אם היה מגיע בספורט, אז בסוף המשחק הזה, אי שם לקראת תשע וחצי בערב שעון מינסוטה, היו עולות שתי ההתקפות של הקבוצות לבמה ומקבלות ביחד את גביע לומברדי. בריידי ופולס היו מניפים אותו ביחד ואילו ההגנות של שתי הקבוצות היו מקפלות את הזנב, יורדות לחדר ההלבשה ולא מראות את הפנים שלהן יותר. למי שאוהב פוטבול התקפי, שתי ההתקפות האלו, בראשות שני הקוורטרבקים - שלעתים לא ידעת להגיד מי מבינהם הוא המנוסה ומי זה שפותח בסופרבול הראשון שלו - נתנה לנו חוויה מדהימה, שונה מכל מה שהכרנו.
הפטריוטס של בליצ'יק את בריידי הרגילו אותנו בשנים שלהם ביחד לסופרבולים מותחים, כאלו שנגמרים בשניה האחרונה, לקאמבקים מזהירים, אבל לא לכזה דבר - כזה עוד לא היה לנו. זה היה משחק מוזר מאוד, בניגוד אולי לכל מה שציפינו. כן, ידענו שההגנה של הפטריוטס בעייתית, אבל לא ציפינו שהם לא יצליחו לעשות שום דבר מול ניק פולס וההתקפה שלו. כן, ידענו שטום בריידי אדיר, אבל לא חשבנו שההגנה של האיגלס - אחת הטובות בליגה לפי כל מדד - לא תהיה מסוגלת בכלל להתקרב אליו כמעט כל המשחק. ודווקא כשחשבנו שהבנו איך המשחק הזה בנוי - כל צד חובט בשני, לאף צד אין כח להרים את הידיים להגן על הפנים, וזה שיקבל את הכדור בפעם האחרונה הוא גם זה שיתן את הנוק אאוט - באה ההגנה של פילי והפכה לנו את הכל, מגיעה לבריידי בפעם היחידה בכל המשחק כולו, כמעט הורסת את הקתרזיס הצפוי של המשחק ומביאה לפילדלפיה סופרבול ראשון.
עוד בנושא:
לראשונה בתולדותיה: פילדלפיה איגלס זכתה בסופרבול
גם קובי בריאנט חגג: פילדלפיה לא יודעת את נפשה
קפצנו קצת לסוף אז בואו נחזור להתחלה. האיצטדיון הסגול של הויקינגס היה זירה בהחלט ראויה לקרב הענקים שהתחולל בו וכבר כשעתיים לפני המשחק הוא התחיל להתמלא, בעיקר באוהדי איגלס שכנראה באמת הגיעו באיחור לעיר והתייצבו בהמוניהם במגרש. הם קידמו בשריקות בוז כל חבר של הפטריוטס וכל פעם שהמסך הראה את הסמל של קבוצתם או שחקן עבר הם פצחו בעידוד קולני. פעם בחצי דקה בערך אחד מהם צעק E! ואחריו כולם קוראים צעקו A! G! L! E! S!. אולי אחרי הלילה הם צריכים לשנות את הקריאה שלהם ל F-O-L-E-S. טוב, שוב קפצתי.
את ההמנון ביצעה פינק ונתנה הופעה מרשימה ביותר, שלאחריה הטיל את המטבע נחת קשיש שכמעט העיף אותו מחוץ לאיצטדיון. הפטריוטס זכו ובחרו, כהרגלם, לבעוט את הכדור. הדרייב הראשון של כל קבוצה סימן לנו פחות או יותר מה אנחנו הולכים לראות בהמשך. אמנם שתי הקבוצות הסתפקו בשלוש נקודות מבעיטות שדה - פילדלפיה אחרי עבירת פולס סטארט קרוב לאנדזון שעצרה את המומנטום שלה והפטריוטס סוף סוף שוברים את נאחס הנקודות ברבע הראשון של הסופרבול - אבל אפשר היה לראות שההגנות לא ממש באו לשחק.
המשך הרבע הראשון היה כולו של האיגלס. זה התחיל בפצצה של פולס לאשלון ג'פרי שקבעה 3:9 והמשיך בריצת ט"ד של לגארט בלאנט שהעלה את האיגלס ליתרון 3:15. באמצע, הפאטס נכשלו בבעיטת פילד גול ואחר כך גם במהלך טריק פליי שבו בריידי הוא זה שמקבל את המסירה אלא שהפעם - בניגוד לפעם הקודמת שהפאטס הריצו אותו, מול אותם איגלס לפני שנתיים - בריידי לא הצליח לתפוס את הכדור ואחר כך גם לא הצליח להמיר דאון רביעי.
בדקות האלו היה נראה שפילדלפיה בשליטה מוחלטת במשחק. רוב גרונקובסקי נבלם כמעט לחלוטין ותפס כדור אחד בלבד כל המחצית הראשונה ואילו ההגנה של הפאטס, שאמנם הצליחה להשיג פאנט ראשון (ובדיעבד - יחיד במשחק), לא התקרבה בכלל לפולס. הק"ב המחליף נראה כמו ותיק שנמצא בליגה כבר שנים (ואכן כך, סורק את ההגנה ברוגע ומוצא את הרסיבר הפנוי פעם אחר פעם. בשלב הזה התחילו לעלות תהיות לגבי ההחלטה של בליצ'יק לא להעלות בכלל למגרש את מלקולם באטלר, מגן הפינה שניצח את הסופרבול לפטריוטס רק לפני שלוש שנים ואמנם היה לא עקבי השנה, אבל עדיין היה חלק חשוב במערך של הפטריוטס.
אחרי פילד גול נוסף של הפטריוטס, שעלה להם בהפסד של הרסיבר המצוין ברנדין קוקס שספג חבטה קשה בראשו, הגיע המהלך משנה המשחק שהפטריוטס כל כך חיכו לו, כאשר כדור שנמסר לאשלון ג'פרי הועף מידו ונחת, כמעט במקרה, בידיים של הסייפטי הרמון מניו אינגלנד. בריידי לא התמהמה, מסירה ארוכה לכריס הוגאן, שהיה כמעט לא מורגש בפלייאוף הזה והפך לפקטור מרכזי בבמה הכי גדולה ואז ריצת 20 יארד של ג'יימס וייט, שהיה מורגש הרבה פחות מאשר בסופרבול הקודם, קבעה 12:15 והיה כבר נדמה שהפטריוטס הולכים לרדת למחצית בפיגור קטן בהרבה מאשר היו אמורים לרדת בו. לא אם זה תלוי בדאג פיטרסון ופולס. דרייב ארוך שבסופו האיגלס מהמרים על דאון רביעי קצר, שולחים את ניק פולס לתפוס את הכדור והוא מצליח במקום שבו בריידי נכשל קודם. 12:22 לאיגלס בירידה להפסקה.
אם חשבנו שנראה התאמות הגנתיות מהמאמנים במחצית הרי שמהר מאוד התבדנו. החצי השני המשיך בדיוק איפה שהראשון נגמר. הפטריוטס הבינו שבלי גרונק זה לא יעבוד ופתחו בדרייב קליני שכלל חמש מסירות לטייט אנד המצוין וט"ד. האיגלס לא התרגשו והגיבו בדרייב מרשים משלהם, שנגמר במסירה אדירה של פולס לרוקי קורי קלמנט. בשלב הזה היה כבר ברור שההגנות לא ממש קיימות במשחק הזה. הגנת הפאטס נראתה לחלוטין לא מוכנה לאירוע הגדול, ולא ברור מה מאט פטרישיה עשה בשבועיים עד לסופרבול - אולי התכונן כבר לעונה הבאה שלו בדטרויט. קו ההתקפה המצוין של האיגלס שמר על פולס, כל כך טוב שלא בטוח שבכלל הוא צריך לכבס את החולצה שלו והתקפת ה-Run Pass Option המפורסמת של האיגלס עשתה שמות בהגנת הפאטס. אפילו תיקולים פשוטים, מהסוג שהיו הבסיס להגנת ה"מתכופפת אבל לא נשברת" של הפאטס, לא הצליחו.
כמובן, זה לא שההגנה של האיגלס היתה טובה הרבה יותר. מי שנחשבה לאחת ההגנות הכי טובות במשחק לא הצליחה להאט את בריידי בכלל, בטח בחצי השני שבו הוא נראה כאילו הוא משחק נגד קונוסים. דרייב אחד הוא תופר עם גרונק, דרייב אחר הוגאן הוא המטרה המרכזית ודרייב שלישי בכלל אמנדולה תופס הכל. פתאום, בלי ששמנו לב, בריידי מריץ שני דרייבים לט"ד - אחד של הוגאן ועוד אחד של גרונקובסקי, כשבאמצע האיגלס מסתפקים בפילד גול - והנה, הפאטס ביתרון 32:33. בעיה לאיגלס? הצחקתם אותם. עוד דרייב, עוד דאון רביעי קצר שהם ממירים והנה מסירה של פולס לטייט אנד ארץ והאיגלס ביתרון 5, אחרי שנכשלו בהמרת שתי הנקודות.
עם שתיים וחצי דקות על השעון והכדור בידיים שלו, קשה היה למצוא מישהו שמאמין שבריידי לא יצליח להנדס עוד דרייב ניצחון אחד. הרי על זה הוא ביסס את הקריירה שלו, במיוחד שלוש השנים האחרונות בהן הפטריוטס חזרו פעם אחר פעם מפיגור לניצחון בפלייאוף. לכן, היה כל כך מפתיע לראות את מספר 12 מופל לקרקע ומאבד את הכדור דווקא בנקודת הזמן הזאת. בפעם הראשונה והיחידה במשחק הזה ההגנה של האיגלס הגיעה עד לבריידי, אבל לא היה צריך יותר מזה. הפאטס אמנם קיבלו את הכדור חזרה עם בערך דקה על השעון כאשר האיגלס מסתפקים בשער שדה אחרי שלוש ריצות, אבל החזרה גרועה של בעיטת הפתיחה העמידה את בריידי על קו התשעה יארד שלו, ולמרות המרה אחת של דאון רביעי, בסוף אפילו לו נגמר הזמן. במשחק שבו נראה שכל קבוצה מסוגלת לחצות את המגרש בלי הפרעה, מסתבר שגם לסופרמן יש מגבלות. עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן, כבר אמרנו?
אחרי שחשבנו שראינו את הכל שנה שעברה מבריידי, הרי שהוא הצליח לשבור את שיא היארדים שלו בסופרבול עם 505 כאלו ב-28 מ-48 ושלושה ט"ד בלי אינטרספשן, אבל עם איבוד כדור אחד קריטי. פולס הרוויח את ה-MVP של המשחק ביושר עם עם 28 השלמות מתוך 43 ניסיונות ל-373 יארד ושלושה ט"ד (ועוד אחד בתפיסה) ואינטרספשן אחד. שלושה רסיברים תפסו ליותר מ-100 יארד של הפטריוטס - אמנדולה שתמיד מתעלה בפלייאוף ותפס לא פחות מ-152 יארדים, הוגאן וגרונקובסקי, בעוד קורי קלמנט היה לגיבור הלא צפוי של המשחק עם 100 יארד באוויר, כשבלאנט לא מרחם על קבוצתו לשעבר ותורם 90 יארד וט"ד על הקרקע.
קשה לסכם משחק כזה. כל כך הרבה דברים קרו בו, והקצב היה כל כך מהיר שבאיזה שהוא שלב אתה מתקשה לעמוד בו. אירוע רודף אירוע, כמו שאוהבים להגיד בכדורגל. אני די משוכנע שאם לפני המשחק הייתי אומר לכם שבריידי ימסור ליותר מ-500 יארד בלי אינטרספשן, אין מצב שהייתם חושבים שהאיגלס ינצחו את זה. מכל התסריטים האפשריים, דווקא זה של שאט-אאוט התקפי לא היה נראה סביר, ובטח לא כזה שבו האיגלס יהיו מסוגלים לנצח. ניק פולס בקרב יריות עם בריידי נשמע כמו מתכון לאסון לאיגלס. אבל זה בדיוק מה שקרה. 613 יארדים השיגה ההתקפה של הפאטס, 538 יארדים השיגה ההתקפה של האיגלס וגם אם זה לא היה הסופרבול עם הכי הרבה נקודות, כנראה הוא היה הכי התקפי אי פעם, כאשר סך היארדים של שתי הקבוצות שובר לא רק שיא סופרבול אלא גם שיא לפלייאוף בכלל. אף פעם לא משעמם בסופרבול של הפטריוטס, זה בטוח.
מה שלא פחות מדהים היה חוסר היכולת של שתי הקבוצות, אבל במיוחד של בליצ'יק והעוזרים שלו, לעשות את ההתאמות ההגנתיות בחצי השני, כמו שאנחנו רגילים מהם. סאק אחד הפטריוטס לא השיגו על פולס וקשה להיזכר במהלך אחד שבו הם אפילו היו קרובים ללחוץ אותו. כל המשחק כלל פאנט אחד בדיוק (בחצי הראשון, של האיגלס) וזה לא שהפטריוטס לקחו מהאיגלס את משחק הריצה או משהו כזה. אף מערך בהגנה לא תיפקד. יותר מזה, גם הקבוצות המיוחדות של הפטריוטס - אלו שעליהם מונחת גאוותו של בליצ'יק -היו חלשות מאוד. החטאת פילד גול ועוד בעיטת בונוס של גוסטובסקי שהוחמצה, אף החזרה משמעותית ואז ההחזרה האיומה בבעיטה האחרונה שגזלה מבריידי אפילו את הניסיון לנצח את המשחק הזה.
מהצד השני, אמנם קשה לומר שההגנה של העיטמים היתה משמעותית, אבל היא ידעה לעשות את המהלך האחד שהביא לה את הניצחון. יותר מזה, נראה שפידרסון והצוות שלו באו לא מאוימים לחלוטין מהפטריוטס. הם הלכו פעמיים על דאון רביעי, השני שבהם עמוק בשטח שלהם כשיש עוד המון זמן על השעון והם רק בפיגור נקודה - אבל הם הרגישו שההתקפה שלהם חמה והלכו איתה עד הסוף. בניגוד לג'קסונוויל לפני שבועיים שהסתכלה לפטריוטס בעיניים והשפילה מבט, פולס והחברים שלו הסתכלו לפטס בלבן של העין ולא היססו ללחוץ על ההדק.
המשחק הזה עוד ינותח לעייפה בשבועות הבאים. ההחלטה המוזרה (ואני מאוד עדין פה) של בליצ'יק לספסל את באטלר (שעכשיו כבר ברור שלא יישאר בקבוצה בעונה הבאה), חוסר היכולת ההגנתית של שתי הקבוצות, מה האיגלס לעזאזל עושים עכשיו עם ניק פולס, MVP של הסופרבול שהוא בעצם מחליף כאשר קרסון וונץ חוזר, כמה מצחיק היה לראות את איליי מאנינג ואודל בקהאם עושים חיקוי ל"ריקוד מושחת" והאם ההופעה של ג'סטין טימברלייק היתה ממש גרועה או סתם משעממת?
בשורה התחתונה, הפטריוטס במשך כל העונה כולה שיחקו באש עם ההגנה החלשה שלהם וגם כשנראה היה שהיא משתפרת, למעשה היא נהנתה מלא מעט מזל וכשהתקפה טובה באה מולה היא פשוט נשרפה פעם אחר פעם. הפטריוטס סמכו בריצת הסופרבול בשנה שעברה וגם בפלייאוף הנוכחי על היכולת של בריידי לנצח את המשחק בכוחות עצמו, אבל בליצ'יק צריך להסתכל בראי ולתהות אם מי שהזדקן זה לא הק"ב שלו אלא הוא עצמו. מי שהיה נודע בעבר כגורו הגנתי העמיד השנה - למרות רכישה יקרה מאוד של קורנרבק בדמותו של סטפן גילמור - הגנה שרחוקה מלעמוד בסטנדרטים שהכרנו ממנו. מאט פטרישיה יילך לאמן את דטרויט (הם עדיין בטוחים שהוא הבחירה הנכונה אחרי הלילה?) ובליצ'יק יצטרך לחשוב איך הוא בונה את ההגנה שלו מחדש, כמו שעשה אחרי הכשלון בסופרבול מול הג'איינטס ב-2012. כשאתה לא משאיר אצלך מספיק שחקנים בקליבר גבוה - בליצ'יק נפטר גם מצ'אנדלר ג'ונס וגם מג'יימי קולינס ודווקא השחקן שהוא בחר להשאיר, דונטה הייטוואר, הוא פצוע כרוני ולא היה פקטור בכלל העונה - קשה לפצות על המחסור בכשרון. בריידי? הוא כבר אמר הבוקר שהוא מתכוון לחזור לעוד שנה. כל עוד הוא שם, הפטריוטס יכולים להיות רגועים.
אבל הערב הזה הוא באמת הערב של האיגלס. הערב של ניק פולס שנתן ריצת פלייאוף שלא מביישת את הגדולים ביותר, שניצח את טום בריידי במשחק שלו. של דאג פידרסון שהצליח לעשות את מה שהמנטור שלו, אנדי ריד, נכשל ולקח אליפות בפילדלפיה. זה בעיקר הערב של אוהדי האיגלס הבאמת נפלאים שהציפו את האיצטדיון, קצת חוששים והרבה רועשים, שקיבלו את בריידי והפאטס בקריאות בוז רועמות ובסוף הערב חלקם ממש בכו. עכשיו רק נקווה שישאירו את העיר שלהם שלמה.
מתי מתחילה העונה הבאה?
