"ראמבל אין דה ג'אנגל", "ת'רילה אין מאנילה", "קרב המאה" לכל קרב מיתולוגי יש שם מיתולוגי, וכך גם לקרב השני בין שתי אגדות האגרוף שוגר ריי לאונרד ורוברטו דוראן. ביוני 1980 הם נפגשו לראשונה, במונטריאול, ודוראן - יליד פנמה, נצר לשושלת לטינית מאצ'ואיסטית - ניצח בהחלטת שופטים, פה אחד, והנחיל לאמריקאי את ההפסד הראשון בקריירה. שוגר ריי פעל מהר, ואומרים שידע למה. קרב הגומלין נקבע לנובמבר של אותה השנה, ובזמן שלאונרד התכונן במרץ לנקמה, דוראן חגג, שתה, בלס. תומאס בוסוול מ"וושינגטון פוסט" תיעד אז כיצד הפרא אוכל סטייק בארוחת הבוקר - תוקע בו את המזלג ומכרסם סביבו, עד שנותר רק מזלג. בנובמבר, רוברטו אכן נראה כבד מדי, ושוגר ריי התעלל בו. בסיבוב השביעי החלה ההשפלה, ובשמיני, אחר כמה מכות אכזריות של ריי, דוראן עשה משהו שלא עושים - הוא הודיע לשופט: איני יכול עוד.
ולפי המיתוס והספרדית: "נו מאס". ומאז, כך קוראים לקרב השני בטרילוגיה, בו ניצח שוגר ריי. "נו מאס".
עבור דוראן הלטיני, פרישה ורבלית כזו באמצע קרב - אם בגלל "התכווצויות בבטן", לפי תיאוריה אחת, או "בגלל שהוא חש מושפל", לפי תיאוריה אחרת - משמעותה אסון. מעמדו בפנמה צנח משמעותית בשנים שלאחר המקרה, וספונסרים שתמכו בו נטשו אותו באותו הלילה. יעברו כשלוש שנים עד שיזכה לאהדת הציבור בשנית, וכיום, כמעט בכל רשימה שמכבדת את עצמה, הוא בצמרת מתאגרפי כל הזמנים.
אבל לא התכנסנו על מנת לעסוק ברוברטו, כי אם ברוב, ואמנם רוב אוהדי מכבי חיפה אינם דוברי ספרדית, אבל הם בטח רצו לצעוק אתמול בעצמם:
"נו מאס!". לא עוד!
לעזאזל, רוב מאס בטח רצה לצעוק זאת בעצמו.
עוד בנושא
אוהדי מכבי חיפה מתכננים מחאה נגד השחקנים בכפר גלים
בוריס קליימן עשוי לערוך מבחן כשירות לפני מכבי תל אביב
ג'ורדי קרויף: "המשחק מול בית"ר מגרש, זה משחק מפתח"
14. רוב מאס, 0% הצלחה
זה פשוט לא פייר.
מי שהחליט שרוב מאס יעמוד על הקווים אתמול לקח החלטה מרשעת ולא הוגנת. לא כלפי המועדון, לא כלפי השחקנים, לא כלפי האוהדים ובטח שלא כלפי רוב מאס. הבחור החביב, כך מספרים, באמת, בן 47. ידע בכדורגל אפשר להניח שיש לו, אפילו די בטוח שאחלה ידע. אבל: בשנה שעברה ניסה לראשונה לאמן קבוצה כמאמן קבוע. בקאמבור, בליגה ההולנדית השנייה. זה נגמר בתוך שלושה חודשים, עם 37% נוראיים - פחות מה-39% של לוזון במכבי חיפה! עונה לפני כן קיבל, כמו אמש, קבוצה באמצע העונה. את ויטסה של ייני, אחרי שפטר בוס עזב למכבי תל אביב. הקבוצה היתה במקום החמישי, ורוב - עם 4 ניצחונות ב-18 משחקים ו-35% אומללים - הביאה למקום התשיעי.
"דיסאסטר, כישלון ענק בשתי הקבוצות", אמר בעדינות קולגה מהולנד כששאלתי אותו לדעתו על יכולות האימון של מאס.
ולא, רוב לא היה אשם על חלקו בוויטסה - הוא נזרק למים. הוא לא היה אשם בקדנציה בקאמבור - ניסיון ראשון. והוא בטח שלא אשם בהפסד לבני יהודה. הוא לא מאמן ראשי! לפעמים אתה קם בבוקר בגיל 46 ואתה הופך למשהו שאתה לא. לרוב, אתה קם בבוקר בגיל 46 ואתה בדיוק מה שהיית אתמול בבוקר.
והיום בבוקר בטח מאס קם מבולבל, שואל "מה לעזאזל קרה אתמול בלילה?" ו"עוד כמה זמן זה יימשך?". הוא נכנס למסיבת העיתונאים שלאחר ההפסד התורן לבני יהודה, והדובר החל את סשן השאלות עם המילים "באנגלית, כמובן", כי אפילו העיתונאים שמסקרים את הקבוצה הזו כבר לא מסוגלים לעקוב אחר זהות המאמן שנמצא מולם.
"הייתי פה אולי ארבעה ימים, הייתי צריך להביא שיטת משחק אחרת ולהחזיר את האנרגיה החיובית לקבוצה", אמר מאס, הוסיף "ברוב שלבי המשחק זה הלך בסדר, היתה לנו שליטה בכדור", ו"הפסדנו במצבים נייחים אבל אני לא יכול להאשים את הבחורים, הם עבדו קשה".
אוקיי, אז בעצם כלום לא השתנה, ולמכבי חיפה עדיין יש מאמן שלא מבין מה לעזאזל קורה כאן ומנסה לייפות משחקים מכוערים, רק שהפעם יש לו שיער מדהים - איזו צפיפות, איזו טקסטורה, כמה קנאה.
"אתה בא, מתבונן, מקבל רושם ואז פתאום צריך לעשות הרכב לשבת", אמר ההולנדי. "הדרך ששיחקנו בה שונה לחלוטין ממה שהשחקנים היו רגילים. זה תהליך ואנחנו
".
רגע, הוא באמת אמר את זה, הא? למכבי חיפה יש מאמן הולנדי שאמר את המילה "תהליך"?
אחי, יכול בבקשה לפתוח את החלון הזה פה?
די! יענקל'ה! מו! אוסמו! נו מאס!!!
זה באמת בלתי נתפש. לוזון באמת לא הצליח, ומותר לפטר, אבל למה לפטר בלי שיש מאמן בהיכון, ולמה לצוות בין שני עוזרי מאמנים ולתת דווקא לזר שלא מכיר ולא בקי ולא רוצה - כך דווח - לאמן את הקבוצה או לאמן בכלל, על פני מאמן מחלקת הנוער, שמכיר את המדינה והשפה? ברור שהמאמן הבא של מכבי חיפה צריך להיות זר, וזה מתבקש, אבל בינתיים, מול בני יהודה - מה זה הקרקס הזה?
"הפסדנו במצבים נייחים", דקלם מאס, וברור שכך. ברור שקבוצה לא מאומנת, שמאמן זמני זר שלא מכיר את שחקניה מדריך אותה, ככה פתאום, לא תדע איך שומרים איזורית במצבים נייחים. ברור שכך, אלאך. נו מאס, בן אדם.
כיאה למועדון הקפריזי שהוא מכבי חיפה ולדרך בה הוא מנוהל, אלאך מונה על ידי הבוס יעקב שחר באמצע העונה, כשיש כבר מאמן וסגל רחב. ברור שזה אידיוטי, אבל זה מצב נתון. ואז אלאך עשה נכון - חיכה, התבונן, למד; במקום מתוקן היה יכול לקחת חצי שנת הסתגלות לפני קבלת החלטה. אבל מישהו - יענקל'ה, הוא, לוזון - החליט שצריך משהו אחר, ואם כך, אז יאללה, לעבודה. הקייטנה נגמרה. כי עם כל הכבוד לסבלנות ולעתיד, מכבי חיפה נראית כרגע כמו סטייק, וכל הליגה אוכלת אותה עד שנשאר רק מזלג.
נו מאס!
12. שרון מימר, 37% הצלחה
זה הכדורגל הישראלי - יום אחד אתה שמח מתיקו עם מכבי תל אביב, ויום אחר מאמן אשדוד שמח מתיקו נגדך. מימר של אתמול לא שמח, זה בטוח, והקהל הפתח-תקוואי, שפעם היו צוחקים עליו שהיה ממלא מונית, צעק "תתפטר". מימר, בכל אופן, יביא זאת על עצמו אם לא ישחרר כפתור - רק גול אחד בשלושת המחזורים האחרונים זה נתון רע גם אם אין לך מנור סולומון בקבוצה. וכשיש לוזון בשוק המאמנים, הלוזונים לבטח שומעים את הקולות.
בן זקן vs קרויף
אחד מהם הולך לחטוף "תתפטר" מהטריבונות גם בשני בערב. אלא אם יהיה תיקו, ואז כנראה שניהם. יאייקס.
orenjos@walla.co.il