המעידה שלא מעידה: אתלטיקו מדריד בדרך הנכונה למרות ההדחה מליגת האלופות

"האם ההדחה של אתלטיקו מדריד מליגת האלופות תהיה סנסציה או אסון?" נשאל דייגו סימאונה במסיבת העיתונאים לפני המשחק מול צ'לסי. מעין שאלה מטופשת רגילה של עיתונאי שמעוניין לייצר כותרת ומחכה שהמאמן יגיד "אסון" או "סנסציה" – והנה, יש מה לשים בעמוד הראשון. מאמנים נוטים להתעייף מעיתונאים כאלה, אבל סימאונה מצא דרך מצוינת לתת כותרת אמיתית. "אני לא יכול לומר כלום כי לא הגיוני לדבר על משהו שטרם התרחש", הוא השיב. וזו, על קצה המזלג, תמצית הגישה של צ'ולו.

הוא הרי ידע שסיכוייו קטנים מאוד – צריך לא רק לנצח בסטמפורד ברידג' אלא גם לקבל מתנה מקרבאח בדמות גזילת נקודות באולימפיקו של רומא. ובכל זאת, צ'ולו לעולם לא נכנע. הוא יילחם תמיד עם הסכין בין השיניים עד הסף. היה צריך לראות את החגיגה של סאול אחרי הנגיחה לרשת כדי להבין את עוצמת האמונה. רומא כבר היתה אז ביתרון מול אלופת אזרבייג'אן, אבל אתלטיקו המשיכה להאמין. וסופו של דבר, היא הסתפקה בתיקו והודחה, בעוד הג'אלורוסי לקחו שלוש נקודות וסיימו בפסגה, אבל ההופעה בלונדון היוותה ניצחון מוראלי לא מבוטל. אחרי משחק כזה, לא פשוט לדבר על משבר. אסון? זה כבר ממש מגוחך.

עוד בנושא

אתלטיקו מדריד הודחה מליגת האלופות בשלב הבתים אחרי 1:1 מול צ'לסי
דייגו סימאונה בסיום: "לא נפלנו, זה יכול לקרות. הפסדנו רק פעם אחת"
הגרלת גביע המלך: אתלטיקו – ליידה, ברצלונה-סלטה, ריאל-נומאנסיה

תראו עד כמה הרגיל אותנו סימאונה להישגים. אנחנו כבר בדצמבר, ואתלטיקו הפסידה פעם אחת בלבד בכל המסגרות. היא מדורגת לפני ריאל מדריד בליגה הספרדית. היא כמעט ניצחה את ברצלונה ושומרת על פער שש נקודות ממנה, על אף שהקטלונים פתחו את העונה עם מאזן קרוב לשלמות. הגנת הברזל שלה סופגת חצי שער למשחק בממוצע בספרד. כל זה קורה למרות עונש האיסור על ההעברות שמנע מהקבוצה להחתים שחקנים חדשים בשני החלונות האחרונים. ובכל זאת, בתודעת האוהדים נמצאת אתלטיקו בשפל, כי היא הודחה מליגת האלופות בשלב הבתים, לראשונה בעידן צ'ולו. זו היסטוריה שלילית מבחינתו, בגלל שתי תוצאות תיקו מול קרבאח.

למען האמת, אתלטיקו באמת לא מיטיבה לשחק מאז תחילת העונה. התלות באנטואן גריזמן בהתקפה משמעותית למדי, והכוכב הצרפתי גילה יכולת ירודה במשחקים לא מבוטלים מאז תחילת העונה. הוא כבר היה לא מכבר עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה, אך השתכנע להישאר כי לא הרגיש נוח לנטוש את הספינה כאשר אין אפשרות להחתים מחליפים. מתקבל הרושם שהראש שלו לא תמיד במקום הנכון, וזה משפיע על המערכת. כאשר המוזה נחה עליו, הוא מסוגל להכריע משחקים עבור סימאונה. כך עשה עם המספרת המרהיבה לרשת רומא לפני שבועיים, כך עשה בדקה ה-88 מול האקסית המיתולוגית ריאל סוסיאדד במחזור הליגה האחרון. אלא שזה לא מספיק. אתלטיקו זקוקה לו בכושר סביר בתדירות גבוהה יותר, ונגד קרבאח זה לא הלך. 0:0 בבאקו, 1:1 מחפיר באיצטדיון הביתי החדש, ואנדה מטרופוליטנו. התוצאות האלה חרצו את גורלה של אתלטיקו בליגת האלופות העונה.

אפרופו הבית החדש. עזיבת ויסנטה קלדרון לא היתה צפויה להיות קלה, וזה מכשול נוסף עליו נדרשת אתלטיקו להתגבר בחודשים אלה. המעבר עשוי להשתלם בטווח הארוך, אך בטווח הקצר הוא כואב ולא טריוויאלי. תשאלו את טוטנהאם. תשאלו את ווסטהאם. בעונה שעברה, כאשר החלו ההכנות האחרונות לקראת השינוי הגדול, היתה תחושה שאתלטיקו למנף את העסק לשינוי תדמית מקיף יותר. הלוגו של המועדון עבר מתיחת פנים, אך חשוב הרבה יותר – סימאונה ניסה לשנות את הסגנון. הנסיון הזה לא בדיוק השתלם, ובדיוק לפני שנה פורסמה הכתבה הזו על משבר הזהות של הקולצ'ונרוס . הניתוח הזה התבקש אחרי ארבעה הפסדים בשבעה משחקי ליגה, והיתה זו התקופה הבעייתית ביותר של סימאונה באתלטיקו.

זוכרים איך זה נגמר? ב-23 משחקי הליגה אחרי האייטם המדובר הפסידה אתלטיקו רק פעמיים. תוסיפו את 14 המשחקים הראשונים של העונה, ותקבלו שני הפסדים בלבד ב-37 משחקי ליגה. על הדרך, העפילה הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות. כאשר מסכמים את 2017 עבור סימאונה ולוקחים בחשבון את היעדר האפשרות להזרים דם חדש למערכת, המאזן לא פחות מפנומנלי. אי אפשר לזרוק אותו לפח רק בגלל 180 דקות בעייתיות מול קרבאח, אשר גם בהן סבלה אתלטיקו מחוסר מזל. היא הגיעה להזדמנויות לא מעטות מול השער, אבל לא ניצלה אותן. זה קרה לה, אגב, גם במחזור הראשון בליגת האלופות העונה, כאשר היא היתה ראויה להביס את רומא באולימפיקו בתוצאה גבוהה, אבל הסתפקה ב-0:0. גם זה קורה.

איך הצליחה אתלטיקו לסיים את המשבר עליו דיברנו לפני שנה? היא חזרה למקורות. סימאונה הפנים שאינו מסוגל ואינו רוצה להחליף את הדיסקט. ה-DNA של הקבוצה היווה תמיד את נקודת החוזק מבחינתה, וב-2017 היתה זו אתלטיקו הרגילה והמוכרת. לא תמיד מבריקה, אך בדרך כלל יעילה. ואם זה לא מספיק, הרי שהמינוי של לוצ'אנו ספאלטי באינטר סייע לארגנטיני לארגן מחדש את סדר העדיפויות בקריירה. בקיץ 2016 הדהים צ'ולו את האוהדים כאשר ביקש לקצר את חוזהו במועדון עד 2018, והאיתות היה ברור – הוא כבר חשב על סן סירו. בספטמבר האחרון, אחרי שספאלטי פתח את הקדנציה על ספסל נראזורי בסערה, הכיוון השתנה ב-180 מעלות. סימאונה האריך את חוזהו במדריד עד 2020, והחזיר את הגלגל לאחור. זה הרי היה מועד הסיום של החוזה המקורי שקוצר.

שבועיים אחרי החתימה המחודשת, הוחזר הגלגל לאחור גם בכל הקשור לסגל. אתלטיקו יכולה היתה להמר על חלוצים צעירים עם תום האיסור להביא שחקנים חדשים, אבל הלכה "בחזרה לעתיד" והודיעה על שובו של דייגו קוסטה. הסקורר הברזילאי-ספרדי אשר היה אחד הסמלים החשובים ביותר של הקבוצה שזכתה באליפות הסנסציונית ב-2014 הצהיר שהוא מוכן לשחק רק באתלטיקו אחרי שעזב את צ'לסי בטריקת דלת. כלומר, הוא השתוקק לשחזר את הרומן המופלא עם סימאונה. הארגנטיני הוא האיש שבנה אותו והפך אותו לכוכב, ובגיל 29 הוא ילבש מחדש את חולצת הפסים אדום-לבן. החל מינואר, אתלטיקו תהיה עוד יותר אתלטיקו.

מובן שיצטרפו גם שחקנים נוספים. ויטולו, הקשר הנהדר של סביליה שפילס את דרכו לסגל נבחרת ספרד, עזב את האנדלוסים בטונים צורמים בקיץ והושאל לחצי עונה ללאס פלמאס בהמתנה למעבר למדריד בינואר. מדובר בשחקן שמתאים כמו כפפה ליד לסגנון של צ'ולו – טכני ומהיר, אבל בעל סיבולת יוצאת דופן ונכונות לבצע עבודה שחורה ככל שיידרש. בקיץ, כאשר גריזמן עשוי לעוזב סוף סוף, יתפנה תקציב לרכש מהותי עוד יותר, והמאמן יוכל לרענן את השורות, מבלי לבצע מהפכה מיותרת.

ובינתיים, הפיאסקו הכפול מול קרבאח יאפשר לסימאונה לחזור לאחור גם מבחינת התארים. הקדנציה שלו על ספסל הקבוצה החלה עם זכיה בליגה האירופית, חצי שנה בלבד אחרי ששב לקבוצתו האהובה בה כיכב כשחקן. דייגו גודין, פיליפה לואיס, חואנפראן, גבי וקוקה – כולם היו שם כאשר בילבאו של מרסלו ביילסה הובסה 0:3 בגמר בבוקרשט. מאז ידע סימאונה הצלחות יוצאות דופן בליגת האלופות, והגיע פעמיים לגמר, אך הפעם – בשל מעידה חד פעמית במפעל היוקרתי – יש לו הזדמנות להניף שוב תואר אירופי. והמשחק בסטמפורד ברידג' הבהיר, אם למישהו עוד היה ספק, שזו מעידה שלא כדאי לייחס לה משמעות גדולה במיוחד.

אין קבוצות שלא מפשלות. גם מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון סיימה ב-2006 במקום האחרון בשלב הבתים, אחרי ויאריאל, בנפיקה וליל. מה זה אמר עליה בטווח הארוך? כלום. את המשבר האמיתי אתלטיקו שרדה בהצלחה מרובה לפני שנה. היום יכולים אוהדיה להיות רגועים וגאים.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק