פאבלו לאסו: "אימנתי כבר שחקנים טובים, אבל דונצ'יץ' זה משהו מיוחד"

שיטת הרוטציה הייחודית של פאבלו לאסו זכתה עם השנים לקיתונות של ביקורת. הרבה צדדים יש לדרך בה נוקט מאמן ריאל מדריד: החילופים שאיתם נראה לפעמים כאילו הוא "בא מהבית", מספר הדקות המדוד לשחקניו, הידיעה שיש לכל אחד - שגם ביום רע הוא יקבל את זמן האוויר שלו, אבל גם ביום טוב לא יקבל הרבה יותר. עכשיו, בראיון מיוחד לוואלה! ספורט לפני המשחק נגד מכבי תל אביב ביורוליג, מסביר לאסו את המחשבה שעומדת מאחורי הפילוסופיה שלו.

"אני אוהב כדורסל מהיר, שמשוחק בקצב גבוה ועם הרבה אנרגיות, וכשהגעתי לריאל מדריד, ראיתי את חומר השחקנים שיש לי ואת עומס המשחקים שצפוי לי, הבנתי שאצטרך את כולם מעורבים כל הזמן כדי להטמיע את הפילוסופיה שלי", מבאר הספרדי, שמודע היטב לביקורת שנמתחת עליו. "כל השחקנים שלי צריכים להבין כמה הם חשובים בכל רגע של העונה, וקיבלנו דוגמה לזה בעונה הנוכחית, כשאנחנו סובלים ממכת פציעות, שחקנים באו והלכו וחזרו ושוב הלכו - ותמיד, בכל רגע שהייתי צריך, כולם היו מוכנים לתת את המיטב".

עוד בנושא

יומיים לפני מכבי תל אביב: ריאל מדריד גברה 69:81 על באסקוניה
הערב ביורוליג: ברצלונה - צסק"א מוסקבה (22:00)

- אבל אתה היית שחקן בעצמך. עד היום אתה מלך האסיסטים והחטיפות של הליגה הספרדית לדורותיה. וברוב שנות הקריירה שלך, בעיקר כשהופעת בבאסקוניה, ממוצע הדקות שלך נע סביב 33 בערב.

"הכדורסל כל הזמן משתנה, ואתה חייב להיות עם אצבע על הדופק ולהתעדכן. כשחקן, אתה תמיד חושב שאתה צריך לשחק יותר, אבל כשזה קורה, ואתה מתעייף ומשחק רע, אז אתה חושב שאתה חייב לנוח... כולם ככה, גם אני הייתי כזה. אבל אני תמיד אומר לכל אחד מהשחקנים שלי: הדקה שבה אתה על המגרש, היא הדקה החשובה ביותר במשחק מבחינתך. אני מבין שהם רוצים לשחק יותר, אבל הם חייבים להבין שאני, כמאמן, רוצה את הטוב ביותר עבור הקבוצה.

"קח כדוגמה את פליפה רייס. הוא השחקן הכי מבוגר בקבוצה שלי (בן 38 בעוד חודשיים; א"ו), ועם השנים הוא רק העלה ושיפר את הממוצעים שלו. אבל מה שמדהים אצלו זה שבכל זמן שהוא על הפרקט, הוא מביא איתו המון אנרגיה, וזה בכלל לא משנה אם הוא משחק דקה אחת או 39 דקות. הוא משמש דוגמה לכולם.

אתמול (רביעי), בגיל 50, לאסו עשה היסטוריה. דווקא בעיר הולדתו, ויטוריה, הוא חגג את הופעתו ה-489 כמאמן ריאל; הוא חלף על פני פדרו פראנדיס, וכעת נותר רק אחד שהדריך אותה ביותר משחקים ממנו - לולו סאינס האגדי, שעמד על הקווים במדריד בין 1975 ל-1989.

בשש עונות הצעיד לאסו את הבלאנקוס לזכייה בשלוש אליפויות ספרד, חמישה גביעי המלך, שלושה תארי סופרקופה, גביע ביניבשתי אחד ומעל לכל - זכייה ראשונה ביורוליג אחרי 20 שנות בצורת. אין כיום עוד מאמן ביורוליג שהצליח להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן בקבוצה, וריאל זו לא סתם קבוצה. "זה המועדון הכי קשה לאימון, לא רק באירופה אלא בעולם כולו. כולם בהנהלה, עד הנשיא, חושבים שהם מבינים בכדורסל", אמר בעבר ז'ליקו אוברדוביץ', אחד שמכיר היטב את המאמן הספרדי.

"כמאמן, אתה אף פעם לא יכול להרשות לעצמך לעבוד על רעיונות לטווח ארוך", מודה לאסו. "אבל אני כן חושב על העתיד, חושב מה טוב למועדון. זו דרכי, אני לא מתכוון להשתנות, ואני ממליץ למאמנים אחרים לשמור על האשליה הזאת. לדאוג שתמיד יהיה להם את הרעב ללמוד ולהשתפר, ולהבין שעוד יהיו להם ימים טובים וגם רעים".

מינויו של לאסו למאמן ריאל, בקיץ 2011, הדהים את ספרד כולה. הרזומה שלו על הקווים לא היה מבריק במיוחד, והאוהדים לא ממש אהבו את העובדה שאת קבוצתם יאמן דווקא מאמן נבחרת חבל הבאסקים, אבל אחרי הכישלון עם אטורה מסינה רצו במועדון לנסות משהו אחר. מסע הרכש של ריאל כלל אז את רודי פרננדס (שחזר מפורטלנד), ג'ייסי קארול, סרג' איבקה ומירזה בגיץ', אבל האנטרנדור סימן לעצמו מטרה אחרת: בגיל 20, הוא הפך את ניקולה מירוטיץ' ממחליף שקולע 6.6 נקודות ב-15 דקות לשחקן חמישייה קבוע שעומד על 12.5 נקודות ב-23 דקות.

זה לא היה מקרי, אלא חלק ממדיניות פיתוח צעירים שלאסו יכול להתגאות בה. באותם ימים הוא המשיך לקדם את סרחיו יוי, אז רק בן 24, ולהפוך אותו לאחד הרכזים הטובים באירופה; לפני שנתיים הוא טיפח את ווילי הרננגומס (21), כיום סנטר ניו יורק ניקס; ובימים אלה הוא מניח את גורל העונה כולה בידיו של נער אלמוני בן 18. לוקה דונצ'יץ' שמו.

"זה לא שיש במועדון מדיניות שאפשר 'להקריב' משחקים כדי להכניס את הצעירים לעניינים", מבהיר לאסו. "לא קל להכניס צעירים למערכת לחוצה, שצריכה לנצח בכל משחק, אבל אנחנו מאמינים בדרך שלנו. כשאני מסתכל על העבודה שעשינו בשנים האחרונות עם מירוטיץ', יוי, הרננגומס ודונצ'יץ', אני מתמלא גאווה. הם יודעים מהיום הראשון מה זה לשחק בריאל, הם מבינים שאין הנחות. יש כאן לחץ של מועדון גדול, אבל אני שמח שאנחנו מצליחים גם לפתח שחקנים תחת התנאים האלה".

- עכשיו מגיעה השאלה הבלתי נמנעת על דונצ'יץ'...

"לוקה... קשה לדבר עליו, ועוד יותר קשה להפסיק לדבר עליו", צוחק לאסו. "הוא הגיע אלינו כשהיה בן 13, וכבר מהיום הראשון ראינו כמה הוא מיוחד. הוא עבד קשה ביחד איתנו במשך השנים, ואנחנו מאושרים מהדרך שבה התפתח כשחקן וכאדם".

- הוא השחקן הטוב ביותר שיצא לך לאמן?

"קשה לי להגיד אם הוא הכי טוב, כי זכיתי לאמן הרבה שחקנים טובים, אבל כן, יש בו משהו מיוחד. בהופעה הראשונה שלו בריאל, כשהיה בן 16, העליתי אותו למגרש כשהניצחון כבר הובטח (במשחק ליגה מול אוניקאחה מלאגה; א"ו). אז הוא לקח שלשה, וקלע אותה. אתה מבין, זה לוקה, פשוט יש לו את זה, הוא כוכב".

- בקבוצת כדורסל, בטח כזו שמאגדת כל כך הרבה כוכבים, יש לא מעט אגו בחדר ההלבשה. איך שחקנים שמבוגרים ממנו בעשר ואפילו ב-15 שנים מקבלים את המנהיגות שלו?

"אני מאוד גאה במנטליות ובבגרות של לוקה, אבל אני רואה את כל עניין המנהיגות קצת אחרת. להיות מנהיג של קבוצה זה לא רק לקלוע הכי הרבה נקודות או למסור הכי הרבה אסיסטים. אני מצפה מכל אחד למנהיגות בתחום שלו. יוי תמיד יהיה הלב שלנו, פליפה תמיד יופיע לעבודה, אדי טבארס נותן לנו נדבך משמעותי בהגנה, את ג'פרי טיילור אני צריך בשביל האלמנטים האתלטיים שלו. כל אחד צריך להוביל אותנו במשהו, ולוקה למד את זה".

- אתה חושב שהוא כבר בשל לעבור בעונה הבאה ל-NBA, או שהיית ממליץ לו להמשיך ולהוביל את ריאל שנה או שנתיים נוספות?

"הוא פה מגיל 13, והלוואי שיישאר פה עוד 13 שנים. ככל שהוא יישאר כאן יותר, כך ייטב לנו".

דבר אחד אי אפשר לקחת מלאסו: הוא מצליח לנהל קבוצה מלאת לחץ, ציפיות וכוכבים בעלי אגו במשך שנים ארוכות. זה לא שהוא לא חווה משברים. בקיץ 2014 הראתה לו ההנהלה את הדלת החוצה ופיטרה את עוזריו, אבל הוא התעקש שהחוזה בין הצדדים יכובד; במהלך אותה עונה נדמה היה שהפיטורים קרובים מתמיד, אבל יוי, פרננדס ורייס דרשו מראשי המועדון להשאיר אותו - וריאל זכתה ביורוליג. הקיץ, דווקא אחרי ההפסד לוולנסיה בגמר הפלייאוף, הוא חתם על חוזה חדש עד 2020.

העונה הזאת הביאה משברים מסוג אחר. סרחיו יוי נפצע במדי נבחרת ספרד ורק בשבועיים האחרונים החל לרוץ, אחר כך גם אוגניין קוזמיץ' נפגע בברכו וגמר את העונה, גוסטבו איון שבר את ידו וגם אנתוני רנדולף מושבת כבר שבועות ארוכים בגלל פציעה בכתף. ריאל לא הצליחה לעמוד בסחף, וספגה שישה הפסדים בשבעה משחקי יורוליג, אבל בשבועות האחרונים המציאה את עצמה מחדש.

לאסו ביצע שני שינויים משמעותיים, כשהעביר את פאקו קמפאסו לעמדת הרכז הפותח על חשבונו של דונצ'יץ', והפך את טריי תומפקינס לפורוורד המוביל שלו, שמקבל כ-30 דקות בערב. הבלאנקוס מחזיקים ברצף של ארבעה ניצחונות, כשהאחרון בהם - בשבוע שעבר על פנרבחצ'ה באיסטנבול - הוא המרשים מכולם.

"הדבר שהכי קשה למאמן להתמודד איתו הוא פציעות. זה קורה, כמובן, כשאתה מאבד שחקני מפתח, אבל ההתמודדות מתחילה מחדש כשהם חוזרים: שחקנים אחרים נדרשו לקחת יותר אחריות, ולוקח זמן למצוא את האיזון ולחבר הכל מחדש. העונה הזאת היא באמת משהו אחר. הרגע שבו איבדנו את איון היה הקשה ביותר. יוי נפצע עוד בקיץ, כך שהיה לנו זמן להיערך, אבל את גוסטבו איבדנו באמצע העונה, כשהקבוצה רצה ושיחקה טוב.

"תראה עד כמה ההתמודדות הזאת מאתגרת. אחרי הפציעה של איון, החתמנו את אדי טבארס. הוא הצטרף אלינו ביום שישי, כשנחתנו מהמשחק בתל אביב, אבל ביום ראשון כבר שיחקנו נגד ברצלונה, בשלישי נגד ויטוריה, בחמישי נגד מלאגה ובראשון נגד גראן קנאריה. זה קשה. אתה מביא שחקן חדש, ואין לך אפילו זמן להכניס אותו לעניינים באימונים".

ללאסו קשר מיוחד עם נציגות ישראל. את הסל האחרון שלו בגביע האלופות קלע במדי ריאל מול מכבי תל אביב ב-1997; את הופעתו הראשונה כמאמן במסגרת אירופית ערך במלחה וניצח עם ולנסיה את הפועל ירושלים; מול מכבי ספג את הפסדו הראשון ביורוליג, בדרך לפיינל פור הראשון שלו הוא דילג עליה בסוויפ - ונגדה הפסיד בגמר ב-2014 בתום הארכה.

- בתום אותו הפסד במילאנו אמרת ש"השלשה של טייריס רייס תרדוף אותי בלילות".

"כמאמן, אני תמיד מנסה לחשוב תמיד קדימה ולא לנבור בעבר, אבל אני עוד זוכר איך פחות מדקה לסיום הזמן החוקי, נשרקה עבירה לטובת יאניס בורוסיס, והוא כמעט קלע תוך כדי. אם זה היה מהלך של שלוש נקודות, המשחק היה מוכרע לטובתנו, אבל אז רייס הופיע ועשה מה שעשה... כנראה זה לא היה הזמן שלנו. בין מכבי לריאל יש יריבות עצומה, יש בזה משהו קלאסי. בזמנים טובים ורעים, מכבי תמיד נשארה בטופ של אירופה. אני אוהב לשחק באווירה הנהדרת בתל אביב, וגם כשהיא באה לכאן יש אווירה מיוחדת, כי כל הקהל יודע שצפוי משחק גדול".

- קבוצת הכדורגל של ריאל זכתה לפני שלוש שנים ב"דסימה", גביע האלופות העשירי. בכדורסל יש לכם תשעה גביעים. אתה כבר חולם על ה"דסימה" שלכם?

"הלוואי, הלוואי. יש לנו קבוצת כדורגל נהדרת, שנאבקת על כל תואר, עם כמה מהשחקנים הטובים בעולם, ואנחנו רוצים להביא את המנטליות הזאת גם לכדורסל. אני מקווה שנזכה השנה בדאבל - בצ'מפיונס ליג בכדורגל וביורוליג בכדורסל".