פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סמול בול: פתיחת העונה של לונזו בול בלוס אנג'לס לייקרס

        אביו יצר ציפיות לא הגיוניות והפך אותו למטרה, אחוזי הקליעה מחרידים, אבל לצד סימני השאלה הגוברים, לונזו בול מראה גם ניצוצות בצד ההגנתי. מעקב הרוקיז על החסרונות והיתרונות (המפתיעים) של היהלום

        סמול בול: פתיחת העונה של לונזו בול בלוס אנג'לס לייקרס
        צילום: נועם אשל עריכה: מתן חדד

        מחזור הרוקיז של 2017 מסתמן כעמוק, איכותי ומגוון, אבל נדמה שכולם רוצים לדבר רק על שחקן אחד מתוכו: לונזו בול. הפוינט גארד יוצא הדופן היה תופעה, ובעיקר חלק מתופעה, הרבה לפני שהגיע לליגה. הסיפור על משפחת האחים הכדורסלנים עם האב האקסצנטרי החל להתפרסם עוד כשלונזו היה בתיכון והפך להיסטריה המונית כאשר התברר שהוא אחד השחקנים המעניינים במכללות בזמן שאביו מתפתח לאושיה תרבותית. הוא התעקש להגיע רק ללייקרס, נבחר שני על ידי הצהובים סגולים וכך מצא את עצמו גם בקבוצה המתוקשרת בליגה.

        קשה להתמקד נטו בכדורסל של שחקן שאבא שלו נמצא בעיצומו של קרב טוויטר עם נשיא ארה"ב. זה עוד יותר קשה, כשמדובר באחד השחקנים הכי יוצאי דופן ב-NBA. היתרונות והחסרונות של לונזו מאוד קיצוניים, מה שתורם לכך שממתגים אותו מוקדם מאוד כפלופ למרות שהמציאות הרבה יותר מורכבת.

        הסיבה לתחושת הכישלון המוקדמת היא שבול מספק מספרים גרועים בקנה מידה היסטורי בכל מה שקשור לאחוזי קליעה מכל הטווחים. את 20 המשחקים הראשונים שלו ב-NBA לונזו סיים עם 30.9 אחוזים מהשדה, 24.5 אחוזים מהשלוש ו-42.9 אחוזים מהעונשין. הוא נראה סובל מכל פעם בה הוא נאלץ להדוף את הכדור לכיוון הכללי של הטבעת, לא חשוב מאיזה טווח ובאיזה מצב. האחוזים האיומים מפנים את הזרקור לסגנון הזריקה המשונה שלו. הוא זורק עם יד ימין מאיזור מותן שמאל, טכניקה שדורשת גם הרבה זמן וגם הרבה מרחב. פעמים רבות הזריקות שלו לא נראות בכיוון של הסל, היו זריקות שנדמה היה שנחתו כמה מטרים הצידה.

        עוד בנושא

        לפני המצ' אפ ביניהם: סטף קרי ודוראנט מתייצבים לימינו של לונזו בול
        הלילה: ניצחון תשיעי ברציפות לקליבלנד, לברון הורחק לראשונה בקריירה
        המספרים מראים: התסכול של לברון מוצדק. לו: הוא רצה להיות מורחק

        לונזו בול, לוס אנג'לס לייקרס (GettyImages)
        סגנון קליעה בעייתי. בול (צילום: GettyImages)

        חשוב להדגיש שמידת הקושי של לונזו בקליעה מפתיעה. היו תהיות לגבי התאמת סגנון הזריקה לקצב ולאתלטיות של הגנות ה-NBA, אך אני לא חושב שמישהו שיער שזה ייראה רע כל כך. בשנה שלו במכללת UCLA בול קלע ב-55.1 אחוזים מהשדה, ב-73.2 אחוזים לשתי נקודות, ב-41.2 אחוזים לשלוש וב-67.3 אחוזים מהעונשין. עוד לפני כן, המסגור הראשוני של משפחת בול היה על הילדים שישנו את ה-NBA בזכות היכולת שלהם לקלוע מכל טווח באחוזים גבוהים. מאוד לא צפוי היה שלונזו ירגיש מצוין ב-NBA בכל תחום אחר פרט לזריקה.

        צניחה של כ-25 אחוזים מהשדה ומהעונשין ביחס למכללות עשויה להעיד על בעיה פסיכולוגית לא פחות מאשר על מקצועית. יכול להיות שהעומס המנטלי יוצא הדופן שלונזו נאלץ לסחוב מתנקז כולו לתחום הקליעה. מדובר הרי בילד בן 20 שעוד לפני ששיחק את משחק ה-NBA הראשון שלו כבר מצא את עצמו בפרק של ה-WWE בו אביו הסתובב בזירה ללא חולצה עם מבט מטורף בעיניים, בילד בן 20 שרמת העניין הציבורי שהוא מייצר כרוקי עשויה להיות חסרת תקדים בגלל שזה קורה בעידן המידע, בילד בן 20 ששחקנים מכל רחבי הליגה מרגישים צורך להעביר לו סדרות חינוך מהרגע הראשון.

        אבל אי אפשר להתעלם גם מכמה רע נראית הזריקה שלו. קשה לדמיין את לונזו הופך לקלע חוץ סביר עם הטכניקה המשונה שלו ומרחב הפעולה שהיא דורשת. בדרך כלל שחקנים עם סגנון זריקה משונה נשארים איתו כי הוא עובד, במקרה של לונזו הוא כנראה נשאר עם הסגנון כי לא היה מי שיגיד לו שזה לא עובד. האם הגיוני לשנות מהיסוד את סגנון הזריקה בגיל 20? יכול להיות שבשנים הקרובות נתוודע לניסוי הכי מעניין בתחום. בינתיים, התחום בו נראה שבול מסוגל להיות טוב יותר כבר עכשיו הוא הסיום בצבע. יש לו טאץ' טוב ויכולת לזהות נתיבים פנויים לטבעת, אך הרתיעה שלו ממגע, כנראה גם כדי להימנע מביקור בקו העונשין, מכריחה אותו לקחת זריקות יותק קשות מכפי שהוא צריך גם בצבע.

        לונזו בול, לוס אנג'לס לייקרס, עם לוק וולטון (AP)
        הלייקרס לא מתכוונים לזרוק את סגנון הזריקה שלו. בול עם לוק וולטון (צילום: AP)

        כאמור, לצד החיסרון הבולט יש ללונזו יתרונות בולטים כמעט באותה מידה. יכולת המסירה שלו היא כבר עכשיו מהמשובחות בליגה, הוא מוסר 7.1 אסיסטים על 2.7 איבודים, יחס נהדר לשחקן בתחילת דרכו. יכולת המסירה הזו מבוססת בעיקר על כך שהוא רואה וחושב מהר יותר מהאחרים. המהירות בה הוא מזהה שחקן פנוי ודוחף אליו את הכדור במהלך אחד יוצאת דופן ומייצרת יותר זמן מהרגיל. הוא סורק את המגרש בזריזות כדי להבין איפה יכול להיות שטח חופשי ומדלג על הפעולה הנוספת או על חצי השנייה שלוקח לאחרים להבין לאן למסור, הוא מתזמן נהדר מסירות לתנועה של שחקנים. השחקנים שהוא הכי מזכיר בכך הם רייג'ון רונדו וריקי רוביו, שתי השוואות מעניינות אליו.

        מהירות המחשבה של לונזו באה לידי ביטוי לא רק ביכולת המסירה. הוא ריבאונדר נהדר לא מעט בגלל שבדרך כלל הוא הראשון לזהות להיכן הכדור הולך להגיע. רוב הריבאונדים שלו נמוכים יחסית, כאלה שהגבוהים והאתלטים לא הגיעו אליהם והוא הגיע ראשון לאיזור בו הם נחתו. התגובות המהירות שלו מאפשרות לו לחסום זוויות מסירה וזריקה ולייצר חטיפות וחסימות. גם הרגעים בהם הוא מסיים טוב בצבע קשורים ליכולת שלו לזהות במהירות נתיבי חדירה.

        יש רכזים שהמגרש נראה להם רחב ומרווח הרבה יותר מאשר לאחרים. יש קלעים שהטבעת נראית להם גדולה במיוחד. במקרה של לונזו, התחום בו הוא שונה מהאחרים הוא הקצב. הוא נהנה במיוחד בקצב מהיר ונדמה שעבורו הדברים מתנהלים בהילוך איטי ביחס לשאר, קל לו לקבל החלטות ולבצע אותן בשיא המהירות. לתכונה הזאת של בול יש חלק בכך שהלייקרס זו הקבוצה שמשחקת בקצב המהיר ביותר בליגה העונה ובכלל בשנים האחרונות, קצב מטורף של 105.5 פוזשנים למשחק. בדקות שלונזו משחק הקצב הוא של 106.23 פוזשנים, הגבוה ביותר משחקני הרוטציה המשמעותית. כאשר הוא לוקח ריבאונד הגנה הוא דוחף את הכדור קדימה, הוא אחד ממנהלי המתפרצות הטובים בליגה.

        קיירי אירווינג, בוסטון סלטיקס, מול לונזו בול, לוס אנג'לס לייקרס (AP)
        רק אירווינג חגג עליו, אבל זה נכון גם לשאר שחקני ה-NBA. בול עם קיירי (צילום: AP)

        לצד הקליעה, סימן שאלה מרכזי בנוגע להשתלבות של לונזו ב-NBA היה קשור להגנה שלו. כאן ניתן לבשר על הפתעה, ואולי על הכותרת החשובה ביותר של החודש הראשון של בול בליגה: מסתבר שמדובר בשומר טוב מאוד. לונזו בא לעבוד בהגנה ויודע את המלאכה. הוא שומר אחד על אחד טוב שמצליח לכפות גם על רכזים בכירים זריקות קשות, הוא נלחם בחסימות וכבר בקיא בשיטה של לעבור את החסימה מאחורי השחקן שלו כדי לא להיתקע בה והוא יודע להתמודד עם שחקנים פיזיים בחילופים. השחקנים שהוא שומר עליהם קולעים ב-5.4 אחוזים פחות מהצפוי, זה נתון שממקם אותו 12 בין הגארדים בליגה, ראשון בין כל הרוקיז וראשון בלייקרס.

        כשלונזו רחוק מהכדור הוא ער למתרחש, מגיע לעזרה בזמן, נשאר קרוב לשחקן שלו כשצריך ומבצע את הרוטציות הנכונות. כשמוסיפים לכך את ריבאונד ההגנה וההאסל, מתקבל שחקן עם פוטנציאל הגנתי גבוה בהרבה מהנדמה במבט ראשון, פוטנציאל שכבר עכשיו זוכה למימוש משמעותי. לכן, למרות הקליעה האיומה, ניתן לדמיין אותו משתלב מהר בקבוצה עם שאיפות גבוהות, למקרה ששחקן מסוים, בלי להזכיר שמות, יחליט להגיע ללייקרס בקיץ.

        עד כה לא התייחסתי כלל לכך שלונזו הוא רכז בגובה 1.98 מטר, מהגבוהים בליגה בעמדה שלו. הנקודה הזו חשובה במיוחד בהגנה. המבנה הפיזי שלו מאפשר לו לשמור על שחקני חוץ מכל הסוגים והגדלים, לוק וולטון אכן נותן לו לשמור על סוגים שונים של שחקנים במהלך המשחק. הוא היה אמור להתקשות מול שחקנים זריזים במיוחד, מבין המשחקים שראיתי עד כה קיירי אירווינג הוא היחיד שבול באמת לא הצליח להתמודד איתו, אבל זה נכון לרוב שחקני ההגנה בליגה.

        לונזו בול, קייל קוזמה, לוס אנג'לס לייקרס (AP)
        התספורת כמשל. בול וקוזמה (צילום: AP)

        הסיפור של הלייקרס כקבוצה עד כה הוא ההגנה, זו הסיבה המרכזית לפתיחה הסבירה של 8 ניצחונות ו-12 הפסדים. הקבוצה של וולטון, שדורגה בשנה שעברה אחרונה בליגה ביעילות הגנתית, מדורגת השנה שביעית. ללונזו יש חלק בכך, יחד עם מצטרפים חדשים כמו קנטביוס קלדוול פופ, קייל קוזמה וברוק לופז והתבגרות של שחקנים כמו ברנדון אינגרם, לארי נאנס וג'וליוס רנדל (שמספק מספרים הגנתיים שאמורים לגרום לוולטון לחשוב פעמיים לפני שהוא מוותר עליו). פרט ללופז, שלא נמצא בתוכניות העתידיות של המועדון, שאר השחקנים נראים כמו הפנטזיה על קבוצת הגנה בעידן המודרני: הם כמעט באותו גובה, הם אתלטים ופיזיים, הם מסוגלים לשמור על כמה עמדות, הם מסוגלים לבצע חילופים אוטומטיים על כל חסימה ללא בעיה. זה אחד היתרונות החשובים ביותר של פוינט גארד גבוה, ולוק וולטון מתחיל לנצל אותו.

        לפני כשבועיים לונזו בול החליט להסתפר, ומאז הגמישות ההגנתית של הלייקרס אפילו יותר בולטת. ללא הוורסיה שלו לאפרו, קשה להבחין בין לונזו לבין קוזמה ונאנס והרבה פעמים קל לפספס חילופים שהשלושה האלה מבצעים ומצבים בהם לונזו נשאר לשמור על הסנטר של היריבה. קוזמה ונאנס עשויים לקבל דקות משותפות כפאוור פורוורד והסנטר של וולטון, הדמיון הפיזי שלהם לרכז הקבוצה זו תופעה יוצאת דופן. יכול להיות שהתספורת מייצגת את הניסיון של לונזו פחות לבלוט בשטח ולהתמזג ביחידה ההגנתית שעליה נשענת גאוות הקבוצה כרגע, שזו הדרך שלו להצטרף למשפחה פחות מרעישה ויותר מתפקדת, להיות עוד שחקן כדורסל עם פוטנציאל גבוה ולא סנסציה תקשורתית.