פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זכות הבחירה: כך קובי בריאנט הגיע ללייקרס ושינה את ה-NBA לנצח

        קליפארי נעקץ, ג'רי ווסט הרוויח מההפקר, והלייקרס זכו בכל הקופה אחרי שזיהו את מה שיותר מדי קבוצות פספסו. המדור של יובל עוז חוזר לסיפור הדרמטי שהפך אותו לבחירת הדראפט הטובה בהיסטוריה

        זכות הבחירה: כך קובי בריאנט הגיע ללייקרס ושינה את ה-NBA לנצח

        (פורסם לראשונה בדצמבר 2017)

        אלן אייברסון. מרכוס קמבי. שאריף עבדור-ראחים. סטפן מארברי. ריי אלן. אנטואן ווקר. לורנזן רייט. קרי קיטלס. סמאקי ווקר. אריק דמפייר. טוד פולר. ויטאלי פוטפנקו.

        אלו היו 12 השמות הראשונים שדייויד סטרן קרא בדראפט 1996. רק אחרי שהוא שם את הכובע של קליבלנד על הראש הגדול של פוטפנקו, הקומישינר קרא בשמו של קובי בריאנט. מהצד השני של ציר הזמן אנחנו כבר יודעים שקובי הפך להיות אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה, אגדת כדורסל שהיא מערבולת של יסודות כדורסל מעולים, אופי בלתי מתפשר, הרבה ווינריות ולא פחות אגו. יש לו בארון הגביעים חמש אליפויות, שני תארי MVP בגמר ותואר MVP של העונה הרגילה. הוא מדורג במקום השלישי בטבלת הקלעים בכל הזמנים, הוא נבחר 18 פעמים לאולסטאר, 11 פעמים לחמישיית העונה, ותשע פעמים לחמישיית ההגנה.

        אחרי ספירת המלאי המרשימה הזו חייבת להישאל השאלה – איך לעזאזל 12 קבוצות ויתרו עליו?

        השאלה הזו מתחדדת עוד יותר כשאנחנו רואים את המקומות שבהם נבחרו בדראפט אגדות כדורסל אחרות. בדירוג ש-CBS עשו בשנה שעברה ל-50 השחקנים הגדולים בהיסטוריה קובי דורג במקום העשירי המכובד, בין האקים אולג'וואן לשאקיל אוניל. מבין 15 המדורגים ראשונים ברשימה הוא היחיד שלא נבחר בטופ 6 בדראפט. מייקל ג'ורדן נבחר שלישי, לברון ג'יימס ראשון, שאקיל אוניל ראשון, מג'יק ג'ונסון ראשון. אפשר לראות בטבלה למטה את המיקום של כל אחד מהאגדות הללו בדראפט. ההיסטוריה אומרת שכאשר יש כישרון על, הליגה יודעת לזהות אותו מקילומטרים ולא מאפשרת לו להידרדר למרתפי הדראפט. בריאנט הוא סטיית התקן של הסטטיסטיקה הזו.

        למה?

        היכן נבחרו אגדות ה-NBA בדראפט? (עיבוד תמונה)

        הילדות של קובי מלאה בתופינים פיקנטיים, אבל אנחנו עולים על הרכבת של הסיפור שלו בתחנת לואר מריון, התיכון בו עשה את צעדיו הראשונים. אחרי שבריאנט האב פרש והמשפחה חזרה לפילדלפיה, קובי עשה שמות בתיכון. בשלוש השנים האחרונות שלו בתיכון הוא הוביל את הקבוצה שלו למאזן 13:77, כאשר בשנתו האחרונה בתיכון הוא הוביל אותם לאליפות המדינה עם ממוצעים של 30.8 נקודות, 12 ריבאונדים, 6.5 אסיסטים ו-3.8 חסימות. הזכרון הכי מתוק שלי מהתיכון הוא הזכייה באליפות המדינה", אמר קובי בראיון ל-USA Today, "התיכון שלי לא לקח את האליפות הזו יותר מ-50 שנה. זה היה ענק". על הדרך בריאנט ניפץ את שיא הנקודות של ווילט צ'מברליין מהתקופה שלו מהתיכונים והחל לסובב ראשים אצל מגייסי הכשרונות במכללות.

        דיוק וצפון קרוליינה היו בין המחזרות הראשיות אחרי הכוכב הצעיר, אבל בריאנט לא מיהר להתחייב לאחת המכללות הגדולות. שנה לפני שהוא סיים את התיכון, ב-1995, הוא ראה את קווין גארנט נבחר בדראפט היישר מהתיכונים. זו הייתה הפעם הראשונה ששחקן מהתיכונים נבחר בדראפט מאז 1975 וגארנט לא נבחר בסוף הסיבוב השני, הוא נבחר בבחירה החמישית והיה לא רע בעונתו הראשונה בליגה (10.4 נקודות ב-50% מהשדה עם 6.3 ריבאונדים). גארנט למעשה סלל את הדרך עבור בריאנט ושחקנים נוספים לדלג על המכללות וללכת ישירות ל-NBA.

        אבל גארנט היה מפלצת אתלטית עם מוטת ידיים לא נגמרת. קבוצות NBA אוהבות פרויקטים מהסוג הזה ובמקרה של גארנט הפרויקט בהחלט נשא פירות. בריאנט לא היה חד קרן כמו גארנט או לברון והוא עדיין היה רק בן 18 והתחרה מול הרמה הנמוכה יחסית של התיכונים. הוא לא ענה על ההגדרה של הימור בטוח.

        על אף כל זאת, קובי החליט להמר על עצמו. הוא ויתר על המכללות ונרשם לדראפט 1996. בראיון ל-USA Today לפני כמה שנים הוא הגדיר את ההחלטה הזו כ"החלטה הטובה ביותר שלקחתי בחיי".

        "יש שחקני תיכונים שילכו לקולג' וגם אחרי ארבע שנים הם לא יהיו מוכנים ל-NBA ויש שחקני תיכונים שידלגו על המכללות ויהיו מוכנים. זה תלוי בהדרכה שיש לך, במוטיבציה הפנימית שלך וברוח שלך", אמר בריאנט באותו ראיון. המילים אמנם יפות, אבל הליגה באותן שנים עדיין הייתה שמרנית יחסית. הקונצנזוס באותה תקופה היה ששחקן מהתיכונים לא יכול לעשות הבדל בליגה ועונת הרוקי של גארנט לא שינתה את התפיסה הזו.

        כך קובי בריאנט נראה בתיכון

        "בחיים לא חשבתי שהם יבחרו אותו", אמר ג'ון בלאק, מנהל יחסי הציבור של הלייקרס בזמנו, כאשר ראה את בריאנט מגיע לאימון לפני הדראפט כדי להרשים את הלייקרס, אימון שהפך להיות אחד הרגעים החשובים בתולדות הפרנצ'ייז.

        בריאנט שיחק קצת אחד על אפס באותו אימון והטביע כדור אחר כדור, כאשר ג'רי ווסט, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, יושב בקהל. כעבור כמה דקות ווסט אמר לקובי שהוא יודע שהוא יכול להטביע, הוא רוצה לראות דברים אחרים. הוא קרא למייקל קופר, שאמנם שימש באותה העת עוזר מאמן הלייקרס, אבל בעודו שחקן פעיל נחשב רק כמה שנים לפני כן לשחקן הגנה משובח. קופר נבחר חמש פעמים לחמישיית ההגנה של הליגה ולמרות שכבר היה בן 40, הוא עדיין היה אתלטי יחסית ומעורב במשחק. ווסט רצה שקופר ישמור על קובי ואמר לו "דחוף אותו, תפריע לו, תהיה פיזי איתו".

        זה היה קובי בהתקפה מול קופר בהגנה. ילד בן 18 עם הכדור מול אלוף NBA עם ניסיון בלתי נגמר בהגנה. וזה לא היה כוחות. "קובי פשוט הרס אותו", אמר ריימונד ריטר, עוד חבר במחלקת יחסי הציבור של הלייקרס שנכח באותו אימון. קובי לקח את קופר לסל בכל הזדמנות. כשקופר בלם אותו הוא קלע מבחוץ, ולקינוח הוא לקח את קופר לפוסט-אפ ובעזרת עבודת הרגליים הפנטסטית שלו קלע גם משם. אחרי חצי שעה ג'רי ווסט עצר את האימון. "אוקיי, ראיתי מספיק. זה האימון הכי טוב שראיתי בחיי. הוא יותר טוב מכל שחקן אחר שראינו. בואו נלך על זה".

        אמנם הביקוש לקובי לא היה בבחירות הראשונות של הדראפט כי, כאמור, הביקוש לשחקנים מהתיכון בדראפט לא היה כמו הביקוש לביטקוין בימינו אנו, אבל עדיין הצפי היה שקובי יבחר איפשהו באזור הבחירה העשירית וזה יצר לג'רי ווסט שתי בעיות. הראשונה היא שהבחירה שלו הייתה רק במקום ה-24 ובריאנט כבר ככל הנראה לא יהיה על הלוח עד אותה נקודה. הבעיה השנייה הייתה שניו ג'רזי נטס, שהחזיקה בבחירה השמינית באותו דראפט, החלה לגלות התלהבות לגבי הילד מפילדלפיה.

        הנטס החתימו באותו קיץ את ג'ון קליפארי בקול תרועה רמה. קליפארי הוא אחד ממאמני המכללות המוערכים שיש והוא הובא על תקן המושיע של הפרנצ'ייז שפספס את הפלייאוף בשנתיים שקדמו לכך ולא עבר סיבוב בפלייאוף מאז 1984. קליפארי הוחתם על חוזה עתק במונחים של אז (15 מיליון דולר לחמש שנים) אחרי שהוביל את מכללת יומאס לפיינל פור לראשונה בתולדותיה. הוא היה בן 37 והצעד הטבעי עבורו היה לנסות לשחות בבריכה של הגדולים, בדומה למה שבראד סטיבנס עשה בבוסטון. אלא שבניגוד לסטיבנס שנהנה מהנוכחות של דני איינג', במקרה של קליפארי הוא קיבל גם את תפקיד הנשיא לענייני כדורסל, וכאן הדברים מתחילים להסתבך.

        קובי בריאנט, לוס אנג'לס לייקרס, עם ג'רי ווסט (AP)
        התעקש עליו, וזכה בכל הקופה. ג'רי ווסט עם קובי (צילום: AP)

        המשימה הראשונה של קליפארי בתפקיד הייתה לצלוח את הדראפט וקובי החל לצוד את עינו. "ג'ון רצה את קובי בדראפט", אמר ג'ון נאש, לא הבחור עם הפרס נובל, אלא מי שהיה הג'נרל מנג'ר של הנטס בזמנו וקיבל הוראות מקליפארי. קליפארי אכן רצה אותו מאוד, אבל הוא לא היה בטוח בבחירה הזו. זו ככל הנראה הסיבה שהוא הזמין אותו לשלושה אימונים נפרדים לפני הדראפט. רק אחרי שבריאנט הבריק בכל שלושת האימונים, קליפארי היה מוכן ללכת על זה. "אם היית רואה את האימונים הללו היית חושב שהוא מרמה איכשהו, או שהוא פשוט מעולה", אמר קליפארי בראיון ל-ESPN ב-2011. מה שאירוני הוא שבריאנט בסופו של דבר כן רימה את קליפארי, רק לא על הפרקט.

        הכל היה מוכן לכך שהנטס יבחרו את קובי בבחירה השמינית ובארוחת צהריים ביום הדראפט של קליפארי עם הבעלים של הקבוצה, הוא הודיע להם, ביחד עם נאש, שהם הולכים לבחור בבריאנט בעוד שמונה שעות. אלא ששמונה שעות זה המון זמן בעולם הכדורסל.

        בצד השני של היבשת ג'רי ווסט החל להפעיל את הקסמים שלו כדי להנחית את קובי אצלו. הוא סיכם על טרייד עם שארלוט ששלח את ולאדה דיבאץ להורנטס בתמורה לבחירה ה-13. כך ווסט גם פינה מקום מתחת לתקרת השכר (מקום שהפך מהר מאוד לשאקיל אוניל) וגם התקרב עוד טיפה ליעד שלו בדראפט, אבל קליפארי והנטס עדיין היו 5 מקומות מעליו. ווסט האמין שאם הנטס לא יקחו את קובי, הוא יידרדר עד הבחירה ה-13 כי שאר הקבוצות לא התעניינו בו, אבל שום דבר לא היה יכול להבטיח לו שקליפארי לא ידפוק לו את התוכניות.

        כאן נכנס הגורם הלא צפוי. סוני ואקארו, גורו השיווק של נייקי, ראה פוטנציאל אדיר בבריאנט והוא רצה את הפרוספקט הצעיר בשוק גדול כמו לוס אנג'לס ולא בפרבר של הניקס. זה, ביחד עם הרצון האישי של קובי לשחק בלייקרס, הוביל לשיחת טלפון בין ארן טלם, הסוכן של קובי, לקליפארי מיד לאחר אותה ארוחת צהריים של קליפארי עם הבעלים של הנטס.

        טלם אמר לקליפארי באותה שיחה שקובי לא רוצה להיות חלק מניו ג'רזי. הוא אף איים שאם הנטס יתעקשו לבחור אותו, קובי לא יגיע לאימוני הקבוצה וילך לשחק באיטליה עד שישוחרר. "קובי לא היה הולך לשחק באיטליה, לא היה לו לאן ללכת", הודה נאש בראיון ל-ESPN. בין אם האיום של טלם היה חלול או לא, הוא הלחיץ את קליפארי. באותה נקודה הוא קיבל שיחה מדייויד פולק, הסוכן של קרי קיטלס, שלפי נאש "הטתה את הכף". כ-90 דקות לפני הדראפט, קליפארי הודיע שיורדים מבריאנט והולכים על קיטלס.

        שנים אחר כך סוני ואקארו הודה שהוא עבד עם טלם כדי להביא את בריאנט לשוק שימקסם את הפוטנציאל השיווקי שלו. התוכנית שלו עבדה כמו שעון. היא נתנה לקובי בריאנט את האופציה לשחק עם שאק ולהיות מאומן על ידי פיל ג'קסון ולהפוך לכוכב גלובלי שהפנים שלו מוכרות גם בסין ובמוזמביק. מנגד, היא הפכה את ג'ון קליפארי לגיבור הטרגי של הסיפור. דווקא מאמן המכללות המבריק שאמור להיות מומחה בגיוס כישרונות נפל למזימה לא מאוד מתוחכמת של סוכנים ואנשי שיווק. בזמן שקובי הפך לסנסציה בינלאומית ולאלוף, קליפארי פוטר באמצע עונתו השלישית בנטס וחזר לעולם המכללות עם אחת משאלות ה"מה אם" הגדולות בהיסטוריה.

        "עם כל האומץ של ג'ון, הייתי מופתע שהוא ויתר על קובי", מסכם נאש, "בסופו של דבר, רימו אותו".

        רגע הבחירה של קובי בדראפט

        המיני-רמאות הזו הובילה לערימות של סיפורים חדשים בדפי ההיסטוריה של הליגה. קובי ושאקיל הפכו לשושלת הגדולה של תחילת שנות ה-2000 וקובי המשיך לאחר מכן לעוד שתי אליפויות אחרי הפרידה המכוערת משאקיל והוא נתפס על ידי רבים, לצד טים דאנקן ולברון ג'יימס, כשחקן הגדול ביותר מאז שמייקל ג'ורדן פרש. האם התפיסה הזו הייתה קיימת גם אם הוא היה נבחר על ידי הנטס? איך הקריירה של קובי הייתה נראית אם קליפארי לא היה מתקפל? איך הקריירה של שאק הייתה נראית? האם שאק היה מצליח לקחת שלוש אליפויות בלייקרס ללא קובי? האם פיל ג'קסון היה מגיע בכלל לאמן את הקבוצה הזו? האם קליפארי עדיין היה בליגה?

        ביחס למיקום שלה, הבחירה של בריאנט במקום ה-13 היא ככל הנראה הבחירה הטובה בהיסטוריה. היא טובה לא רק בגלל הערך שהיא הביאה ללייקרס, האליפויות, התארים ואתגרי הממבה בטוויטר. היא טובה גם בגללכל מה שהיה יכול לקרות אם כמה דברים היו מתרחשים אחרת באותו קיץ ב-1996.

        קובי בריאנט בתיכון (AP)
        מה אם דברים היו קורים אחרת? קובי בריאנט בתיכון (צילום: AP)
        קובי בריאנט, לוס אנג'לס לייקרס (AP)
        (צילום: AP)
        קובי בריאנט חוגג זכייה באליפות, 2010 (AP)
        (צילום: AP)