דיוויד בלאט עסוק יותר מאי פעם. לאחרונה - תאמינו או לא - מלאו בדיוק 30 שנה לתחילת קריירת האימון שלו, אבל גם הפז"ם המרשים לא מונע ממנו להיות החייל הכי שקדן והכי ממושמע שתפגשו. על פניו, המציאות מרמזת אחרת: לוח המשחקים של דרושפאקה שלו הוא הכי פחות צפוף שהיה לו בארבע השנים האחרונות, וממילא הציפיות ממנה (וממנו) לא גבוהות במיוחד העונה. אחרי שהספונסר הראשי הסיר את ידיו כמעט לחלוטין מהפרוייקט השאפתני, נשאר בלאט עם תקציב מקוצץ וסגל חדש ברובו שמתבסס על שחקנים צעירים ואנונימיים יחסית.
ובכל זאת, העונה הוא עמוס עד הגג, עובד אינספור שעות נוספות. בטורקיה יגדירו זאת כך: אף שהוא נושא כעת בתפקיד רשמי אחד, למעשה הוא מחזיק בשניים - משרה מלאה בטורקיה, ומשרה חלקית ב-NBA. ביום הוא מאמן דרושפאקה, ובלילה מתלמד של הליגה הטובה בעולם. את זמן הפנוי שנשאר מהעבודה העיקרית, הוא מנצל להשלמת פערים בעבודה השנייה, הבלתי רשמית. צופה במשחקים, מתעדכן על תוצאות, יורד לפרטי פרטים, נשאר הכי מעודכן שרק אפשר.
ככה זה כשמול העיניים ניצבת מטרה אחת ויחידה: קאמבק.
עוד בנושא
השבוע: דרושאפקה ודיוויד בלאט ניצחו 73:80 את יישילגירסון
צפו: 19 נקודות לליאנג'לו בול ו-10 ללאמלו בבכורה האירופית
מרקו בלינלי מהלל את אנתוני פארקר: "הוא היה מייקל ג'ורדן"
בלאט מרוחק העונה מאור הזרקורים כפי שלא היה מרוחק שנים רבות. אזכורים למעלליו בטורקיה צצים מפעם לפעם, ונעלמים כלעומת שבאו. אולי זה בגלל שלראשונה בקריירה הוא מאמן ביורוקאפ; אולי משום שהוא מאמן קבוצה "קטנה" ולא אטרקטיבית, עם בסיס אוהדים שלא משתווה אפילו לזה שפגש בתחילת דרכו כמאמן בהפועל גליל עליון; אולי משום שהסגל שבנה נטול כוכבים ושמות גדולים;
כך או כך, מבחינת עניין והד התקשורתי, יש שיגדירו זאת בתור מיני-שנת-שבתון. גם כשהסתובב ברחבי אירופה עוד לפני שהפך לקונצנזוס אימן ביעדים אקזוטיים ומסוקרים יותר (בנטון טרוויזו, אריס סלוניקי, אפס פילזן - והרשימה נמשכת). אבל דווקא העונה הכי פחות סקסית ברזומה של בלאט היא אחת המרתקות שבהן, בעיקר בגלל מה שהוא מנסה להשיג באמצעותה. הוא ירד למחתרת מרצונו החופשי ומיוזמתו המלאה לא כדי להתנתק, אלא על מנת להתחמש ולהמתין לשעת כושר.
גם בלאט עצמו לא מכחיש שעזב את ארה"ב בסבב הקודם מצולק ופגוע עד עמקי נשמתו. החזרה לחיק הכדורסל האירופי הייתה הכרחית על מנת לשקם את הכבוד הרמוס. ובטורקיה הוא מצא סביבה תומכת ואוהדת יותר משציפה, הרבה בזכות קולגה ויריב ותיק שבשעת משבר התברר כחבר אמת. ז'ליקו אוברדוביץ' שמו. "אחרי הפיטורים מקליבלנד ישבתי בבית חמישה חודשים ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי", אמר לאחרונה בראיון מפוכח לאתר היורוליג. "אני מודה שגם אחרי שהגעתי לאיסטנבול עדיין הייתי טרוד בזה. הרגע שבו התחלתי להרגיש טוב ולחזור עצמי קרה כשהגעתי לוועידה של שופטי ומאמני היורוליג בברצלונה. ז'ליקו קיבל אותי בחיבוק ואמר לי 'ברוך שובך'. פתאום הרגשתי שוב שאני חלק מקהילת המאמנים הקטנה הזו באירופה, הרגשתי שייך".
אוברדוביץ' עקב באדיקות אחרי נסיונו הלא מוצלח של בלאט לתקוע יתד ב-NBA. הוא ראה בו שליח ונציג של הכדורסל האירופי כולו, וכאב את כאבו כשפוטר. הרי גם הוא היה מועמד לאמן קבוצת NBA לא אחת, ובקלות הוא היה יכול להיות זה שחוטף את הריקושטים, הפקפוקים והמבטים החשדניים במקומו. "אתה צריך לענוד את טבעת האליפות שקיבלת מקליבלנד ולא להוריד אותה לעולם", ציווה על בלאט פעם אחת לעיני המצלמות, "הרווחת אותה ביושר. היה לך חלק גדול באליפות הזאת. ומה שקרה שם איתך זו בושה גדולה".
ההתנהלות של בלאט לא מותירה שום מקום לספק בנוגע לכוונותיו. הוא הולך אול-אין על ה-NBA, ומוכן להקריב לשם כך לא מעט. יודעי דבר בכדורסל האירופי מספרים שבשנה האחרונה הוא יצא כמעט לחלוטין מהלופ של הקבוצות הבכירות ביבשת. בתקשורת נוצר מצג שווא לפיו גם מועדוני העל של היורוליג חיזרו אחריו - אולם בפועל לא צסק"א ולא ברצלונה שהוזכרו כמועמדות לקלוט אותו פנו בצורה רסמית. חימקי ומכבי תל אביב, שתי קבוצות מדרג נמוך יותר ביבשת, דווקא כן ניסו. אבל בלאט התלבט והתמהמה בצורה לא אופיינית, ולבסוף גם החליט להדוף אותן.
אין צורך לרחם עליו, כמובן: בלאט הוא עדיין המאמן השני הכי יקר בכדורסל האירופי עם שכר שעומד על כשני מיליון דולר לעונה (רק אוברדוביץ' מרוויח יותר). ודרושפאקה, על אף הקיצוצים הנרחבים בתקציב, עדיין נחשבת מועמדת רצינית לזכייה ביורוקאפ. אבל האמת היא שהעונה הנוכחית היא לא המוטיבציה האמיתית שלו.
הדלק שמניע את בלאט בימים אלו הוא התקווה לקאמבק לליגה הטובה בעולם לסיטואציה טובה וידידותית יותר, שתאפשר לו למחוק את התדמית השלילית שדבקה בו בעקבות ימי קליבלנד העליזים (תלוי את מי שואלים, כמובן). וכיאה לאדם שמצהיר על עצמו שירצה להשתלב בפוליטיקה ביום מן הימים, בלאט פועל גם מאחורי הקלעים. בניגוד לפסיביות שלו בשוק האירופי, בכל הנוגע ל-NBA הוא משתדל לשמר את הרלוונטיות שלו. אם בעבר סירב בתוקף להתראיין לכלי תקשורת אמריקאיים, לאחרונה הוא ניאות לכמה וכמה בקשות. רק בשבועות האחרונים דבריו בנוגע לקיירי אירווינג ("הוא לא היה מרוצה בקליבלנד אפילו בתקופה שאני אימנתי") עשו כותרות.
בלאט אף פועל במישורים פחות גלויים. הוא טווה עוד ועוד קשרים ב-NBA, ומחזק את הקשרים הקיימים. ונוסף על הכל, הוא ממשיך את הקו בו נקט בראיונות העבודה האחרונים שקיים למשרות מאמן ראשי בסקרמנטו, יוסטון ובעיקר ניו יורק - ומציג עצמו כמאמן הגנה (לפני שמונה למאמן קליבלנד נבנה הייפ ב-NBA דווקא סביב משחק ההתקפה שלו). הטיקט ההגנתי אכן תואם יותר את מעלותיו האמיתיות של בלאט, שבאות לידי ביטוי גם העונה: תחת שרביטו, דרושפאקה הפכה לקבוצת ההגנה הטובה ביורוקאפ ובליגה הטורקית (סופגת הכי פחות נקודות פר 100 פוזשנים), למרות שעומדים לרשותה כלים מוגבלים יחסית.
יש לבלאט סיבה טובה להאמין שיילקח בחשבון על ידי קבוצות NBA בעתיד. למרות שבתקשורת האמריקאית הוא הפך מושא ללעג, נדמה שלא מעט אנשים בתפקידי מפתח ב-NBA מאמינים ביכולותיו, בעיקר כשמדובר על לבנות קבוצה צעירה - תפקיד אותו אמור היה לאייש בקליבלנד עד שלברון ג'יימס חתם במפתיע. במשך שנה שלמה קפא שוק המאמנים ב-NBA על שמריו, אבל נסיון העבר מוכיח שהוא דינמי למדי, ונדמה שבסוף העונה ייפתח חלון הזדמנויות לא קטן.
באופן אירוני, דווקא קליבלנד יכולה הייתה להיות תפורה למידותיו בקיץ אלמלא משקעי העבר. לברון ג'יימס עושה סימנים של עזיבה, הקבוצה עשויה ללכת לבנייה מחדש, ועל ההחלטות אמון ה-GM קובי אלטמן, אחד האנשים הקרובים ביותר לבלאט ב-NBA.
זה בוודאות לא יקרה, אך האופציה לאמן את הניקס מרחפת תמידית מעל ראשו של בלאט, וגם כעת נדמה שזו האפשרות בעלת הסבירות הכי גבוהה למימוש עבורו. המאמן הנוכחי ג'ף הורנסק מצעיד את הניקס לתוצאות סבירות עד כה, אבל הוא נחשב ספיח מתקופת פיל ג'קסון. חברו הטוב של בלאט סטיב מילס, שהפך לאיש החזק בניקס בתקופה האחרונה, צפוי להעדיף דמות אחרת על הקווים בעונה הבאה.
אבל יש עוד לא מעט קבוצות עם מאמנים שהולכים על חבל דק. סקרמנטו, שפלרטטה עם בלאט בעבר, מוזכרת כמי שעשויה להחליף את דייב ייגר בקיץ. ל-GM ולאדה דיבאץ יש היכרות עמוקה עם מעלליו של בלאט באירופה, ולא מן הנמנע שיחשוק בשירותיו. דנבר המסקרנת מינתה הקיץ את הג'נרל מנג'ר האירופי הראשון (ארתוראס קרנישובאס) ועל פי דיווחים בוחנת מקרוב את תפקודו של מייק מאלון.
ההימור של בלאט על הקיץ הקרוב כתאריך היעד לחזרה ל-NBA מסתמן כמושכל. עד שתגיע שעת השין הוא ימשיך לגשש את דרכו חזרה, ויקווה שאי שם מסתתר לו מנהל מספק אמיץ כדי לשים את הז'יטונים עליו למרות סימני השאלה.