פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רומנטיקה עתידנית: האתגר הגדול הבא של ה-NBA בעידן המאניבול

        אצל פיניקס כמות הכיפים בין השחקנים משפיעה על ההחלטות המקצועית. עבור מילווקי הבעות הפנים של הכוכבים חורצות גורלות. מהפכת האנליטיקס ב-NBA הגיעה לשיאה, וכעת היא מתיימרת למצוא פתרון לתעלומה עתיקת יומין: איך נוצרת כימיה קבוצתית, וכיצד ניתן לשפר אותה?

        שחקני פיניקס סאנס אייזאה קנן, דווין בוקר חוגגים (AP)
        אמיתי או מזויף? דווין בוקר ואייזאה קנן מפיניקס נותנים כיף (צילום: AP)

        מחלקת האנליטיקס של פיניקס נתקלת לאחרונה בקושי בלתי צפוי: לפני כשנה הוחלט להיעזר בתוכנה משוכללת כדי למדוד ולנתח את המגע האנושי בין שחקני הקבוצה, ומאז הם מרבים לחלק כיפים אחד לשני - לעתים בצורה מלאכותית ורק מתוך הכרח - רק כדי להוכיח למעסיקיהם שהם מחויבים לתהליך. "נאלצנו לפתח מנגנון סינון קצת יותר מורכב כדי לנטר נתונים איכותיים יותר ולברור איזה מגע היה 'אמיתי' ואיזה לא", אמר ראש מחלקת האנליטיקס של הסאנס אדי קנדרלה.

        זה סוג האתגרים המשונים, שלא לומר ביזאריים, איתם קבוצות NBA נאלצות להתמודד כיום, בעידן האנליטיקס. דריל מורי ודומיו הפיצו את הבשורה ברחבי הליגה והחלו להכניס לשגרת העבודה שימוש בסטטיסטיקות מתקדמות מתוך כוונה "לייצר יותר ניצחונות עבור פחות כסף". אבל מה שנראה בהתחלה כגחמה טרנדית יומרנית הפך למצרך חובה בליגה הטובה בעולם, ועם השנים רק הלך והשתכלל. כיום קבוצות רבות מחזיקות מחלקת אנליטיקס שלמה, שמטרתה להתחקות אחר פרטים שהעין האנושית - או הבוקס-סקור האנושי - לא מסוגלת לראות.

        אבל גם טובי המומחים האנליטיים עדיין לא מצאו את התשובה לאחת התעלומות הגדולות בספורט הקבוצתי: איך יוצרים כימיה בין שחקנים? על דבר אחד אין עוררין - חיבור אנושי הוא אחד מאבות ההצלחה של כל קבוצה. לעתים קרובות הוא יכול לחפות גם על מחסור בכישרון. הבעיה: מדובר במרכיב אמורפי לחלוטין. בעלי קבוצות משקיעים מיליארדים מדי שנה, מעסיקים עשרות אנשי צוות ומומחים, ובכל זאת החיבור הקבוצתי - תנאי בסיסי להצלחת הפרויקט - מבוסס על ניחושים והשערות. במילים אחרות: זהו שטח הפקר.

        "האתגר הגדול הבא של אנשי האנליטיקס הוא ללמוד איך יוצרים כימיה בקבוצה", אמר לאחרונה פיל ג'קסון, מומחה קטן מאוד בסטטיסטיקות מורכבות, אבל מומחה גדול ביחסים בינאישיים. "כיום, עם כל הכלים הטכנולוגיים שעומדים לרשותנו, חייבים לדעת טוב יותר איך ליצור קשרים בין שחקנים, או לכל הפחות איך לבנות קבוצה שהקשרים בה יהיו בריאים. אותי הדבר הזה עניין כל הקריירה, ותמיד הרגשתי שאני מגשש באפלה".

        עוד בנושא

        גולדן סטייט ניצחה בשיקגו, אוקלהומה סיטי הביסה את הלייקרס
        בעקבות המהומה מול הקליפרס: אריזה וגרין הושעו משני משחקים
        במקום הכי נמוך: קליבלנד נראית שברירית מתמיד, בעיקר בהגנה

        פיל ג'קסון, מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, שיקגו בולס (AP)
        הצליח ליצור כימיה בין הכוכבים, למרות ש"גישש באפלה". פיל ג'קסון עם ג'ורדן ופיפן (צילום: AP)

        תחום האנליטיקס הפסיכולוגי עדיין בחיתולים, אבל כבר נחשב לדבר הבא ב-NBA, ליגה הופכת יותר ויותר מבוססת מדע עם השנים. באופן לא מאוד מפתיע, הקבוצות שמקדישות לכך תשומת לב מרובה יותר הן קבוצות חלשות עד בינוניות בליגה שמחפשות את הטרנד שיחזיר אותן לרלוונטיות. פיניקס, למשל, מדשדשת בתחתית כבר כמה וכמה שנים, ומשוכנעת שהדגש על אנליטיקס פסיכולוגי יהפוך אותה בעתיד הלא רחוק למודל לחיקוי. את המעקב אחרי כיפים בין השחקנים הם החלו בעקבות מחקר של דייצ'ר קלטנר, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ברקלי, שמצא קורלציה מובהקת בין מגע ומחוות פיזיות לבין הצלחה ב-NBA. במשך שנת 2015 ניתח קלטנר את כל המחוות הגופניות החיוביות של כל הקבוצות ב-NBA - כיפים, חיבוקים, קפיצות אחד על השני ועוד - ומצא שהקבוצות המוצלחות הן קבוצות שהמגע הפיזי בין שחקניה מתבצע בתדירות גבוהה יותר (אגב, כדי להדוף את הטענה שההצלחה יוצרת מגע פיזי חיובי ולא להפך, הוא השתמש בנוסחה ייחודית שבדקה את המגע ביחס למספר הניצחונות). בנוסף, הדבר מצא ביטוי גם בקטגוריות סטטיסטיות מסוימות. הקבוצות ששחקניה נגעו יותר בזה בזה התאפיינו גם ביותר עזרה בהגנה ויותר חסימות אחד לשני בהתקפה.

        קלטנר הגיע למסקנה חשובה נוספת: כל הכוכבים הגדולים - כמעט בלי יוצא מהכלל - לא חוששים ממגע פיזי עם חבריהם לקבוצה. לממצא הזה יש ערך מוסף, משום שהוא מאפשר מבט מחודש על הדרך הנכונה לבחור שחקן בדראפט. ובחירה טובה בדראפט, כידוע, יכולה להיות כרטיס הכניסה של קבוצת NBA ממוצעת למועדון הגדולות. הדוגמה בה השתמש קלטנר היא של דרקו מיליצ'יץ', אחד הפלופים הגדולים בתולדות ה-NBA. לטענתו, אפשר היה לחזות מראש שתקרת הזכוכית שלו תהיה נמוכה מניתוח שפת הגוף שלו לבדה. "כשהוא היה בדטרויט הוא נמנע כמעט מכל מגע עם החברים לקבוצה או עם המאמנים. הפיסטונס ייחסו את זה להבדלים תרבותיים ומחסום שפה מול שאר האמריקאים בקבוצה, אבל האמת היא שגם כששיחק בסרביה, עם שחקנים על רקע ומוצא דומים, זה נראה בערך אותו דבר", אמר.

        קלטנר מייעץ לשלל קבוצות בספורט האמריקאי, בעיקר ב-NBA וב-NFL. הסאנס נעזרו בו באופן מיוחד, ובנו בעזרתו מערך שלם של מעקב אחר המגע הפיזי בין השחקנים לא רק במשחקים עצמם, אלא גם באימונים בהם אלמנט הלחץ מנוטרל. על סמך הנתונים גם מתקבלות לא מעט החלטות. חמישייה של שחקנים שנוגעים בזה בזה בתדירות גבוהה יותר, למשל, נלקחת בחשבון גם אם מדובר בהרכב פחות כישרוני או פחות מסודר מבחינת עמדות.

        בינתיים הסאנס עדיין לא ממש רואים תוצאות בשטח והם עדיין רחוקים מלהתחרות על מקום בפלייאוף, אבל הם משוכנעים שהם בדרך הנכונה.

        שחקני פיניקס סאנס טייסון צ'נדלר, דווין בוקר חוגגים (AP)
        יותר מגע = יותר ניצחונות. טייסון צ'נדלר ודווין בוקר מפיניקס (צילום: AP)

        קבוצה נוספת ששמה דגש על אנליטיקס פסיכולוגי ורגשי היא מילווקי. בשנים האחרונות, בעיקר בזכות הבחירה כמעט מקרית ביאניס אנטטוקומפו שהתבררה כזכייה בלוטו, הבאקס שבו להיות כוח במזרח. אבל מאחורי ההצלחה עומדת תוכנית מדוקדקת, הן ברמה המקצועית והן ברמה המנטלית. כך למשל, החליטו הגורמים המקצועיים הבכירים של הבאקס להחתים שחקנים עם פרופיל פיזי ספציפי מאוד - כולם ארוכים ואתלטיים, כולם בעלי יכולת לשמור שחקנים בכמה עמדות ולבצע חילופים אוטומטיים ביעילות מרבית. אבל הם לא זנחו את הפן האישיותי.

        "אנחנו מכלים הרבה זמן על ניתוח של שחקנים מבחינה אנליטית, אבל החלק הבאמת מאתגר בפאזל הזה הוא הצד הפסיכולוגי. אנחנו רוצים להיות כמה שיותר מדויקים גם בניתוח האישיות שלנו וביצירת הכימיה הקבוצתית", אמר לפני שנתיים ל"ניו יורק טיימס" דייויד מורוויי, עוזרו של הג'נרל מנג'ר דאז. בדיוק כדי למלא את הצורך הזה, הבאקס עשו מהלך חריג למדי: הם מינו את דן היל, מומחה בפענוח רגשות ומיקרו הבעות פנים, לעבודה במשרה מלאה.

        תחילה, הועסק היל על ידי הבאקס במשרה זמנית לקראת דראפט 2014 ועזר לה לבדוק באמצעות בדיקה מפורטת של הבעות הפנים מי מהמועמדים לבחירה בדראפט אכן מתאים ל-NBA. ראשי הבאקס כה התרשמו מעבודתו של היל, עד שהפכו אותה לפול-טיים. לאחרונה החלו עוד ועוד קבוצות להתייעץ איתו, בעיקר לפני הדראפט אבל גם במהלך העונה. בשנים האחרונות מלאכתו הייתה לנתח את הפרופיל האישיותי של שחקנים בקבוצה, וביצוע של בדיקת התאמה לפני צירוף של שחקן במסגרת דראפט, טרייד או אפילו החתמה של שחקן חופשי.

        הוא פיתח שיטה של ניתוח הפרופיל של שחקן על פי סרגל של 12 מצבים רגשיים: שמחה, הנאה, סיפוק, קבלה, סקרנות, דריכות (Alertness), בוז (Contempt), ספקנות, חוסר חיבה, תסכול, עצבות וחרדה. הבדיקה של 12 המצבים הרגשיים מתבצעת מדי יום ביומו על ידי ניתוח של הבעות הפנים של השחקנים בתמונות תקריב מיוחדות. כך מקבלת הקבוצה תמונת מצב מדויקת בנוגע לשינויים הרגשיים שעוברים השחקנים, ויכולה לפעול בהתאם. אם מדד "חוסר החיבה", למשל, גדל - יש סיבה טובה להאמין שהכימיה הקבוצתית נמצאת במגמת דעיכה.

        המידור על עבודתו של היל גבוה למדי, אבל לאחרונה פורסמו דוחות שביצע על הכוכבים הגדולים בליגה. מהניתוח שלו ניתן לראות שתכונות "שליליות" אינן בהכרח משפיעות לרעה על הקבוצה. אצל לברון ג'יימס, למשל, נמדדה רמת תסכול של 31.8 אחוזים - יותר מכל שחקן אחר בליגה - ורמת החרדה שלו (15.4%) היתה גבוהה באופן משמעותי מהממוצע. אבל ניתוח של הבעות הפנים שלו גם בשנים מוצלחות יותר בהן זכה באליפות העלה ממצאים דומים, כך שהמסקנה היא שזהו מבנה אישיות שדווקא מיטיב עמו. אצל קוואי לאונרד, לדוגמא, נמדדו אחוזי עצבות גבוהים במיוחד (17%) וסך הרגשות השליליים שהראה עמד על לא פחות מ-83 אחוזים, בזמן שרשם את היכולת הטובה בקריירה. והדוגמאות נמשכות.

        יאניס אנטטוקומפו, מילווקי באקס (GettyImages)
        מה דן היל היה אומר על הפרצוף הזה? יאניס (צילום: GettyImages)

        יש סיבה טובה להאמין שבעתיד הנראה לעין יותר ויותר קבוצות NBA יתבססו על שילוב של אנליטיקס "מסורתי" ואנליטיקס פסיכולוגי. כך או כך, הקלישאה לפיה אופי השחקן חשוב לא פחות מיכולותיו וכישרונו מקבלת כעת תוקף מדעי. הנחת העבודה הזו באה לידי ביטוי גם מבחינה כספית. ג'ו אינגלס, למשל, קיבל חוזה שמן של 52 מיליון דולר לארבע שנים מיוטה גם בזכות השחקן שהוא, אבל לא פחות בגלל שהבעלים זיהה ש"כל השחקנים מגיבים אליו בצורה חיובית ומפרגנת" והכוכב לשעבר גורדון הייוורד העיד ש"הוא החבר לקבוצה הכי טוב שהיה לי בקריירה".

        גוד וייבס מתחיל להיות שווה כסף. ובצדק.

        ג'ו אינגלס, יוטה ג'אז (AP)
        פלא שהוא מקבל סכומי עתק? ג'ו אינגלס (צילום: AP)