פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        טובות, ולא יציבות. הכירו את יריבות ישראל, סקוטלנד ואלבניה

        הסגלים שלהן עמוסים בשחקנים מליגות גדולות, האוהדים חמים במיוחד, אבל הן כבר שמטו נקודות נגד יריבות חלשות מישראל. הנה מה שצריך לדעת על יריבות ישראל בליגת האומות

        קני דלגליש במשחק בין נבחרת סקוטלנד לנבחרת ארגנטינה ב-1977 (GettyImages)
        סקוטלנד רחוקה מהימים היפים (צילום: GettyImages)

        סקוטלנד

        הבית: 51 אלף אוהדים ירעידו את האמפדן פארק בכל עונה, בכל שנה, בכל מפעל. בקמפיין האחרון - מוקדמות מונדיאל 2018 - הסקוטים לא הפסידו בבית וצברו בו 11 מ-18 הנקודות שלהם.

        המאמן: כמו ישראל, גם סקוטלנד מחפשת מחליף. גורדון סטראכן עזב אחרי מוקדמות המונדיאל, מייקל אוניל של נבחרת צפון אירלנד דחה הצעה להחליף אותו והאיתורים נמשכים.

        הסגל: זה לא עידן נוצץ מבחינת הכדורגל הסקוטי, שמתקשה לייצר כוכבבים עם השפעה בפרמיירליג. אנדרו רוברטסון מליברפול הוא מגן שמאלי איכותי, מאט ריצ'י (ניוקאסל), ג'יימס מוריסון (ווסט ברומיץ') ואחרים משחקים בליגה הכי טובה בעולם, אבל אלו לא הימים של קני דלגליש וגראם סונס, או של גארי מקאליסטר וגורדון סטראכן.

        הכוכב: לי גריפית'ס הוא השחקן שמצית את הדמיון של האוהדים הסקוטים. כשגורדון סטראכן הושיב אותו על הספסל, הם דרשו את ראשו, כשהוא נתן לו את המפתחות, גריפית'ס הקפיץ את צבא הטרטן לשמיים. שחקן יצירתי עם פרצוף שובב ורגל שמאל קטלנית. מככב בסלטיק, אבל מעולם לא הצליח להגיע לפרמיירליג האנגלית.

        סיבה להיות אופטימיים: לצד התשוקה לכדורגל, ההיסטוריה הארוכה והשחקנים שמעטרים סגלים בקבוצות מוכרות, סקוטלנד כושלת פעם אחת פעם כבר 20 שנה. אם בשנים האחרונות היא הפסידה למקדוניה וגאורגיה ולא הצליחה לנצח את ליטא בבית, גם ישראל יכולה להוציא ממנה משהו ביום נתון.

        לי גריפית'ס שחקן נבחרת סקוטלנד חוגג (רויטרס)
        השחקן שמדליק את המפדן פארק. גריפית'ס (צילום: רויטרס)

        אלבניה

        הבית: המגרשים בהם אלבניה מארחת נחשבים לחמים במיוחד, אבל כאלו הם היו גם כשישראל התארחה שם בפעם הקודמת. וזה נגמר ב-0:3 לישראל.

        המאמן: כריסטיאן פאנוצ'י הגדול - אקס מילאן, ריאל מדריד ורומא - החליף את ג'אני דה ביאזי שהתפטר. המאזן שלו בחמישה משחקים: 2 ניצחונות, 1 תוצאות תיקו, 2 הפסדים.

        הסגל: חזק בהרבה מזה של ישראל, בעיקר בזכות העובדה שחבריו מעטרים קבוצות בליגות חזקות. אלסעיד היסאי מנאפולי הוא השם הגדול ביותר, אבל זה כמובן לא נגמר איתו. ארמנדו סאדיקו שאנחנו זוכרים כל כך טוב מחיפה עדיין נחשב לחלוץ הבכיר וצריך לציין גם את אטריט ברישה (אטאלנטה), טאולנט ג'אקה (באזל), אמיר אברשי (פרייבורג) - וזה באמת רק על קצה המזלג.

        הכוכב: אלסעיד היסאי הוא השחקן האלבני המוביל. נאבק על אליפות באיטליה כבר כמה שנים, מוזכר השכם וערב כמועמד לקבוצות העשירות מאנגליה. מגן ימני שלא מפסיק לעבוד ולפעמים נראה שנמצא בכל פינה במגרש. לישראל אין שחקן שאפילו יכול לחלום להתקרב לרמה שלו.

        סיבה להיות אופטימיים: אלבניה אמנם כישרונית מישראל, אבל כפי שכבר נוכחנו לדעת, מדובר בנבחרת לא יציבה. בנוסף, חלק מהשחקנים שלה לא מקבלים הרבה דקות בקבוצות שלהם. אם זה יהיה המצב גם בסמפטמבר הבא, זה יבוא לטובת ישראל.

        שחקן נבחרת ישראל ליאור רפאלוב מול שחקן נבחרת אלבניה אלסעיד הוסאי (ברני ארדוב)
        אף ישראלי לא מתקרב לרמה שלו. היסאי (צילום: ברני ארדוב)