יאנה נובוטנה, "הצ'וקרית" שריגשה את העולם

היא מיררה בבכי על כתפי הדוכסית אחרי ש"נחנקה" ברגע האמת בגמר ווימבלדון, אבל חמש שנים לאחר מכן גרמה לחובבי הענף להזיל דמעה נוספת. עולם הטניס אבל על מותה של יאנה נובוטנה, הצ'וקרית שהפכה לווינרית

  • יאנה נובוטנה
מערכת וואלה! ספורט
רגע השיא בקריירה. נובוטנה (צילום: AP)

חובבי הטניס הזילו דמעה עם יאנה נובוטנה ב-1993, אחרי ההפסד שלה בגמר ווימבלדון. עבור מי שצפה במשחק, זה היה רגע בלתי נשכח. הטניסאית הצ'כית הדהימה בחצי הגמר את מרטינה נברטילובה, מלכת הדשא, ועלתה לגמר הגדול למפגש מול הפייבוריטית הברורה שטפי גראף. נובוטנה הפסידה במערכה הראשונה, ניצחה במערכה השנייה בזכות טניס סוחף, הובילה בשלישית 1:4 עם נקודת משחקון ונראתה בשליטה, אבל לפתע פשוט איבדה את זה. נובוטנה עשתה שגיאה כפולה, שמעה את הקהל נאנח באכזבה, איבדה ריכוז, קרסה לחלוטין, ואפשרה לגראף לזכות בחמישה משחקונים רצופים, ובתואר אלופת ווימבלדון.

אחר כך, בטקס הענקת הגביעים, היא מיררה בבכי על כתפיה של הדוכסית מקנט, אחרי שפספסה את האפשרות לגרנד סלאם ראשון בקריירה, בסצינה לא אופיינית בווימבלדון הקר והמנוכר, עם חוקי הנימוס המסורתיים. "אני מבטיחה לך, את עוד תזכי פה בתואר", אמרה הדוכסית הנרגשת לצ'כית הבוכייה, "אל תדאגי". הסצינה הדרמטית ריגשה את הקהל הבריטי, שהתאהב בטניסאית הצ'כית. היום (בין ראשון לשני) עולם הטניס שוב הזיל דמעה לכבודה, אחרי שנובוטנה הלכה לעולמה בגיל 49 אחרי שנכנעה למחלת הסרטן.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

אבל לנובוטנה הייתה קריירה ממש לא עצובה. להפך, היא הייתה גדושה בתארים וברגעים מרגשים. יש לה 100 תארים בסך הכל (24 ביחידות, 76 בזוגות, מתוכם 12 גרנד סלאמים), מקום בהיכל התהילה, ואולי חשוב מכל - אהבת הקהל ותחושה של חיבור, שנבע בעיקר בגלל הסגנון האטרקטיבי וההתקפי שלה.

היום, כצפוי, עולם הטניס התאבל על הטניסאית, שהעניקה לענף רגעים נפלאים. "יאנה הייתה אדיבה כמו שהייתה אתלטית", כתבה עליה טניסאית העבר פם שרייבר, "היא הייתה חכמה כמו שהייתה תחרותית, החיוך שלה יישאר עמנו לנצח". גם טניסאית העבר כריס אברט כתבה עליה: "זה הפסד עצוב לעולם הטניס, אבל הפסד כואב לאלו שהכירו אותה, אישה הגונה ומכובדת". מריון ברטולי צייצה: "תמיד יזכרו אותך בזכות האישה המדהימה, האדיבה והיפהפייה שהיית, מבפנים ומבחוץ".

אחרי שגם ב-1997 היא הפסידה בגמר למרטינה הינגיס בת ה-16, היו שכבר החלו לכנות אותה כ"צ'וקרית", אחת שנחנקת ברגעי האמת ולא עומדת בלחץ, אבל ב-1998 הגיע הרגע הגדול שלה. היא שוב העפילה לגמר, ובניסיון השלישי שלה, מול נטלי טוזייה, היא זכתה בתואר הגדול על הדשא הלונדוני.

נובוטנה לא התכוונה להתנצל על ההפסד שלה לגראף. "פשוט הלכתי על המכות שלי, כמו תמיד", סיפרה, "זה עבד בחצי הגמר וברבע הגמר. הסתכלתי אחר כך על קלטת המשחק, ואני אומרת בפירוש, הייתי משחקת באותה צורה שוב. רציתי לנצח, ולא לחכות ששטפי תפסיד. לצערי, היא התחילה לשחק מצוין פתאום. זה הופך אותי לצ'וקרית? כמה צ'וקרים זכו בווימבלדון?".

גם הפעם זה הלך קשה. במערכה השנייה היא איבדה יתרון 0:2 שהפך ל-5:5, אבל זה נגמר בחיוך, ושוב בבכי. ואז שוב פגשה אותה הדוכסית מקנט בטקס הענקת הגביעים, וכמו כל בריטניה, התרגשה בשביל הטניסאית, שסגרה מעגל והשלימה את חלום חייה. "אמרתי לך", אמרה לה הדוכסית בחיוך, בעיניים נוצצות, "אני כל כך גאה בך".

נובוטנה הגיעה בשיאה למקום השני בעולם, שיחקה בגמר אליפות אוסטרליה (1991), והעפילה ארבע פעמים לחצי הגמר רולאן גארוס ואוסטרליה. היא זכתה פעמיים בטורניר גמר הסבב (1995, 1997) ופעם אחת בגביע הפדרציה עם צ'כיה (1988). היא פרשה מטניס מקצועי ב-1999, וחמש שנים לאחר מכן, הוכנסה להיכל התהילה של הענף.

כמה שנים לפני הזכייה שלה בווימבלדון אבא שלה חלה במחלה קשה. "התחלתי להסתכל על החיים בצורה אחרת", סיפרה, "התחלתי לחייך יותר, ליהנות יותר, זה שינה את חיי". ב-1998 ה"צ'וקרית" הפכה לאלופת ווימבלדון. 19 שנה אחרי זה היא הלכה לעולמה, אבל הזיכרון עדיין חי.

ההבטחה שקוימה. נובוטנה והדוכסית (צילום: GettyImages)

עולם הטניס מתאבל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully