פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הנעלמים: אנדראה ברניאני והחיים בתור פלופ NBA נצחי

        יום אחד, בלי התראה מוקדמת, אנדראה ברניאני החליט לרדת למחתרת והתנתק לחלוטין מהכדורסל. יהונתן אליהו עם סיפורו ועם שאר התקדימים - של מיליצ'י'ץ' שמצא שלווה כחקלאי, של אדם מוריסון שהפסיק לסבול ושל אחרים שהחליטו שנמאס להם להיות בדיחה מהלכת

        הנעלמים: אנדראה ברניאני והחיים בתור פלופ NBA נצחי

        "שלום לכולכם. לפני כמה ימים עברתי על עמוד הפייסבוק שלי אחרי זמן רב וקראתי הרבה הודעות שקיבלתי מכם. בכל ההודעות חזרה אותה שאלה שכולם שואלים אותי: איך ומתי אני מתכוון לחזור לשחק כדורסל.

        "אז רציתי להודיע לכם שמבחינה פיזית אני בסדר גמור, אבל שנכון לעכשיו אני לא מחפש קבוצה חדשה. רציתי קצת זמן לעצמי מסיבות אישיות שאין בכוונתי לחשוף כרגע. חבריי הקרובים מודעים לכך כבר במשך כמה חודשים, אבל עכשיו זה הזמן לומר את זה לכולכם".

        כך, בפוסט פייסבוק קצר, נתן אנדראה ברניאני אות חיים לא רק לאוהדיו, אלא גם לכל גורם מקצועי באשר הוא - סוכנים, מנהלים, מאמנים - שניסו להשיג אותו בחודשים האחרונים ללא הצלחה. אפשר שהניסוח הלקוני הזה יהווה בסופו של דבר הודעת פרישה, בהתחשב בכך שהאיטלקי הנעלם ירד לאחרונה למחתרת. מאז ששוחרר מבאסקוניה בחודש אפריל שעבר הוא ללא קבוצה. ללא קבוצה, וגם ללא רצון או כוח לבצע החייאה מלאכותית בקריירה המפוספסת שאמורה הייתה להיראות אחרת לגמרי.

        לא שהצעות שכן הגיעו נראו מפתות במיוחד - רומא בה גדל הציעה הזדמנות לחזור לכושר במרתפי ליגה האיטלקית השנייה, ונציה וברשיה מהליגה הבכירה התקשרו והתעניינו, אבל הראש והלב כבר היו במקום אחר לגמרי.

        את החודשים האחרונים הוא מבלה בטיול חובק עולם. מפעם לפעם צצה עוד אות חיים בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו מטיול ביעד אקזוטי ומנקר עיניים. לכדורסל מקצועני קשה להאמין שיחזור, בהתחשב בגיל (32), המוטיבציה (0) וגיליון הפציעות (1,132).

        והאמת? קשה להאשים אותו.

        עוד בנושא

        אנדראה ברניאני רומז על פרישה: "לא מחפש לחתום באף קבוצה"
        דיווח ב-ESPN: לברון ג'יימס עשוי להיפגש עם ראשי גולדן סטייט בקיץ
        50 נקודות למקולום, טריפל דאבל לטרי רוז'יר, קליבלנד שרדה מותחן

        אנדרה ברניאני במדי ברוקלין נטס (AP)
        ברוך הבא לעולם האמיתי. ברניאני (צילום: AP)

        לא כך אמורה הייתה להיראות הקריירה של ברניאני, אבל מרגע שנבחר בבחירה הראשונה בדראפט אי שם בשנת 2006, הדרך למטה הייתה קצרה ומהירה. ככה זה אצל בחירות דראפט גבוהות, הרי: הקריירה בקושי התחילה, וכבר יש רק מה להפסיד. הצלחת? הידד, עמדת בציפיות. דשדשת? המצקצקים כבר מחכים לך בפינה עם התואר הכי מעליב וחותך שיש - "באסט". או "פלופ". או שניהם יחד.

        ובעולם מונחים בו אין אמצע, גם אין רחמים. ברניאני רחוק מלהיות התווית שמוצמדת לשמו לעתים קרובות מדי. הפלופ הגדול בהיסטוריה של ה-NBA, מכנים אותו מפעם לפעם. ושוכחים שממוצע הקריירה שלו ב-550 משחקים בליגה הטובה בעולם הוא 14.3 נקודות; ושוכחים שבשנותיו הראשונות בליגה, בעיקר במדי טורונטו, הוא הוכיח שהוא מסוגל להיות לכל הפחות שחקן רוטציה ראוי; ושוכחים שהוא לא נמדד בהשוואה לבחירות ראשונות אחרות, אלא ביחס להיצע שעמד בפני קבוצות ה-NBA באותו דראפט בו נבחר; וההיצע הזה, הרי, היה רע לתפארת. בציר 2006 נחשב לאחד הגרועים בתולדות ה-NBA, וכולל בחירות טופ 10 כמו אדם מוריסון, טיירוס תומאס, שלדן וויליאמס, פטריק אובריאנט ומוחמד סנה.

        ובכל זאת, התווית והתדמית השלילית ליוו אותו לכל מקום, גם כאשר נפלט מה-NBA ב-2016 והצטרף לבאסקוניה. אחרי משחק השיא שלו ביורוליג עם 26 נקודות מול אנדולו אפס, נשאל על ידי אחד העיתונאים על מאזן הריבאונדים הלא מספק שלו. "אנשים מדברים הרבה. אני שיחקתי ב-NBA, איפה כל האנשים האלה שמבקרים אותי שיחקו?", ירה ברניאני לעברו בכעס. "אני הייתי ב-NBA במשך שנים. מי אומר את זה, אתה? אוהדים ותקשורת מקשקשים על כל דבר. אנחנו שחקנים מקצוענים ואנחנו נחשפים לתגובות חיוביות ושליליות. כשאתה משחק טוב, אתה אלוהים; כשאתה נותן משחק פחות טוב, אתה חלש".

        לימים התברר שההחלטה לגדוע את הקאמבק האירופי באיבו גמלה בלבו של של ברניאני זמן רב לפני ששוחרר מבאסקוניה. מרגע שעזב את ה-NBA בתור בדיחה, כבר היה מעט מאוד על מה להילחם. "כולם אמרו לו כל הזמן שהוא כישלון, ונראה לי שבאיזשהו שלב הוא התחיל להאמין לזה", העיד אטורה מסינה על ברניאני אותו אימן בצעירותו בבנטון טרוויזו, כשעוד היה מלא בביטחון ואמונה בעצמו. "החזרה לאירופה לא החזירה לו את חדוות המשחק. אין ספק שמשהו כבה אצלו בשנים האחרונות".

        נראה שברניאני חיפש דרך מילוט מהחיים התובעניים שמכיר מקרוב כל מי שהוגדר אי פעם כ"פלופ NBA". מתווית כזו - וזו לא הפרזה - צריך גם לדעת להשתקם. העניין הוא שברניאני ממש, אבל ממש לא לבד.

        דרקו מיליצ'יץ' (AP)
        סבל מתמשך. מיליצ'יץ' (צילום: AP)

        דרקו מיליצ'יץ' מבוגר מברניאני בכמה חודשים בלבד, אבל הספיק לחוות על בשרו חוויה דומה הרבה לפניו. הפרטים היבשים ידועים: הוא נבחר שני בדראפט 2003 אחרי לברון ג'יימס ולפני דווין וייד, כרמלו אנתוני, כריס בוש ואחרים, ונפלט מה-NBA אחרי קדנציות כושלות וסוערות בדטרויט, אורלנדו, ממפיס, ניו יורק, מינסוטה ובוסטון, שהפכו גם אותו לפלופ מהדהד.

        גם עבורו, כמו ברניאני, העזיבה את ארה"ב הייתה בגדר מכת מוות לקריירה. הרי גם אם היה מצליח באירופה, עדיין היה סוחב עמו את אותה תדמית קלוקלת ואותו אות קין. וגם לו לא חסרו בעיות מנטליות, אם כי במקרה שלו הן היו הפוכות: בעוד ברניאני סבל מאדישות ורכות יתר, מיליצ'יץ' נחשב אימפולסיבי עד כדי אלים. לדבריו, הוא מצא מרגוע רק כשעזב את הכדורסל המקצועני, והשאיר את שק הציפיות הכבד מדי מאחור. כיום הוא בעל חווה חקלאית רחבת ממדים בסרביה, מגדל תפוחים להנאתו וחולם על היום בו יתחיל לגדל גם דובדבנים. הרחק מהכדור הכתום, החרדה והלחץ העצום בהם היה נתון התפוגגו לחלוטין.

        "מנפנפים במילה הזו, 'באסט', ומדביקים לך אותה למצח. משם כבר אין דרך חזרה", נזכר מיליצ'יץ' בכאב בתקופה ההיא בה עדיין ניסה להוכיח את עצמו ב-NBA, במסגרת ראיון ל-ESPN בשנה שעברה. בראיון ההוא התייחס הפריד מיליצ'יץ' בין מיליצ'יץ' "הישן" למיליצ'יץ' "החדש" - דמות רגועה ומפויסת יותר. "אני מרגיש שדרקו הישן כבר מת מזמן. כשאני חושב על עצמי בתקופה הזו, אני מרגיש שהייתי אדם אחר לחלוטין. כל התקופה הזו גרמה לי לשנוא את עצמי, גרמה לי לשנוא כדורסל באופן כללי. רק רציתי לחזור הביתה ולחיות חיים אחרים".

        בנסיבות אחרות לחלוטין, גם אדם מוריסון בחר במסלול דומה. האיש והשפם, שהוכתר כלארי בירד מודרני לפני דראפט 2006 בו נבחר שלישי, פרש בשנת 2012, כשהוא בן 28 בלבד, כדי להתחיל חיים חדשים הרחק מהפרקט שהפך מאיים לפתע. גם הוא - תתפלאו - לא מתחרט לרגע. "זה נכון שברגע שהפכת ל'באסט' קשה מאוד לגרום לזה להתהפך. האמת? זה די מוצדק. אחרי הכל, מישהו בזבז עליך בחירת טופ חמש, ואתה לא עמדת בציפיות".

        כיום, מהאחוזה הענקית שבבעלותו במדינת וושינגטון, ממנה הוא מנהל חיים לא רעים בכלל עם תשע מכוניות מרוץ, הוא מסוגל להיזכר בערגה בקריירת ה-NBA הקצרה והכושלת שלו. אולי בגלל שבמהלכה הוא הרוויח 17 מיליון דולר, סכום שלטענתו - בזכות השקעה נבונה - מספיק בשביל שלא יעבוד יום נוסף בחייו. חלק ניכר מהכסף שהרוויח בקריירה הושקע, אגב, ברכישת רובים ואקדחים, שאמורים לסייע לו ביום בו העולם ייחרב, לדבריו. כן, זה מופרך כמו שזה נשמע, אבל עדיין פחות מופרך מלנסות לעמוד בציפיות שאנשים אחרים העמידו עבורו כשהיה שחקן NBA.

        "כשמשהו לא עובד כמו שחשבת שיעבוד, זה יכול להיות מאוד מתסכל. אבל אני הייתי מאוד שקול, וברגע שהבנתי שלא אצליח לעמוד ברף שכולם הציבו לי, החלטתי שאגיע לסכום כסף מסוים ואז אפרוש ואבנה לי חיים חדשים", אמר.

        יש גם באסטים שסימנו לעצמם נתיב בריחה רק כדי לחזור על עקבותיהם כמה שנים לאחר מכן. טיירוס תומאס - עוד נציג מדראפט 2006 הכושל (נבחר רביעי) - לא הצליח להותיר חותם בשיקגו ובשארלוט, פרש במפתיע ב-2013, ניסה לבצע קאמבק כעבור שנתיים, ולאחרונה שוב ויתר על החלום למלא את משבצת כוכב ה-NBA שיועדה לו. במהלך השנתיים שישב בחוץ המשיך לקבל שכר, אבל הרצון להוכיח קינן בו.

        "הייתי פשוט אומלל בשנתיים הללו", ניסה להסביר את נסיונות הקאמבק לרשת 'יאהו' בזמנו. "אני שונא כשאנשים אומרים, 'הוא מקבל מלא כסף, אז מה אכפת לו?' ברור שאכפת לי. לא פשטתי רגל. אני לא נואש לכסף. אני אוהב לשחק כדורסל, ורוצה למצות את עצמי בתחום הזה. מאז שהכתירו אותי כפלופ התביישתי לצאת מהבית. אפילו את המשפחה שלי לא רציתי לראות. אז עכשיו אני נותן לזה עוד צ'אנס".

        ויש גם שחקנים מזן אחר. קחו את אנתוני בנט, למשל - שכבר נפלט מה-NBA, ספג עלבונות וכשל גם בניסיון להשתלב בכדורסל האירופי עם אפיזודה קצרה ולא מוצלחת במדי פנרבחצ'ה, ובכל זאת לא מאבד תקווה. לאחרונה החל לנסות להיכנס חזרה ל-NBA מהדלת האחורית, מתוך אמונה אמיתית שבעתיד הלא רחוק יעמוד בחזית. "אני מרגיש שעם איך שהמשחק מתפתח, אני מתאים מאוד ל-NBA. אין לי ספק שאני יכול להיות שחקן משמעותי שם, ועוד אוכיח את זה", אמר לאחרונה.

        אולי, מי יודע, גם אצל ברניאני הניצוץ יידלק מחדש והוא יחזור למגרשים. ואולי כל זה לא היה צריך לקרות לו מלכתחילה.