ההולנדי המאלף: ג'ורדי קרויף, מנהל הכדורגל הטוב בישראל

ברשותכם, כי כמה אפשר כבר לכתוב על דור מיכה, פשוט נדלג לשאר הנושאים שעל הפרק.

התפאורה הססגונית של אוהדי מכבי תל אביב לפני שריקת הפתיחה כללה דמויות ענק של אב ובנו, ובזמן שהתגלגלה מטה נתלש בטעות ראשו של הילד ונותר במעלה היציע. זמן מה יעבור והילד עדיין כרות - להזכירכם, אנחנו מדברים על תפאורה - אבל אוהדי מכבי התאוששו לבסוף והצמידו את הראש אל הצוואר. דקות לאחר מכן דווקא שחקני הפועל באר שבע יהיו אלה שיאבדו את הראש - להזכירכם, אנחנו מדברים על מטפורה - רק שהם, בניגוד לאוהדים הצהובים, לא הצליחו לחבר אותו בחזרה.

במיוחד לא את של ג'ון אוגו.

הקשר הניגרי מצטייר ככסחן, אבל רוב התיקולים שלו יותר קשוחים מאסורים. הפיזיות של אוגו אינה הבעיה שלו, גם לא היכולת הפחות טובה שהוא מפגין בחודשים האחרונים. הבעיה של אוגו היא לא היחס שלו לשחקני היריבה וגם לא לשופט - הבעיה שלו היא מול אנשי קבוצתו. כלומר, הוא הבעיה.

עוד בנושא

מכבי תל אביב גברה 0:1 על באר שבע במשחק סוער
מכבי תל אביב חגגה: "הניצחון שבר לנו מחסום פסיכולוגי"
הפועל באר שבע כועסת על אוגו: "הוציא אותנו מאיזון"
מיכה מעל כולם: ציוני משחק העונה, גרסת ה"ראש בראש"

אתמול היה נראה שאוגו ניסה לקבל את הכרטיס האדום. וליאני כאילו השתדל להעניק לו עוד צ'אנס ועוד צ'אנס. כשעשה עבירה של צהוב, השופט התעלם; כשאוגו בעט בכדור לאחר פאול - צהוב באנקר - השופט התעלם שוב; גם במהלך שלבסוף הביא להרחקתו, הניגרי גם קצר את בלקמן, גם ניגש לעבר ליאני בתנועה מאיימת, גם דחף את ריקן, וגם, כנראה, זרק מילים מיותרות. אה, והוא גם לא התפנה מהמגרש. רק חסר היה שבדקה ה-44 פתאום תתנגן המוסיקה שלו והוא ייצא מחדר ההלבשה עם כיסא ברזל ויתחיל להטיח. בפחות מחצי שעה אוגו יכול היה לקבל חמישה כרטיסים צהובים שונים, לצערו אפשר לקבל רק שניים, ואותם הוא קיבל.

בכך הציל הקשר את צוות השיפוט שחווה יום קשה פלוס. כי אין איש שהחריב את המשחק כפי שאוגו החריב אותו עבור באר שבע. פיוז כזה קצר, במצב כזה חשוב, כשניצחון זה פלוס 5 על מכבי והפסד זה איבוד הפסגה? דווקא בשבוע בו הפגין בגרות וסירב להתרגש מסרטון האיומים העלוב שפורסם, הקשר של באר שבע דפק מופע אינפנטיליות מושלם. "הוא קיבל אדום בצדק", בכר התקשה להסתיר את הכעס; "אמוציות, זה חלק מהמשחק", ניסה מאור מליקסון לגמד. אלו לא אמוציות, זו טיפשות.

ולא רק טיפשות, זו גם יהירות, וזו לא רק אשמת אוגו, זו אשמת החבר'ה שאחראים עליו בהפועל באר שבע. כי אוגו "כסחן" זה טוב לאדומים, אבל אתמול היה נראה שאוגו איבד שליטה, ולרגע, אפילו לא לשנייה, הוא לא חשב שיש קבוצה מאחוריו. ולרגע לא נראה שיש מישהו בבאר שבע שמסוגל להרגיע אותו. לא החבר וואקמה, לא הקפטן מליקסון, לא המאמן בכר, בטח שלא ליאני. לפחות לפי אתמול נראה שהמפלצת שבאר שבע יצרה, יצאה גם משליטתה.

ועכשיו היא תיכנס להקפאה, לתכנות מחדש. קבהא, תתחמם.

קצת אחרי שתיים בלילה, מבסוט מהחיים, עלה וידאר קיארטנסון על במה של בר בשדרות רוטשילד ודפק קאבר ל"קריפ" של "רדיוהד". מלך שערי מכבי תל אביב לא שיחק אתמול, מסיבה מקצועית, כפי שהסביר ג'ורדי קרויף בסיום. בקצרה, הפילוסופיה של ההולנדי: וידאר ניזון בעיקר ממשחק האגפים, ובמשחק כזה קרויף העריך שיהיה יותר 'בלגן' ומלחמה על האמצע, והוא העדיף את אלירן עטר הערמומי, שיוכל להקשות על מובילי הכדור וכשצריך להסתנן מעבר לקווי אויב.

קרויף הימר ופגע, ועטר אכן כבש, אבל לא ההעדפה המקצועית של אלירן על פני קיארטנסון היא שמרשימה כאן אלא העובדה שאנחנו בחודש פברואר ועטר שחקן משני לאורך כל תקופת הקאמבק של מכבי תל אביב ושום משבר אמיתי לא נוצר. וידאר הגיע למשחק הזה עם כמעט 1,600 דקות ליגה, בלקמן עם 1,300, עטר עם כ-800 בלבד; בחודשיים האחרונים אלירן פתח רק בשני משחקי ליגה, אחד מול אשקלון, וגם זה כדי לתת כוחות להרכב החזק (שלושה ימים לאחר מכן נערך משחק גביע, בו לא פתח). איך שלא תסובבו את זה, עטר הוא החלוץ השלישי בחשיבותו כרגע במכבי תל אביב - לא משהו שהוא נוהג לקבל - והעסק לא מתפוצץ. במכבי חיפה, על כמות דקות כזו, הוא כבר היה נעול בתוך לוקר. אצל ג'ורדי - צרצרים.

וזו הגדולה של קרויף. בניון עשה רעש במכבי חיפה ובבית"ר ירושלים, ובמכבי של קרויף היה דג. זהבי - אתם מדמיינים אותו זורק סרט קפטן במערכת של ג'ורדי? אז עטר הוא עוד דוגמה בשרשרת, בשש שנים מלאות בשקט ונקיות מתקריות; שחקן רגיש עם אופי נפיץ, שבתקופת הקאמבק הפך לרזרבה, שותק, מחייך, ובמשחק הכי חשוב בליגה פותח, במוכנות שיא. הגול הוא רק בונוס.

קרויף הוא לא המאמן הכי טוב בישראל אבל הוא המנהל הכי טוב בישראל. אולי סמכויותיו המקצועיות במכבי תל אביב דעכו, אולי הוא לא הפוגע הכי טוב בזרים - אבל אין עוררין על איך שהאיש הזה מנהל את הקבוצה, שולט בסגל, שומר את השחקנים קרוב אליו, תמיד. הניסיון שלו, הכריזמה, הייחוס - כל התכונות מובילות לשם. שחקנים רוצים לשחק בשבילו, שחקנים לא יוצאים משליטה, שחקנים לא יוצאים נגדו. וכרגע, הקבוצה שלו לא צריכה להיות הכי טובה כדי להיות במקום הראשון. מספיק לה להיות הכי קבוצה.

נכון, יש שם את התקציב הכי גדול אבל גם לאגו יש תקרת שכר, וקרויף הגיע אתמול למצב בו החלוץ השלישי שלו לא מוציא פיפס, פותח ומנצח; למצב בו מלך השערים, שהתייבש על הספסל וספר שלושה חלוצים שונים משחקים לפניו, מסיים את הערב על במה ברוטשילד, שר רדיוהד, כולו חיוכים.

orenjos@walla.co.il