1. ג'ואל אמביד - פילדלפיה, קמרון
המספרים מאז ה-25 בדצמבר: 24 נקודות, 10.8 ריבאונדים, 3 אסיסטים, 4.2 איבודים. מאזן הקבוצה: 1:4. דירוג אחרון: לא דורג
הענק הקמרוני חוזר לפסגה לאחר שבועיים שאפשר לכנות אותם בפשטות "טיפוסיים". הניצחונות נערמים (כשהוא משחק), המספרים נפלאים (כשהוא משחק), הטראש-טוק אגדי (בשביל זה הוא לא צריך לשחק), והבלגן בפילי חוגג.
אחרי דעיכה קבוצתית בשבועות הקודמים הסיקסרס חוזרים לתת פייט ולא מוותרים בכזאת קלות על מקום בפלייאוף, עם מאזן 19:19 במקום התשיעי. אמביד חזר למגרשים אחרי שהפסיד מספר משחקים בשל פציעות קטנות ו/או מנוחה יזומה, והוא סוחף אחריו את הסגל הצעיר של ברט בראון. הביטחון בקליעה חזר אחרי תקופה מהוססת משהו, וגו'-ג'ו תופר בשבועיים האחרונים 1.8 שלשות ב-40.9 אחוזי הצלחה. במקביל אמביד גם חוסם 2.2 כדורים, וממצב את עצמו כמועמד לגיטימי לתואר שחקן ההגנה. מדד הפלוס-מינוס האבסורדי שלו (19.8 ב-32.1 דקות למשחק בחמשת המשחקים האחרונים!) ממשיך להיות אחת הראיות הכי משכנעות לחשיבותו עבור הסיקסרס. האיבודים עדיין מוגזמים, אבל העובדה שהוא רק בן 23 חייבת להתנקז לאנשהו.
ואם כבר פציעות בפילי, אי אפשר בלי קצת דרמה וחוסר תפקוד. אמביד נפצע בידו, וסבל מנפיחות. כבר נאמר לתקשורת שלא יעלה לשחק מול הספרס בתחילת החודש. או אז אמביד חשב, לדבריו, שיהיה נחמד להעניק ניצחון לבראון על קבוצתו הקודמת, והחליט, לדבריו, שיעלה לשחק. וכך היה. אז מעבר לעובדה שאמביד יכול פשוט לקבוע מתי הקבוצה מנצחת ומתי לא, מסתבר, אולי כדאי שבהנהלה ובצ?וות האימון יתפסו פיקוד על איך שדברים מתנהלים, במקום לתת לו מנדט על דקות המשחק של עצמו. בעצם, לא. במחשבה שניה הם לא הוכיחו שהם טובים ממנו בזה, אם לשפוט לפי ההתנהלות שלהם מאז הגעת משפחת קולאנג'לו. על כל פנים, פילדלפיה היא הקבוצה הכי מרתקת בליגה, על המגרש ומחוצה לו, ונותר לנו רק לקוות שאמביד יחליט לקחת אותה גם לפוסט-סיזן. אלוהים יודע שהמזרח זקוק לה שם (סורי, אינדיאנה ודטרויט, נוט סורי).
עוד בנושא
בנדר סחף את פיניקס לניצחון על הת'אנדר, הפסד דרמטי לסן אנטוניו
משבר הקליעה של סטף קרי הסתיים: "כנראה שהפציעה עשתה לו טוב"
אמש: 45 נקודות לסטף קרי ב-105:121 של גולדן סטייט על הקליפרס
2. יאניס אנטטוקומפו - מילווקי, יוון/ניגריה
המספרים: 26.9 נקודות, 9.1 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 61.7 אחוזים מהשדה. מאזן הקבוצה: 3:4. דירוג אחרון: 1
עוד שבועיים מהממים ל"אלפא-בית האנושי", שמאששים את ההחלטה של אסף רביץ לשים אותו שלישי במירוץ לתואר השחקן המצטיין. גדולתו של יאניס ממשיכה להוות חוצץ בין ג'ייסון קיד לבין הפיטורים ההו-כה מתבקשים. על אף מאמציו של קיד, כך זה נראה מרחוק לפחות, הבאקס מצליחים להשתרש היטב במאבק על ביתיות בפלייאוף, עם מאזן 17:21 והמקום חמישי נכון לכתיבת שורות אלו.
עלייתו של היווניגרי לתהילה לא נראית כמו שהתרגלנו משחר ההיסטוריה. אנטטוקומפו הוא לא סופרסטאר רגיל מבחינת הדרך האידאלית לבנות סביבו התקפה. הוא לא מאסטרו של פיק-אנ-רול בתבנית של לברון ג'יימס או ג'יימס הארדן. למעשה, המצבים שבהם הוא הכי קטלני הם באחד-על-אחד. הוא מיס מאץ' קבוע להגנות, בשל הפרופיל הפיזי הייחודי שלו, ככה שכל ניסיון להשיג לו חילוף הגנתי כשהוא עם הכדור נראה כמעט מיותר. עם זאת, כמה שזה נשמע פשוט לתת לו את הכדור ולעוף מהדרך, זה יותר מסובך בפרקטיקה. היכולות של יאניס דורשות ריווח, שכרגע אין מספיק ממנו בסגל של הבאקס, כמו גם שיטה התקפית שתיתן לו חופש לחקור את האפשרויות שלו בנקודות שונות על המגרש.
בינתיים הוא עושה הכל למרות הנסיבות ולא בזכותן. לא רחוק היום שהוא ירצה ארגון, סגל ומאמן שיעזרו לו להתקדם באופן אקטיבי יותר. זה לא אומר שהוא בהכרח יבקש לעזוב, אבל זה כן אומר שהוא ידרוש שינוי, לכל הפחות.
3. גוראן דראגיץ' - מיאמי, סלובניה
המספרים: 18.2 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 7.3 אסיסטים. מאזן הקבוצה: 1:5. דירוג אחרון: לא דורג
השחקן המצטיין של אליפות אירופה מתחמם בשבועיים האחרונים, והקבוצה ההפכפכה שלו הולכת אחריו. הרכז הסלובני מוביל את מיאמי לרצף שעומד כרגע על ארבעה ניצחונות רצופים אחרי הניצחון הדחוק הלילה מול הג'אז, כשלמעשה אלה הפציעות הרבות של ההיט שהחזירו אותו למושב הנהג. "הדרקון" נותן את הטון בהתקפה בנקודות ובאסיסטים, והאש שאיתה הוא משחק מציתה את כולם.
4. ג'מאל מארי - דנבר, קנדה
המספרים: 21.8 נקודות, 5.7 ריבאונדים, 3 אסיסטים. מאזן הקבוצה: 3:3. דירוג אחרון: 6
לפני שבועיים ביקשנו ממארי להתייעל בקליעה מבחוץ מכדרור, ומאותו רגע הוא הכפיל את התפוקה שלו בתחום. הקנדי תופר 1.2 שלשות למשחק אחרי כדרור, ב-50 אחוזי הצלחה בשבועיים האחרונים. אם זה נשמע לכם מעט דעו שרק 11 שחקנים ששיחקו 3 משחקים ומעלה בתקופה הזו קלעו יותר ממנו. מעבר לזה המספרים ממשיכים לטפס, ומארי בן ה-20, שהיה יקיר המדור עוד מימיו בקנטאקי, מסב לנו סוף סוף קצת נחת.
5. דריו שאריץ' - פילדלפיה, קרואטיה
המספרים: 18 נקודות, 6.3 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים. מאזן הקבוצה: 1:5. דירוג אחרון: 7
שוב ושוב הקרואטי מוכיח שהוא ראוי לדקות, כמו גם למקום במצעד. לכאורה ההתאמה שלו עם צמד הכוכבים של פילי רחוקה מלהיות אידאלית - הוא נכנס לעונה כקלעי בינוני ומטה מבחוץ שזקוק לכדור כדי להיות אפקטיבי. אם זה מזכיר לכם מישהו אחר בסגל ואתם לא בדיוק זוכרים מי - אתם חושבים על בן סימונס. שאריץ' פשוט טוב בכדורסל - הוא יודע באופן אינטואיטיבי מה נדרש ממנו, והוא ימצא דרך לספק את זה. בשבועיים האלה למשל שאריץ' פתאום קולע 2.7 שלשות לערב ב-50 אחוזי הצלחה. הוא מכריח את בראון לשים אותו על הפרקט.
6. ניקולה מירוטיץ' - שיקגו, ספרד/מונטנגרו
המספרים: 16.8 נקודות, 6.4 ריבאונדים, 2.9 שלשות ב-45.1 אחוזים. מאזן הקבוצה: 4:4. דירוג אחרון: 3
מירוטיץ' ממשיך להיות האס מהספסל של הקבוצה שממשיכה להיות הסיפור המפתיע של הליגה. השוורים קצת חזרו לקרקע עם ארבע הפסדים בחמשת המשחקים האחרונים, אבל הם עדיין עומדים על עשרה ניצחונות ב-15 המשחקים האחרונים. הספרדי-מונטנגרי דופק הופעות אדירות מהספסל, כמו 28 עם שמונה שלשות בניצחון על אינדיאנה, או 18 ועשרה ריבאונדים בהפסד לפורטלנד.
אגב, מירוטיץ' לא נותן לכל האידיליה המפתיעה הזו לבלבל אותו, ודרישת הטרייד שלו נותרה על כנה, על פי דיווח של "השיקגו סאן".
7. לאורי מרקאנן - שיקגו, פינלנד
המספרים: 16 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 2.8 שלשות ב-42.3 אחוזים. מאזן הקבוצה: 4:4. דירוג אחרון: לא דורג
ונעבור לשחקן שבגללו מירוטיץ' לא פותח בחמישייה. הרוקי נכנס לרשימה לראשונה, והניצוצות שהוא מראה גורמים לאוהדי הבולס לרייר בציפייה. זאק לואו מ-ESPN תיאר את המשחק של מארקנן יפה - הוא לא גבוה שקולע אלא קלעי שהוא במקרה גם גבוה. "הפינישר" מחסל קבוצות בפיק-אנ-פופ, בחילופים שמשאירים עליו שחקן נמוך ממנו, והוא אפילו עושה קצת נזק בריבאונד התקפה כשנחה עליו הרוח. אף אחד לא פקפק בכישרון, אבל הפיני מראה שיש לו את הכלים הפיזיים להחזיק מעמד בליגה, וזה כבר היה פחות מובן מאליו בערב הדראפט.
8. ג'יי.ג'יי בראה - דאלאס, פורטו ריקו
המספרים: 12.1 נקודות, 7.9 אסיסטים, 23.8 דקות. מאזן הקבוצה: 3:4. דירוג אחרון: לא דורג
כשרואים את בראה על המגרש המחשבה הראשונה שעולה היא על פיטבול בגודל של פינצ'ר. הפורטו ריקני בן ה-33 עולה מהספסל של ריק קרלייל ומנהל את המשחק בכריס-פוליות מעוררת התפעלות. חוזה חואן נמצא תמיד במקום הנכון, תמיד מוסר לאן ומתי שצריך. בראה מנצל את הכימיה הנהדרת שלו עם דווייט פאוול, ויחד השניים מתעמרים בספסלים יריבים באינסוף וריאציות של פיק-אן-רול . קרלייל הערמומי אפילו משחק בהרכבי מיני-מי עם בראה ויוגי פרל, ובינתיים אלה התוצאות שמספקות את התשובה לשאלה המתבקשת - "למה לעזאזל?". הופעת בכורה במדור לג'יי.ג'יי.
9. יוסוף נורקיץ' - פורטלנד, בוסניה
המספרים: 15.2 נקודות, 1.2 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 1.2 חסימות, מאזן הקבוצה: 2:4. דירוג אחרון: לא דורג
קשה להבין איך בדיוק פורטלנד מצליחה לאחוז במאזן חיובי ובמקום השביעי במערב. ההתקפה שלה בתחתית הליגה במדד היעילות, הרבה בגלל עונות לא מרשימות מהקו האחורי המורכב מדמיאן לילארד וסי.ג'יי מקולום, לפחות לפי הסטנדרטים הגבוהים שלהם. בדרך לא מוסברת, ההגנה נמצאת בטופ-5, ופה נורקיץ' נכנס לתמונה. הביגמן הבוסני נמצא במקום ה-15 ב-RPM הגנתי נכון להיום (יום ראשון) בליגה, עם מדד 2.72 מעורר הערכה. בהתקפה הוא נראה יותר כמו חלק מהפתרון מאשר חלק מהבעיה, וביחד זה מספיק למקום התשיעי.
10. מאנו ג'ינובילי - סן אנטוניו, ארגנטינה
המספרים: 12.7 נקודות, 2.3 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, מאזן הקבוצה: 2:4. דירוג אחרון: לא דורג
אנחנו מכים על חטא כאן, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לו. בדמדומי הקריירה המיתולוגית שלו, רגע לפני שמאנו מתרחק לעבר השקיעה, לחופשה המיוחלת (מתחבאת כאן בדיחה עם "מאנו ספנות", אבל אני שומר על איפוק), האיש והאגדה מספק לנו רגעים אחרונים של קסם. כזה היה המשחק מול פיניקס בחמישי בחודש, שבו קלע 21 נקודות בשלושה רבעים, תוך שהוא מעביר סדנאות לצוציקים של הסאנס בשני צדי המגרש. וכזה היה גם המשחק הלילה מול פורטלנד, בו קלע 26 נקודות והפך לשחקן הראשון שקולע למעלה מ-15 נקודות בשני משחקים עוקבים בגיל 40 פלוס. הארגנטינאי שנמצא בעשור החמישי לחייו כבר שקל ברצינות פרישה עוד בעונה שעברה, ואפשר להמר בביטחון יחסי שאחרי הקמפיין הזה הוא יתלה את הנעליים. עד שזה יקרה, נשאר לנו רק ליהנות ממנו כשהוא עוד כאן.
מתדפקים על הדלת
בן סימונס (אוסטרליה) ממשיך להיות קרוב גם כשהוא לא נכנס. גם קלינט קפלה (שוויץ) היה מהניפויים האחרונים. קלי אוליניק (קנדה) כמעט מצא את עצמו בפנים ולו רק בגלל דאנק הניצחון על הראש של האקסית, והוא גם משחק בכלל לא רע בלי קשר.
* לאחר בחינה מחודשת של הקריטריונים, החלטנו על הסרת מועמדותם של קארל אנתוני טאונס ואל הורפורד לאלתר.