נייג'ל האסלביינק התראיין לאתר אינטרנט הולנדי וסיפר בהרחבה על חייו ככדורגלן בישראל בכלל ובעירוני קרית שמונה בפרט. הראיון איתו נעשה תחת המסגרת של ראיונות שבועיים עם כדורגלנים הולנדים שמשחקים בליגות לא גדולות ברחבי תבל.
האסלביינק נשאל כמובן על המצב הביטחוני, סיפר על המטבח הישראלי, על העיר קרית שמונה ועל תל אביב ועוד.
"שאלתי את עצמי למה אחרי עונה טובה בהולנד אני צריך ללכת לישראל. אבל הקבוצה והמאמן מאוד רצו אותי, הם באו להולנד במיוחד. היו לי הצעות מהולנד, בלגיה וטורקיה, אבל משהו בקרית שמונה קסם לי. אפשר להשוות את המועדון הזה לבשקשהירספור הטורקית. יש לנו בעלים עשיר שרוצה להצליח. אנחנו לא מצליחים למלא את האצטדיון, אבל יש ניסיון לשנות את זה. יש רצון להיות חלק מהטופ-5 בישראל והמאמן אמר שיש לי תפקיד חשוב בכך. אני השחקן שמשתכר הכי הרבה בהיסטוריה של המועדון.
"האוהדים של קרית שמונה ידועים כ'אוהדי הצלחות' ואנחנו עדיין במרכז הטבלה אז לא מגיע הרבה קהל. הקבוצות הפופולריות הן אלו מתל אביב, באר שבע, ירושלים וחיפה, יש להן הרבה יותר אוהדים, הן ממלאות אצטדיונים. הליגה בישראל נחמדה. חמש הקבוצות הטובות כאן היו יכולות לשחק בליגה הראשונה בהולנד. מבחינה טקטית יש לישראל לאן להתקדם, אבל בליגה יש הרבה שחקנים טובים.
"אחרי המשחק שלנו נגד מכבי תל אביב דיברתי עם ג'ורדי קרויף. הוא החמיא לי ודיברנו גם על החיים בישראל. הוא מתגורר כאן כבר כמה שנים ואמר שאין לו תלונות. האם הוא עוקב אחרי? מי יודע. עכשיו גם מו אלאך הגיע לישראל והוא יודע מה אני מסוגל לעשות. בעונה שעברה כבשתי שלושה שערים נגד ויטסה.
"הייתי במחנה האימונים עם קרית שמונה כשעבדלחק נורי התמוטט. כשחזרתי לחדר היו לי המון הודעות ושיחות שלא נענו. ראיתי מה קרה ל'אפי' והייתי בהלם. אני לא אדם שבוכה בקלות, אבל כשראיתי את התמונות שלו שוכב על הדשא, נשברתי. גרתי שני רחובות ממנו ומהמשפחה שלו. הפעם האחרונה שדיברנו הייתה כשהוא עמד מחוץ לבית שלו עם כמה חבר'ה מהשכונה. אני בקשר עם המשפחה שלו ומתפלל למענו ולמענם".
