אדבאיור החדש: הטוגולזי פורח בטורקיה וחולם על אליפות ראשונה

"אסור לנו לתת לעמנואל אדבאיור לנשום", הצהיר מאמן גלאטסראיי איגור טודור לפני הקרב מול איסטנבול בשקשהיר אתמול (שבת). הקרואטי ידע בדיוק על מה הוא מדבר. באחד המשחקים הראשונים שלו בתפקיד, באפריל, הוא ספג שלישייה מהחלוץ הטוגולזי כאשר בשאקשהיר פירקה את האריות 0:4 בדרבי. במשך שבועיים הם התכוננו ביסודיות למפגש החוזר איתו באצטדיון שנושא באופן ביזארי דווקא את שמו של פתיח טרים. זה לא עזר – גם אתמול הפציץ אדבאיור שלושער, ובשאקשהיר הביסה את היריבה העירונית הגדולה 1:5.

בעונה שעברה התוצאה עוד איכשהו התקבלה על הדעת. גלאטסראיי היתה במשבר, סף השבירה שלה היה נמוך, והסקורר ניצל עד תום את החורים הגדולים בעורף כדי לשמור את קבוצתו במאבק האליפות. אמש המצב היה שונה, כי האריות הגיעו למשחק הצמרת כשהם בפסגה, ביתרון שלוש נקודות על בשאקשהיר. לאור המעידות של בשיקטאש אשר עסוקה מאוד בהצלחתה בליגת האלופות והפיאסקו המהדהד של פנרבחצ'ה, נדמה היה כי החבורה של טודור יכולה להיחשב כפייבוריטית לזכייה בתואר. לאדבאיור היו תוכניות אחרות לגמרי, והוא הפגין את כל מגוון כישוריו. השער הראשון היה בנגיחה אופיינית, השני במבצע נהדר ברחבה עם הטעיה שהותירה של הבלם הבלגי ג'ייסון דנאייר חסר אונים על הדשא, השלישי בפנדל. הוא הוחלף בזמן פציעות לקול תשואות האוהדים, ויש מקום להאמין שהנציגה הצנועה של איסטנבול עשויה להשלים סנסציה אמיתית.

עוד בנושא

אמש בקרב האקסיות של עמנואל אדבאיור: ארסנל ניצחה 0:2 את טוטנהאם
דאבליסטית ללא קהל? סוד ההצלחה המיוחד של איסטנבול בשאקשהיר
אימו הטילה עליו כישוף, אחיו הצמיד לו סכין לגרון: הסאגה המשפחתית של אדבאיור

יש משהו סמלי בכך שהמופע של אדבאיור התקיים שעות ספורות אחרי הדרבי הגדול של צפון לונדון. הטוגולזי אף נשאל בשבוע האחרון על ידי העיתונאים הטורקים במי הוא תומך, והשיב באלגנטיות שלא אכפת לו: "הבקעתי במדי ארסנל נגד טוטנהאם, והבקעתי במדי טוטנהאם נגד ארסנל", חייך הסקורר. אלא שמבחינת אוהדי התותחנים והתרנגולים מדובר בסוג של שחקן עבר. אדבאיור נעלם לחלוטין מהרדאר אחרי הקדנציה הקצרה והכושלת בקריסטל פאלאס. כאשר הנשרים שחררו אותו בקיץ 2016, הוא מצא את עצמו חסר תעסוקה. אף אחד לא הביע בו עניין. לאליפות אפריקה בתחילת העונה הוא נסע כשחקן נטול קבוצה, אחרי שהתאמן לבדו במשך חצי שנה ושמר על כושר, אבל בדיעבד התברר שהתקופה הזו סייעה לו להתמקד ולחשוב על יעדים חדשים.

במהלך הקריירה בצרפת ובאנגליה עשה לעצמו אדבאיור שם של שחקן פרובלמטי ורודף בצע עם אגו גדול מדי. ז'אן פרננדז, המאמן שהדריך אותו בתחילת דרכו במץ, התעייף עד כדי כך מהדיבורים על שאיפותיו לשחק ביובנטוס שהעיר בציניות: "עם גישה כזו תגיע רק ליובנטוס ציריך". הטוגולזי הכריח אותו לאכול את הכובע, כיכב במונאקו והפך לאחד החלוצים הפוריים ביותר בפרמיירליג בקבוצתו של ארסן ונגר, אבל הדרך בה נעשה המעבר המתוקשר למנצ'סטר סיטי בקיץ 2009 השאירה טעם רע. לא קל לשכוח את הבעיטה בפניו של רובין ואן פרסי והחגיגה המתגרה מול יציע התותחנים במהלך הניצחון על ארסנל שבועות ספורים אחרי העזיבה. ואולם, בטורקיה אנחנו עדים לאדבאיור שונה בתכלית.

בעודו משתתף באליפות אפריקה, קיבל אדבאיור הצעות מכל מועדוני הצמרת מאיסטנבול. פנרבחצ'ה לא היתה זקוקה לו באמת, אבל גלאטסראיי התעניינה מאוד, ובשיקטאש הייתה הנחושה מכולן. הטוגולזי הגיע לפגישה עם המאמן שנול גונש ועם ראשי הקבוצה, ובשלב מסוים פורסם בתקשורת כי הסיכום מתקרב. הוא בוטל, והחלוץ ויתר על הכסף. במקום זאת, הוא חתם בסוף ינואר על חוזה צנוע בבשאקשהיר, עם אפשרות להרוויח בעיקר מבונוסים על שערים ותארים. "בבשיקטאש לא הבטיחו לי שאוכל לשחק. אמרו שצריך לבחון אותי באימונים, ואז נראה. הרגשתי שאני עלול להישאר שם על הספסל. בבשאקשהיר הסבירו לי בפירוט על הפרויקט וסיפרו כיצד אוכל להשתלב בו. הרגשתי רצוי", הוא הסביר.

בטורקיה התקשו לעכל את המהלך. התדמית השלילית של אדבאיור הלכה לפניו, ופרשנים הביעו חשש כי הוא עלול להרוס את המרקם העדין בחדר ההלבשה של המועדון הצנוע, אשר נאבק לראשונה בתולדותיו על המקום הראשון. העסקה נתפסה כתרגיל ביחסי ציבור שנועד לקדם את המועדון בתקשורת על חשבון הצלחה על הדשא. המנהל הספורטיבי מוסטפה ארואוט הסביר שהם טועים: "אנחנו אוהבים יחסי ציבור, אבל זו לא המטרה. אדבאיור מתאים לתוכניות שלנו והבאנו אותו מסיבות מקצועיות בלבד. המאמן עבדוללה אבצ'י בטוח שהוא יעזור לנו מאוד, ואנחנו בטוחים שישתלב. דיברנו עם מנג'ר פאלאס לשעבר אלן פארדיו וקיבלנו עליו המלצות חמות".

וזו הייתה פגיעה בינגו. אדבאיור כבש בשני המשחקים הראשונים בטורקיה, הפציץ שלישיה נהדרת מול גלאטסראיי (הראשון שלו מאז הימים העליזים בריאל מדריד ב-2013), והפך במהרה ליקיר האוהדים המעטים של בשאקשהיר. בקבוצה שרגילה לשחק מול יציעים ריקים במשחקי הבית, אפשר לבנות פרוייקטים ארוכי טווח – אתם מוזמנים לקרוא על כך כאן. לאדבאיור הצעיר האווירה הזו לא הייתה מתאימה, אבל בגיל 33 יש לו דרישות אחרות לגמרי. השקט התעשייתי טוב לו, והוא מעריך במיוחד הרמוניה עם המאמן.

"אבצ'י הוא מאמן אדיר, שיודע כיצד להשתמש באדבאיור. זו הסיבה המרכזית לפריחתו", מסביר העיתונאי הטורקי ארדה אישיק, והחלוץ עצמו לא מפסיק להלל את הבוס. "הוא אדם נוח שמגדיר היטב את הטקטיקה, אבל נותן לשחקנים חופש פעולה. הוא לא מפעיל עלינו לחץ מיותר, ואני מדבר איתו המון על כדורגל. כיף לעבור באווירה הזו", הוא טוען. והעבודה כוללת מבחינתו לא רק כיבוש שערים. "באתי לעזור לקבוצה. אעשה כמיטב יכולתי ואשקיע גם בהגנה", הוא הכריז כאשר הצטרף, ואכן עומד במילתו. אדבאיור בגרסה החדשה הוא שחקן קבוצתי שרואה את טובת הכלל לנגד עיניו.

את החודשים הראשונים באיסטנבול הוא סיים עם שישה כיבושים ב-11 משחקים, ומצא את הרשת גם בניצחון הקריטי על בשיקטאש, אבל בסופו של דבר זכו הנשרים באליפות. בנוסף, הפסידה בשאקשהיר בפנדלים בגמר הגביע, והחלום לזכות בתואר הראשון בתולדות המועדון נהרס. ובכל זאת, זו הייתה העונה הטובה ביותר בהיסטוריה בפער ניכר, והמקום השני העניק לה כרטיס למוקדמות ליגת האלופות. ההעפלה לשלב הבתים הוגדרה על ידי אבצ'י, אדבאיור וחבריהם כיעד החשוב מכולם.

זה לא היה רחוק. בשאקשהיר גברה על ברוז' של ליאור רפאלוב, בעוד אדבאיור כובש במשחק הגומלין מבישול של גאל קלישי, החבר הטוב מתקופת ארסנל איתו התאחד הקיץ. לרוע המזל, היה חסר לטורקים שער אחד מול בצמד המפגשים הדרמטיים מול סביליה בפלייאוף, והם נשרו לליגה האירופית. המטרות שונו, וכעת הפכה הליגה המקומית למפעל המרכזי בחשיבותו. בבשאקשהיר סבורים כי אפשר לעשות היסטוריה, והתוצאות מוכיחות זאת.

אדבאיור הבקיע בניצחון החוץ המרתק על פנרבחצ'ה בספטמבר (2:3), הצטיין בתיקו 1:1 במגרשה של בשיקטאש בו כמעט לקחה הקבוצה הצנועה את כל הנקודות, ואתמול העלה את מאזנו לשבעה שערים ב-11 משחקים בלבד כאשר חגג שלושער שני ברציפות מול גלאטסראיי. "אנשים לא מעריכים מספיק את אבצ'י, אבל בשאקשהיר מועמדת אמיתית לאליפות", אומר העיתונאי אמרה סריגול, ואישיק מוסיף: "היא מציגה את הכדורגל הטוב ביותר בליגה, ועם אדבאיור בכושרו הנוכחי אפשר להגדיר אותה כפייבוריטית".

האם יזכה הטוגולזי באליפות הראשונה שלו? הוא לא ראה מדליות עם מונאקו למרות ההעפלה לגמר ליגת האלופות ב-2004, הגיע מאוחר מדי לארסנל כדי לזכות במשהו, ועזב את מנצ'סטר סיטי מוקדם מדי. התואר היחיד בקריירה שלו הוא הגביע הספרדי עם ריאל ב-2011, עם ז'וזה מוריניו אותו הוא הגדיר כמאמן הטוב ביותר איתו עבד. כעת יש למיוחד "מתחרה" ראוי בדירוג אדבאיור בדמותו של אבצ'י, ואפשר לראות חיוך רחב על פניו בכל משחק. ייתכן שזו התקופה המאושרת ביותר בחייו, הרחק מאור הזרקורים. "אני לא חושב על הקבוצות הקודמות שלי. כשאני עוצם עיניים, אני רואה רק את הילד שגדל בטוגו וחלם לשחק כדורגל. כל מה שקרה מאז הוא בונוס", אומר אדבאיור החדש. עם אדבאיור הזה הרבה יותר קל להזדהות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק