ה-15 בדצמבר הוא אחד מתאריכי המפתח בעונת ה-NBA. זה התאריך בו שחקנים שחתמו על חוזים חדשים בתחילת הקיץ הופכים לזמינים לקחת חלק בטריידים, מה שמקל מאוד על האפשרויות לבצע מהלכים משמעותיים בשוק ההעברות. התקופה שבין אמצע דצמבר לדד-ליין שבפברואר נחשבת לעונת הטריידים, והיא נמצאת בעיצומה. אין כרגע סופרסטארים על המדף, לא באופן מוצהר וגם לא ברמת השמועות (אלא אם כן ממפיס תחליט לפרק את החבילה), אבל יש הרבה מאוד שחקנים שנמצאים בסיטואציות שלא מתאימות להם. הציפייה בליגה היא למהלכים רבים שיתרחשו בשבועות הקרובים.
מבט מהיר על רשימת השחקנים המעניינים עם סיכוי ריאלי לעבור בטרייד מגלה שרובם סנטרים. העמדה הכי מבולבלת בעידן הנוכחי מוצאת את עצמה עם כמות גבוהה של שחקנים שלא לגמרי ברור מה לעשות איתם. בעונה בה לא מעט סנטרים פורצים ומככבים, רבים אחרים נופלים בין הכיסאות אך עדיין אמורים לגרום לקבוצות מסוימות להתעניין באפשרות של להמר עליהם. אז בכתבה הזו אתעלם משחקנים אחרים שעשויים לעבור בקרוב כמו ניקולה מירוטיץ', ואשתמש בסנטרים המועמדים לטרייד כדי לספר מכמה זוויות את סיפורם של הסנטרים ב-NBA כרגע.
עוד בנושא
אייזאה תומאס חזר וקלע 17, קליבלנד ניצחה 110:127 את פורטלנד
אייזאה תומאס: "רגע מיוחד". לברון ג'יימס: "הוא טוב מאוד"
ג'יימס הארדן ייעדר כשבועיים לפחות, יחמיץ את המפגשים עם הווריירס
דיאנדרה ג'ורדן (לוס אנג'לס קליפרס)
השמועה החזקה ביותר בשבועות האחרונים קושרת בין דיאנדרה לקליבלנד. יכול להיות שחלון ההזדמנויות נסגר, מאחר ששישה ניצחונות בשבעה משחקים ובלייק גריפין בריא החזירו את הקליפרס לתמונת הפלייאוף (מה שמקטין את הסיכוי שהם ייתנו גם ללו וויליאמס לעזוב), אבל הצעה מספיק טובה עשויה עדיין לעניין את הקליפרס. דיאנדרה הוא אבטיפוס לאחת מגרסאות הסנטר המודרני: הסנטר האתלטי שמגן על הטבעת, שולט בריבאונד ואיום הלוב הופך אותו לנשק התקפי שדורש הכנה מיוחדת. קלינט קאפלה מראה איך שחקן כזה יכול להיות אחד החשובים באחת הקבוצות הטובות בליגה. כל קבוצה תוכל להשתמש בשחקן כמו ג'ורדן.
השאלה היא מה הערך שלו ביחס לשחקנים בכירים בעמדות אחרות. קליבלנד משתמשת כרגע בקווין לאב כסנטר הפותח כדי ליצור ריווח מקסימלי. גם אם דיאנדרה יגיע, סביר שטיירון לו ירצה להמשיך להשתמש דקות ארוכות, ואולי ברוב דקות המאני טיים, בהרכבים נמוכים. הקבוצות הגדולות פונות יותר ויותר להרכבים נמוכים ברגעי ההכרעה. קאפלה, למשל, משחק רק 26 דקות למשחק ומסופסל בחלק גדול מהרבעים האחרונים. הסנטר האתלטי נטול הקליעה עשוי להיות כיום לא יותר משחקן של 25-30 דקות שלא ישחק ברגעים החשובים (במקרה של דיאנדרה, גם אחוזי העונשין מקשים להשתמש בו). קשה להאמין שקליבלנד תהיה מוכנה לתת בשביל זה את הנכס המרכזי שלה הבחירה של הנטס. אם בקליפרס יחליטו לשווק את הסנטר שלהם, בכלל לא בטוח שהם ימצאו בשוק את מה שהם מצפים. אולי קבוצה כמו טורונטו עם אוסף הצעירים המבטיחים שלה תתברר כאופציה המעניינת ביותר.
ניקולה ווצ'ביץ' (אורלנדו)
הסנטר המונטנגרי נמצא בעיצומה של עונה נהדרת, ולרגע נדמה היה שגם אורלנדו, אך כמעט בלי לשים לב למג'יק יש כבר את המאזן השלישי הכי גרוע בליגה. לפציעות הרבות יש חלק בכך, ווצ'ביץ' עצמו מושבת כרגע, אך זו ממש לא הסיבה היחידה. אורלנדו היא מקרה מבחן לשאלה כמה רחוק ניתן להגיע כיום עם סנטר סקורר כבד כאחד השחקנים הבכירים בקבוצה. ווצ'ביץ' מסוגל לקלוע מבפנים ומבחוץ, הוא ריבאונדר נהדר ומוסר איכותי, אבל קשה מאוד לבנות הגנה סבירה כשהוא הסנטר הפותח והוא לא משלים בצורה טובה שחקני חוץ דומיננטיים מהסוג שמובילים קבוצות להצלחות. הוא לא דומיננטי מספיק כמו דמרקוס קאזינס או קלע שלשות טוב מספיק כמו קווין לאב כדי לחפות על כך.
ווצ'ביץ' הוא לא מועמד מובהק לטרייד, אבל אורלנדו אמורה להתחיל לחשוב ברצינות על האופציה הזו כדי ליצור התחלה חדשה, דווקא עכשיו כשהערך שלו גבוה. השאלה היא אם ניתן בכלל לדמיין סיטואציה טובה שבה שחקן כמו ווצ'ביץ' עשוי להשתלב כשחקן חשוב שמביא לידי ביטוי את האיכויות שבהחלט יש לו. הוא טוב מכדי להיות מחליף של 20 דקות בקבוצה גדולה, אבל אולי זה הייעוד היחידי האפשרי עבורו כיום.
טייסון צ'נדלר וגרג מונרו (פיניקס)
השניים האלה מייצגים תופעה כפולה: סנטרים שחתמו על חוזים גבוהים שהפכו לבלתי סחירים אפילו לקראת הסוף שלהם וקבוצות שנתקעו עם כמה סנטרים ולא מצליחות להיפטר מהם. וושינגטון משום מה החתימה את יאן מהינמי על חוזה גבוה כדי שייתן קצת מנוחה למרצ'ין גורטאט, אורלנדו סוף סוף מקבלת משהו מביסמאק ביומבו בעקבות הפציעה של ווצ'ביץ', טורונטו לא מצליחה לשווק את יונאס ולנצ'יונאס. לא עד כדי כך מזמן סנטרים היו מצרך נדיר וכל סנטר לגיטימי קיבל הצעה מופרכת, בבוננזת ההוצאות של קיץ 2016 נדמה שרוב הקבוצות לא הפנימו את השינויים שהליגה עוברת והמשיכו לזרוק סכומי עתק על סנטרים גבוליים. מכיוון שרובן מנסות כעת להשתמש גם בהרכבים נמוכים, הסנטרים האלה הפכו לפיל המיותר שבחדר.
פיניקס החתימה את צ'נדלר בעיצומו של משבר הזהות שלה וקיבלה את מונרו כחלק מהטרייד על אריק בלדסו. כרגע השניים האלה בעיקר מפריעים למעט סיכויי ההתפתחות של אלכס לן וליכולת לנסות הרכבים נטולי סנטר קלאסי עם מרקיז כריס ודרגאן בנדר ביחד. ג'יי טריאנו ניסה לבצע רוטציה משולשת עם מנוחות קבועות בעמדת הסנטר, אך לאחרונה פשוט ויתר על מונרו. צ'נדלר מעבר לשיא, אך עדיין יש לו מה לתרום במנהיגות, ריבאונד, הגנה על הטבעת ופיק נ' רול. מונרו היה מועמד לגיטימי לשחקן השישי של העונה שעברה והחוזה שלו נגמר השנה. למרות זאת, אין עליהם קופצים וכנראה ניתן יהיה לקבל אותם כמעט בחינם, כמו את רוב הסנטרים הבינוניים שמרוויחים שמונה ספרות בעונה.
נרלנס נואל (דאלאס)
מי שלחלוטין לא הפנים את השינוי וכנראה קיבל את אחת ההחלטות העסקיות הגרועות אי פעם הוא נואל, שלפי דיווחים סירב בתחילת הקיץ להצעה של 70 מיליון דולר לארבע שנים. הוא חתם לשנה אחת על חוזה מינימלי ומהר מאוד נעלם מהרוטציה של ריק קרלייל, לאחר שבדקות שקיבל התרוצץ על הפרקט ללא הבנה בסיסית של מה שהוא אמור לעשות. נואל הוא ההוכחה שגודל ואתלטיות לבד לא מספיקים, הדרישות מהסנטרים כיום מסובכות ודורשות משמעת והבנת משחק ברמה גבוהה מתמיד. גם אותו ניתן יהיה לקבל כמעט בחינם, וניתן להניח שיהיו קבוצות שיהיו מוכנות לתת הזדמנות לשחקן הצעיר (בן 23) שאולי ייראה אחרת לגמרי במקום בו ירגיש שמאמינים בו.
טריסטן תומפסון (קליבלנד)
רק לפני שנה וחצי טריסטן היה השחקן השלישי בחשיבותו של האלופה בגמר, ופתאום הוא מחליף שולי. הוא מדגים את האופן בו הסנטרים האתלטיים עם יכולת הריבאונד והחיתוך לטבעת יכולים לעבוד רק בסיטואציה מאוד מסוימת, רק כשחקני חמישייה שיש מי שיפעיל אותם והם מוקפים בארבעה קלעי חוץ. ברגע שטיירון לו החליט על אופציית קווין לאב כסנטר, טריסטן הפך לכמעט מיותר בקבוצה, ביחידה השנייה החסרונות שלו הרבה יותר בולטים מהיתרונות. למרות החוזה הגבוה, זכרונות הפלייאוף אמורים לגרום לקבוצות מסוימות להתעניין בו כסנטר הפותח שלהן. עבור הקאבס, ערך הטרייד שלו גדול הרבה יותר מהערך לקבוצה, סנטר מחליף ל-15 דקות אפשר למצוא גם ברבע מחיר.
דרק פייבורס (יוטה)
חצי העונה הראשונה אמורה לסתום את הגולל על הפנטזיה של יוטה שהשילוב בין רודי גובר לפייבורס יכול לעבוד לאורך זמן. דווקא הפציעות של גובר מדגישות עד כמה פייבורס אפקטיבי יותר כסנטר שמוקף בארבעה שחקני חוץ (במשחקים האלה סיפק 15.9 נקודות ב-59.8 אחוזים מהשדה, 8.4 ריבאונדים ושני אסיסטים ב-29 דקות) מאשר כפאוור פורוורד ליד סנטר קלאסי (משחקים בהם סיפק 9.4 נקודות ב-50.3 אחוזים, 4.9 ריבאונדים ואסיסט ב-25 דקות). הוא מייצג את השחקנים שהגיעו לליגה כפאוור פורוורדים וכיום יכולים לשחק רק כסנטרים, מה שמגביל מאוד את הערך שלהם. פייבורס מוכיח ללא גובר שהוא יכול להיות סנטר פותח סולידי, הוא עשוי להיות פרס הניחומים של קבוצות שלא ישיגו סנטר בכיר יותר לקראת הדדליין ויוטה תוכל לקבל תמורתו שחקן שמתאים יותר לשחק ליד גובר ויש לו איכויות התקפיות מגוונות יותר.