"אני מתרגש עכשיו ממש כמו לפני 17 שנים, כשראיתי אותך קופץ לכדור הראשון בקריירה המקצוענית שלך. כל כך הרבה שנים עברו מאז, ואנחנו עדיין יחד, לאורך כל הדרך, בשמחה וגם בעצב. כולם ימשיכו לדבר על המשקל שלך, ולעולם לא יידעו ולא יבינו כמה שוקלים הלב והנשמה שלך". את המילים החמות הללו הקדיש סוכן השחקנים היווני פאנוס קפאזוגלו, בפוסט שפירסם בתחילת השבוע בפייסבוק לכבוד הלקוח מספר 1 שלו, סופוקליס שחורצאניטיס.
שנה ותשעה חודשים, 623 ימים ליתר דיוק, חלם סופו על הקאמבק שהשלים בשבת האחרונה. מאז הופעתו האחרונה על המגרשים, בפלייאוף 2016, הוא חווה מסע מטלטל ולעיתים אכזרי, שבמהלכו נראה כי ירד המסך מעל הקריירה שלו. אבל כנגד כל הסיכויים, וכנגד כל ההערכות, הוא התגבר על קרע בגיד אכילס וחזר לשחק בליגה הראשונה ביוון.
לו עצמו היה ברור שזה יקרה. לפחות כך הוא שידר. בקיץ התייצב לאירוע הצדעה שקיים יאניס אנדטוקומבו לכבודם של שחקני הנבחרת הלאומית שזכתה באליפות אירופה ב-2005 והגיעה לגמר אליפות העולם ב-2006. חבריו מהימים הטובים ההם הופיעו במשחק ראווה מול כוכב מילווקי, ושחורצאניטיס ישב בצד. "אני עוד אחזור לשחק", הבטיח, ואיש לא באמת האמין שיצליח.
אלא שבסוף השבוע האחרון, שתי דקות לסיום הרבע הראשון, במשחק תחתית שבו אירחה טריקאלה את רתימנו, קם הסנטר בן ה-32 מהספסל וצעד לעבר הפרקט. אוהדי קבוצתו החדשה קיבלו את פניו בתשואות, אבל מלבד ההתרגשות שהביא עימו הקאמבק המפתיע, התמונות היו בעיקר מדאיגות. סופו מעולם לא נראה גדול יותר, רחב יותר, שמן יותר. קשה היה להביט בו ולהישאר אדיש. המשקל, שוב הוא, חזר להעסיק את כל חובבי הכדורסל במדינה.
"אני דואג לבריאותו", כתב לי אחד מאנשי הענף ביוון בזמן שצפה בשידור המשחק, "זה כבר נראה ממש מסוכן, ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה כשהוא יפרוש באמת ויפסיק להתאמן ולעשות פעילות ספורטיבית". על פי ההערכות הלא רשמיות, סופו שוקל כיום יותר מ-200 ק"ג, בעוד שבימיו הטובים, כשהיה בן 20 והגיע לאולימפיאקוס, הוא עמד על 155 ("מתוכם 135 ק"ג היו נטו שרירים", העיד בעבר אחד מאנשי המועדון).
עוד בנושא
אחרי כשנתיים: סופוקליס שחורציאניטיס חזר למגרשים
הערב ביורוליג: פנאתינייקוס - ברצלונה (21:00)
סולל את דרכו בחזרה ל-NBA: השנה הנשכחת של דיוויד בלאט
טבילת האש של שחורצאניטיס עברה בשלום, בערך. אף שניכר כמה התקשה להיכנס לקצב, הוא השלים תשע דקות וחצי על הפרקט, שבהן הספיק לסחוט חמש עבירות ולקלוע שש נקודות; תפוקה לא רעה, יחסית למצבו. הוא הכניס אנרגיות מחודשות בקבוצה שניצחה רק פעמיים העונה, אבל זה רק כמעט הספיק. היא הפסידה לבסוף 86:76 בתום הארכה ונותרה במקום הלפני אחרון בטבלה. המאמן קוסטאס מקסאס הודיע לאחר המשחק על התפטרותו.
פטרוס סיראקופולוס, מאמן הכושר של טריקאלה, התרגש בסיום. "עצם העובדה שסופו הצליח לקום ולהתגבר, וחזר לשחק כדורסל אחרי כמעט שנתיים, זה ניצחון גדול עבורו ועבורנו", אמר. "אנשים לא יודעים ולא מבינים עם כמה בעיות הוא התמודד, ואילו מאמצים הוא עשה כדי לשוב למגרשים. הפציעה שלו היא גם כך אחת הקשות שיכולות להיות לספורטאי, ולאדם בגילו ובממדי גופו ההתאוששות הופכת קשה הרבה יותר.
"מהרגע שסופו הצטרף אלינו לאימונים, בחודש אוקטובר האחרון, החלטנו שנכניס אותו בהדרגה לעניינים", סיפר סיראקופולוס על התהליך שעבר השחקן. "התכנון המקורי היה שהוא יעלה לשחק בינואר, וכך קרה. אני מאמין שעד סוף העונה הוא יהיה במצב טוב, לפי הסטנדרטים שאנחנו מצפים לראות ממנו. כולם צריכים להבין שתהליך החזרה שלו בעיצומו, ועדיין לא הושלם. הרבה עבודה קשה מצפה לו, אבל הוא מוכן לזה. אנשים רבים במצבו היו חושבים לפרוש מכדורסל, אבל הוא המשיך ולא התייאש".
וכך, כמעט בהערת אגב, נגע מאמן הכושר בשאלה המסקרנת ביותר הנוגעת לקאמבק של סופו: למה? למה התאמץ כל כך לחזור, כשברור ששיאו הרחק מאחוריו, ושלעולם לא ישוב לשחק בקבוצות העילית שבהן הופיע בעבר, דוגמת אולימפיאקוס, פנאתינייקוס ומכבי תל אביב?
הגרסאות חלוקות, ואולי בעצם משלימות זו את זו. "סופו לא היה מוכן להשלים עם העובדה שבגיל 30 הוא ישחק את משחקו האחרון בקריירה, ומבחינתו זה היה מוקדם מדי להרים ידיים, אז הוא עבד קשה כדי לחזור", מספרים עיתונאים ביוון. אבל יש גם מי שמספק הסבר מעט פחות רומנטי.
"הוא הרוויח סכומים לא רעים לאורך הקריירה, אבל הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיק להתפרנס מכדורסל כרגע", אומר איש מקצוע יווני שעבד בצמוד לשחורצאניטיס לאורך השנים. "סופו תמיד היה אדם נדיב, אולי נדיב מדי. כשהאחים יאניס ותנאסיס אנדטוקומבו היו נערים, הוא תמך בהם וקנה להם כל מה שהיו צריכים. והם לא היו היחידים. בימים הטובים, כשהיה בשיאו, הוא לא מספיק חשב על העתיד".
טריקאלה, הממוקמת במרכז יוון, מרוחקת כשלוש שעות נסיעה מהבירה אתונה, בה מתגורר "בייבי שאק" עם אשתו ושני ילדיו - ושמה יצא למרחקים בזכות האוכל המשובח שיש בה. מאז עלתה קבוצת הכדורסל של העיר לליגה הראשונה, ב-2013, היא נאבקה תמיד בתחתית והצליחה לשרוד. בתחילת העונה הצליחה להחתים את הגארד הוותיק קוסטאס ואסיליאדיס, אולם לפני מספר שבועות הוא עזב אותה כדי להתאחד בטנריפה עם מאמנו בעבר, פוטיס קציקאריס. רוב שחקני הקבוצה מיוצגים על ידי הסוכן קפאזוגלו, ולכן בברנז'ת הכדורסל המקומית לא הופתעו כשסופו ביצע את הקאמבק דווקא במועדון הזה.
בעוד כחודש ינסה שחורצאניטיס להשלים את סגירת המעגל במפגש ליגה עם האקסית המיתולוגית שלו, אולימפיאקוס. ואולי בעצם לא. "אתה תראה שדווקא אז הוא ימתח איזה שריר ולא יוכל לשחק", צוחק אותו איש מקצוע.
כך או כך, עצם העובדה שסופו הוא שוב כדורסלן פעיל, גם אם אינו נאבק על הכרטיס לפיינל פור היורוליג אלא רק מנסה לעזור לקבוצתו להימנע מירידה לליגת המשנה ביוון, הוא ניצחון הרוח. אותה הרוח, שנמצאת בתוך האיש הגדול הזה ושרבים ייחסו לה חלק גדול מהבעיות שפקדו אותו לאורך הקריירה, רשמה כאן ניצחון מפתיע, מפואר וסנסציוני.
