אני ואפסי: השיעור שאנאדולו אפס לימדה את מכבי תל אביב

משחק כדורסל נמשך 40 דקות, אבל שלוש דקות ושמונה שניות בלבד נדרשו לאנאדולו אפס כדי להבטיח את הניצחון המרשים ביד אליהו, אמש (שלישי).

רגע מפתח 1: אמצע הרבע השני, מכבי תל אביב מצמקת ל-28:24. ולימיר פראסוביץ' מזעיק פסק זמן, ואפילו לא מבצע חילוף. אפס מגיבה ב-0:9 תוך דקה ו-47 שניות; שבע נקודות נקלעות על ידי אריק מקולום, שתיים נוספות מגיעות מאסיסט שלו לוולדימיר שטימאץ.

רגע מפתח 2: אמצע הרבע השלישי, מכבי מצמקת ל-57:52. פראסוביץ' מזעיק עוד פסק זמן, ומכניס את ברוק מוטום במקום שטימאץ. אפס מגיבה ב-0:6 תוך דקה ו-21 שניות; מוטום קולע את כל שש הנקודות, ואלו הן השש היחידות שלו במשחק כולו.

גם לצהובים היה את הרגע הקריטי שבו יכלו לשנות הכל, אבל הם לא מצאו את המפתח המתאים בצרור. שלושה כדורים היו בידיהם בפיגור 67:61; נוריס קול וג'ון דיברתולומאו החטיאו את כולם. במקום להוריד ל-67:64 או לפחות ל-67:63, תוך חצי דקה הם מצאו את עצמם שוב בפיגור דו ספרתי, 71:61.

עוד בנושא

מכבי תל אביב הובסה בהיכל 92:72 על ידי אנאדולו אפס
אודי הירש על המבחן של מכבי תל אביב ברגעים הקשים שלה
ספאחיה בסיום: "היה משחק רע שלנו, אך אני לא מתוסכל"
מתרסקת: ריאל מדריד הובסה 105:75 על ידי באסקוניה

"בכל פעם שאני בא לישראל זה אישי. עונת הרוקי שלי הייתה פה, לא הלך לי טוב, ואני לא שוכח את זה. לא קיבלתי הרבה הזדמנויות, אז יש לי קוף על הגב כשאני כאן", אמר מקולום בלי שום אדיבות של מנצח. הוא צדק בכל מילה: לפני שבע שנים, כששיחק בברק נתניה, הוא עמד על 2.9 נקודות בממוצע לערב בליגת העל. את הממוצע הזה הוא חצה אתמול כבר בזריקה הראשונה שלו לסל.

הסל האחרון שלו, שהביא אותו ל-31 נקודות, כבר נגע בשיאים עתיקים של שמות גדולים. במשך כמעט 22 שנים לא הצליח שחקן אורח בהיכל לקלוע כל כך הרבה במסגרת אירופית (מבלי להגיע להארכה). ג'ו ארלאוקאס מריאל מדריד וניקוס איקונומו מפנאתינייקוס הרשיתו בתחילת 1996, בהפרש של חודש זה מזה, 35 נקודות על ראשו של טום צ'יימברס. מאז, איש לא התקרב אליהם ולא איים עליהם כמו מקולום.

זהו בדיוק מקולום. בששת המשחקים הקודמים העונה הוא עמד על 6 מ-20 לשלוש ב-144 דקות, ואתמול הוא צלף 6 מ-6 בפחות מעשר דקות; בחמשת ההפסדים של אפס נתקע על 2 מ-16, בשני הניצחונות שלה להט עם 12 מ-15; המטוטלת בלתי נתפסת - 23 נקודות בממוצע בשני המשחקים הראשונים, שלוש נקודות בשלושה הבאים, 26 נקודות בשניים האחרונים.

אל תמהרו לקנא בפראסוביץ'. לאמן שחקן מסוגו של מקולום זו חוויה מתסכלת מאוד, כי לעולם לא תדע מה האיש ינפק בערב נתון. אבל כשהכוכבים מסתדרים במקומם (או שמא: במקולום), החוויה הזו מענגת במיוחד.

חוסר היציבות של מקולום הוא תמונת ראי ליורוליג כולה, ומכבי תל אביב - שבתוך חמישה ימים הצליחה גם לנצח את ריאל במשחק הרואי וגם להפסיד ב-20 הפרש לקבוצה שדורגה במקום ה-15 בטבלה - אינה היחידה שסובלת מהצרות הללו.

שאננה וזחוחה ו/או עייפה ומותשת, קבוצתו של נבן ספאחיה זנחה את התבניות שהביאו אותה עד הלום. הרי זו אותה קבוצה שחגגה בשבועיים האחרונים מתחת ומעל הטבעות של מילאנו וריאל, אבל אתמול היא כשלה במבחן הטקטי. את הזריקה הראשונה מטווח השתיים היא לקחה רק בהתקפה השישית - אחרי שלוש דקות של כדורסל.

שבעת האיבודים שרשמה מכבי במשחק שלם מול הבלאנקוס, הפכו לשבעה איבודים במחצית אחת מול אפס; מפלצת הריבאונדים, שעמדה על ניצחון ממוצע של 32:42 בכדורים החוזרים, הפסידה הפעם 42:28 בקרב הזה וקטפה כדור ראשון בהתקפה רק בדקה התשיעית; וקוטלת הגארדים הקבועה, שבכל שבוע מחדש אימללה את שחקני הקו האחורי של היריבות, הצטלמה לעוד ועוד פוסטרים של מקולום ולא הפריעה לו.

פראסוביץ' לא נלחץ כשפייר ג'קסון איים להפוך לגירסה הצהובה של מקולום ופתח את המחצית השנייה עם 13 נקודות בפחות מחמש דקות. הוא העביר את ריקי לידו לשמור עליו, ויתרון 17 הסנטימטרים שלו עליו (בעזרת רגליים יעילות לעילא) היה מכריע. סל השדה הבא של ג'קסון לא הגיע עד עכשיו.

קשה ולא הוגן לצאת בהכרזות על "משבר" אחרי הפסד אחד, ביתי ככל שיהיה, מחפיר ככל שיהיה ומטריד ככל שיהיה, אבל ספאחיה עומד כעת בפני המכשול הפסיכולוגי הראשון של קבוצתו העונה. מחר הוא במוסקבה ובשבוע הבא בברצלונה; הוא זקוק לתגובה מהירה וחדה מצד שחקניו, שניצבים כעת בפני סיטואציה שלא הכירו - הפסד שלא נלקח מראש בחשבון כאחד שאפשר לחיות איתו.

11 בדצמבר 1997. אחרי ניצחונות גדולים במדריד על ריאל ובבית על צסק"א מוסקבה, מכבי תל אביב מפסידה ביד אליהו לאפס פילזן 70:61. עודד קטש עולה לשחק עם חום גבוה ונתקע על ארבע נקודות, והמאמן וינקו ילובאץ טובע את המשפט "נו פוסיבול ווין ווידאאוט דה קטש".

1 בדצמבר 2016. אחרי ניצחונות גדולים בבית על פנרבחצ'ה ובפיראוס על אולימפיאקוס, כשביניהם גם ניצחון בקאזאן, מכבי תל אביב מפסידה בבית לאנאדולו אפס 86:77. רמי הדר מכניס את גל מקל ל-19 שניות ומוציא אותו.

14 בנובמבר 2017. אחרי ניצחון גדול בבית על ריאל, שקדם לו ניצחון גם על מילאנו, מכבי תל אביב מפסידה בבית לאפס 92:72. שוב זה קורה: הצהובים חשים שהם על האולימפוס, וקבוצת הבירה מאיסטנבול מנחיתה אותם לקרקע ומשאירה אותם עם הנגאובר כואב וממושך.

אלא שהצהובים לא לבד. ריאל ספגה אמש את ההפסד השני בגודלו בהיסטוריה האירופית שלה (105:75 בוויטוריה) - הכי מחפיר מאז הובסה 108:73 בידי וארזה ב-1970; חימקי, זו שניצחה במדריד רק לפני שבועיים ושתמתין למכבי מחר, נרמסה ב-28 הפרש בידי פנאתינייקוס. ומה המשותף לשלושת המשחקים החד צדדיים הללו? בכולם ניצחה הקבוצה "הנחותה" את זו שדורגה מעליה בטבלה, ואפילו בקלות.