פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      יום אחד בווסרמיל: בחזרה ל-2:5 של בית"ר ירושלים על הפועל באר שבע ב-1998

      צירוף המקרים שהוביל תלמיד תיכון לשער האלופה, חגיגות המארחים במחצית, האסיפה הנדירה של קשטן והווידויים של אמסלם, פישונט וחפר. 20 שנה אחרי, משה גריף חוזר לאחד הקאמבקים הבלתי נשכחים של בית"ר ירושלים, שהוא המשחק היחיד שלו בליגה הבכירה: "נהניתי מכמה ימי תהילה"

      יום אחד בווסרמיל: בחזרה ל-2:5 של בית"ר ירושלים על הפועל באר שבע ב-1998
      צילום וידאו: רוני כנפו, עריכת וידאו: מתן חדד

      "אחי הגדול גיא היה השוער השני ונפצע בלסת, איציק קורנפיין סבל מכאבים ובקושי יכול היה לזוז באימון המסכם. הבנתי שהוא אמור לראות איך ירגיש לפני המשחק ויכול להיות שבכלל לא יהיה כשיר לפתוח. הכנתי את עצמי. לקחתי בחשבון שאני עשוי לשחק".

      משה גריף היה בהיכון. אבל עד כמה שהכין את עצמו, גם הוא לא האמין שיוקפץ כל כך מהר באותה שבת בווסרמיל.

      אחרי חצי דקה במסגרת המחזור ה-21, ב-28 בפברואר 1998, בית"ר ירושלים כבר הייתה בפיגור 1:0 מול הפועל באר שבע. מרקו דיקוסטנצו האיטלקי כבש בעזרת איציק קורנפיין, שחש דקירה בגב ונותר שרוע על הדשא. אחרי כמה דקות של טיפול רפואי במגרש, התברר כי השוער לא יוכל להמשיך. הכאבים הכריעו. דרור קשטן הזעיק את משה גריף בן ה-17, תלמיד תיכון ליד"ה ושוער קבוצת הנוער.

      20 שנה אחרי, אנחנו נזכרים בעזרתו ב-2:5 המפורסם של בית"ר בבירת הנגב. מבחינת האוהדים הירושלמים זהו אחד המשחקים שתמיד יהיו חרוטים בזיכרונם. מבחינת גריף אין עוד מתחרים על הקטגוריה. זו הייתה הופעת הבכורה והופעת הפרידה, במדי בית"ר ובכלל בליגה הראשונה. קריירה שהסתכמה במשחק יחיד ומיוחד.

      עוד בנושא

      הערב: הפועל באר שבע - בית"ר ירושלים (21:00, ספורט 5)
      מי יישבר ראשון? המפגש בין הרצף של ב"ש לרצף של בית"ר
      בני בן זקן: "בהתקפה הדברים מסתדרים, וגם אלוהים איתנו"


      משה גריף חי היום בצורן. בן 37, בעל תואר שני ומורה לחינוך גופני ומדעים. הוא הגיח לעולם הכדורגל הישראלי בעקבות צירוף המקרים שקדם לאותה שבת דרמטית בבאר שבע ונעלם די מהר אחריה. "במשחק הבא אחי גיא כבר חזר להיות השוער, כך שזה היה המשחק הראשון והאחרון שלי בבית"ר ובליגה הבכירה", הוא אומר. "ירדתי להפועל ירושלים ולליגות הנמוכות, ובגיל 23 פרשתי כי ראיתי שזה לא מתקדם למקומות שרציתי". ובכל זאת, ליום אחד הוא היה שם - על הבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי.

      "בדקות הראשונות הייתי בלחץ גדול מאוד", נזכר גריף. "זאת אחריות גם כלפי הקריירה שלי וגם כלפי הקבוצה. זה היה משחק משמעותי שאם לא היינו מנצחים בו, האליפות הייתה בורחת מאיתנו. אני גדלתי כאוהד בית"ר והבנתי היטב את המשמעות של המשחק. בדקות האלה הרבה עבר בראש. מצד אחד איך לעשות דברים נכון, ומצד שני מה יקרה אם אפשל. קורנפיין קיבל טיפול ולא הספיק לדבר איתי, דרור קשטן בא אליי ואמר: 'תשחק כמו שאתה בנוער ובאימונים, ויהיה בסדר. אני סומך עליך'. גם השחקנים חיזקו אותי. אני זוכר שהגוף והראש התחילו להירגע רק אחרי שנכנסתי קצת לעניינים ותפסתי כמה כדורים".

      בית"ר הגיעה אז למשחק קצוות. בזמן שהיא נאבקה על האליפות, הפועל באר שבע נזקקה לנקודות במאבקי ההישרדות וקיוותה לנקום על התבוסה 7:2 בטדי בסיבוב הראשון, אז כל השערים הובקעו במחצית השנייה. כאשר גריף נכנס לשער ויוסי אבוקסיס הורחק והוסיף דריכה על יוסי בניון הצעיר בדקה ה-20, ריח הנקמה אכן ריחף באוויר. "ברגע שנכנס ילד לשער, ברור שניתנת הוראה לבעוט מכל מצב", מסביר דודו חפר, קשר הפועל באר שבע בזמנו. "דיקוסטנצו ואני היינו בעיקר אלה שבועטים מחוץ לרחבה, ומאותו רגע ניסינו לטווח בכל הזדמנות. גם השער השני התחיל מבעיטה מרחוק". וחפר היה הכובש בדקה ה-45, אחרי שגריף נותר על הדשא כשזינק לעבר בעיטה של דיקוסטנצו שפגעה בקורה. 0:2 להפועל באר שבע במחצית מול 10 שחקני בית"ר.

      משה גריף שוער בית"ר ירושלים ב-1998 (ברני ארדוב)
      "הגוף והראש התחילו להירגע רק אחרי שנכנסתי קצת לעניינים ותפסתי כמה כדורים". משה גריף (צילום: ברני ארדוב)

      "אני זוכר בעיקר את החגיגות של באר שבע במחצית, בירידה למנהרה בווסרמיל", אומר גריף. "הם לא חגגו יתרון, הם חגגו ניצחון. הם הוליכו 0:2 מול קבוצה ב-10 שחקנים והרגישו שזה בידיים שלהם, שהם ניצחו את המשחק. הם ממש חגגו כאילו כבר ניצחו". חפר מסכים: "הכול הלך לטובתנו, היה ברור לנו באותה סיטואציה שאנחנו הולכים לנצח. גם היינו בסיבוב טוב, עשינו שינוי באותה תקופה. מי האמין שנוביל 0:2, אבוקסיס בחוץ, הם ב-10 שחקנים, בשער עומד ילד שאף פעם לא שיחק, ונקבל חמישייה?! הם בכלל לא עלו למחצית השנייה כדי לעשות מהפך. הם עמדו כאילו רק רוצים לעבור את זה בשלום, ופתאום בא גול ועוד גול. כל המשחק התהפך לטובתם".

      במחצית, בחדר ההלבשה, בווסרמיל, ערך דרור קשטן אסיפות נפרדות. אחת כללית ועוד כמה קטנות עם קבוצות של שחקנים. "אצל קשטן בבית"ר שיחקנו רק התקפה בלי לראות בעיניים: כולם עולים, מפקירים, עושים הכול בשביל להבקיע בכמויות", נזכר אישטוון פישונט. "זאת אולי הייתה הפעם הראשונה באותה עונה שהוא דיבר באסיפה על הפקרות ועל הצורך לשחק טקטי. אנחנו בפיגור 2:0, אם לא מנצחים אין אליפות וזה הזמן לשחק טקטי? זה הפתיע אותי".

      אבל ההונגרי מסביר מה עשה קשטן מיד לאחר מכן: "הוא בא אליי, לשאלוי, להמאר ואני חושב שגם לסביליה ולשחקן נוסף, ואמר: 'תקשיבו טוב, טקטי או לא טקטי, אנחנו מנצחים את המשחק. אתם לוחצים באמצע, חוטפים כדור וכולכם עפים למעלה לשים גולים. אנחנו לא מנסים לחזור למשחק אלא מנצחים אותו. הגול הראשון ייכנס ואחריו יבוא עוד אחד ועוד אחד, עד שננצח. 10 שחקנים, תשעה או שמונה - אנחנו מנצחים את המשחק".

      וזה עבד כמו קסם. סביליה המחליף כבש מיד בדקת הפתיחה של המחצית השנייה וגריף נזכר: "הגול הזה נתן המון ביטחון ואחריו בא השער השני של שאלוי. ב-2:2 כבר הבנתי שאנחנו הולכים לקחת את המשחק הזה. שיחקנו הרבה פחות איכותי במחצית השנייה, עמדנו נכון ויצאנו להתקפות. אולי 5-6 התקפות בכל המחצית הזאת, אבל כמעט כל אחת הסתיימה בשער".

      שחקני בית"ר ירושלים לשעבר אישטוון פישונט, אישטוון האמר, סטפן שאלוי (אתר רשמי)
      קשטן אמר לנו תקשיבו טוב, אנחנו מנצחים את המשחק". שאלוי, המאר ופישונט (צילום: האתר הרשמי של בית"ר ירושלים)

      את המהפך השלים המאר בדקה ה-69 מבישול שני של סביליה. 2:3 מדהים לבית"ר ירושלים, שמאותו רגע חזרה אחורה בניסיון לשמור על היתרון שלה בכל מחיר. כמה אחורה? עד כדי כך שבאותן דקות נשרק כדור עונשין לטובת באר שבע, מרחק 20 מטרים משערו של גריף, ועד לביצוע הבעיטה נותרו רק ארבעה שחקנים בחומה, אחרי ששלושה נטשו אותה כדי לעמוד על קו השער יחד עם השוער הצעיר. "לא הבנתי מה בדיוק הלך שם", מודה חפר. "הם הלכו קדימה, אחורה, פירקו את החומה. אם אני לא טועה, מכל הבלגן הזה הכדור בכלל לא הלך למסגרת".

      גריף אפילו לא חשב על המשמעות ("אני זוכר ששחקנים היו איתי על הקו. לא חשבתי שלא סומכים עליי או משהו כזה, התרכזתי רק בבעיטה") אבל דוד אמסלם שופך אור על אותו אירוע: "שמענו את שחקני באר שבע מתלחששים שהשוער בלחץ ויתקשה להגיב. הם אמרו שמספיק שיהיה כדור מדויק לפינה וזה גול. באותו רגע אמרתי שאני ועוד שחקן או שניים נעמוד על הקו ונסגור להם גם את הפינות. ניקח סיכון שהחומה תהיה חשופה. אני אפילו לא זוכר אם הכדור פגע בחומה או היה מעל השער, אבל גול לא יצא להם מזה".

      מנגד, סביליה גלש יחד עם אהוד כחילה, שעבר חודשיים לפני כן מבית"ר להפועל באר שבע, ודחק פנימה את השני שלו בדקה ה-80. "האמת שהקרדיט הכי גדול מגיע לסביליה שהרים את הקבוצה והקהל במחצית הזו עם שני שערים ושני בישולים", מחמיא פישונט. "אני זוכר שאחרי ה-2:4, למרות החיסרון המספרי, הפקרתי את ההגנה ועליתי למעלה כי הבנתי שזה משחק ענק וגם אני חייב להיות רשום בו. בסוף גם הבקעתי את השער החמישי".


      הנגיחה של פישונט בדקה ה-89 קבעה 2:5 מהדהד לזכות הירושלמים. הייתה חגיגה גדולה בעקבות החזרה לפסגה, אבל בעיקר תדהמה. "אם היית אומר לי במחצית שנוציא 2:2, כולם היו קונים את זה", מדגיש פישונט. "בלי קורנפיין ואבוקסיס, ב-10 שחקנים, ובאר שבע בטירוף. לא ראיתי אותנו מנצחים את זה". בתוך שיכרון החושים, גריף בעיקר נשם לרווחה: "הייתה שמחה גדולה וגם הקלה בסיום. חגגתי יחד עם השחקנים והקהל, ונהניתי מכמה ימים של תהילה".

      באר שבע הסתבכה אז במאבקי התחתית וסיימה עונה עם פרידה מליגת העל ומבניון הדומע, בעוד בית"ר דהרה אל האליפות הרביעית בתולדותיה. וגריף? לו תמיד יהיה את וסרמיל.

      רצף באר שבע (עיבוד תמונה)
      רצף בית"ר (עיבוד תמונה)

      ליגת העל 2017/18

      קבוצה שערים
      1 הפועל באר שבע 26 17 6 3 18-43 57
      2 בית"ר ירושלים 26 17 5 4 30-60 56
      3 מכבי תל אביב 26 16 7 3 20-44 55
      4 הפועל חיפה 26 15 7 4 21-36 52
      5 מכבי נתניה 26 12 9 5 29-43 45
      6 בני יהודה תל-אביב 26 11 7 8 26-32 40
      7 מכבי פתח תקוה 26 9 6 11 35-30 33
      8 עירוני קרית שמונה 26 9 5 12 30-28 32
      9 בני סכנין 26 8 6 12 35-24 30
      10 מכבי חיפה 26 6 7 13 33-26 25
      11 הפועל רעננה 26 6 6 14 40-23 24
      12 מ.ס. אשדוד 26 4 9 13 39-22 21
      13 הפועל אשקלון 26 3 8 15 39-19 17
      14 הפועל עכו 26 4 2 20 54-19 12*

      להפועל עכו הופחתו 2 נקודות בשל דיווח חסר לבקרת התקציבים