תהיו מכבי נתניה: אורן יוסיפוביץ על הקבוצה הכי כיפית בליגת העל

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

שיחה בין שני פקידים לא קיימים בבנק האנגלי הלא קיים של אלי שגב.

א': מדהים מה שקרה איתם.

ב': מדהים.

א': ביוני שעבר לא היה שם כלום.

ב': רווח תפעולי, עאלק.

א': גם עלו ליגה וגם נראים ככה.

ב': את מי יותר כיף לראות?!

א': אף אחת. באמת שאף אחת.

ב': שמע, עוד יזכו שם באליפות החורף.

א': אין בישראל אלופת חורף.

ב': אז מה? מתי מסכמים סיכום ביניים?

א': בסוף סיבוב ראשון אולי?

ב': יש הפסקה בין מחזור 13 ל-14?

א': לא.

ב': אז זה דבילי לסכם שם.

א': מה אתה מציע?

ב': קראתי שעכשיו יש פגרה ארוכה אצלם. למה זה?

א': שזרוע.

ב': מה זה?

א': נשבע לך שאין לי מושג, משהו שקשור לדשא והאקלים הישראלי, המיוחד, אז בחרו תאריך שבו כל האיצטדיונים עושים את זה באותו הזמן וזהו, גומרים עם זה.

ב': וזה עובד?

א': לא, כי לא תמיד אפשר לשזרע בתאריך נקוב. צריך לחכות למצב מסוים, סוג של מזג אוויר, אנא עארף.

ב': אין לך באמת מושג למה יש פגרת שזרוע, הא?

א': לא. לאף אחד אין.

ב': אז אולי השזרוע זו פגרת החורף שלהם?

א': נגיד.

ב': אז יאללה, בוא נסכם!

א': יאללה.

ב': באופן מדהים, כל התארים מגיעים ממשחק אחד.

א': יצא לך טוב.

עוד בנושא

נתניה הנחילה הפסד ראשון להפועל חיפה עם 0:2 ביתי
דראפיץ': "הבקענו 101 שערים בשנה וחצי, אני גאה"
הפועל חיפה זועמת על השופט: "הוא טעה פעמיים"

אלופת השזרוע: הפועל חיפה

בהנחה שהפועל באר שבע לא תנצח את מכבי פתח תקוה והפועל עכו בהפרש מצטבר של יותר משישה שערים, צלחת הדשא הולכת ליואב כץ. מזל טוב. באמת מרשים. אבל אתמול היתה רק קבוצה אחת על המגרש.

שחקן השזרוע: עלי מוחמד

אין אף שחקן שמשפיע כל כך על הקבוצה שלו, כמו שעלי מוחמד משפיע על מכבי נתניה. בסגנון המשחק האגרסיבי-התקפי של הדראפיצ'ים-ברדות, וכשמאחורה אין יותר מדי קנאברואים, מוחמד הוא הבורג שמחזיק את המכונה. מחזיק, ועוד איזה. הקשר נמצא בצמרת של הרשימות הבאות - מסירות מפתח, ריצות מהירות, מסירות מדויקות, דריבלים מוצלחים, תיקולים (1), חילוצי כדור בחצי היריבה (1). יהלום של יהלומים.

מלך שערי השזרוע: דיא סבע

סחט את הפנדל אתמול ודרבל עצמו לדעת בשני מקרים בהם יכול היה לכבוש או לבשל, אבל איזה סיפתח של עונה לסבע. 10 משחקים, 10 שערים, קצב ששובר את שיא הכיבושים בעונה אחת, קולטים? והקהל מחזיר אהבה - קריאת העידוד האינדיווידואלי הטובה ביותר אתמול היתה כשאיצטדיון שלם צעק "דיא, דיא!".

תגלית השזרוע: אביב אברהם

בנתניה הימרו עליו כבר בפתיחת העונה שעברה, בלאומית, והעונה הלכו על כפול או כלום. בינתיים, איט'ס א ווינר. בכתבה השבוע בוואלה! ספורט אודות מנכ"ל נתניה ניב גולדשטיין הושמטו כל מני קטעים בשל אורכה. הנה אחד מהם, מסר להורי הכדורגלנים הצעירים של מחלקות הנוער: "מגיל אפס כל אבא חולם שהילד שלו יהיה כריסטיאנו, והוא חושב שזה יקרה דרך זה שהילד ישחק בכל משחק ויכבוש שלושער בכל משחק והקבוצה שלו של בני 9 תזכה באליפות והילד יופיע באתר ההתאחדות. זה לא מעניין. אם נתת לנו את הדבר הכי יקר לך, הילד שלך, התפקיד שלך הוא לשבת ביציע בשבת, למחוא כפיים וללכת הביתה. אם אתה סומך עלינו, לתן לנו להפוך את הילד שלך לאביב אברהם הבא".

זה השחקן שהוא בחר. אביב ולא כריסטיאנו. והאמת, לא רע להיות אביב.

השחקן הישראלי של השזרוע: ערן לוי

הידעתם שלערן לוי יש הוצאות חוץ אימתניות? זהו עוד רובד מרתק-הזוי באיש-בורקס הזה, בלי ספק השחקן הכי מסקרן בליגת העל, כוכב שמצלמה אחת צריכה תמיד להיות עליו. מילא הולך על הדשא, הוא הולך גם כשהכדור חמישה מטרים ממנו. הוא לא מאמין בתנועה שלו אלא רק של הכדור. הוא לא עושה הגנה, הוא שכונה, הוא מצחיק, הוא עצבני, הוא אדיר, אפילו ברגל ימין. "אנחנו קבוצה חזקה וכולנו מבינים אותו", ענה לי אתמול טים הויבך כששאלתי על איך מכילים שחקן כזה. "אנחנו אולי צריכים לרוץ יותר, אבל אם ערן עושה גול או בישול, אין לנו בעיה לרוץ קצת יותר בשבילו".

"אם לא אהיה עצבני, לא אוכל לשחק כדורגל", אמר אתמול לוי, ואני מתחנן: תהיה עצבני, תמיד. גם על קייטה, שאתמול, כדברי הקפטן, "קצת שכח מי בועט את הפנדלים". אבל בסוף זה נפתר לטובה, עם כדור ברשת, ולא סתם כדור. זה היה שער הליגה ה-100 של מכבי נתניה החדשה, ומי אם לא ערן לוי - הקפטן, הסופרסטאר, הלוגו של המועדון המתחדש - צריך היה להיות זה שחוגג אותו. השחקן הכי ישראלי בישראל.

מאמני השזרוע: סלובודן דראפיץ' ושי ברדה

קצת אחרי שאלי טביב ויתר (חכם, אלי, חכם מאוד!) על המאמן שהצעיד את בית"ר לכדורגל הכי טוב שלה זה שנים רבות, הנאמנת ליזה חדש (אלי, נאמנת פיננסית לקחה מאמן שאתה ויתרת עליו - חכם, אלי, חכם מאוד!) דאגה שהסלובו ינחת בנתניה. "רק רצינו להעמיד קבוצה ראויה לליגה הלאומית, והכול קרה כל כך מהר", אמר אתמול כשביקשתי שיחזור ליוני שעבר. "אני מאוד גאה איפה שאני נמצא, ומאוד גאה בקבוצה שאני מאמן".

תחת דראפיץ'-ברדה נתניה שיחקה את הכדורגל הכי יפה בליגה הלאומית, בפער, ותחת הצמד הזה נתניה משחקת את הכדורגל הכי יפה בליגת העל, בפער. הגב שהם מקבלים מהבוס נותן להם את השקט לעבוד ואת האומץ לנסות, אבל זו גם גישה. ובמדינת כדורגל פחדנית בה הבוסים והמאמנים בתחרות מתמדת - מי לחוץ יותר? - כל כך כיף לראות את נווה המדבר הזה.

ביציאה מהאיצטדיון, שעה ארוכה לאחר שנגמר, וכל השחקנים יצאו וכמעט כל האוהדים התפזרו, קבוצה קטנה של חבר'ה זיהתה את מאמן המחצית השנייה של נתניה, שי ברדה. הם שרו לו, וגם בחלומות הכי צהובים-שחורים שלו הוא לא האמין שכך יהיה בתחנה הבאה אחרי בית"ר (חכם, אלי!!!). השבוע הוא יוצא לחופשה קצרה בחו"ל, ולפי מקורות זרים זה יהיה עם האישה ולא עם דראפיץ'. מוזר.

חביבת הקהל של השזרוע: מכבי נתניה

אלו לא רק 12 אלף הצופים שהגיעו אתמול. תחזרו אחורה, בכל עשרת המחזורים חוץ מבשבוע שעבר (0:0 נגד סכנין; תירוץ: עמוס ספג אדום מוקדם) נתניה היתה חלק מהמשחק הכי מרתק של המחזור או מהמשחק השני הכי מרתק. טובה? פחות? מנצחת? מובסת? זה לא משנה. כל כך כיף לראות אותה, בין אם היא קורעת 0:4 את מכבי פתח תקוה או בין אם בית"ר מפרקת לה את הצורה. נתניה באה לשחק כדורגל, נתניה כאילו קיימת למען האוהדים. גם אתמול דראפיץ' אמר את זה הכי טוב שיש: "לפני המשחק לא דיברנו על שלוש נקודות אלא על החזרת האוהדים למגרש".

החזרתם, סלובו, החזרתם, ואם תמשיכו ככה, מכבי נתניה תהפוך לקבוצה השנייה של כל אוהד בישראל.

המסר של השזרוע: תהיו מכבי נתניה

תבנו קבוצה סקסית בתקציב שפוי, תדאגו להחזרת הקהל, תכילו שחקנים כמו ערן לוי, תמצאו יהלומים כמו עלי מוחמד, תשדרגו סקוררים כמו דיא סבע, תפתרו בעיות כמו של קייטה, תדעו לקום מהקרשים, תקדשו את הכיף והסגנון כמעט כמו את הניצחון, תחפשו את הגול ולא את הבונקר, תבדרו; אל תפחדו, תנו גב למאמנים שלכם ותראו מה יקרה, תנו צ'אנס לשחקני הבית.

תהיו מכבי נתניה.

סלובו, תן טיפ לשאר הקבוצות.

"אני הפסקתי להיות רובין הוד של הכדורגל הישראלי", הוא אומר. "אני דואג רק לקבוצה שלי".

הקמצן של השזרוע.

orenjos@walla.co.il