פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      במקום הכי נמוך: קליבלנד נראית שברירית מתמיד, בעיקר בצד ההגנתי

      הרעות החולות משנים עברו חזרו, לברון שוב מנסה לנצח את כל העולם לבדו, והתוספת של אייזאה תומאס קטן הקומה, כל עוד הוא לא בכושר, הופכת אותה לאחת מקבוצות ההגנה הגרועות ב-NBA. אסף רביץ מנתח את הקשיים של הקאבס ומוצא אור בקצה המנהרה

      לברון ג'יימס קליבלנד (רויטרס)
      זה פשוט לא עובד. לו ולברון (צילום: AP)

      לשחקן שחוזר מפציעה ארוכה במהלך השנה בדרך כלל לוקח לפחות חודש לחזור לעניינים באמת. הוא לא בכושר משחק של שאר השחקנים, לא בקצב שלו, הוא נוטה להחטיא זריקות שהוא רגיל לקלוע. כאשר מדובר בשחקן בכיר, פעמים רבות זה משפיע לרעה גם על הקבוצה שלו, שכבר הספיקה למצוא איזון עדין שעובד עבורה ועכשיו צריכה להתחיל לבנות משהו חדש בזמן שהשחקן שחוזר עוד לא ממש פוגע. ברוב המקרים, הצוות המקצועי מוכן לקבל ירידה בתפקוד הקבוצתי כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות ולאפשר לשחקן הפצוע לחזור לעצמו בקצב שלו. בדרך כלל מנחים אותו לשחק כמו שהוא רגיל ולקחת את הזריקות שהיה זורק לפני הפציעה גם אם למשך תקופה ארוכה הזריקות לא נכנסות.

      החזרה מפציעה של אייזאה תומאס מסובכת עוד יותר, כי הוא חוזר מהפציעה אל קבוצה חדשה עבורו, קבוצה שגם אם היה מתחיל איתה את העונה היה נדרש זמן הסתגלות עבורו ועבורה. אייזאה הוא שחקן דומיננטי מאוד שמהנוכחות שלו אי אפשר להתעלם, גם בהתקפה וגם בהגנה. קליבלנד הספיקה לצאת ממשבר אחד בפתיחת העונה וכבר הייתה בתקופה טובה ממושכת שכללה 18 ניצחונות ב-19 משחקים, מאז היא נמצאת במשבר חדש בו הפסידה תשעה מה-12 האחרונים. הרצף השלילי החדש התחיל במקביל לידיעות על ההצטרפות המסתמנת של אייזאה, הצטרפות שברור היה לכולם שלא תהיה פשוטה גם לו וגם לקבוצה. חמשת המשחקים בהם לקח חלק אמנם כללו את שניים משלושת הניצחונות שהושגו בתקופה הזו, אך גם שתי תבוסות קשות מאוד – ב-28 הפרש למינסוטה וב-34 הפרש לטורונטו.

      עוד בנושא

      מדור ההתחלות של הכוכבים: בחזרה לרגע המפנה בקריירה של קווין דוראנט
      עוד לילה סוער ב-NBA: קטטה בין מינסוטה לאורלנדו, הצגה לאנטוני דייויס
      כוחות האבטחה מנעו מהומה בין שחקני יוסטון לקליפרס

      שחקני קליבלנד קאבלירס אייזאה תומאס, ג'יי אר סמית', קווין לאב מאוכזבים (AP)
      הגנתית, הקאבס נראים איתו עוד יותר חלשים (צילום: AP)

      לפני שמייחסים את המשבר החדש לחזרה של אייזאה, חשוב להזכיר שבקדנציה השנייה של לברון ג'יימס, באופן קבוע התקופה שבין אמצע דצמבר לאמצע ינואר זו תקופה בעייתית עבור קליבלנד. בדרך כלל יש לקאבס בתקופה הזו מסע משחקי חוץ במערב שיוצר קשיים מכל מיני סוגים. זו התקופה בה היה שיא המשבר בעונה הראשונה של דיוויד בלאט, זו התקופה בה בלאט פוטר בעונה השנייה, זו התקופה בה החל החצי השני הגרוע בעונה שעברה. הצורך להכניס תוך כדי התקופה הזו שחקן שעדיין לא פוגע (13.6 נקודות ב-36.1 אחוזים מהשדה ו-23.3 אחוזים מהשלוש בחמשת המשחקים ששיחק) הופך אותה למורכבת במיוחד עבור טיירון לו והצוות שלו.

      ביום שני אייזאה לקח לראשונה חלק במפגש בין קליבלנד לגולדן סטייט. זו הייתה הזדמנות לבחון לא רק את קשיי ההשתלבות של תומאס, אלא גם את האופן בו קליבלנד נראית איתו מול היריבה שעד להודעה חדשה היא היחידה שמעניינת אותה. מכיוון שמשברי העונה הרגילה של קליבלנד נמאסו על כולם, ומכיוון שאם אייזאה לא יצליח לחזור לכושר שיא במהלך העונה הנוכחית מעט סיכויי האליפות של קליבלנד ייעלמו, מעניין יותר לבחון את מה שכן יכול לעבוד ואת סימני השאלה שקשורים לאייזאה בשיאו וניתן לבחון דרך הגרסה הנוכחית שלו.

      החמישייה הראשונה של קליבלנד כוללת את אייזאה, ג'יי אר סמית', לברון, ג'יי קראודר וקווין לאב. זו חמישייה עם חמישה קלעי שלוש לגיטימיים וכנראה החמישייה המרווחת ביותר שלברון לקח בה חלק. קראודר נחשב לחוליה החלשה, הוא קולע העונה 1.1 שלשות למשחק ב-30.2 אחוזים, אבל מדובר בשחקן שבשנה שעברה קלע 2.2 שלשות ב-39.8 אחוזים. אם החמישייה הזו תתחבר וכולם יהיו בכושר קליעה טוב, מה שנוטה לקרות לקליבלנד בפלייאוף, זו תהיה חמישייה עם פוטנציאל התקפי מפחיד. יכולת הקליעה משלוש המשופרת של לברון עצמו הופכת את החיים של אייזאה ולאב לקלים יותר כשהם אלה שיוצרים את מצב הזריקה.


      ברבע הראשון מול גולדן סטייט ניתן היה לראות את הפוטנציאל של החמישייה הזאת. קליבלנד קלעה ברבע הזה 37 נקודות ובדקות הראשונות הגיעה לזריקה נוחה בכל התקפה. הדקות האלה כללו הנעת כדור טובה ומהירה וכמה תרגילים יעילים שסיפקו לשחקנים היוצרים הזדמנויות ליזום יחסית בקלות. תומאס נהנה מכך במיוחד. מבחינה סגנונית זה הזכיר לו את בוסטון ואת האופן בו התרגילים של בראד סטיבנס יוצרים נתוני פתיחה טובים יותר, אך הפעם הוא גם היה מוקף בשחקנים שהרתיעו את ההגנה, המוקד לא היה בו. הוא הגיע לכמה זריקות טובות שחלקן נכנסו וחלקן לא וסיפק כמה מסירות יפות, כולל מסירות להאלי-הופ של לברון. גם קינג ג'יימס עצמו נהנה מהריווח יוצא הדופן וקווין לאב ביצע כמה מהלכי פוסט יפים כשתרגיל עוזר לו לתפוס עמדה טובה וכמעט בלתי אפשרי להביא עזרה.

      סטיב קר ניסה להתמודד עם האיום ההתקפי של קליבלנד בכך שעלה בחמישייה עם ג'ורדן בל כסנטר במקום זאזה פאצ'וליה. בל הוא שחקן הגנה טוב הרבה יותר, הנוכחות שלו בצבע משמעותית, ובעיקר הוא נייד מספיק כדי לשמור על כמה עמדות ומאפשר לקר לבצע חילופים אוטומטיים כמעט כל הזמן. המטרה של קר הייתה למנוע מבול שלשות ולהכריח את שחקני הקאבס לעבוד בבידודים ולעסוק בניצול מיס-מאצ'ים. הוא ויתר לשם כך על פאצ'וליה וגם על ג'בייל מגי, ולצד בל ודייויד ווסט השתמש בקיוון לוני המשתפר כסנטר נוסף שמתאים לחילופים. בהתחלה זה לא עבד, ואחת הבשורות הטובות ביותר מבחינת קליבלנד מהמשחק הזה היא שלאב הסתדר בקלות עם בל הנמוך בפוסט.

      לברון ג'יימס, קליבלנד קאבלירס (AP)
      אני נגד כל העולם. לברון (צילום: AP)

      אבל הבשורות הטובות נגמרו די מהר. ככל שהמשחק התקדם הרעות החולות של קליבלנד מהשנים האחרונות נחשפו וסימני השאלה של ההרכב החדש התחזקו. קודם כל, כפי שקרה לכל אורך תקופת לברון השנייה, השימוש של הקאבס בתרגילים הולך ופוחת במהלך המשחק, עד לשלב בו הם לא עושים כלום חוץ מבידודים ופיק נ' רול. לברון הוא, כמובן, הסיבה המרכזית לכך, הוא משתלט על משחקים בדרך שלו ובזמן אמת מביא את התוצאות, אבל מול גולדן סטייט זה לשחק בדיוק לידיים שלה. זה צרם במיוחד ביום שני, בגלל האפקטיביות של הנעת הכדור ברבע הראשון. כמו ברוב משחקי הגמר האחרון, גם במשחק הזה קליבלנד דעכה במחצית השנייה וניכר היה שהשחקנים של לו הרבה פחות רעננים מאלו של קר. תרגילים אפקטיביים בהתקפה היו יכולים לעזור בדקות שבהן המשחק הוכרע בתחילת הרבע האחרון.

      ההרכב הנמוך אולי נראה טוב התקפית לכמה דקות, אך בהגנה אין לו מה להציע. קליבלנד סובלת כל השנה מהמחסור בנוכחות בצבע והניסיון לחפות על כך יוצר בעיות במקומות אחרים. לאחר תקופה של שיפור בהגנה, בשבועות האחרונים שוב הייתה ירידה חדה וכרגע ההגנה של הקאבס מדורגת 28 בליגה. לו שולח את השחקנים שלו לבצע שמירות כפולות אגרסיביות על מובילי כדור, אבל הם לא זריזים ומתואמים מספיק כדי לבצע את הרוטציות הנדרשות. קליבלנד סופגת 3.4 שלשות למשחק מהפינות ב-47.2 אחוזים, הנתון הכי גרוע בליגה גם מבחינת הכמות וגם מבחינת אחוזי הקליעה. היא חלשה מאוד גם קרוב לסל – ב-restricted area היריבות קולעות 18.2 סלים למשחק ב-65 אחוזים, קליבלנד בין חמש הגרועות בליגה בשני הנתונים האלה. במילים אחרות – היא חלשה במיוחד במקומות שאליהם ההתקפה רוצה להגיע. מול גולדן סטייט והנעת הכדור שלה זה נגמר בחגיגה של ליי-אפים ודאנקים.

      בעיה נוספת של ההרכב הנמוך, שבאה לידי ביטוי בשני הצדדים, היא בריבאונד. לאב אמנם שואב לא מעט וגם לברון הוא ריבאונדר איכותי, אבל סביבם יש מעט מאוד. קליבלנד מדורגת במקום ה-23 בליגה באחוז ריבאונד התקפה ובמקום ה-27 באחוז ריבאונד הגנה, ומדובר בקבוצה שרק לפני שנתיים הייתה מקבוצות הריבאונד הטובות בליגה. השמיכה של לו קצרה בכל הקשור לאיכויות משתלבות, וכדי ליצור את הריווח בהתקפה ולהוסיף שחקן כנף שמסוגל לשמור על קווין דוראנט הוא משלם מחיר כבד בהגנה בצבע ובריבאונד.

      שחקני קליבלנד קאבלירס לברון ג'יימס, קיירי אירוויג (רויטרס)
      געגועים לקיירי. אירווינג עם לברון (צילום: AP)

      הנוכחות של תומאס רק מקשה על הבעיות האלה. מדובר באחד הריבאונדרים החלשים בליגה והנוכחות ההגנתית שלו בולטת לרעה. קיירי אירווינג לא היה שומר טוב בקליבלנד, אך יש לו גודל של שחקן NBA רגיל, מה שמאפשר לו לקחת חלק בקרבות פיזיים קטנים. אייזאה יוצר בעיות לקבוצה שלו גם כשהוא שומר על הכדור, ובמקרה כזה לו שולח דאבל-טים כמעט קבוע, וגם כאשר הוא שומר על שחקן פחות מאיים בפינה ואז מהצד שלו אין כל עזרה מול חדירות ותנועה ללא כדור. מול הווריירס היו כמה מקרים שהוא היה אמור להיות זה שנע לצבע כדי לעצור תנועה ללא כדור של שחקן, אך גם כשניסה לא הייתה לו יכולת להפריע לשחקן שבא בתנופה.

      ההשוואה לקיירי נמשכת באחת משאלות המפתח סביב אייזאה – עד כמה הוא מסוגל להגיע לטבעת ולסיים שם מול הגנות איכותיות. קשה לשפוט אותו במצבו הנוכחי, אבל ניתן היה לזהות כבר עכשיו עד כמה זה לא טבעי לו כפי שזה טבעי לקיירי. לעומת הזריקות מבחוץ שחלקן היו טובות ולא נכנסו, בתנועה לצבע הוא התקשה פעמים רבות להגיע בכלל למצב זריקה. גם בשיאו קשה לדמיין אותו חודר באפקטיביות מול ההגנה של קליי תומפסון והעזרה של דריימונד גרין. יש לו כמה טריקים שהוא פיתח ויכולת לזרוק מזוויות בלתי אפשריות, אבל היכולות האלה שלו עדיין לא נבחנו יותר מדי ברגעי האמת של משחקי פלייאוף מכריעים.

      בשורה התחתונה, קליבלנד היא מהקבוצות שקשה במיוחד להמר איך תיראה בעוד ארבעה חודשים בעיצומו של הפלייאוף. התרגלנו לכך שלברון מוצא דרך להוציא מעצמו ומחבריו לקבוצה את המקסימום, אך הפעם הוא יהיה בלי כוכב המשנה שלו, כשבמקומו שחקן שמתחיל רק עכשיו לחזור מפציעה ולא ברור האם מסוגל להיות אפקטיבי באותה מידה, וכשהקבוצה משחקת בשיטה חדשה שיוצרת בעיות בהגנה שלא ברור עד כמה הן ניתנות לפתרון. קליבלנד נראית כרגע פחות טובה משנה שעברה, אך יש לה יותר כלים להשתדרג אם הכל כן יתחבר בצורה טובה, כולל ספסל לא רע עם דווין וייד וג'ף גרין המפתיע. איום ממשי במזרח עדיין קשה לדמיין.

      לברון ג'יימס, קליבלנד קאבלירס מאוכזב (רויטרס)
      ועדיין, קשה לדמיין אותו מחוץ לגמר. לברון (צילום: AP)