פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זו לא ההתבזות הראשונה: מצעד הבושות של הפועל ירושלים באירופה

        העונה שאחרי הזכייה ביול"ב, ההפסד לדונייצק, הניצחון של אמסטרדם במפעל השלישי בחשיבותו וההתפרקות עם פרנקו. ירושלים כבר ידעה עונות מביכות באירופה, איפה מתייצב הכישלון הנוכחי?

        זו לא ההתבזות הראשונה: מצעד הבושות של הפועל ירושלים באירופה
        צילום ועריכה: קובי אליהו

        מקום חמישי: עונת 2004/5 - אלופת היול"ב קאפ מובסת בפורטוגל

        בשורה התחתונה, הפועל ירושלים של עונת 2004/5 הייתה פחות טובה מהקבוצה האדירה שהביאה את היול"ב קאפ לבירה שנה קודם לכן. את מקומם של וויל סולומון, קלי מקארת'י וטונג'י אווג'ובי תפסו קימאני פרינד, וויל אייברי, ריקי פולדינג וליאון טרימינגהאם. בירושלים רצו לעבור את הסיבוב הראשון, וההגרלה לא האירה להם פנים כשלצד ולנסיה החזקה התייצבו וארזה, שאלון ושתי קבוצות חלשות מפורטוגל. רק שתיים מעפילות להצלבה.

        במשך שישה מחזורים הכל עבד לפני התוכניות של שרון דרוקר. האדומים הפסידו לוולנסיה החזקה בבית, על חודה של נקודה, ולאחר מכן מכך עברו את היריבות מפורטוגל ואת שאלון בבית, והפסידו בהפרש די משמעותי בווארזה. את המשחק שנערך ב-22 לדצמבר 2004 ספק אם ישכחו בבירה. קיילוש הפורטוגלית אירחה את ירושלים, ובמשך מחצית אחת הצדדים שמרו על משחק צמוד. אלא שבחצי השני ירושלים פשוט התפרקה, וראתה את הפורטוגלים בראשות דיוויק ויק מנצחים 81:100.

        האדומים המשיכו לשלושה ניצחונות, כולל ניצחון בהפרש המתאים על וארזה, כדי לעקוף אותה אבל לא מספיק כדי לעלות מעל המקום השלישי. בסופו של יום רק שתי קבוצות עלו מהמקום השלישי, ולירושלים היו חסרות שתי נקודות כדי לעשות זאת – מה שרק הפך את ההתפרקות בפורטוגל לכואבת עוד יותר.

        שרון דרוקר מאמן הפועל ירושלים (מגד גוזני)
        ההתחלה דווקא היתה טובה. דרוקר (צילום: מגד גוזני)

        מקום רביעי: עונת 2011/12 - כששטרסבורג רקדה על הפרקט במלחה

        שנתיים עברו מאז ההצלחה הקודמת של ירושלים, שהגיעה עם גיא גודס לרבע גמר היורוקאפ, ובמלחה חלמו על עונה טובה במושגים האירופיים. עודד קטש בנה על סגל שכלל את בריאן רנדל, ג'ארוויס ורנאדו, די ג'יי סטרוברי, לוק ג'קסון וחבורת ישראלים מנוסה, אבל התוצאות ממש לא הגיעו.

        זה החל עם הפסד חוץ מתקבל על הדעת מול בי סי דונייצק העשירה, המשיך בניצחון קל על ציבונה זאגרב בבית, ואז הגיע המשחק שיכל לעשות את ההבדל, גראבלין בבית. ירושלים, בעזרת משחק טוב של הזרים שלה, חזרה מפיגור דו ספרתי במחצית על לפער של 4 נקודות בסוף הרבע השלישי, אבל ראתה את הצרפתים רוקדים ברבע האחרון בדרך לניצחון 75:91. שבוע לאחר מכן הובסו האדומים בצרפת, והגיעו למשחק על כל הקופה נגד בי סי דונייצק במלחה.

        ניצחון ביותר מ-9 נקודות היה משאיר את ירושלים עם סיכוי לעלייה לשלב הבא. האווירה דחפה את האדומים ליתרון 5 בסוף הרבע הראשון, אבל ראמל קרי, אקס ירושלים, להט והפך את התוצאה במחצית. ירושלים שוב החזירה את היתרון בסוף הרבע השלישי, אבל שוב קרי היה שם ונתן לדונייצק ניצחון שהעלה אותם לשלב הבא. שבוע לאחר מכן סיימו האדומים את הבית עם מאזן מאכזב של שני ניצחונות וארבעה הפסדים.

        שחקני הפועל ירושלים ג'רוויס ורנאדו, לוק ג'קסון (מגד גוזני)
        ראמל קרי נקם. ורנאדו וג'קסון (צילום: מגד גוזני)

        מקום שלישי: עונת 2008/9 - מקבלים בראש גם ביורוצ'אלנג'

        ספק אם לסיוט הזה התכונן גיא גודס כשמונה בקיץ 2008. ירושלים הוגרלה נגד קאזאן החזקה במוקדמות היול"ב קאפ, הובסה במשחק הראשון ב-22 הפרש והפכה את הגומלין במלחה למשחק לפרוטוקול, שאת הניצחון בו לא בדיוק זוכרים. מעונה אירופית מבטיחה עם שחקנים כמו עומאר סניד, טימי באוורס, רוג'ר פאוול ג'וניור וטראוויס ווטסון, נשאר שלב בתים ביורוצ'אלנג'.

        בזמן שבליגה היא נראית טוב ואף הביסה את מכבי תל אביב וגרמה לאפי בירנבוים ללכת הביתה, באירופה המצב הפך מקשה למביך. "זה ניצחון גדול לכדורסל ההולנדי", אמר אריק שיבק שהוביל את אמסטרדם לניצחון במלחה, כשאוויס וואייט, זר בינוני באשקלון לאחר מכן, חגג עם 27 נקודות. לאריסה הקפריסאית לא באמת היתה יריבה, ושבוע לאחר מכן גם אולדנבורג חגגה עם ניצחון במלחה, 81:88.

        ירושלים ידעה שהיא חייבת לנצח את אמסטרדם ביותר מ-2 נקודות כדי להחזיר את עצמה לתמונת הסיכויים, ניצחה רק 73:74, וחיפשה מעידה של ההולנדים. המעידה הזאת אכן הגיעה, אבל הקבוצה של גודס לא ידעה לנצל את זה עם הפסד בגרמניה, והדחה גם מהמפעל השלישי בחשיבותו ביבשת, כבר בסיבוב הראשון.

        שחקן הפועל ירושלים עומאר סניד לא מאמין (נועם אשל)
        אפילו במפעל השלישי בחשיבותו זה לא עבד. סניד (צילום: נועם אשל)

        מקום שני: עונת 2014/15 - להפסיד פעמיים לאלופה הרומנית

        אם יש עונה שמתחרה עם הכישלון של העונה הנוכחית, זאת עונת 2014/15. אם יש הפסד מביך שמתחרה עם התבוסה בפורטוגל, הוא הגיע בעונה הזאת. עם סגל שחולם אליפות, ואף השיג זאת, בירושלים קיבלו הגרלה סבירה כדי לעבור שלב באירופה. בנאביט וריטאס וילנה היו קבוצות חזקות, אבל פרטיזן בלגרד, קראסני אוקטיבר וולווגרד ופלוישטי היו על הנייר קבוצות חלשות מהקבוצה של דני פרנקו.

        הכל התחיל להשתבש במחזור השני. אחרי הפסד צפוי לבאנביט, הגיעה הקבוצה הרוסית לארנה וניצלה שורת טעויות של האדומים כדי לצאת עם ניצחון חשוב 78:79. שבוע לאחר מכן ירושלים תיקנה עם ניצחון ביתי על פרטיזן בלגרד, אך ידעה שהמאני טיים מגיע נגד פלוישט בחוץ. הרומנים, עם די בראון, ג'ארוויס הייז וג'ראלד לי, שלטו במשחק, ראו איך ירושלים נוגסת ביתרון, אך אז התעורר דרגן לבוביץ', "השמן" כפי שכינה אותו השדר יורם ארבל, ותפר 3 שלשות בדרך לניצחון רומני 74:83.

        ירושלים המשיכה להפסיד ולהתבזות, אלא שהרומנים לא התרוממו, והגיעו לארנה במחזור התשיעי למשחק בו ניצחון ירושלמי מעל 9 הפרש היה משאיר אותה בחיים. האדומים לא הגיעו להפרש ואז החלו לעשות הכל כדי לשלוח את המשחק להארכה, ואף הצליחו, פעמיים. אלא שזה לא עזר להם והם הפסידו 112:110 בדרך להדחה מבזה במיוחד.

        שחקן הפועל ירושלים דני פרנקו (יוסי ציפקיס)
        הדחה מבזה. פרנקו (צילום: יוסי ציפקיס)

        מקום ראשון: עונת 2017/18 - מכוונים לזכות ביורוקאפ, מודחים בסיבוב הראשון

        זאת הייתה אמורה להיות השנה של הפועל ירושלים. אחרי זכייה באליפות ועונה טובה מאוד באירופה שנגמרה בחצי גמר היורוקאפ, האדומים התחזקו, וכיוונו גבוה מאוד כשהמטרה הברורה של הבעלים אורי אלון, הגעה ליורוליג בעונה הבאה. איך עושים זאת? זכייה ביורוקאפ. התקציב המשיך להמריא ושמות גדולים בהרבה כסף כמו אוסטין דיי ואלן אומיץ' הוחתמו, יוגב אוחיון הוחזר, ולצד הרכש מסוף העונה שעברה, ריצ'רד האוול, הכל היה נראה מוכן להצלחה.

        ההגרלה לא הייתה פשוטה, אבל מלבד באיירן מינכן, שאר הקבוצות, לפחות ברמת השם, לא עלו על ירושלים. ואז החלה הפארסה. במחזור הפתיחה הובסה ירושלים בידי ליטקבליס פוניבז' בחוץ. שבוע לאחר מכן הגיעה בודצ'נוסט הצנועה לארנה, ויצאה עם ניצחון גדול 81:86. משחק מכובד נגד באיירן מינכן נגמר עם הפסד שלישי בשלושה משחקים. ירושלים עוד חזרה לחיים עם ניצחון באיטליה על רג'יו אמיליה, אלא שאז הגיע משחק המפתח, בבית נגד גלאטסראיי.

        הטורקים הגיעו ארצה ללא ניצחון, ויצאו כשהם חוגגים ורוקדים עם 81:91. הביזיון גרם למאמן פוטיס קציקאריס לשלם בראשו, ומודי מאור הצליח להשיג ניצחון במשחקו הראשון נגד הליטאים, אך לא בהפרש הרצוי. בבירה ידעו, ניצחון בבודצ'נוסט יחזיר אותם לחיים - אלא שהתפרקות ברבע האחרון שלחה את ירושלים להתחיל לחשב סיכויים אחרונים, סיכויים שלא התממשו. במקום לחלום על העונה הבאה ביורוליג, בבירה צריכים להתחיל לחשוב איך לא מפסידים לאשדוד ונס ציונה, כשרק המפעלים המקומיים נשארו להם, ואנחנו רק בדצמבר.

        שחקן הפועל ירושלים אלן אומיץ' (ברני ארדוב)
        החלמות על זכיה התפוצצו בפנים. אומיץ' (צילום: ברני ארדוב)