתי למסקנה שיש צורך בדמות עם ניסיון מסוים באספקט הזה ספציפית. זה לא קשור לטקטיקה עכשיו ולא לניהול משחק - אלו דברים שמודי [מאור] טוב בהם ואני חושב שיהיה טוב עוד יותר בעתיד. רציתי לתת לזה עוד הזדמנות, כי בכל זאת, זו לא היתה אשמתו של מודי, לכולם יש אשמה כאן. אבל זיהיתי בעיה בלהגיע לשחקנים ולתת להם את מה שהם צריכים מבחינת הבנה, מוטיבציה. לפעמים שחקן צריך דקות על המגרש, ושחקן אחר צריך שיחה. זה משהו שבא עם הזמן והניסיון.
"מה שקרה בנס ציונה - בהייטק קוראים לזה 'דאטה פוינט' - נקודה שהתווספה לדברים אחרים. רציתי לנצל את הפגרה, ולא ראיתי צורך למשוך את הבעיות גם במשחקים הבאים. חיפשתי מאמן שיידע להגיע לשחקנים, ולעודד יש ניסיון גדול בזה, ויש לו את היכולת להעלות אותנו על הדרך שאנחנו רוצים להיות בה, על הדרך שבסופה נמצא התואר הכי חשוב של השנה. התואר הזה עדיין על השולחן. הרגשתי שאני צריך מאמן שיש לו את הניסיון לטפל בדברים שהם מעבר לכדורסל. אם זה היה אך ורק כדורסל, מודי היה נשאר".
אלון לא מתחמק, לפחות לא לפי הספר. אין לו בעיות לדבר על כל נושא ולענות על כל שאלה - הוא סומך על עצמו שכשיהיה צריך, פיו ינווט את התשובה לחוף מבטחים. בשעה וחצי של שיחת טלפון הוא לא הביע חרטה על שום דבר שעשה בעונה זו - גם על דברים שמתפרשים כטעויות. אחת הטעויות, כפי שמתברר, היא המינוי של מאור, וכאמור - גם בדיעבד אלון בטוח שזו היתה החלטה שצריך לקבל.
"אני שמח שנתתי למודי את ההזדמנות".
"למה?", שאלתי, וידעתי את התשובה. מי כמו אלון - את החברה הראשונה מכר לגוגל בגיל 26; את השנייה לטוויטר בגיל 30; בגיל 38 הוא בעל "קומפאס", שמוערכת בשווי של 2.5 מיליארד דולר - הוא אחד שמאמין שהעולם שייך לצעירים. עבורו, הצעיר הבא היה מודי מאור, מאמן כדורסל אלמוני בן 32.
"הרבה אנשים לא הבינו את המינוי", הוא אומר, "בעסקים שלי אני אוהב שמייעצים לי, ודבר אחד שלמדתי הוא שאתה חייב להקשיב גם ובעיקר לאנשים שכפופים לך. במקרה של קבוצת ספורט, אלה השחקנים. אני מאוד קשוב להם. אני לא מקשיב רק למנהלים או לשותפים או למנכ"ל. מבחינתי, למחשבות השחקנים יש ערך גבוה. גם בסוף השנה שעברה השחקנים הביעו באוזניי הערכה גדולה מאוד למודי, וכשקרה מה שקרה עם פוטיס [קציקאריס], רציתי לתת הזדמנות למאמן צעיר, רעב, שיש לו הרבה כדורסל, ששחקנים מעריכים אותו. זו היתה החלטה שפרשנים ועיתונאים אולי לא הבינו, אבל הם לא באמת הכירו את העניין ואם הם היו שומעים יותר הם היו מבינים יותר. אני קידמתי מנהלים שאף אחד לא האמין שיהפכו מצליחים, והם הפכו להכי מצליחים. לא תמיד עובד".
כל מי שעוקב אחרי הכדורסל הישראלי יודע שאורי אלון הוא לא מהמפטרים. כך תמיד טען, כך עשה. העונה, הוא כבר אחרי שני מקרים של מאמנים שהלכו הביתה באמצע. קציקאריס אחרי מאזן ליגה של 1:4 ופתיחה אירופית רעה, ומאור שלא הצליח לאזן, רשם 5:7 בליגה והודח בחצי גמר הגביע. "יש עובדות בשטח", אלון אומר, "והעובדה היא שבארבע שנים וחצי לא פיטרתי מאמן, ואני לא יודע כמה פעמים קרה דבר כזה כאן לאחרונה, בטח לקבוצה עם כל כך הרבה צפיות".
היה קשה לוותר על העיקרון הזה, שבין אם נכון או לא, אפיין אותך כאן?
"לא, כי אני יודע להבדיל בין עיקר לתפל. בראיונות שלי לפעמים אוהבים לצטט אותי ב-80%, וה-20% הנותרים חשובים מאוד. תמיד אמרתי שאני לא אוהב לפטר, ולא רוצה לפטר - אלא אם זה מקרה קיצוני. אז ארבע שנים וחצי לא היה מקרה קיצוני, והשנה קרה שאנחנו כבר אחרי שני מקרים קיצוניים. קציקאריס - לא יכולתי להמשיך איתו, ועם מודי הרגשתי שאנחנו חייבים משהו אחר. לא חושב שזה דפוס שתראו הרבה".
לפי הסימנים שאתה מספר שראית, לא היה עדיף למנות את קטש כבר אחרי פיטורי קציקאריס?
"הבעיה המרכזית עם קציקאריס היתה בבעיות אישיות בינו לבין השחקנים. עם מודי לא היה את זה בכלל, גם לא עכשיו. מודי היה מחובר, מאוד מחובר, וכבר אמרתי לך כמה אני קשוב לשחקנים".
מבחינתך, לא חיפשת תחליף למאור - היה ברור שזה יהיה קטש.
"חיפשתי מישהו ספציפי עם הכישורים שיש לעודד. חיפשתי דברים מסוימים מאוד. עודד מצטיין בדברים שחסרים לנו. יש זרים טובים, יש כישרון, זו קבוצה שביום נתון יכולה לנצח כל קבוצה, ואני מאמין שעודד יחזק אותנו בדיוק איפה שצריך. ההחלטה אכן היתה על עודד, לא נגד מישהו ספציפי. היינו בקשר בשנים האחרונות, והשיחה בינינו היתה קצרה. כשאמרתי לו שהוא מועמד, קיבלתי ממנו את כל מה שרציתי לשמוע. רצון להצליח, רעב. בחמש דקות הבנתי כמה הוא רוצה להגיע, וזה נסגר מהר מאוד. אני חושב שהוא יצליח, בגדול".
"כולם מבינים שיכולה להיות עונה פחות טובה מדי פעם, אבל אני לא חושב שהיו יותר מדי קבוצות בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, פרט למכבי תל אביב, שלקחו שתי אליפויות בשלוש עונות והראו דומיננטיות כזו. ואני מאמין שגם בעונה הזו, אפשר יהיה להסתכל לאחור ביוני ולהגיד שהמשכנו את הדרך שעשינו, למרות המהמורות אם עודד יידע לייצב את הסגל ולקבוע היררכיה ורוטציה קבועה - דבר שלא היה לנו וזה פגע - הוא יצליח".
בואו נחזור לקיץ. פיאניג'אני לא המשיך ובירושלים היו צריכים לקבל החלטה. "זו לא היתה החלטה של 'זר' או 'ישראלי'", טוען אלון. "היתה רשימה של 7-6 מאמנים שהצטמצמה לשלושה. ריאיינו את כולם, ועל פי כל הבדיקות שעשינו, חשבנו שלקציקאריס יש את הניסיון, והוא עשה דברים יפים מאוד באירופה, עם תקציבים פחות גבוהים. זה נתן לי ביטחון. בקיץ כולם היללו ושיבחו. גם כשהשארנו את קרטיס [ג'רלס], דייסון וקינזי, וגם כשהבאנו את אוסטין דיי, ששיחק בספרס ואם פופ הרגיש שהוא שחקן די טוב
אבל אלו החיים, לפעמים אין כימיה. זה לא אסון גדול".
ב-20 באוקטובר שוחרר מהקבוצה קרטיס ג'רלס, שהיה בלי ספק עוגן בעונת האליפות השנייה. לפי הפרסומים, האקט התבצע בעקבות התבטאויות של הגארד, בתקשורת, כנגד המאמן קאציקאריס. שלושה ימים לפני שנחתך מסר גורם לוואלה! ספורט: "קרטיס עושה מה שהוא רוצה. הוא חושב שהוא מעל כולם, מתנהג ביהירות ולא סופר אף אחד". ג'רלס זכה גם לתמיכה מחבריו לקו האחורי, כולל ג'רום דייסון - שאמר זאת בפומבי בראיון לוואלה! ספורט בחודש שעבר.
אוקיי, בחרת את המאמן על פני השחקן, אפשר להבין. אבל אז, ב-9 בנובמבר, פחות משלושה שבועות לאחר שחתכת את ג'רלס, פיטרת גם את המאמן. זה נראה לוז-לוז. מה ההסבר?
"כשמדברים על פרספקטיבה, על פרויקט, זו החלטה מצוינת למערכת ולעתיד שלה גם אם זו היתה החלטה קשה מאוד. כי כשאתה שם שחקנים מעל המערכת, לא משנה אם תנצח עוד כמה משחקים - המסר שאתה מעביר מחזיר את המועדון הרבה לאחור. כבר אז היו לי מחשבות, וידעתי שעם קציקאריס דברים לא הולכים מושלם. ההחלטה לא היתה קשורה לקציקאריס, היא היתה קשורה לג'רלס. לא הייתי צריך לבחור בין האחד לשני, כי הבחירה היתה לא להיות עם שניהם, ובסדר הזה. והסדר הזה הוא הנכון מאשר לפטר את המאמן קודם. ההחלטה הזו שקיבלתי הבהירה טוב מאוד לכל השחקנים שהם צריכים להתרכז בלשחק ולא לדבר בעד או נגד מאמן. וגם כשאני מתייעץ איתם, הם צריכים להיות ענייניים. מעתה כל שחקן שלנו יסתכל על הסיטואציה הזו ויבין איך כדאי לו להתנהג. היו מקרים בספורט ששמו את השחקן מעל המאמן, ולרוב זה לא נגמר טוב. בטווח הרחוק להפועל ירושלים לא היה נכון לעשות כל בחירה אחרת, וזו לא בחירה קלה. אני אוהב את קרטיס ואנחנו בקשר עד היום, בשבוע שעבר החלפנו הודעות, עזרנו לו להגיע למילאנו. זה בן אדם שכיף לי לשבת איתו על בירה ובקיץ הוא יבוא לבקר במועדון הלילה שלי בניו יורק".
נחזור שוב לקיץ - מה ההסבר שלך לגבי ההחלטה שלא להמשיך עם אמארה סטודמאייר?
"לא חושב שאפשר להגיד שאם אמארה היה נשאר היינו טובים יותר או פחות. בקיץ המאמן והצוות הרגישו שהם רוצים להצעיר את הקבוצה, והעדיפו את אומיץ' ובכלל - רצו קונספציה אחרת. לאמארה היה סיום מושלם לתקופה מיוחדת. גם היום הצורה בה זוכרים אותו משרתת אותו בצורה יפה, ואם היה חלק מעונה פחות טובה, לך תדע. כל השיקולים הובילו אותנו להחלטה הזו. באיזשהו שלב בעונה חשבנו אולי כן להחזיר, אבל בסופו של דבר, זה המצב. הכי חשוב שבשנה שעברה - העונה הכי טובה בהיסטוריה של הפועל ירושלים - הוא היה חלק. הוא נתן לנו הרבה אבל גם אנחנו נתנו לו. לפעמים צריך לדעת לעזוב בשיא".
החברה הראשונה שלך נמכרה לגוגל, השנייה לטוויטר, השלישית מצליחה מאוד. אולי צריך ניסיון מיוחד להתמודד עם כישלון?
"בשאלה שלך אתה צריך להחשיב גם את הפועל ירושלים, ואם אתה מסתכל עליה כפרויקט, זה גם פרויקט מוצלח מאוד. אבל אתה לא חושב שהיו לי ימים פחות טובים בחברות הללו? שלא היו ימים שחשבתי שזה לא יצליח?".
"השאלה היא איך אתה מגיב להפסדים. מה שעשינו טוב בשנים האחרונות הוא בעיקר הטיפול תוך כדי תנועה. אם זה בהבאת ברייסי רייט בדרך לאליפות הראשונה, ואחר כך דיון תומפסון, ומקרה ריצ'י האוול - שזו היתה עסקה יקרה מאוד, הפועל תל אביב ויתרה על השחקן הכי חשוב שלה והייתי צריך לשים סכום גבוה כדי שנוכל לשחק עם שלושת הגארדים שלנו, וזה מה שעשיתי. הטיפול ברגעים הפחות טובים מגדיר את ההצלחה. ביוני אולי אני אזכיר לך את זה - כי הקבוצה הזו יכולה לעשות את זה. בוא נגיד, היפוטתית, שאנחנו זוכים באליפות בסוף העונה. ואז הפועל ירושלים עם שלוש אליפויות בארבע שנים. וזה מצב ריאלי, לא? ומה תגיד אז?".
מחר (שני) יתפרסם חלק ב' של הראיון
orenjos@walla.co.il
